סריקת אצבעות וזיהוי פנים לתיירים – החל מהשבוע בכל נמלי התעופה בארה”ב

במשרד לביטחון המדינה בחרו בשם המכובס “סריקת אצבע נטולת דיו”

שדה התעופה של לוס אנג'לס ערב חג המולד. ההערכה היא, שמדי שנה יידרשו 26 מיליון זרים למסור את טביעות אצבעותיהם ולהצטלם

מיום שני הבא הכניסה לתחומי ארה”ב כבר לא תהיה אותו הדבר. מיד אחרי הנחיתה יתבקשו אמנם הנכנסים לעבור באותו תור מוכר וארוך כל כך בדרך לפקיד ההגירה, וגם הבדיקה הראשונית תהיה כפי שהיתה – עיון בדרכון, בדיקת אשרת הכניסה, כמה שאלות קצרות על מטרת הביקור ועל מקומות השהייה הצפויים. אחר כך יצביע הפקיד על לוח זכוכית קטן שבדלפקו ויבקש מהנכנס להניח את האצבע המורה לכמה שניות על הלוח. מיד אחר כך יתבקש הנכנס להישיר מבטו אל המצלמה שמולו ולא לזוז לרגע אחד.
מרגע זה ואילך נתוניו הביומטריים של כל נכנס לארה”ב ייכנסו למאגר הממוחשב הגדול ביותר שהקימה ארה”ב אי פעם למעקב אחר זרים הבאים בתחומה.

התוכנית החדשה, המכונה US-VISIT, תיכנס לתוקפה חלקית ב-5 בינואר, עם הצבת מכשירי הדגימה הביומטריים ב-115 שדות תעופה בינלאומיים וב-14 נמלי הים המרכזיים. בהמשך שנת 2004 התחייב המשרד לביטחון המדינה להשלים את התוכנית, ולהתקין מערכות למעקב אחר יציאת הזרים מארה”ב ולטפל בכ-50 נקודות מעבר יבשתיות בין ארה”ב לקנדה ולמקסיקו, שלפי שעה אינן כלולות בשיטה החדשה.

כשתושלם גם תוכנית היציאה, יתבקש כל היוצא מארה”ב לעבור בנקודת סריקה ממוחשבת בשירות עצמי, מעין כספומט, שבה ימסור שוב את טביעת אצבעו ויירשם כמי שיצא. כך תוכל המערכת לדעת אם הזרים הנכנסים אכן עמדו בתנאי האשרה שלהם ועזבו במועד את המדינה.

במשרד לביטחון המדינה מקפידים שלא להשתמש בביטוי “טביעות אצבע” בהתייחסות לדרישה החדשה מן הזרים המבקשים להיכנס לארה”ב. השם המכובס שנבחר הוא “סריקת אצבע נטולת דיו” (inkless finger screening), זאת כדי לחמוק ככל האפשר מההקשר השלילי של לקיחת דגימת טביעות אצבע. בהודעות הפומביות ובתדריכים לעיתונות בשבועות האחרונים הודגש כי מדובר בהליך קצר ונקי, שאינו דומה כלל לחיזיון המוכר מסרטי המשטרה, שבו החשוד טובל אצבעותיו בדיו בעוד היומנאי בתחנה לוחץ את אותן אל הנייר. “אני מאמין שהאורחים הזרים יגלו שהשיטה שאנו מיישמים היא בלתי פוגענית, קלה ומהירה, ושהיא נותנת להם את הביטחון שבכניסתם לארה”ב הם אינם נכנסים עם אלה שעלולים להוות סכנה”, אמר בשבוע שעבר סגן השר במשרד לביטחון המדינה, אסא האצ'ינסון, בתדרוך לנציגי התקשורת הזרה בוואשינגטון.

תוכנית הרישום תבוטל

את הדרישה לתוכנית מעקב ביומטרי אחר הזרים הנכנסים לארה”ב הציב הקונגרס האמריקאי כחלק מלקחי 11 בספטמבר 2001. פיגועי הטרור הוכיחו שגבולות ארה”ב פרוצים וכי אין שום דרך יעילה לדעת מהי זהותו האמיתית של הנכנס, מהי מטרת כניסתו ואם שמו מופיע ברשימה כלשהי של גורמים העלולים להיות קשורים לטרור. האם היתה השיטה החדשה מונעת את פיגועי הטרור שעלו בחייהם של כמעט 3,000 בני אדם? לא ברור. אבל היא בוודאי היתה מקשה עליהם.

מערכת הזיהוי הביומטרית הופכת את השימוש בזהויות בדויות ובדרכונים מזויפים לקשה יותר, כמעט בלתי אפשרי. מעבר לכך, היא מאפשרת לדעת מיד, בעת הכניסה, מהו הסטטוס החוקי של הזר הנכנס. כך למשל לא היו מורשים להיכנס לארה”ב כמה מהחוטפים, שכבר חרגו מתנאי האשרה שלהם בעת כניסתם למדינה לצורך ביצוע הפיגועים. “אפשר רק להעלות השערות אם המערכת היתה מונעת את הפיגועים לפני שנתיים”, אומר האצ'ינסון, “אבל המערכת בנויה כך שתצמצם אפשרות לפיגועים ותאתר את אותם אנשים המנסים להיכנס למדינה במסמכים מזויפים ואת אלה שלא כיבדו את תנאי האשרה שלהם בעבר”.

העלות המשוערת של הפרויקט היא יותר מעשרה מיליארד דולר, ויהיה זה אחד החוזים הגדולים שמעניק המשרד לביטחון המדינה. בשנתיים האחרונות נהפכה תעשיית ביטחון הפנים לאחת המשגשגות בארה”ב. כמעט כל החברות הגדולות בתחומי האבטחה והספקיות הגדולות של הפנטגון נכנסו לתחום, שגילגל בשנה האחרונה כ-55 מיליארד דולר.

הצבת הדרישה של מסירת טביעות אצבע וצילום בכניסה לארה”ב עוררה התמרמרות בקרב ארגוני מהגרים וזרים בארה”ב ומחוצה לה, בעיקר בגלל הקונוטציות השליליות של צעדים אלה וההקשר הפלילי המתלווה אליהן. דווקא ארגון זכויות האדם האמריקאי, ACLU, נמנע מלהביע את דעתו על התוכנית החדשה של המשרד לביטחון המדינה ואמר כי עמדתו תיקבע בהתאם לאופן יישום התוכנית – לדרך שבה היא שומרת על כבודם של הנכנסים ולשימוש שהמדינה עושה במידע הביומטרי שהיא דורשת מהנכנסים אליה.

ההערכה היא שבכל שנה יידרשו 26 מיליון זרים הנכנסים לארה”ב למסור את טביעות אצבעותיהם ולהצטלם. שיטת המעקב החדשה חלה רק על מי שנכנסים לארה”ב עם אשרות כניסה ופטורים ממנה אזרחי המדינות הנמצאות בתוכנית ה”פטור מאשרה” (visa waiver). מדובר ב-28 מדינות, בעיקר מאירופה, שארה”ב קבעה כי הן עומדות בתנאים ואינן מהוות סיכון של טרור, ומשום כך אזרחיהן רשאים להיכנס לארה”ב לביקורים קצרים ללא אשרה.

בעבור אזרחי כל שאר המדינות, התוכנית החדשה תגביר את התחושה שהם לא ממש רצויים בארה”ב ושאמריקה חשדנית מאוד כלפיהם. אבל התוכנית גם נושאת עמה בשורה לתושביהן של מדינות מוסלמיות וערביות ברחבי העולם, שמאז פיגועי הטרור עברו מסכת של קשיים ולא פעם הטרדות מצד שירותי ההגירה האמריקאים. התוכנית החדשה שתונהג בשבוע הבא מבטלת תוכנית קודמת, שהיתה בתוקף יותר משנה ושחייבה את האזרחים מרשימה של מדינות הנחשבות לקשורות לטרור (שכולן היו מוסלמיות או ערביות), להירשם במשרדי שירות ההגירה ולמסור שם טביעות אצבע.

יש להצטייד בכתובת

תוכנית ההרשמה העצימה את תחושת הניכור של הערבים האמריקאים כלפי ממשלתם. שיטת הרישום של אזרחי מדינות מסוימות, מתוך רמיזה שהם עלולים להיות מעורבים בטרור, לוותה בלא מעט סיפורים קשים. בעוד הרשויות הבטיחו כי מדובר רק בצעד פורמלי, והאיצו באזרחי המדינות המוסלמיות והערביות לבוא ולהירשם מרצונם, לא פעם התברר כי הדרך לתחנת ההרשמה היא חד-כיוונית. כאשר פקידי ההגירה גילו כי הנרשם חרג מתנאי האשרה שלו, הם פעלו בדרך כלל כדי לגרשו מארה”ב, אף כי הוא בא מיוזמתו לבצע את הרישום.

העיתון “דטרויט ניוז” הביא לפני כחודשיים את סיפורו של יחיא אל-עלי, אזרח לבנוני שהתגורר בדירבורן, פרוור של דטרויט שבו הריכוז הגבוה ביותר בארה”ב של ערבים אמריקאים. אל-עלי שמע על הבקשה לבוא ולהירשם והיה אחד הראשונים שהתייצבו במשרדי ההגירה המקומיים. הוא ידע אמנם כי נשאר בארה”ב מעבר לתקופה שהוגדרה באשרת הכניסה שלו, אולם ראה ברישום מעין ניסיון שלו לאותת כי הוא מעוניין להיכנס להליך חוקי של הארכת השהות. אלא שהרישום הוולונטרי שלו הסתיים בצו גירוש. הפקידים הבהירו לו כי אינו יכול להישאר עוד על אדמת ארה”ב בגלל החריגה, וכי לכל היותר יוכל לקבל תור לשימוע אצל שופט הגירה בעודו מוחזק במעצר.

“המכון הערבי האמריקאי” (AAI), אחד הגופים המייצגים את האינטרסים של הערבים בארה”ב, טוען כי 13 אלף ערבים ומוסלמים שנענו לקריאה לבוא ולהירשם גורשו מארה”ב בשנה שבה הופעלה התוכנית, וכי אלפי נוספים עדיין נמצאים בהליכי גירוש. הארגון בירך על ההחלטה לשים קץ לתוכנית, שלא הובילה, לדבריו, למעצרו של אף לא חשוד אחד בטרור אבל גרמה עגמת נפש לקהילה שלמה.

יתרונה הגדול של השיטה החדשה הוא בכך שהיא אינה מפלה בין ארצות מוצא ואינה מקבעת סטיגמות הקשורות לדת או למוצא. את טביעות האצבע יידרשו למסור ישראלים, ערבים, מזרח אירופים, סינים ואחרים, ללא כל הבדל. במשרד לביטחון המדינה מציינים גם כי בעצם מסירת טביעות האצבע והצילום יש משום הקלה על הנכנסים, מכיוון שהבדיקה הממוחשבת תחסוך את הצורך בראיון שני לנכנסים שבעבר היו נחשבים בעלי נתון בעייתי; למשל אלה ששמם דומה לשם של אדם ברשימות האסורים לכניסה, או אזרחי מדינה אחת שיש להם קשר למדינה אחרת, כמו ישראלים רבים יוצאי מדינות ערב שסבלו לא מעט בשנה האחרונה בעת הכניסה לגבולות ארה”ב.

בשבוע שעבר, עם העלאת רמת הכוננות בארה”ב לדרגה “כתומה”, מחשש לפיגועי טרור בתקופת חג המולד וראש השנה האזרחית, הקפידו יותר גם בעמדות הכניסה לארה”ב בנמלי התעופה. בין השאר, לא הותר לזרים שלא היו מצוידים בכתובת מדויקת לתקופת שהותם בארה”ב להיכנס למדינה. נציגי חברות התעופה הונחו להבהיר לנוסעים כבר בנמל היציאה כי עליהם להצטייד בכתובת מלאה, לא רק שם של מלון או מספר טלפון של קרוב משפחה, אם הם רוצים לזכות לעבור את עמדת ביקורת הדרכונים בכניסה לארה”ב. צעד זה, כמו הדרישה החדשה למסירת טביעות אצבע בנמל התעופה, הופכים את הכניסה לאמריקה לחוויה פחות מנעימה בעיני זרים רבים. השלטונות האמריקאיים מבהירים כי אין ברירה אחרת. “אנו רוצים להתייחס לכל אחד בהגינות, להיות אומה מכניסת אורחים”, אומר סגן השר האצ'ינסון, “העובדה שאנו צריכים להתמקד בטרור היא בגדר אי נעימות לכולנו. איני אוהב להסיר את נעלי כשאני עובר בשדה התעופה, איש אינו אוהב זאת, אבל זהו חלק מאי הנעימות שעלינו לסבול בגלל צורכי הביטחון שלנו”.