סיקור מקיף

צפי נזק ברעידת אדמה הרסנית

יום ההולדת ה-80 לרעידה האחרונה, מכניס אותנו לתקופה שנקראת "תחום השגיאה הסטטיסטית" – זמן החזרה של רעידת אדמה הרסנית, כמו זו שהכתה בנו ב- 1927, הוא כ- 100 שנה

בתמונה: דר. רון אבני
בתמונה: דר. רון אבני

ברעידת אדמה דומה לרעידת האדמה ההרסנית שהתרחשה ב-11 ביולי 1927 בארץ ישראל, צפויים להינזק בירושלים כ- 17% מהמבנים הישנים שנבנו לפני קום המדינה, ובשנים הראשונות לקיומה. בנוסף להם צפויים להינזק כ- 11% מהמבנים החדשים הבנויים באיכות בניה בינונית וכ-6% בלבד מאלה החדשים הבנויים באיכות בניה טובה. בתל אביב אחוז המבנים הצפוי להיפגע הוא 9% , 5% ו- 2% בהתאמה. כך קובע ד"ר רון אבני מאוניברסיטת בן-גוריון, בסימולציה מיוחדת שביצע בימים אלה, במלאות 80 שנה לאותה רעידת אדמה.

מוקד רעידת האדמה שהתרחשה לפני 80 שנה היה בצפון ים המלח וגודלה 6.25 בסולם ריכטר. ברעידה זו נהרגו כמעט 300 בני אדם ברחבי ארץ ישראל ועבר הירדן. מאמצע המאה ה-18 ועד היום התרחשו באזור 3 רעידות אדמה הרסניות: ב- 1759, ב- 1837 – זו שהרסה את צפת וגבתה יותר מ- 5,000 הרוגים – וב- 1927. שלושת מוקדי רעידות האדמה האלה מקורן בבקעת הירדן וים המלח (חלק מהשבר הסורי אפריקאי), וזמן החזרה הממוצע של שלושתן הוא 84 שנה.

ד"ר אבני: "'יום ההולדת' ה- 80 לרעידה האחרונה, מכניס אותנו לתקופה שנקראת "תחום השגיאה הסטטיסטית" לקביעה, שעל פי הידוע לנו אודות רעידות האדמה ההרסניות שהתרחשו בעבר, זמן החזרה של רעידת אדמה הרסנית, כמו זו שהכתה בנו ב- 1927, הוא כ- 100 שנה".

ד"ר אבני קובע כי על פי הניסיון שנצבר ברעידות אדמה באירופה ניתן להעריך, שמתוך 17% מהמבנים שיינזקו בירושלים ושאיכות בנייתם ירודה, כ- 45% יינזקו נזק קל יחסית (סדקים בטיח ובקירות), 5% יינזקו נזק כבד (סדקים רחבים בקירות) ו- 5% יקרסו ויהרסו. מתוך 11% מהמבנים החדשים שיינזקו והבנויים באיכות בניה בינונית (רוב בתי המגורים שנבנו עד סוף שנות ה- 70), כ- 50% יינזקו נזק קל יחסית ו- 50% יינזקו נזק כבד כמתואר לעייל. כל ששת האחוזים שיינזקו מבין המבנים החדשים שאיכות בנייתם טובה, יהיו בדרגה של נזק קל יחסית. בבאר שבע, לעומת זאת, צפויים להינזק רק 2% מהמבנים הישנים שנבנו לפני קום המדינה, ובשנים הראשונות לקיומה. למבנים בבאר שבע בעלי איכות בניה טובה אשר נבנו על פי התקן המחייב, לא צפויים נזקים של ממש ברעידת אדמה שתתרחש בצפון ים המלח וגודלה יהיה כ- 6.2 בסולם ריכטר.

אולם, מדגיש ד"ר רון אבני, ברוב הרשויות המקומיות, אין נתונים בדבר התפלגות המבנים בעיר על פי דרגת עמידותם כנגד רעידות אדמה. לדבריו, על פי התרחישים שהכינה ועדת ההיגוי הממשלתית להיערכות כנגד רעידות אדמה עבור רעידות בגודל 7 ו- 7.5 בסולם ריכטר (שגדולות פי 30 ויותר מרעידת 1927, אך קרובות יותר בגודלן לרעידה שהרסה את צפת ב- 1837), היקף החורבן וההרוגים יהיה גבוה בסדרי גודל, ויגיע לאלפי הרוגים. במודל שהופעל ע"י ד"ר אבני, אין דרך להעריך את היקף הנפגעים. הערכה כזו מחייבת הנחות יסוד לגבי השעה ביממה בה תתרחש רעידת האדמה, וקבלת נתונים על כמות המבנים בכל עיר בחתך איכויות הבניה, נתונים שכאמור אינם בנמצא.

5 תגובות

  1. ביפן, הכור הגרעיני ניזוק והזיק לסביבה רק לפני שבועיים ברעידת האדמה האחרונה
    ומה עם הכור בישראל(אם קיים)??

  2. וואלה!
    בכל מקרה, בנוגע לתגובות..
    מיסטר עמי צודק, זה צריך ללכת עקרונית ממסים, אבל מי לעזעזל יודע לאן המסים הולכים?!

    בכל מקרה, יש אנשים שמתחננים בארץ לגג, גם אם הוא יקרוס עליהם. ולאוכל.
    אז דאגות לרעידת אדמה זה נחמד.
    איזה כיף יהיה, אה?
    כמו מלחמה.
    יודעים שיגיע ויהרוג פה ושם, אבל משריצים עוד הומו ספיינס בלי בעייה..
    משחק אכזר לפחות שיהיה מעניין.

    אחד שנדמה לו.

  3. עוד כסף לחברות הביטוח מהידיעות האלו. סתם להפחיד את הציבור. הרי יש דברים שזועקים הרבה יותר חזק כעת ובודאות של 100%.

  4. מחישוב פשוט עולה כי 0.85% מהמבנים העתיקים באיכות בניה גרועה בירושלים יקרסו כליל. מעניין כמה זה יוצא במספרים ומעניין כמה עוד יותר זה יוצא באנשים שחיים שם. נניח שכל מי שחי בבנין שיקרוס ימות. צפיפות עירונית וגידול באוכלוסיה בשמונים השנים האחרונות הביאו למצב בו נזק דומה היום יהיה חמור שבעתיים מנזק דומה אז.

    המפתח: שיפוץ וחיזוק מבנים. מי צריך לשלם על זה? משלם המיסים. מדוע? כי במקרה של סצנריו איימים בו תהיה תמותה גדולה עקב חיסכון בחיזוק מבנים כאלה, המחיר אותו יאלץ משלם המיסים לשלם אחר כך יהיה גדול הרבה יותר. שנית שישראל ערבים זה לזה וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו (ואפילו נפש שלא מישראל, אם תשאלו אותי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן