סיקור מקיף

עושים גל גבוה

תעשיית הביומד משתחררת מהקפאון ומתחילה לעשות גלים. אין ספק, קשה היה להחמיץ את הכותרות בחודשים האחרונים. משהו קורה כאן. עכשיו רק צריך שזה יימשך

הרופא, ציור של סיר לוק פילדס, 1891
הרופא, ציור של סיר לוק פילדס, 1891

מאת: נחום דוניצה*

אפריל 2012 והחודשים שקדמו לו ייזכרו עוד הרבה זמן ויהוו נקודת ציון דרך, כל אימת שמישהו יישב לדבר או לנתח את שקרה בתעשיית מדעי החיים הישראלית. "חגיגת ביומד", הגדירו את הסיטואציה בעיתונות היומית הפופולרית והתחרו בינהם על גודל הכותרות, כשבשטח, גל של הודעות חיוביות של חברות הביומד הזניק את מניותיהן בעשרות אחוזים: הנה בריינסוויי מצליחה בניסוי בטיפול בדיכאון והנה פלוריסטם עולה שלב במירוץ אחרי אישור ה-FDA, רדהיל מסיימת בהצלחה ניסוי קליני בטיפול בבחילות אצל חולי סרטן, ITGI השלימה עליות של 200% בשבוע (משווי של כ-8 מיליון שקל ל-24 מיליון שקל) לאחר שקיבלה אישור לשיווק באירופה של סטנט נוירולוגי, פרולור, הודיעה על הצלחה בניסוי פרה-קליני, פוטומדיקס, שבשליטת ענקית הקוסמטיקה רדיאנסי, הפועלת בתחום אסתטיקת העור ורפואת העור, ונסחרת בנאסד"ק בשווי של 250 מיליון דולר, הודיעה שהיא בוחנת את רישום מניותיה בבורסה בתל אביב וגלייקומיידנס, שעוסקת בתחום בדיקות הדם למחלות קשות עלתה בגלל קבלת מיליון שקל מהמדען הראשי לתמיכה בתוכנית פיתוח חדשה בתחום זיהוי וחיזוי מחלות זיהומיות אצל חולים עם בעיות במערכת החיסונית. ועוד לא הכרנו את הרעש הצפוי במערכת לקראת פתיחתו החגיגית של שבוע ביומד ישראל 2012 שיתקיים בתל אביב בין 21-23 במאי. בקיצור, שמייח.

ואם כבר מדברים על שיאים, הרי ששם אחד במיוחד נקשר לתעשיית הביומד הישראלית בחודשים האחרונים: קובידיאן. החברה שברה שיא ישראלי (ואולי גם עולמי) עם רכישת שתי חברות – אורידיון וסופרדיימנשן – תמורת כמעט 700 מיליון – בהפרש של פחות מחודש וקיבלה בכבוד את התואר "הרוכשת הגדולה ביותר של חברות מכשור רפואי בישראל מאז תחילת שנות ה-90".

אורידיון הירושלמית (המייצרת מערכות המודדות ריכוזים של פחמן דו חמצני בחולים תחת הרדמה כדי לסייע לבחון את טיב נשימתם) נמכרה תמורת 346 מיליון במזומן (לפי שווי כמעט כפול משוויה הבורסאי) וסופרדיימנשן (שפיתחה מכשיר המאפשר לנווט קטטר לתוך עומק הריאות, לאתר שם גידול או רקמה החשודה כגידול ולדגום ממנה ביופסיה), תמורת 350 מיליון דולר. לדברי גו'נתן סילברסטין, שהוביל את ההשקעה בסופרדיימנשן מטעם אורבימד, זו כנראה אחת הרכישות הגדולות של חברת מכשור רפואי בישראל. הוא העריך כי היא ממוקמת בין 20 הרכישות הגדולות של חברות מכשור רפואי אי פעם.

מחפשים השקעות ביומד

לאווירת ההייפ הכוללת, מוסיפות משלחות אורחים מכובדים מחו"ל המגיעות לישראל חדשות לבקרים, כשהן מצויידות בכיסים עמוקים וברצון לאתר את הדבר החם הבא בתעשיית מדעי החיים הישראלית.

משלחת אחת שכזו, שכללה בכירים מתאגידים מובילים בתחום מדעי החיים, בינהם ראשי מרכז המחקר המדעי של תאגיד המכשור הרפואי בוסטון סיינטיפיק, ראש תחום הדיאגנוסטיקה בתאגיד ג'נרל אלקטריק, סגן נשיא למו"פ בחברת התרופות Medimmune, ראש תחום השווקים המתפתחים בחברת התרופות Merck וכן סגן נשיא לתחום מדעי החיים והבריאות בחברת התוכנה Oracle, הגיעו לישראל בעקבות התוכנית לעידוד תעשיית הביומד הישראלית באמצעות חבילת תמריצים לחברות בין לאומיות שמשקיעות בתחום בישראל. התוכנית, שפורסמה לאחרונה בלשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת, כוללת תמריצים לחברות גלובליות שיפתחו בישראל מרכזי פיתוח וכן לחברות שישקיעו בסטארט-אפים ישראלים.

גילי עובדיה, האחראי על צפון אמריקה במשרד התמ"ת, אמר בראיונות שנלוו לביקור כי הכוונה היתה להביא חברות בינלאומיות, כדי לטפח את התעשייה. "היוזמה הגיעה מהאמריקנים שרצו לבוא במגע עם קהילת מדעי החיים הישראלית. החברות הגדולות כבר הבינו שהן צריכות להיפתח ולעבוד יותר החוצה".

לדברי מיירון בריליאנט, סגן נשיא לשכת המסחר האמריקאית, במשך שנים ישראל הוותה מרכז חדשנות בשביל חברות ענק אמריקניות וכעת, אחד הענפים המבטיחים ביותר לצמיחה עתידית ביחסי הסחר בין המדינות הוא תחום מדעי החיים. הוא ציין כי כבר כיום מחזיקות שתי חברות אמריקניות מרכזי פיתוח משמעותיים בישראל שמעסיקים מאות עובדים – ג'נרל אלקטריק וג'ונסון אנד ג'ונסון.

במקביל ביקרה בארץ גם משלחת של סוני, שחיפשה בישראל השקעות בתחום הרפואי. החברה רכשה לפני חצי שנה את Micronics האמריקנית, המתמחה בפיתוח מכשירים ניידים שמבצעים בדיקות דם ובאותה הזדמנות, אמרו בכירי סוני כי הם "בוחנים מכשירים שיכולים לבצע בדיקות על מטופלים מבלי לטלטל אותם אל הקליניקות, ופותחים פעילות חדשה של מכירת מוצרים ישירות לצרכן".

בישראל יש כיום לא מעט חברות היכולות לעניין את סוני, בהן חברות בתחום הצילום וההדמיה, חברות לאוטומציה של בדיקות מעבדה, חברות בתחום הבדיקות המולקולריות, בתחום ניטור הסוכרת בטלפון הסלולרי, בתחום האימון הקוגניטיבי, חברות בתחום הניטור וחברות סימולציה והכשרה.

ממוצע של 3.42 מיליון

סקר משותף של חברת המחקר IVC ופירמת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין, על גיוסי הון של חברות בתחום מדעי החיים בישראל, שנערך במיוחד לקראת שבוע הביומד, מצא כי ברבעון הראשון של שנת 2012, סקטור מדעי החיים בדומה לרבעון ההמקביל אשתקד, הוביל את הגיוסים עם 130 מיליון דולר- 27 אחוזים מסך הגיוסים – הסכום הגבוה ביותר לסקטור בשנתיים האחרונות. סבב הגיוס הממוצע במדעי החיים ברבעון הראשון של שנת 2012 עמד על 3.42 מיליון דולר, בהשוואה לממוצע של 3.26 מיליון דולר ברבעון הרביעי של שנת 2011 ול- 3.97 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

38 חברות מדעי החיים גייסו סכום של 130 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, בהשוואה ל-23 חברות עם 75 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2011 (13 אחוזים מסך גיוסי ההיי-טק ברבעון), ובהשוואה ל-32 חברות עם 127 מיליון דולר (27 אחוזים), שגוייסו ברבעון הראשון של 2011. הסכום שגויס ברבעון הראשון של השנה מהווה עליה משמעותית של 73 אחוזים מהסכום שגויס חברות ברבעון הקודם, וכמעט זהה לסכום שגויס חברות ברבעון הראשון של 2011, עם עליה של 2 אחוזים. ברבעון הראשון של 2012, שלוש חברות מדעי החיים גייסו סכום בין 5 ל-10 מיליון דולר כל אחת. ארבע חברות גייסו סכום בין 10 ל-15 מיליון דולר, וחברה אחת בתחום מדעי החיים גייסה סכום של 15 מיליון דולר ברבעון הזה.

