סיקור מקיף

נמצאו שרידי הביגל שבה הפליג דארווין בבוץ ליד אסקס * נמכרהלסוחר גרוטאות וחלקה שקע

טכנולוגיה/ האבולוציה של הספינות * "ביגל 2" אבודה בחלל; "ביגל" המקורית של דרווין נמצאה כנראה בבוץ

"ביגל" המקורית(מימין) ושרידי עוגן מתקופתה האחרונה כספינת משמר חופים

לונדון. כשמדען החלל הבריטי קולין פילינגר היה צריך לבחור שם לנחתת החלל שלו, הוא בחר לקרוא לה "ביגל 2" – על שם הספינה "ביגל", ששימשה את צ'ארלס דרווין במסע שבעקבותיו פיתח את תיאוריית האבולוציה שלו. הוא קיווה בוודאי שהנחתת, שהיתה אמורה לנחות על מאדים בדצמבר 2003, תתרום לפריצת דרך מדעית לפחות כמו התרומה שהיתה בשעתו לספינת הצי המלכותי הבריטי.

נדמה היה שעל "ביגל" המקורית ו"ביגל 2" אכן נגזר גורל דומה – אם כי שונה מזה שאליו התכוון פילינג'ר: עקבותיהן של השתיים נעלמו. הספינה נעלמה ב-1870 והנחתת בסוף דצמבר 2003, לאחר ששוחררה מחללית והחלה לנוע לכיוון מאדים. אלא שכעת ייתכן שגורלה של אחת ה"ביגלים" עומד להשתנות, ודווקא של הראשונה.

צוות חוקרי היסטוריה ימית, שחיפש את ספינתו של דרווין במשך ארבע שנים, סבור כי היא קבורה

בביצות חבל אסקס בבריטניה. הצוות נעזר בטכנולוגיית מכ"ם חדשנית, שמסוגלת להבחין בעצמים גם מתחת לשכבות אדמה וצמחיית ביצות. באמצעות טכנולוגיה זו אותרו שרידי עץ ומתכת, שכנראה הרכיבו את חלקה התחתון של הספינה.

בדצמבר 1831 יצאה ביגל, כשעל סיפונה צ'ארלס דרווין, מנמל פלימות' למסע בחופי דרום אמריקה. בהפלגה, שנמשכה חמש שנים, חקר דרווין מספר רב של מיני צמחים ומאובנים והתחקה אחר תהליך התפתחותם. הוא התרשם במיוחד מעולם החי והצומח המגוון בפטגוניה ובאיי גלפאגוס, שבהם מצא מינים רבים של ציפורים, צבים, לטאות ובעלי חיים אחרים. עם שובו לאנגליה, שימשו אותו ממצאיו ומסקנותיו לחיבור ספרו "מוצא המינים".

לאחר המסע הועברה ביגל למשמר חופים, שנאבק במבריחי משקאות וטבק. לבסוף, ב-1870, נמכרה הספינה – שאורכה היה כ-45 מטר ומשקלה כ-235 טונות (כולל עשרה תותחים) – לחברת גרוטאות ונגררה למזח נטוש. מאז אופף מסתורין את עקבותיה.

החוקרים, שנעזרו גם בחוקר החלל פילינגר, אספו רמזים ועדויות על מקום הימצאה ממפות ישנות וממפקדי אוכלוסייה. אלה הובילו אותם לאתר בוצי ליד האי פוטון. לאחר בדיקה במכשור חישה-מרחוק, הם השתכנעו שמצאו את הספינה קבורה בבוץ בעומק של כתשעה מטרים. מערכות ההדמיה זיהו קורות ולוחות נחושת ששייכים, להערכת המדענים, לגוף הספינה.

ראש צוות החיפוש, ד"ר רוברט פרסקוט, שייסד את המכון הסקוטי ללימודים ימיים באוניברסיטת סנט אנדרוז, אמר לבי-בי-סי כי צוותו זיהה את קוויה הכלליים של הספינה. "אנו יכולים לראות את מיתאר הסיפון ולזהות פיסות עץ ומתכת שמבחינתנו מעידים בסבירות גבוהה על עצם משמעותי שקבור שם, ככל הנראה חלקה התחתון של הספינה", אמר, "נראה שהאנייה הזו, שסייעה ביצירתה של מהפכה מדעית, חוותה סוף עגום בגדת נהר בוצית, שבה הזמן עמד מלכת במשך מאות שנים".

מנכ"ל החברה שפיתחה את המכ"ם, גורדון סטוב, אמר: "היינו מעורבים במשימות דומות אבל לא בכל יום אתה מעורב במציאת האנייה של אבי האבולוציה. היא נעלמה באזור בעל מזג אוויר ותנאי קרקע קשים, ובסביבה שכזו טכנולוגיות מכ"ם רגילות אינן יעילות מספיק. השרידים על סיפון הספינה הטרופה דומים לחומרים שמהם עשו את ביגל, ונראה שזו אכן ספינתו של דרווין".

לידיעה בבי.בי.סי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן