לפי אחת הטענות צבא ארה”ב שקל פיתוח “פצצה הומואית” למשיכה מינית בין חיילי האויב
הצבא האמריקאי בדק את האפשרות לבנות “פצצה הומואית”, שתגרום לחיילי האויב להימשך אחד לשני ללא שליטה. כך עולה ממסמכים ממשלתיים שפורסמו לאחר שבתי משפט כפו על משרד ההגנה לפרסם אותם לפי חוק חופש המידע. בין כלי הנשק האחרים שלא פותחו בסופו של דבר יש גם אמצעי לאיתור חיילים באמצעות הריח הרע מפיהם.
משרד ההגנה האמריקאי שקל שימוש במגוון כימיקלים לא קטלניים כדי לשבש את המשמעת והמורל בצבא האויב. התוכניות, מ-1994, היו לפרויקט בן שש שנים בעלות של 7.5 מיליון דולר – אבל הן מעולם לא מומשו.
מעבדת רייט של חיל האוויר האמריקאי בדייטון שבאוהיו ניסתה לקבל מימון מהפטנגון למחקר על “כימיקלים מציקים היוצרים מטרד”. התוכניות הושגו במסגרת חוק חופש המידע האמריקאי על ידי “סאנשיין פרוג'קט”, ארגון העוקב אחר מחקר בתחום הנשק הביולוגי והכימי.
התוכנית ל”פצצת אהבה” כללה כימיקל שישמש כאפרודיזיאק ויגרום להתנהגות הומוסקסואלית בקרב חיילי האויב, ובכך למה שהצבא האמריקאי כינה פגיעה “לא נעימה אך לחלוטין לא קטלנית” במורל של האויב. המדענים גם שקלו שימוש בנשק כימי שכונה “תקוף אותי/עקוץ אותי”, שימשוך נחילי צרעות זועמות או חולדות אלימות לעבר חיילי האויב.
רעיון נוסף היה לפתח כימיקל שגורם ל”ריח רע חמור במיוחד מהפה”, כך שיהיה אפשר לזהות בקלות את חיילי האויב גם כאשר ינסו להיטמע בקרב אזרחים. גרסה נוספת של הרעיון הזה היא פצצת “מי? אני?”, שתגרום לגזים בבטנם של החיילים. הרעיון לפצצה כזאת הועלה עוד ב-1945. דובר מטעם הפנטגון מסר כי משרד ההגנה מקבל “מאות” רעיונות לפרוייקטים, אבל “אף אחת מהמערכות שתוארה בהצעה מ-1994 לא פותחה”.n
