השיבה לשביט 1 Temple

עם סיומה משימתה של חללית ה- Stardust הוחלט להציבה במסלול סביב השמש עד שתיבחר עבורה מטרה חדשה. היה זה למעשה מסלול המתנה. המטרה שנבחרה היתה לחזור לשביט Temple שכבר ביקרו אותו ב-2005

השביט טמפל-1 כפי שצולם מהחללית סטארדאסט, 2011
השביט טמפל-1 כפי שצולם מהחללית סטארדאסט, 2011

עם סיומה משימתה של חללית ה- Stardust הוחלט להציבה במסלול סביב השמש עד שתיבחר עבורה מטרה חדשה. היה זה למעשה מסלול המתנה. המטרה שנבחרה היתה לחזור לשביט Temple שכבר ביקרו אותו ב-2005. הוחלט להסב את שמה של החללית ל- NExT Stardust קיצור של השם
New Explortion of F (1). המטרה היתה לבחון את התהליכים המתחוללים על פניו אחרי שהוא מתקרב לשמש ולהמשיך את מיפויו, מה שיקל על השאלות לגבי הגיאולוגיה שלו בעקבות התצפית הראשונה שנעשתה בו (2). עם פגיעת חללית הרסק בקרקע השביט, התרומם ענן אבק שלא אפשר לצלם את מקום הפגיעה. התקווה היתה שהפעם זה כן יצלח (3). החללית מדדה גם את צפיפות וגודל האבק מגבולות הגרעין (ה- coma). חקירת השביט נמשכה חודשיים לאחר המעבר לידו (4).

עם שיגורה של חללית ה- Stardust היה בה מטען של 85 ק"ג דלק. לקראת הפנייתה לעבר השביט Temple 1 נשארו בה 3.7 ק"ג דלק. כמות קטנה מאוד. מסיבה זו פותחו 3 טכניקות שונות איך לנצל כמות מזערית זו של דלק כדי להשיג את היעד המבוקש (4). תאריך המעבר ליד השביט היה ב-14.2.2011. על פי התוכנית החללית אמורה היתה לחלוף במרחק 200 ק"מ ממנו. בפועל מרחק המעבר היה 178 ק"מ. סך הכול שודרו ארצה 72 תצלומים ברזולוציה גבוהה מאוד (5). חקירת השביט נעשתה במקביל הן מהחללית והן מתצפיות טלסקופיות מכדור הארץ במהלך ההתקרבות, בזמן ההתקרבות ובזמן ההתרחקות ממנו. בכך קיוו לבנות מודל מפורט יותר ביחס למתרחש על פני השביט לאורך זמן (6).

מהירות הסיבוב הצירית של שביטים אינה קבועה. היא תלויה במרחק השביט מהשמש. עם התקרבותו לשמש, פני השטח מתחממים, הקרח מפשיר, מתאדה והופך לגז ההופך לזרמי סילון. בשלב זה מהירות הסיבוב של השביט סביב עצמו יכולה להשתנות. יש לזכור שככל שהשביט מתקרב יותר לשמש מהירות זו עולה ולהיפך. אחת המטרות במעברה של ה- Stardust ליד 1Temple היתה מדידת קצב השינוי במהירות הצירית של השביט (6). מיפוי טמפרטורות ששולב עם מיפוי צבעים של השביט הראה ש-2 מתוך 3 אזורים המכוסים קרח מצויים במקומות קרים יותר של השביט. התברר גם שאזורי הקרח נמוכים ב-80 מטר מסביבתם (7). באחת התצפיות נמדד טווח טמפרטורות של C ° 8 ± C ° 56 – C ° 6± C ° 13 – (8).

אחת ההפתעות היתה מציאת שכבות. תופעה כזו מתאימה לגופים אטמוספריים כמו כדור הארץ בהם רוח ומים מעבירים אבק ומשקיעים אותו במקומות שונים. מסביב לשביט מצויה טבעת של שכבות מעין סדימנטריות. הועלו שתי אפשרויות להסברת התופעה. על פי הסבר אחד שני פרוטו שביטים התנגשו אחד עם השני ונדבקו זה לזה כמו בצק. על פי ההסבר השני, השכבות נוצרו באמצעות סוג מסוים של ארוזיה כאשר השביט מתקרב לשמש. הפתעה אחרת היתה מפולות סלעים. חללית הרסק גילתה סוג כל שהוא של חומר אבקתי שכיסה אזור שלם הנמצא 1 ק"מ מתחתיו. תופעה כזו יכולה להסביר דבר אחר. הענן של שברי הסלעים שנוצר עם פגיעת חללית הרסק על השביט העיף למעלה חומר רב ואי אפשר היה לראות את מקום הפגיעה. רק עם מעברה של חללית ה- Stardust אפשר היה לראות את המכתש שנוצר ובמרכזו מתלול קטן שנוצר כנראה מחומר שהועף כלפי מעלה, חזר לקרקע והצטבר לתצורת המתלול (5). בהסתמך על מכלול התצפיות הסיקו שהקרח שנראה על פני השטח היה במקורו בתוך השביט ובמשך הזמן הוא נחשף. הסילונים שהעיפו אבק ואדים, שלחו קרח זה ל- coma או לזנב השביט. שטח האזורים המכוסים קרח הוא ,100,000 מ"ר שהם 6% מפני השטח של השביט (9). השביט מייצר בדרך כלל 16,000 טון מים ליום. עם פגיעת חללית הרסק הכמות עלתה ל- 40,000 טון למשך 5-10 ימים. במהלך התצפית כולה השתחררו 250,000 טון מים בשל הפגיעה (10).

הפתעה נוספת היתה מציאת תערובת של חומרים אורגניים בתוך השביט. לשם השוואה בתוך השביט Wild 2 נמצא טווח גדול של מולקולות הידרוקרבונטיות מורכבות-חומרי בניין פוטנציאליים לקיום חיים. ממצאים אלה מחזקים את רעיון הפנספרמייה (Panspermia) שחומרי היסוד לחיים על כדור הארץ הגיעו מהחלל (11). התברר שהחללית Stardust עברה דרך שטף של חלקיקים מהשביט וכי 12 חלקיקים חדרו דרך מספר שכבות של המגן שלה (5).

מקורות

1. Philips T.-“Blowing a hole in a comet: take 2” 27.9.2007
http://www.spacedaily.com/reports/ Blowing_ A_ Hole _In _A_ Comet_ Take _ 2_999.html

2. ”NASA gives two successful spacecraft new assignments” 5.7.2007
http://www.spaceflightnow.com/news/n0705/05extensions

3. “NASA spacecraft prepares for Valentine’s Day comet rendezvous” 20.1.2007
http://www.spacedaily.com/reports/ NASA_ Spacecraft _Prepares_ For _Valentine’s_ Day _Comet_ Rendezvous_999.html

4. Clark S.-“Team extends stardust’s fuel milage for comet mission” 23.12.2010
http://www.spaceflightnow.com/news/n1012/23stardustnext/

5. “NASA releases images of man made crater on Comet” 17.2.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ NASA_ Releases_ Images _Of_ Man_ Made _Crater_ On_ Comet_999.html

6. “Ground based observations support NASA comet mission” 13.4.2009
http://www.spacedaily.com/reports/ Ground_ Based _Observations _Support _NASA_ Comet _mission_999.html

7. “Ice exists on surface of comet, but most lies deeper” 2.2. 2006
http://www.spaceflightnow.com/news/n602/02deepimact/

8. PIA02143 : temperature map of Temple 1
http://photojournal.jpl.nasa.gov/catalog/ PIA02143

9. “Deep impact team reports first evidence of cometary ice” 2.2.2006
http://www.spacedaily.com/reports/ Deep_ Impact _Team_ Reports_ First_ Evidence_ Of_ Cometary_ Ice_999.html

10. “Massive amounts of water released by comet hit” 4.4.2006
http://www.spaceflightnow.com/news/n604/04deepimpact/

11.”Comet probe reveals evidence origin of life” 12.8.2007
http://www.spacedaily.com/reports/ Comet _Probe_ Reveals_ Evidence _Origin _Of_ Life_999.html

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. גודלו של השביט מוערך ב-14 קילומטר אורך ו-4 קילומטר רוחב (ויקיפדיה).
    אפילו אם לצורך בדיקת שטח הפנים שלו נגדיר אותו ככדור בקוטר 14 ק"מ (שזה הרבה יותר) הרי ששטח הפנים של השביט יהיה 4 פיי כפול 49 וזה בס"ה כשש מאות ק"מ מרובע. שזה הרבה פחות ממאות אלפי הק"מ עליהם מדובר במאמר. משהו לא מסתדר כאן. אולי צריך להיות חלוקה לאלף של הנתונים במאמר.
    חוץ מזה המאמר מעניין
    לילה טוב
    סבדרמיש יהודה

  2. רעיון הפנספרמיה הוא הרעיון האומר שהחיים הגיע לכדור הארץ מן החלל.
    את זה שהחומרים הנחוצים לחיים הגיעו מן החלל יודעים מזמן.
    נכון שכיום יודעים גם על הגעה של חומרים אורגניים מן החלל (דבר שלא ידעו בעבר) אבל לזה אין קוראים פנספרמיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן