ניסוי ראשון בייצור חמצן מחיידקים בסביבות המדמות את הירח ומאדים נערך בהצלחה בגרמניה.
ניסוי ראשון בייצור חמצן מחיידקים בסביבות המדמות את הירח ומאדים נערך בהצלחה בגרמניה. הרעיון הוא לנצל סוגים מסויימים של חיידקים לצורך ייצור חמצן לשם קיום אסטרונאוטים במשימות חלל ארוכות, וכן לתמיכה בפעילויות מאוישות על הירח ועל מאדים.
במסגרת תוכנית המחקר של חברת OHB הגרמנית, נבדקה התאמתם של חיידקים מייצרי חמצן במתקן המדמה את אדמת הירח (אדמת ירח מדומה שפותחה בנאס”א לצורכי מחקר, מסוג JSC-1), וכן במתקן המדמה את סביבת מאדים.
מסתבר כי יש בעיות שונות לחיידקים להאחז בגרגירים הננומטריים של אדמת הירח, אולם נעשה שימוש בחיידקים מהונדסים גנטית המסוגלים ליצור חיבור טוב יותר לגרגרים המחודדים ומשוננים של הרגולית' הירחי.
במסגרת המחקר נעשו גם ניסיונות ראשוניים ביצירת דימוי אטמוספרת מאדים והתאמת חיידקים לתנאים השוררים במאדים – מבחינת הרכב אטמוספרה וקרקע, לחץ אוויר וקרינה.
חישובים ראשונים מראים כי מתקן בנפח מטרים מעוקבים אחדים יוכל לתמוך מבחינת ייצור חמצן בצוות של 3-5 אסטרונאוטים. צוות המחקר מתכוון לבחון את הייתכנות של ייצור מימן באמצעות חיידקים, לשם שימוש כדלק רקטי לחלליות וכן לשם ייצור מים, עם החמצן שייוצר במתקן אחר.
רשומה נפרדת ומפורטת תפורסם באתר הידען במועד מאוחר יותר.
19 תגובות
גם אני ישמח לדעת איך מספקים חמצן לתחנת החלל הבינלאומית
אכן הרעיון לא חדש כלל ועיקר, החידוש כאן הוא במחקר האפליקטיבי שנראה על פניו מבטיח ביותר.
הרעיון של ייצור חמצן באמצעות חד תאיים הוא כה ישן שכבר "השתמשו" בו ל"הארצת" כדור הארץ לפני מיליארדי שנים.
כמובן שזו דוגמה לרעיון שהתיישנותו אינה הופכת אותו לגרוע – היא רק גורעת ממקוריותו.
האמת היא שגם אני חיפשתי את הפוסט אליו התייחס עמי ולא הצלחתי למצוא.
נוסטרדמוס… 2012…. נו נו… אני מתנער מכל קשר לדברים כאלה.
ייצור חמצן באופן מקומי על גופים שמיימיים הוא מטרה עליונה בעבור האנושות שכמובן שתאלץ בצער כזה או אחר לעזוב את הכוכב האהוב שלה עם הזמן (השמש שלנו – מקור החיים הבלעדי – עומדת לבגוד בנו ולהתנפח לענק אדום בעוד כמה שנים). פיילוט על הירח או על מאדים והפקת לקחים בכל הקשור להתישבות הם עניין חיוני וראשון במעלה במחקר סוציו-אסטרונומי (מישהו מכיר מושג כזה או שכרגע המצאתי דיסציפלינה חדשה?)
בברכת חברים,
עמי בכר
עמי, גם אני חזיתי משהו דומה לזה.
אני בטוח שהדור שלי כבר לא יראה את השינויים האלה ואני גם לא בטוח שהארץ תשרוד עוד 200 שנה.
אני הולך עם נוסטרדמוס ואמר תהו ובהו ב2012 הוא לא חזה שיהיה סוף להכל אלה הסוף המר יחל בשנה הזו.
ומה שבטוח האדם הוא הגורם העיקרי להרס כדור הארץ ויכול להיות אפילו להרס מאדים בעתיד כי במידה ויהיה חיים שם החיידקים יהרגו אותם.
לא’, אם תביא חמצן לירח, יהיה בו שימוש חד פעמי. אם תביא אדמה, תוכל להשתמש בה בלי סוף..
גם אם יש חיים פרמיטיבים על מאדים
הפרחת הכוכב לא יגרום להם להתאדות.
כך שאני רואה בחיפוש חיים על מאדים כביזבוז כסף וזמן.
אם וירוסים של מחשבים הצליחו להסתנן למחשבי החלליות
ניתן לומר שמאדים והירח כבר מזמן מזוהמים בוירוסים וחידקים אמיתיים.
יהיה עוד יותר מרתק לראות חיידקים כאלו אשר עוברים אבולציה בסביבה לא ארצית.
חמצן זה חומר נורא דליק, צריך חיידק או מספר חיידקים שיתן ארכב גזים שמאפיין את האטמוספירה של כדור הארץ, כלומר:
האטמוספירה כיום מורכבת מהגזים הבאים[1]:
78.084% חנקן
20.948% חמצן
0.934% ארגון
0.0314% פחמן דו-חמצני
זיו, כמו שכבר אמרו,הרבה יותר קל לקחת חמצן מאשר אדמה… אז מה הקטע בלקחת אדמה?
הרעיון הוא לייצר חמצן ומימן על הירח.
אפשר להביא קצת אדמה מכדור הארץ כדי שהחיידקים יאחזוו בה..
טל תודה על התשובה, לכמה זמן מספיק כל מיכל חמצן? הרי המקום קטן ומאוכלס ע"י מספר אנשים…
רועי, לתחנת החלל שולחים חמצן באמצעות מעבורת החלל/ סויוז / ATV / HTV.
באשר לתגובה 5 שלך, מה פירוש "לשאת כמה טונות של אדמת ירח"? מי דיבר על כך? הסבר בבקשה וכן מה הכוונה ב"כוכבים ליד".
לפי מה שאני מבין, החמצן לא נוצר יש מאיין, אלא מאדמת הירח, או אדמת הכוכב.
לגבי השימוש בו כדלק קרטי:
לדעתי יותר קל מבחינת משקל וטכנולוגיה לדחוס חמצן מאשר לשאת כמה טונות של אדמת ירח.
אלא אם הרעיון הוא להפיק את החמצן מכוכבים ליד. במקרה כזה, ייקח זמן עד שהחיידקים ייתרגלו לתנאי הכוכב ויתחילו לייצר חמצן
דרך אגב איך פותרים את הבעייה במשימות שהייה ארוכות בתחנת החלל הבינלאומית? הרי לא יתכן שהם נושאים עימם מיכלי חמצן שמספיקים לשנה…
עמי, הרעיון עצמו של "הארצת מאדים" אינו חדש –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2918936,00.html
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%94
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10349
תוכל לתת בבקשה קישור לפוסט שדיברת עליו?
הא הא!!! כשאני כתבתי על זה באחת התגובות היותר הזויות שלי החזירו לי הטוקבקיסטים בזלזול ואף היה מי ששאל אם שכחתי לקחת את הכדורים. אז לא, לא שכחתי את הכדורים. זריעה של חיידקים בפלנטות העתדיות היא הדרך היעילה והזולה ביותר ליצירת תנאים מתאימים להתישבות, גם אם התנאים לא לחלוטין מאפשרים קיום חיים כמו שהם אך מצמצמים את ההוצאה וההשקעה האנרגטית בהקמה של טכנולוגיות תומכות חיים.
רק תרשו לי להזהיר ולעמוד על כך שאין בשום פנים ואופן לעשות את זה מבלי לחקור באופן יסודי מאוד (!!!) את החיים שכבר קיימים, אם קיימים, על הירח או כוכבי הלכת האחרים. הדבר המעניין והחשוב ביותר הוא מציאת חיים ולימוד שלהם. במידה ואין או שמוצו כל האספקטים של הלימוד – או אז ניתן להתחיל לחשוב על להפריח את השממה כדברי הזקן.
אני חוזה שנמצא חיים במאדים. אם אני טועה וחיים לא יימצאו, אני חוזה שבעוד מאתיים שנה הכוכב האדום יהיה כוכב ירוק, מונוקולטוריסטי וזרוע בציאנובקטריות מהונדסות גנטית שמקורן בקוטב הדרומי של כדור הארץ.
בברכת שוטים ומנבאים,
עמי בכר
נשמע מדהים! אשמח לשמוע פרטים נוספים בנושא !!
מחקר מרתק.