לקראת כנס איל”א המתקיים השבוע, ראיין יוסי הטוני, כתב “אנשים ומחשבים” את אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל – לשעבר ראש מפא”ת
יוסי הטוני
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/benisrael010405.html
אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, לשעבר ראש מפא”ת – מחקר ופיתוח אמצעי לוחמה ותשתית טכנולוגית, במשרד הביטחון, חושף את הסיבות להכרעת צבא ארה”ב במלחמת המפרץ: מערכות ה-IT, ששינעו מידע מודיעיני ומבצעי לכוחות * על טילי חימוש מונחי לוויינים – GPS * איך ואיפה נולדו הטלפונים הסלולריים (בהשקעה צבאית של 10 מיליארד $) ומשחקי המחשב * מתי תהיה אבטחת מידע חסינת פריצות * בן ישראל משתתף בכנס אילא
“שם המשחק הוא שליטה ובקרה, שו”ב, יחד עם טיפול במידע שעובד על ידי מערכות ה- IT , תועדף והוזרם בזמן אמת”, אומר ל – InformationWeek האלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. בראיון הוא מתייחס לדומה ולשונה ב- IT בצבא ובתעשיה האזרחית. פרופ' בן ישראל, ראש התכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב, חוזה כי מערכות אבטחת המידע תהיינה חסינות מפריצות בעוד עשור. הוא ירצה בכנס אילא על “שדה הקרב ה- IT די”, מערכות ה- IT בצבא, שו”ב וזרימת מידע בזמן אמת.
אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן-ישראל, איך מערכות ה- IT מתמודדות עם הכמויות העצומות של המידע הנאגר?
“זה שיש המון מידע סביבנו, זו אקסיומה. המחשבים יכולים, ועוזרים לנו לסדר את המידע. מערכות ה- IT מספקות לנו את היכולות הטכנולוגיות לקבץ אותו, לעבד אותו, ולהציגו לצרכנים בצורה מהירה יותר. כל זה עוזר לנהל ארגון באזרחות בצורה כלכלית יותר, או במלחמה, לגרום לצבא לפעול טוב יותר”.
מה היתה הייחודיות של מלחמת המפרץ השניה?
“במלחמת המפרץ הראשונה, ב- 1991, לא היו שום מערכות לניהול מידע, שסייעו לניהול המלחמה. היו מבצעים משולבים, של קרבות אוויר-יבשה. לעומת זאת, במלחמת המפרץ האחרונה, מערכות ה- IT היו אחודות, היו תאי מבצעים-מודיעין, שנוהלו בעזרת מחשבים, והזרימו את המידע בזמן אמת.
גם שיטת הלחימה השתנתה – והתבססה בעיקרה על יכולת חמ”מ, חימוש מונחה-מדויק, להשמדת מטרות בצורה מסיבית. שבוע מתחילת המלחמה, כשכוחות הברית הגיעו לכרבלא, 100 ק”מ מבגדד, הם נעצרו, והפעילו את מערכות ה- IT בצורה מושלמת: הם מימשו יכולת תקיפה מדויקת, עם נשק stand off (מנגד), שטווחו גדול מטווח ההגנה, והוא בעל יכולת פגיעה נקודתית, PGM. לחמ”מ ראש ביות של מצלמת טלוויזיה, עם דיוק נקודתי של חצי מטר-מטר. זאת, מבלי שלצד השני יהיה סיכוי לפגוע חזרה.
למרות העדיפות המספרית שהיתה לעיראקים ביבשה, מה שהכריע הוא העדיפות הטכנולוגית של ארה”ב: מערכות IT שהזרימו מידע מבצעי ומודיעיני בזמן אמת, עליונות האווירית, לווייני מודיעין, טילי שיוט ואמצעי לחימה מדויקים, להפעלה בכל מזג אוויר ובכל תנאי ראות. כל המערכות היו מבוססות מחשבים”.
שימוש נרחב ב- GPS
ואיך מערכות הניווט הלווייני סייעו?
“הדיביזיות של משמר הרפובליקה, שחנו מחוץ לבגדד, עמדו ושימשו 'מטרות ברווזים'. פה נעשתה עבודת מודיעין-מבצעים, מבוססת IT: תצלומי אוויר שולבו במידע מודיעיני שהתקבל משלל סנסורים, שהגדירו את המטרות ומיקומן המדויק. כשמטוסי ההפצצה עלו לאוויר, הקואורדינטות של מיקום ההפצצה כבר הוזנו בתוכן, 'הכתובת היתה רשומה על הפצצה'. הפצצה 'דיברה' עם הלוויינים, ופגעה בטנקים העיראקיים.
עיקר השימוש היה בפצצות JDAM, כשבכל מפציץ – 20 פצצות, עם 'כתובות' ליעדים. כך, בימים ספורים הושמדו אלפי מטרות. ייחודן של הפצצות הוא שניתן לנווטן לנ.צ., לנקודת הציון, עם לוויינים מיוחדים, הסובבים את כדור הארץ, GPS. לכל פצצה התווסף מקלט, שקלט מלווייני ה- GPS אותות משודרים. עם עיבוד אותות אלו, 'ידעה' הפצצה את מיקומה, ופגעה בדיוק בטנק 'שלה'.”
מה היה חלקן של מערכות ה- IT?
“ב-חמ”מ, ישנם שלושה אלמנטים: החימוש המונחה עצמו, למשל מונחה לוויינים; מערך המודיעין למטרות – מי פוגע, מי נפגע, מי לא, מה חשוב – לתעדף, ואיפה. והכי חשוב, זו המערכת שמחברת ביניהם: מערכת שו”ב, C4I, ראשי תיבות באנגלית של שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין. המידע הנאסף בסנסורים, מתועדף, מעובד, יוצר תמונת מטרות, ומועבר לכוחות האוויריים. זה נדרש להיות בזמן אמת, כי התמונה משתנה כל הזמן – טנקים זה דבר שזז. פה הקריטיות של מערכות ה- IT: הן נדרשות לברור את המטרות החשובות, למקם אותן, ולשלוח אותן במהירות לכוחות. המרכיב של עיבוד המידע – הוא המרכיב העיקרי.
זה מה שהיה חדש במלחמה: מערכות עיבוד המידע של ה- IT היו מאוחדות, והמידע אכן זרם כמעט בזמן אמת לרמת התוקפים. זה היה לב העניין – שליטה ובקרה, עיבוד המידע והפצתו במהירות”.
אילו עוד היבטים יש בלחימה מבוססת IT?
“בצבא האמריקאי דנים רבות בשדה הקרב העתידי. קיימים ארבעה נדבכים בחשיבת לחימה זו: הראשון הוא יכולת תקיפה מדויקת, החמ”מ. האלמנט השני הוא השימוש בחלל. בחלל ישנם שני סוגי לוויינים, לווייני צילום לצורכי מודיעין, ולא פחות חשוב – לווייני תקשורת. שדה הקרב העתידי מתאפיין בטווחים ארוכים, אי אפשר לתקשר מנקודה לנקודה אלא באמצעות הלוויין. בחלל יש גם סנסורים, המתריעים על טילים, מיד עם שילוחם.
האלמנט השלישי הוא לוחמת מידע. לוחמת מחשבים היא מקרה פרטי של לוחמת מידע. מלחמה היא מניפולציה במידע, אתה משיג מידע על האויב, מונע שחרור מידע על עצמך, ומשחרר מידע רצוי לאמצעי תקשורת ההמונים. מי שעושה זאת הכי טוב, הוא המנצח במלחמה. בתוך כל זה, היבט חשוב הוא עיבוד כל המידע במחשבים, והיכולת לאגור אותו להפיצו לגורמים הרלוונטיים. כיום אין שום כלי נשק בלי מחשב. אין אף טנק ביבשה, מטוס באוויר או כלי שיט ימי ללא מחשבים, ובוודאי שבכל הטילים המונחים יש מחשב.
האלמנט הרביעי הוא שליטה בתמרון. ההסתכלות צריכה להיות מלמעלה. צריכה להיות יכולת תקיפה מדויקת כך שלצד השני לא תהיה יכולת לזוז, שהוא יהיה מרותק למקומו. כל תכלית מערכות ה- IT היא לשרת את העניינים המבצעיים ה'טהורים', מטרת מערכות ה- IT היא להפוך את המידע לנכס אסטרטגי, כך שהצד השולט במידע, הוא המנצח בקרב”.
שת”פ צבא-אזרחות
מנקודת ראותך, כמי שהיה בצד של הספק (ראש מפא”ת) וגם הצרכן (צבא), מהי רמת שיתוף הפעולה בתעשית ה- IT בין הצבא והאזרחות?
“יש מרחב עצום בין גודל ההשקעה והמאמץ, לבין התוצאה הסופית. ההשקעה הבסיסית בטכנולוגיה, ב- IT, עולה מיליארדים, ולכן נעשית רק בהזמנת ממשלות, ממסדי ביטחון. השוק החופשי, האזרחי, לא ישקיע מיליארדי דולרים בפרויקטים שנמשכים על פני עשר שנים. הוא לא יכול להרשות לעצמו שלא לראות החזר השקעה, לכל המאוחר תוך שנתיים. הגוף היחידי שמוכן להשקיע השקעות פנטסטיות, עצומות, אלו ממסדי הביטחון. לאחר שיצא מוצר, הוא עובר שדרוגים, שיפורים וכמובן גם שינויים והתאמות, על מנת שניתן יהיה לנצל את התועלות שפותחו, לטובת השוק האזרחי.
המסלול תמיד זהה: צורך צבאי, מענה, פתרון טכנולוגי, ו'גלישה' לאזרחות. גם רשת האינטרנט החלה כמשהו צבאי, כקונספט של שני מחשבים ש'מדברים' ביניהם. היה זה בשנת 1969, כשסוכנות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי, ARPA, Advanced Research Project Agency, החליטה להקים רשת מחשבים מבצעית, שתשמש את הפיקוד העליון להעברת הודעות בעת התקפת טילים גרעיניים על אמריקה, אם תחנות הרדיו והטלוויזיה תיפגענה. הרעיון היה להקים רשת שאינה היררכית, כך שתוכל לשרוד אם תיפגע פיזית. כבר ב- 1970 שירתה הרשת את הפנטגון וכן חוקרים באוניברסיטאות בארה”ב. זו דוגמה למעבר של מוצר, שירות, שבמקורו נועד להיות למטרה צבאית, לאזרחות – היום מאות מיליונים בעולם משתמשים באינטרנט.
לפעמים, מעט, ישנה גלישה הפוכה, מהאזרחות לצבא: מערכת ה- ERP למשל, שהרי אין הבדל בין לוגיסטיקה של צבא ומפעל אזרחי. פה, אני רואה את התפקיד החשוב של אילא, שתקשר בין עולם ה- IT האזרחי והצבאי, ליצירת שיתופי פעולה שכל הצדדים ייהנו מהם. כראש מפא”ת, (מחקר ופיתוח אמצעי לוחמה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון, עסקתי בכך לא מעט.
מפא”ת הוא גוף משותף למשרד הביטחון ולצה”ל, שייעודו לפתח את הטכנולוגיה הביטחונית הדרושה לצה”ל ולמערכת הביטחון. במפא”ת עובדים מאות מדענים, שאמורים לספק את התשובה לשדה הקרב העתידי של ישראל. כל רציונל הפיתוח במפא”ת הוא לכיוון ההיי-טק, שכן רוב המשאבים בפיתוח, מושקעים בתחומים כגון לוחמה אלקטרונית וסנסורים לסוגיהם. אלו תחומים עתירי מחשוב. מערכות עתירות המחשוב הללו מאופיינות בכמה היבטים: הן צריכות להיות קטנות עד זעירות, אסור שתצרוכנה הרבה חשמל, עליהן להיות קרירות וקשיחות, שכן ציוד צבאי מקבל מכות. יש לפתח את כל אמצעי הלחימה כך שיענו על הצרכים האלו, על מנת שהמערכות תעבודנה בשדה הקרב”.
10 מיליארד $ בסלולר ללא סיליקון
תן דוגמה למעבר של מוצר צבאי לאזרחות.
“הטלפון הסלולרי. במקור הוא נועד להיות מכשיר קשר משוכלל. אמרו אנשי צבא לאנשי פיתוח, שהם צריכים טלפון. רק בשלב מאוחר יותר הוא הפך למוצר אזרחי, שמיליארדים משתמשים בו כיום.
בגלל צפיפות הסלולריים, נדרש לעלות בתדרים. מכשירי הטלפון הניידים מלאים שבבים, שלא מסוגלים לעבוד בתדרים גבוהים בסיליקון. ממשלת ארה”ב השקיעה בסוף שנות ה- 80' סכום של 10 מיליארד דולר כדי להעביר את הטכנולוגיה מסיליקון (צורן) לזו של גליום-ארסניד (GaAs), חומר מוליך למחצה, הדומה בתכונותיו לסיליקון, ומסוגל לעבוד בתדרים גבוהים, בהם הסיליקון לא יכול לעבוד. הדבר הציל את תעשיית הגליום-ארסניד, שהיום בקושי עומדת בביקוש, ועושה רווחים אדירים.
דוגמה אחרת – כל משחקי המחשב שבני נוער ומבוגרים משחקים בהם, הם 'ילדים חורגים' של הסימולטורים הצבאיים. הסימולטורים נועדו לחסוך לצבאות כסף – שעת טיסה, הפלגת כלי שייט בים, אלו פעולות שעלותן מיליוני דולרים, והשימוש בסימולטורים חוסך זאת”.
ומה לגבי אבטחת מידע?
“כל הרעיון באבטחת מידע, הוא למצוא אלגוריתם, שמחשב סביר, בזמן סביר, לא יפצח אותו. למה ה'רעים' חוגגים כיום? כי בתחרות בינם לבין ה'טובים', יש להם יכולות פיתוח סבירות. כשייכנסו המחשבים הקוואנטיים, אזי ההצפנה היא זו שתנצח, ה'טובים' ינצחו. במחשבים הקוואנטיים, ההצפנות תהיינה כאלה, שלא יהיה אפשר לפצחן. מעשית, אני מעריך שזה יקרה תוך עשר שנים”.
פעמיים פרס ביטחון ישראל
אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, 56, למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה, ולו שני תוארי מאסטר, ותואר דוקטור לפילוסופיה של המדעים. בן ישראל מילא שורת תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח, בין היתר כראש ענף חקר ביצועים וראש מחלקת מחקר במודיעין חיל אוויר, וכן ראש המו”פ (מחקר ופיתוח) בצה”ל ובמשרד הביטחון. ב – 1998 הועלה לדרגת אלוף כראש מפא”ת (מחקר ופיתוח אמצעי לוחמה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון. במהלך שירותו קיבל חמישה פרסים, ביניהם פרס חיל האוויר על פיתוח מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת, ופעמיים פרס ביטחון ישראל: ב- 72' על פיתוח מערכת הפצצה בפאנטום,
וב- 2001, על “פרוייקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי”. בן ישראל עומד בראש התכנית ללימודי ביטחון בבית הספר למימשל ולמדיניות באוניברסיטת תל אביב, וכן בראש שני מרכזי מחקר.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~123035640~~~179&SiteName=hayadan
