ההתאמה שלנו לטבע לא כזאת מושלמת כמו שמנסים אנשים וארגונים מסוימים לתאר. לדוגמה הקרטינים = בני אדם ננסיים ומעוותים, הנותרים בגודל של ילדים במשך רוב חייהם * אם לא שמעתם מעודכם על הקרטינים, הרי שאתם יכולים רק להודות למדע הרפואה שפיענח את חשיבות היוד בהתפתחות העובר והילד
ובכל זאת… היתה רק בעיה אחת שהפריעה לי בסרט והיא, כמובן, התסריט. הירח עליו מתרחשת העלילה, המכונה גם בשם פנדורה, יכול להיות מזוהה גם עם בירת הקיטש העולמית. אני יכול רק לנחש שקאמרון דחף בגסות את השקפת עולמו לתוך העלילה, וכך אנו מקבלים אינדיאנים חייזריים כחולים הנאבקים על זכותם לחיות בהרמוניה עם הטבע, למול הקפיטליזם הדורסני של בני האדם המבקשים לכבוש את הכוכב ולכרות את מחצביו.
ההרמוניה של פנדורה אינה רק אשליה של היפים כחולים מחבקי-עצים ורודים. כל אורגניזם על פני אותו ירח מסוגל להתחבר לתוך רשת עצבית הקיימת במעמקי הכוכב ולצרף את מחשבותיו ורצונותיו למוח הקולקטיבי, המכונה גם בשם `אמא אדמה`. למעשה, מדובר בסוג של אל המפקח על האיזון שבכל הדברים המתרחשים על הכוכב: מי טורף את מי, כמה, למה ומתי. האל הזה מסוגל גם לכוון את מהלך האירועים כרצונו באמצעות שיגור מסרים דרך האורגניזמים אותם הוא מנחה. בשלב מסוים בסרט מגיע ג`ק סאלי, חייל אנושי שמזדהה עם סבלם של דרדסי הענק הפלורסנטיים, ומסביר לאל-ירח שבני האדם רוצים להרוג את הכוכב. ואני מצטט את רוח הדברים –
“הם כבר הרגו את אמא-אדמה שלהם, בכוכב שלהם. זה יכול לקרות גם כאן!”
התוצאה, שלא במפתיע, היא שאל-ירח מתעצבן ורומס את בני האדם החצופים. הטבע וההרמוניה ניצחו. הצופים מריעים בקול, ואז הולכים הביתה ותורמים מרשרשים ירקרקים לגרינספיס או לכל אחד מהארגונים הירוקים האחרים. למה? כי הארגונים האלו מתנגדים לגלובליזציה, להרס של הטבע, ובגדול – לרוב הסוגים של קדמה מדעית שעלולים לזהם את כדור הארץ. חלקם, ההזויים יותר, מאמינים שהטבע סיפק לבני האדם את כל מה שהיו צריכים כדי להתקיים – וכל פגיעה במאזן החיים העדין הזה יכול למוטט את כל המערכת.
והאמת? הם צודקים למחצה. יש מאזן חיים על פני כדור הארץ, אבל הוא משתנה כל הזמן. המאזן הזה הוא למעשה מלחמת קיום של כל האורגניזמים הקיימים בכל האורגניזמים האחרים ובסביבה עצמה. המלחמה הזו היא הסיבה לכך שמיליונים בלתי-ספורים של מיני בעלי-חיים נכחדו בעבר, כשלא הצליחו לעמוד בתחרות עם מינים אחרים. המלחמה הזו היא גם הסיבה לכך שקיימים איים בהם הטורפים חיסלו את כל חיות הטרף – ולבסוף נכחדו בעצמם לאחר שלא נותר להם מזון משלהם. עד כמה שהייתי שמח לראות עדויות ל- `מעגל חיים` גדול יותר המונחה בידי תבונה עילאית, כל הראיות מצביעות בדיוק לכיוון ההפוך: מלחמת קיום בלתי פוסקת, כולם נגד כולם.
החלק הגרוע ביותר בכל העניין הוא שההתאמה שלנו לטבע לא כזאת מושלמת כמו שמנסים אנשים וארגונים מסוימים לתאר. מי שמכיר את ההיסטוריה של הרפואה יודע בוודאי על הקרטינים. קרטינים הם בני אדם ננסיים ומעוותים, הנותרים בגודל של ילדים במשך רוב חייהם, לעיתים מבלי שיגיעו לעולם לבגרות מינית. חלקם חירשים, אחרים עיוורים ורובם לוקים בפיגור שכלי ברמה זו או אחרת.
כדי להמחיש עד כמה היתה נפוצה המחלה, נספר רק שנפולאון בונפרטה הורה ב- 1810 לערוך סקר של תושבי אחת הפרובינציות השוויצריות, ולאיס. מדעניו מצאו כארבעת-אלפים קרטינים מתוך שבעים-אלף תושבי הפרובינציה. כלומר, כמעט שלושה אחוזים מהתושבים היו קרטינים, במצב חמור פחות או יותר של המחלה. למעשה, המחלה היתה נפוצה כל-כך באזורים מסוימים באירופה עד שנחשבה לגנטית, או כתוצאה מה- `אוויר הרע` של העמקים שבהרים. סיבה זו אינה רחוקה מהאמת. האזורים בהם נמצאו הקרטינים בשכיחות גבוהה במיוחד היו מאופיינים כולם במיעוט של יוד באדמה.
כל בני האדם ובעלי החיים זקוקים לאספקת יוד במזון שלהם, שמגיע בדרך כלל מהצמחים שממצים אותו מן האדמה. אלא שבאזורים מסוימים בעולם, האקלים והגשמים מביאים להתנקזות היוד מן האדמה, וכך לא נשאר די ממנו לבני האדם. היוד משמש כמרכיב מפתח בייצור של שני הורמוני גדילה חשובים: T3 ו- T4. אם האמהות ההרות לא מקבלות מספיק יוד בשביל העובר, הוא לא יתפתח כראוי. המצב יחמיר עוד יותר לאחר הלידה, כאשר הוא אינו מסוגל לגדול ולצמוח כאדם רגיל בשל החוסר המתמשך ביוד, ויוגדר כקרטין. והכל בחסות אמא טבע.
אם לא שמעתם מעודכם על הקרטינים, הרי שאתם יכולים רק להודות למדע הרפואה שפיענח את חשיבות היוד בהתפתחות העובר והילד. מאז אמצע המאה העשרים, חלק גדול ממלח השולחן שבאירופה הועשר ביוד, כך שכל אדם קיבל את מנת היוד היומית שלו מבלי לשים לב בכלל, וכך כמעט ומוגרו הקרטינים מן המערב. במדינות מתפתחות כסין והודו עדיין קיים מחסור ביוד באזורים מסוימים. לפי חלק מההערכות, כשני מיליארד בני אדם נמצאים כרגע במצב של חוסר ביוד. אצל חלקם החוסר חמור עד כדי כך שיוביל להתפתחות מוחית לקויה ולפיגור מוחין. הסיכוי היחידי של אותם אנשים הוא להשתחרר מהטבע, שאותו מהללים כל-כך במערב, ולהסתמך על הגלובליזציה שתספק לידיהם את היוד לו הם זקוקים.
ולסיכום – מי שרוצה לחזור לטבע חייב לקחת בחשבון שהחיים הם לא כמו סרט, ובמקום אינדיאנים כחולים וחסונים, ילדיו עלולים ללקות במחלת הקרטינים.
עוד בנושא באתר הידען
הירח של אוואטר – פנדורה – עשוי להתקיים במציאות
29 תגובות
זה כמו המזוודות שהלכו לישון מתי שהשימפנזים אכלו את כל השלטרים של הצפרדעים במלחמת העולם ה17
אכן. כל מה שקראת לא היה קשור. ממש כמו הכתבה שלך
אחד הסרטים הטובים ביותר שראית? מעניין איזה סרטים ראית בכלל.
ומן הסתם החיים הם לא כמו סרט. מי שחושב ככה, חי בסרט.
סחף את 5 חושיך?
אני לא רואה שום צורך בחוש הריח הטעם והמישוש.
אורן,מה הקשר בין הכתבה לבין חלב?
מולר מחלקת תחפושות חינם של החולבות מהפרסומת המדליקה.
כנסו לדף המחלבה בפייסבוק, ענו על שאלה ותוכלו לזכות בתחפושת מגניבה לפורים
http://www.facebook.com/pages/MULLER/306197741002
התאכזבתי מהכתבה. אולי בגלל שציפיתי למצוא ניתוח רציני יותר של הסרט (עד כמה שאפשר בז’אנר הזה). נראה לי שהכותב הציב מטרה מוגדרת מראש והחל לחפש בנרות דוגמאות (לא הכי קשורות) להוכיח את התזה שלו. חבל.
4 מ 70 אלף זה קצת פחות מ 6% .
הדחף להרוג, שנמצא אצל חלק מבני האדם, לפי דעתי הוא תופעה שהמונח אטוויזם מסביר היטב.
דוד,
אינני מתכחש לתועלת שבע"ח או בני אדם מפיקים מאלימות. אבל האם יש לך הוכחה ששימפנזים (או כל חיה לא אנושית אחרת) איננה מפיקה הנאה ממעשיה? האם יש הוכחה שבני האדם אכן יחודיים ביכולתם להתבונן על עצמם מהצד?
בהתחשב בעובדה שלשימפנזים ולאדם מוצא משותף, אין לשלול על הסף שבין שאר ההומולוגיות בין 2 המינים, גם ההנאה מהתאכזרות עשויה להיות הומולוגית. היות שלא תכחיש כי לשימפנזים יש כליות, קיבות ואיברים נוספים שדומים לשלנו, מודע שמוחם יהיה כה שונה עד שלא יוכל להכיל קישור בין הנאה לאכזריות?
בנוסף, ידוע שלחתוליים יש יצר טרף. זו הסיבה שחתולים מזנקים על כדורי צמר – הם נהנים מזה. בטבע, כל הרג יסתיים בתועלת לבע"ח – מזון. אך חתול מבוית לא יפיק תועלת מהרג חיה כי כל מזונו מסופק ע"י אדוניו. ובכל זאת, תופעה זו נצפית בטבע, גם ללא תועלת. יהיה קשה לטעון שהחיה למדה התנהגות זו מבעליה, כי בעלי חתולים רבים אינם הורגים חיות ובכל זאת חתוליהם נותנים להם מנחות בדמות חיות ציד.
רועי ,אתה צודק בכך שההתאמה לטבע לא מושלמת .
אבל השאלה המתבקשת היא האם המחסור המדובר ביוד הוא בגלל חקלאות אנושית שהיא בעצמה לא "טיבעית" .
לא ידוע על חיות בטבע עם מחלה כזאת (לפחות לא מה שאני מכיר) מכיוון שחיות מתפתחות בנישה אקולוגית (למעט יוצאים מן הכלל במקרה של הגירה בגלל שינויים ביבשות למשל ) ואז גם יש התאמה בן החייה לבין המשאבים הטבעיים ואילו האדם לא בהכרח מתפתח במערכת אקולוגית ,אלא משתלט עליה.
המחיר על זה הוא שמה שהטבע מציע לו באותו המקום הוא לא בהכרח הסביבה שהגוף שלו הותאם אליה.
לדוגמא : סביבה שיש בה רק דשא. פרה יכולה להתפתח בצורה טובה כי היא מותאמת להפקת אנרגיה מתזונה כזאת ,ולעומת זאת האדם לא מותאם לתזנה של תאית וגם לא יהיה מותאם תוך פרק זמן קצר ויפתח מחלות חסר.
אור,
אמרת: "היות שבני אדם התפתחו מבע"ח קודמים לא מופרך להניח שגם בהם הייתה אכזריות ושהיא תכונה שקיימת בקרובי משפחתינו, למשל השימפנזים."
נכון שנצפו ותועדו מקרים של שימפנזים בטבע שיצאו לשטח של הלהקה היריבה, במטרה להרוג מהם כמה שיותר (וזה אף הוביל לקניבליזם), אולם השימפנזים לא עשו את זה באותה רמת מודעות שבן אנוש יעשה את זה – לשם הפקת הנאה נטו – זה תמיד למטרה פרקטית לחלוטין (הכחדת יריביך מוסיף לך משאבים פנויים המשפרים את סיכויי הישרדות הגנים שלך באופן ישיר), וזה כל ההבדל בינינו לבין שאר החיות.
אנחנו מסוגלים לחשוב על עצם תהליך החשיבה עצמה.
אנחנו מסוגלים לצאת מתוך עצמנו ולהתבונן בעצמנו מהצד (Contemplation) וזה משהו שהוא ייחודי לבני אנוש לעומת כל שאר היצורים בטבע.
סיכום נכון ישנו בכתבה לדעתי ולפי דעתי מי שרוצה ילד ממש מוצלח שדומה לו או סוג של אדם שרוצה ילד שדומה לריצ’רד גיר יכול פשוט להתגבר על המכשולים שהטבע יצר פה ולהשתמש בשכפול (aka cloning) וגם קחו בחשבון שכמו שמגיעים לפה יצורים אחרים שנתננו להם את השם חייזרים גם כמותם יש אולי קרטינים שמאושרים בצורתם זה דבר שאפשר לדעת באמצעות עוד דרך תקשורת שיש לנו פה בעולם למזלנו
לכל המגיבים:
כמובן שלרועי הפתרונים, ואני לא מתיימר לדבר בשמו.
אך לפי הבנתי הדלה את המאמר, לא נראה לי שהכוונה היא שהטבע אינו הכרחי, או שהארגונים הירוקים הם חבורה של פרנואידים מנותקים מהמציאות. אלא שה"קצר" בהבנה האנושית את הטבע, גורם לאדם לחשוב כאילו מדובר בדבר שלם (מושלם) ונקי מטעויות. בדומה לקו המחשבה הדתית, למשל, שרואה בו מעשה *אלוהי*, היינו 100% שלמות.
תפיסה כזאת נקראת אידיאליזציה. היינו, מצטייר בעינינו כאילו כל מה שטבעי הוא חיובי, וכל התערבות יזומה בטבע, היא שלילית. (מזכיר קצת את ההתנגדות של הארגונים הדתיים להנדסה גנטית).
שזאת כמובן טעות, כי הטבע הוא בסך הכל אבולוציה, בעלת מקרים יותר מוצלחים ופחות מוצלחים, ואין לייחס לו אבסולוטיות.
כך אני הבנתי את המאמר. תקן אותי, רועי, אם אני טועה.
רועי, שלום
אני חושב שאתה מפשט יותר מדי את ההשקפה של ארגוני שומרי הסביבה, והופך אותם לאנשים שסתם מפחדים מקדמה, שמא תהרוס את ה"מאזן העדין" של כדוה"א. אני לא חושב שיש הרבה אנשים כאלה מבינהם- הבעיה העיקרית על פיהם היא השתלטות תאגידית שמשרתת את האינטרסים של התאגיד, בניגוד למה ש *מדענים* לרוב מתריעים מפניו. כמו ניצול משאבים מסויימים באיזורים רגישים בעולם, הדוגמה הכי מוקרת, כמובן, ההתחממות הגלובאלית.
אור, אני חושב שזה היה מאמר של רועי, שהיה כתוב שם, ששקופים הם מאוד אלימים אפילו כלפי
בני-מינם, שכשאר שני קבוצות נלחמות, זה ניהיה מכוער.
גולן, אני מסכים איתך לחלוטין.
שימו לב שרועי הביא את דוגמת הטורפים שמכלים את טרפם וכתוצאה גם את עצמם. בני האדם נהיו מאוד יעילים במיצוי המשאבים הדרושים להם והצרה היא שהם עלולים להיגמר כי הם מתחדשים לאט מדי בהשוואה לקצב ניצולם. זה תקף להרבה משאבים, החל ממזון דרך דלקי מאובנים וכלה בקיבולת גזי חממה עולמית בגבולות הסביר. עלינו להיבדל מבע”ח בכך שנתכנן את אוכלוסיותינו להימנע מניצול יתר שיוביל לכלייה עצמית, חלקית או מלאה.
אין איזון בטבע שמגן על בע”ח. בע”ח נכחדו הרבה לפני היות האדם וכנ”ל גם צמחים. השאלה היא לא אם יש איזון טבעי או לא, והשאלה היא לא מה היה קורה אילו בני האדם לא היו מתערבים, השאלה היא כיצד אנו כן נתערב כדי לשנות את המצב לטובתינו בטווח הארוך. למשל, נניח שבאופן טבעי לחלוטין מתפתח נגיף קטלני שמתפשט במהירות בעולם. אם לא נתערב, “הטבע” ישמיד אותנו – אבל זה לא אומר שפיתוח חיסון לנגיף הוא חטא רק כי הוא נגד הטבע! בנוסף לכך, רצוי מאוד שלא נכרות את הענף שאנו יושבים עליו, למשל ע”י שינוי האקלים, דלדול המגוון הביולוגי וכו’.
טבעי אינו זהה לחיובי. לא טבעי אינו זהה לשלילי. הדיון הרלוונטי הוא על טובת האנושות בלי קשר לטבעיות או אי טבעיות של הדברים.
ואגב דוד, בהמשך למה שאמר לך רענן, היות שבני אדם התפתחו מבע”ח קודמים לא מופרך להניח שגם בהם הייתה אכזריות ושהיא תכונה שקיימת בקרובי משפחתינו, למשל השימפנזים.
יש משהו בדבריך!
אתה צודק, אנחנו לא מעל הטבע אלא חלק ממנו ועל כן תשובתך נכונה.
למקד את דבריי הקודמים – כוונתי היתה לכל עולם החי והצומח שאיננו אנושי.
בברכה,
דוד
דוד מנצרת עלית
אכזריות היא הפרשנות שלי לאופי של הטבע, פרשנות היא מחשבה, ומחשבה היא לדעתי דבר פיזיקלי לחלוטין, ולכן מחשבה על אכזריות הטבע, היא בעצם חלק מן הטבע.
אכזריות, היא הנאה מעצם מעצם תהליך הציד וההריגה וכל ההתלהבות שבו. זוהי בעצם חשיבה אקטיבית על מחשבה אחרת, וזהו מאפיין של בני אנוש בלבד – היכולת להסתכל על עצמך מהצד "ולהתבונן" על עצמך מהצד ולחוות דעה על עצמך מהצד.
רענן –
אכזריות ורוע הם מושגים אנושיים ותו לא, הם לא קיימים בטבע! זו האנשה של הטבע לעולם המושגים שלנו.
כשאריה טורף זברה הוא לא מתאכזר אליה! לא מעורבים שם רגשות כאלה בכלל!
יש אמנם התלהבות מצדו של להט מעשה המרדף וההריגה (אדרנלין), ופחד נוראי של הזברה (גם אדרנלין) – אבל אין שם מושגים כמו התאכזרות, רוע, דווקא וכדומה.
כל השאלות האם הקדמה מועילה הן חסרות טעם.
זו המציאות שלנו וצריך לדעת להתנהל בתוכה ואיתה.
המודעות לתזונה עלתה בצד הצרכנים ובעקבותיהם היצרנים
מנסים להדביק את המגמה. יש עוד הרבהמה לשפר
אבל לפחות אנחנו בכיוון הנכון.
מי היה מעלה על דעתו למצוא סלטים במקדולנד לפני כך וכך שנים?
arasnu et kadur ha arets be 100 shana. rov ha enoshut lo maspik itiligentim ve hasrei regashot, az ma she iesh kidma ve iod? rak ma she mevi kesef muhanim leashkia bo be zmaneinu, lemasheal grass she hu beetsem tsemah pele (i efshar lirshom alav patent) ve eifo hu? mehuts la hok, kolkah pohadim mimenu she le anashim im matsav briuti lo tov maadifim latet opiumim(heroin) ve lo grass. ma holeh po ba olam kulam ishtagu? masheu po lo beseder tahshevu al ze
אשר לכתבה, מעניינת ומסקרנת – אפילו ל"בורה" כמוני (בניגוד לחלק מהתגובות אשר אותן לא הצלחתי להבין בקריאה ראשונה…).
ולעמי – שאלה : מתגובתך לא ברור לי: האם אתה רואה בהתערבות מלאכותית דבר חיובי או שלילי ? או שאולי כל מקרה לגופו… וזאת ניתן לעיתים להבין רק לאחר מעשה 🙂
יישר כוח! כתבה אמיצה, נכונה, וראויה לפרסום רחב. כמה חבל כי רק קוראי אתר זה נחשפים לה. ואשר ליוד ולתגובות לו: היוד הוא דוגמא קטנה ולדעתי אף שולית: ניתן להביא עוד מיליוני דוגמאות של התערבות מלאכותית "בטבע" כגון חשמל וכל הכרוך בו, בנינים בתים משקפיים אביזרי שמיעה בדוקות הריון מוקדמות טיפולי הפריה ……………………………………………..מי שרוצה מוזמן להוסיף
[או לחלוק].
להוסיף לרענן,
השאלה האמיתית היא מי מבטיח את ה"נצח" או המילים אחרות האם ההתנהלות היום מבטיחה את קיום
הצאצאים שלנו נניח בעוד אלף שנה,אני אישית סומך יותר על האיזון הטבעי של יצורים נחותים מאשר
על "תרבות" כמו אנושית שמשחקת את אלוהים.
רועי שלום
אני לא מזלזל ואף נהנה להיות חלק מהחברה בה אני חי אך אני חש טעם נפגם
ההיתיחסות שלך למחסור ביוד בתזונה בכתבה הינה רק לחברות חקלאיות
קראתי מספר מאמרים הטוענים כי המעבר לחברה חקלאית שינה את המאזן התזונתי שלנו לשלילה.
מעניין אותי אם יש לך מידע על מחסור ביוד בחברות ציידים לקטים פרימיטביות ?
אני דווקא לא מבין מה הרעש הגדול מהסרט…ראיתי, ויזואלית הוא טוב, אבל זה בערך הכל. העלילה עצמה שבלונית ביותר.
אנשים מתלהבים רק מאפקטים בימינו…הדפקט שבאפקט.
אבל בטבע קרטין לא ישרוד יומיים…
אין כמו האיזון של הטבע, הוא אכזרי זה נכון אבל גם אולי הוא הכי פחות אכזרי שיש מהאלטרנטיבות, הרע במיעוטו, הבל בין כה וכה זה לא משנה כי גם ב"קידמה" ניתן לראות כסוג של טבע.
אני לא נוהג לתת ביקורת שלילית אך הכתבה חסרת פשר
הקדמה היא הכרחית אך לצדה עלינו לשמור על הכוכב שלנו
לפחות עד שנמצא אחרים להתקיים עליהם..