תת-תחום המכשור הרפואי הוביל את ההשקעות במדעי החיים עם 71 מיליון דולר, 55 אחוזים מהסכום הכולל שהושקע בתחום, ו-15 אחוזים מסך הגיוסים בכל התחומים ברבעון. הסכום שגויס בתחום המכשור הרפואי ברבעון הראשון של 2012, מהווה עליה של כמעט 30 אחוזים מהממוצע של 55 מיליון דולר של שנת 2011. תחום פיתוחי התרופות משך 54 מיליון דולר, המהווים 42 אחוזים מהסכום שגויס בסקטור מדעי החיים, ו-11 אחוזים מההון שגויס בכל תחומי ההיי-טק ברבעון הראשון של 2012.

לפי הסקר של חברת המחקר IVC חברות מדעי החיים משכו את הנתח הגדול ביותר של ההשקעות בשלב המחקר ופיתוח (Early Stage) עם 45 אחוזים מכלל ההשקעות בשלב זה בקרב חברות ההיי-טק הישראליות. בשלב המאוחר של המכירות (Late-Stage), חברות מדעי החיים הגיעו למקום השני עם 23 אחוזים מסך ההשקעות בשלב זה ברבעון הראשון של 2012. כמו כן, בשנת 2011 הוקמו מספר קרנות חדשות יעודיות להשקעות בתחום מדעי החיים, שהגדולות מביניהן אורבימד (220 מיליון דולר) ופונטיפקס (88 מיליון דולר).

קובי שימנה, מנכ"ל IVC, ציין כי "גם ב- 2011 התבלט תחום מדעי החיים מבין כל שאר התחומים בענף ההיי טק בישראל. אני בטוח כי רשימת האקזיטים בתחום בשנת 2011, ההסכמים וההישגים שאליהם הגיעו החברות ב- 2011, יעניקו רוח גבית לתחום גם השנה".

מחפשים טכנולוגיות בוגרות

ניתוח דומה באופיו מספקת פירמת רו"ח BDO זיו האפט, שמאשרת במחקר עצמאי שנעשה עבור "כלכליסט", כי חברות מחפשות לרכוש כיום טכנולוגיות בוגרות שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים. מניתוח חברות הביומד והטכנולוגיה, שנסחרות במדד תל טק, אף התגלה כי כי בארבע השנים האחרונות חלה עלייה בהוצאות המחקר המחקר והפיתוח. מהנתונים עולה כי 20 חברות הביומד שנכללות במדד תל טק רשמו גידול מצטבר של 33% בארבע שנים בהוצאות על מחקר ופיתוח, והן הסתכמו ב־202 מיליון דולר ב־2011 לעומת 152 מיליון דולר ב־2008. "יש התאמה ברורה בין פריצה קדימה של חברות שהשקיעו במחקר ופיתוח לבין חברות שלא השקיעו ולמעשה נעצרו" אמרו בפירמה.

לפי הדו"חות, חברות הביומד שנבדקו בניתוח רשמו גידול של 58% במחזור הפעילות השנתי שעומד על 812 מיליון דולר לעומת 515 מיליון דולר ב־2008. בקרב חברות הטכנולוגיה חלה עלייה של כ־20% (ממחזור פעילות של 6.03 מיליארד דולר ב־2008 ל־7.29 מיליארד דולר ב־2011). הפירמה אף ציינה כי יותר גופים בינלאומיים בעולם מזהים פוטנציאל בתחום הביומד בישראל, דוגמת מרק הגרמנית, שחנכה מרכז פיתוח ביבנה. "היום חברות מחפשות טכנולוגיות בוגרות שנמצאות לפחות בשלב 2, ואז הן יעבירו אותן לשלב 3 או לחברות שכבר נמצאות בשלבים ראשוניים של הכנסות, והרוכשות יעבירו אותן למכירות של מאות מיליוני דולרים", אומרים בסוכנות.

15 משלחות

משלחות רשמיות מ-15 מדינות, שבין השאר מחפשות את אותן טכנולוגיות, כבר הודיעו על כוונתן להגיע לישראל לקחת חלק בכנס. המשלחות, שיגיעו כאורחות משרד התמ"ת, יכללו מנהלים בכירים ממגוון גופי ממשל, חוקרי אקדמיה מוכרים ואנשי תעשייה בכירים מתחומי מדעי החיים במדינותיהם. המשלחות שאישרו את הגעתן הן מהמדינות: גרמניה, בריטניה, איטליה, דנמרק, קוריאה, שווייץ, ספרד, סין, פולין, צ'כיה, סינגפור, קנדה וצרפת. כן יגיעו משלחות משיקאגו וניו-יורק.

לדברי עודד דיסטל, מנהל המטה לקידום השקעות, ממשרד התמ"ת: "משרד התמ"ת רואה חשיבות רבה בקידום ענף הביומד בישראל ולפיכך נתן את חסותו לאירוע. המטה לקידום השקעות פועל להבאת גורמים רלוונטיים בתעשייה להכרת הסקטור בישראל. למרבית החברים במשלחות, שייקחו חלק פעיל במהלך השבוע בכנס, כבר כבר תואם לו"ז פגישות צפוף עם חברות ביומד ישראליות לבחינת שיתופי פעולה אפשריים".

גבי בר, מנהל פרויקט ביומד במנהל סחר חוץ, בתמ"ת הוסיף כי "המנהל לסחר חוץ במשרד גייס את הנספחים המסחריים בכל ארצות היעד על מנת שיאתרו חברות וגופים להם יש עניין ופוטנציאל לשיתוף פעולה בארץ. גיוס המשלחות, הבאתן לארץ בליווי נציגי המשרד ותיאום הפגישות הם תוצאה של עבודה מאומצת של הנספחים ומטה המינהל בארץ".

המנהל לסחר חוץ בתמ"ת מפעיל 38 נספחים ברחבי העולם ברחבי העולם העוסקים בקידום ייצוא ושיתוף פעולה כלכלי ותעשייתי בארצות כהונתם.

ממשרד התמ"ת נמסר כי על פי הנתונים שבידיהם, ענף מדעי החיים בארץ מגלגל מחזור של כ-8 מיליארד דולר ומקיף למעלה מ-1000 חברות בתחומי הענף השונים.

118 פרויקטים בתחום מדעי החיים

מסיכומים שנערכו בלשכת המדען הראשי, לקראת הכנס, עולה כי במהלך ינואר-אפריל 2012 אושרו בקרן המו"פ 118 פרויקטים בתחום מדעי החיים (עם תקציב מחקר ופיתוח מאושר כולל בהיקף של 405 מיליון ש"ח), כאשר מענקי המו"פ לפרויקטים הללו הסתכמו ב-174 מ' ש"ח. נתונים אלה מצביעים על עלייה של כ-22% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במהלך שנת 2011 אישרה לשכת המדען בכל מסלוליה מענקי תמיכה בסך 352 מיליון ש"ח בפרויקטים בתחום מדעי החיים. נתונים אלו מצביעים על ירידה של 18% בהתייחס למענקים שניתנו בשנת 2010, כאשר בתחום מדעי החיים אושרו מענקים בסך 430 מיליון ש"ח וזאת עקב ירידה בתקציב הכולל של לשכת המדען הראשי בשנת 2011. עם זאת, בענף הביוטכנולוגיה נרשם גידול של כ-3% ביחס למענקים שניתנו לחברות בענף זה ב-2010.

בתחום התרופות אושרו מענקים בסך 28 מיליון ש"ח; בתחום הביוטכנולוגיה – 172 מיליון ש"ח, ובתחום הציוד הרפואי אושרו מענקים בהיקף של 152מיליון ש"ח.

במסלול קרן המו"פ, נדונו בשנת 2011, 235 פרויקטים שהוגשו על ידי 152 חברות, מתוכם אושרו 187 פרויקטים (עם תקציב מחקר ופיתוח מאושר כולל בהיקף של 590 מיליון ש"ח), כאשר מענקי המו"פ לפרויקטים הללו הסתכמו ב-242 מיליון ש"ח.

על פי הנתונים, שיעור התמיכה בשנים האחרונות בתחום מדעי החיים שומר על נתח שגודלו נע בין 30% (ב-2007) ל-26% (ב-2011), לעומת 14% בשנת 2000 ו-22% בשנת 2003.

בנוסף למסלול קרן המו"פ, תמכה לשכת המדען הראשי בשנת 2011 בתעשיית הביומד באמצעות כלים נוספים. בין היתר ניתן לציין:

– סגירה של קרן אורבימד להשקעה של 220 מיליון דולר בחברות ישראליות בתחום הביומד.
– השקת תכנית קמין לתמיכה במחקר יישומי. במסגרת זו אושרה עד כה תמיכה בכ- 100 פרויקטים בתחום מדעי החיים המהווי כ- 45% מסך הפרויקטים שאושרו. היקף תמיכה של כ- 38 מיליון ש"ח.
– אושרה הקמתו של בנק רקמות בהיקף של 35 מיליון ש"ח על פני 5 שנים.
– אנו נמצאים בהליכים להשקת תכנית לתמיכה בהקמת מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות בתחום הביומד. פורסם RFI בעניין.
– תכנית צת"ם לסיוע ברכישת ציוד ייעודי למו"פ בתחום מדעי החיים.

לדברי אבי חסון, המדען הראשי, לשכת המדען הראשי מחויבת בהמשך התמיכה והסיוע לסקטור מדעי החיים, בכל שלבי הפיתוח. "הודות לתמיכה זאת, יותר חברות מגיעות בשנים האחרונות לשלבים מתקדמים של הפיתוח הקליני. תמיכת המדען הראשי נעשית בכל השלבים של הידע. אנו רוצים לוודא שהחדשנות והמצוינות באקדמיה הישראלית מתורגמים להצלחה גם בתעשייה ועל כן השקנו את תכנית קמין שנועדה לסייע בהפיכת המחקר היישומי לתוצרים תעשייתיים. תמיכה זו היא קריטית במיוחד בתחום הביומד שהינו עתיר ידע. בנוסף אנו דואגים גם לצרכים האחרים של תעשייה זו לרבות עידוד השקעות ומימון."

מביטים באיפוק על השוק

מהצד השני של הזירה, מול אלה שמסתערים על מניות הביומד הטסות למעלה ומביטים בדאגה על הקיצוצים בתקציבי המדען, יושבים כמה שמבינים כי הדרך להצלחה עדיין רק בתחילתה וכי חייבים להמשיך ולדחוף את העגלה במעלה ההר. פורום חדש לחברות מדעי החיים שהוקם לא מכבר, בשיתוף פעולה עם איגוד חברות ההיי טק IATI ומאגד למעלה מ- 40 חברות ביומד מובילות, הודיע כבר שייצא להילחם נגד הקיצוץ מתמשך של למעלה מ- 50% בתקציבי המדען הראשי על ידי משרד האוצר.

לדברי יקי ינאי, סמנכ"ל חברת מדעי החיים "פלוריסטם", "משרד האוצר הורס את תעשיית הביומד בישראל. "רק בעשור האחרון קוצץ תקציב המדען הראשי על ידי משרד האוצר מ- 2.2 מיליארד בשנת 2002 ל- 1.16 מיליארד ב- 2012. זאת, למרות שבשאר העולם המערבי ישנה מגמה הפוכה וכל המדינות רק מכפילות ומשלשות את התקציבים שלהן למחקר ופיתוח". כדוגמה נתן ינאי את מוסד ה- NIH, המקבילה של המדען הראשי בארה"ב, שהעלה השנה את תקציב התמיכה במחקר ופיתוח ללמעלה מ- 30 מיליארד לעומת 5 מיליארד דולר ב- 2005. כמו כן אומר ינאי כי גם האיחוד האירופי העלה את התמיכה במחקר ופיתוח ב- 43% לכ- 80 מיליארד דולר דרך תוכנית שנקראת "2020. "רק אצלנו הכל הולך אחורה", הוא טוען.

לדברי ינאי, באופן פרדוקסלי, משרד האוצר מקצץ בתקציבי המדען הראשי, למרות שזה נוגד את האינטרס של המשרד עצמו לטווח הארוך, שכן ההשקעה תמיד מחזירה את עצמה. "הנתונים של משרד האוצר מראים שכל השקעה במו"פ (מחקר ופיתוח) בישראל, יש לה החזר של פי 5 עד פי 10 למשק. למרות זאת בעשור האחרון משרד האוצר רק מקצץ בתקציב המדען הראשי. למעשה משרד האוצר הורס במו ידיו את תעשיית הביומד, שיכולה להית הקטר שיוביל את המשק בעשור הקרוב. ההצלחות האחרונות שאנחנו רואים בתחום, נובעות מההשקעות הגדולות שנעשו לפני עשור, אך אם מדינת ישראל לא תשכיל להמשיך להשקיע בתחום, עוד 10 שנים לא יהיה לנו מה למכור. יש 700 חברות ביו-טכנולוגיה צעירות, שלא יקבלו מענקים בשל הקיצוץ וכעת הן או ייסגרו או יצמחו לאט מאוד".

השוק בשל

לדברי רותי אלון, שותפה בכירה בקרן ההון סיכון פיטנגו וד"ר בני זאבי, שותף מנהל, DFJ תל אביב ונצ'ר פרטנרס, היו"רים המשותפים של כנס "ILSI-ביומד ישראל 2012", ומי שמלווים מקרוב את תעשיית מדעי החיים הישראלית מזה שנים, העשור שבין 2000 ל-2010 היה שלב ה"אינקובציה של התעשייה". מדובר בהחלט בתעשייה צעירה, אבל, בעשור הקרוב, הם מעריכים, נראה יותר חברות שמתחילות להגיע לבשלות, לפיתוח מתקדם, לניסויים קליניים, להסכמים עם חברות בינלאומיות, או שנפגוש בהם כאובייקטים העומדים לרכישה על ידי חברות בינלאומיות.

"חברות מדעי החיים חייבות להסתגל מציאות חדשה", אומרת אלון. "אבל, בכל מציאות, החברות הטובות בישראל ממשיכות לפעול ואני מאמינה שחברות טובות תמיד ימצאו כסף להמשיך לעבוד. לתעשיית מדעי החיים הישראלית יש לא מעט יכולות והיא הפגינה לאורך השנים – גם הקשות ביותר – גמישות מעוררת קנאה. המשבר וההאטה כלכלית רק לימדו את האנשים לחשוב אחרת…".

"ישראלים בהחלט עושים דברים שונים וגם בדרך שונה", מסכים זאבי. "יש לנו יתרון גדול בצורה שאנו לוקחים רעיון ומפתחים אותו. את החדשנות הישראלית, שרבים בעולם מסתכלים עליה בהערכה רבה, רואים לא רק בפיתוח מכשירים ותרופות חדשות, אלא בהסתכלות אחרת, דוגמת הדרך בה החולה מקבל את השירות הרפואי במקום ובזמינות שנוח לו. לישראל יכול להיות יתרון גדול כמי שמעורבת בצמתים רבים של עולם ה-IT". השניים מסכימים כי החסרון הגדול ביותר של ישראל, הוא דווקא הייתרון הגדול שלה: הגודל של השוק המקומי, או בעצם העובדה שאין כל כך שוק מקומי. "כל חברה ישראלית בתחום שלנו היא מראש חברה גלובלית, פשוט כי אין דרך אחרת לגדול".

"המסע של תעשיית מדעי החיים הישראלית הוא רק בתחילתו", אומרים אלון וזאבי. "עד עתה הנחנו את היסודות, סללנו את התשתית. יש לנו הרבה במה להתגאות, יש לנו הרבה מה להציע לעולם".

* הכותב הוא מנכ"ל "דוניצה תקשורת", משרד יחסי ציבור המתמחה בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי www.donitza.co.il

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מדען ותיק.

    קרא בתחתית העמוד. כותב המאמר הוא יחצן (יחצן = שקרן תמורת תשלום).

  2. אז אם הכל כ"כ טוב וכ"כ חיובי ואופטימי, למה יש כ"כ הרבה מדענים מובטלים (כולל אותי…) אף אחרי שקיבלו אזלו דמי אבטלה (האם הם נספרים בכלל??) ואלה שעובדים לא מתוגמלים כראוי בשוק פורח ומתפתח?. למה תנופת הפיתוח שמתוארת כאן לא מתורגמת למספר משרות בתחום? מי שזרק את כל המספרים היפים הללו טרח לבדוק מה מצב התעסוקה בתחום? מישהו אמר לי, "יש יותר חברות השמה מאשר משרות". זה כבר נראה כמו הלמ"ס ונתוני האבטלה המביכים…נראה שמישהו (משרד האוצר? משרד התמ"ת? רה"מ?) מנסה "לשווק לנו" שהכל טוב והכל פורח כשהאמת העגומה נמצאת מתחת לפני השטח (או מתחת לשטיח…). הם לא מבינים שזה לא יעזור ואי-אפשר לשקר לאנשים חכמים בפנים? ז.א. אפשר…אך במוקדם או במאוחר הכל ייתפוצץ להם בפרצוף. חבל שמושכים זמן עם נתונים שעברו כל מיני אדפטציות שונות במקום לנסות לשפר את המצב.

  3. 🙂
    כדאי לחשוב עשר פעמים לפני שמוכרים את הידע החוצה. הידע הוא הכוח היחודי שיש לנו – כמה שיותר למכור את המוצר ולא את הטכנולוגיה – לטובת כל הנוגעים בדבר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן