אסטרונומים מגלים שאסטרואיד שהתגלה לא מכבר הוא בן לווייתו של כדור הארץ

אסטרונומים ממצפה הכוכבים ארמה (Armagh) בצפון אירלנד גילו שאסטרואיד שהתגלה לאחרונה עוקב אחרי תנועת כדור הארץ סביב השמש כבר לפחות 250,000 שנים וייתכן שהוא קשור קשר הדוק למוצא כוכב הלכת שלנו.

האסטרואיד המלווה את כדור הארץ, 2010 SO16, מוקף בעיגול אדום בתמונה שצולמה על ידי טלסקופ Faulkes של מצפה הכוכבים Las Cumbres

אסטרונומים ממצפה הכוכבים ארמה (Armagh) בצפון אירלנד גילו שאסטרואיד שהתגלה לאחרונה עוקב אחרי תנועת כדור הארץ סביב השמש כבר לפחות 250,00 שנים וייתכן שהוא קשור קשר הדוק למוצא כוכב הלכת שלנו.
התגלית שלהם מופיעה במאמר בכתב העת "פירסומים חודשיים של האגודה האסטרונומת המלכותית" (Monthly Notices of the Royal Astronomy Society).

האסטרואיד משך לראשונה את תשומת ליבם של החוקרים, אפוסטולוס "טוליס" קריסטו (Apostolos "Toils" Christou) ודייויד אשר (David Asher), חודשיים לאחר שהוא התגלה על ידי לווין WISE, ששוגר ב-2009 על ידי ארה"ב. "המרחק הממוצע של האסטרואיד מהשמש זהה למרחק הממוצע של כדור הארץ מהשמש," אומר ד"ר קריסטו," אבל מה שבאמת הרשים אותי אז היה הדמיון הרב של המסלול שלו למסלול כדור הארץ." לרוב האסטרואידים הקרובים לכדור הארץ – בקיצור NEA – יש מסלול מאוד אקסצנטרי, או דמוי ביצה,  שחוצה את המסלולים הפנימיים של מערכת השמש. אך העצם החדש, שסימונו 2010 SO16, הוא שונה. המסלול שלו הוא כמעט עגול כך שהוא אינו יכול להתקרב לאף כוכב לכת במערכת השמש פרט לכדור הארץ.

החוקרים התחילו לחקור את יציבות המסלול ואת משך הזמן שהאסטרואיד התמיד בו. קודם כל הם היו צריכים לקחת בחשבון את חוסר הודאות שקיימת כעת לגבי המסלול של האסטרואיד. "לא לדעת את המיקום המדויק של NEA שהתגלה לא מכבר זו תופעה די נפוצה" הסביר ד"ר אשר. "הדרך היחידה להפטר מחוסר הודאות הוא להמשיך לעקוב אחרי האסטרואיד למשך זמן רב ככל האפשר, לרוב במשך חודשים, או שנים." אך שני המדענים עקפו את הבעיה על ידי כך שיצרו "העתקים" וירטואליים של האסטרואיד עבור כל מסלול אפשרי שלו. בהמשך הם דימו את התפתחותם של ההעתקים בהשפעת כבידת השמש וכוכבי הלכת במשך שני מיליון שנה לעתיד ולעבר.

הם גילו שכל ההעתקים נשארים במצב של "פרסה" יחסית לכדור הארץ. במצב זה עצם מחקה בקירוב את התנועה של כוכב הלכת שלנו סביב השמש, אך כשהוא נצפה מכדור הארץ הוא נראה כאילו הוא יוצר צורת פרסה בחלל. לאסטרואיד 2010 SO16 לוקח 175 שנה לעבור את המסלול מצד אחד של הפרסה לצידה השני. כך שבעוד שמסלול האסטרואיד דומה מאוד למסלול כדור הארץ, למעשה "האסטרואיד הוא טרה-פובי", מסביר טוליס." "הוא שומר על מרחק מכדור הארץ. הוא כל כך טוב בזה שנראה סביר שהוא נמצא במסלול הנוכחי כבר מאות אלפי שנים, ותמיד שומר על מרחק מאיתנו שגדול לפחות פי 50 מהמרחק לירח." כיום הוא נמצא ליד קצה הפרסה וממשיך לעקוב אחרי כדור הארץ.

נכון להיום ידוע על שלושה בני לוויה נוספים עם מסלול פרסה, אך בשונה מ-2010 SO16, הם נשארים במסלולם רק מספר אלפי שנים לפני שהם ממשיכים ועוברים למסלולים שונים. בנוסף לכך, היקפו המשוער של האסטרואיד הוא בין 200 ל-400 מטר, והוא הגדול ביותר מבין האסטרואידים במסלול פרסה הקרובים לכדור הארץ. הצוות כבר השתמש בטלסקופ פוקס (Faulkes) של מצפה הכוכבים לאס קומברס (Las Cumbres) כחלק ממעקב מתמשך כדי לקבל מידע מדויק יותר על מסלולו. "לא כל כך קשה למצוא אותו עם טלסקופ מקצועי בגודל בינוני," אמר ד"ר אשר. "הוא יישאר כגרם שמימי בערבי כדור הארץ למשך שנים רבות."

בסופו דבר קריסטו ואשר רוצים לדעת מהיכן הוא  הגיע, וכבר יש להם מספר רעיונות. ייתכן שזהו אסטרואיד רגיל שהגיע מרצועת האסטרואידים הראשית שנמצאת בין מאדים לצדק. אם זה נכון, אז המשיכה האקראית של כוכבי הלכת השונים היא זו שהביאה אותו אל מסלולו הנוכחי. טוליס ודייויד חושבים שזוהי אינה אפשרות סבירה. ייתכן שזה חלק מהירח שהצליח לברוח מכוח המשיכה של מערכת כדור הארץ-ירח והתייצב במסלול משלו סביב השמש. אך עקב היציבות של המסלול נראה שאין מה שיעביר אותו ממסלול הירח למיקום הנוכחי שלו. לבסוף, ייתכן שהאסטרואיד 2010 SO16 מייצג דליפה מאוכלוסיית עצמים הקרובים למה שנקרא נקודות האיזון המשולש הנמצאות 60 מעלות לפני ואחרי כדור הארץ. בעבר הועלו השערות לגבי קיומם של עצמים בנקודות אלו, אך הם לעולם לא נצפו כיוון שקו התצפית אליהם הוא תמיד קרוב לשמש. אם הם קיימים, ייתכן שהם עשויים מחומר שנותר מיצירת כדור הארץ, הירח, וכוכבי הלכת הפנימיים לפני 4.5 מיליארד שנים.

נכון להיום, האסטרונומים רוצים לראות שהתכונות הפיזיקאליות של האסטרואיד ייחקרו מכאן, ובייחוד הצבע שלו. "צבע, מידת ההחזרה של אסטרואיד לאורך הספקטרום האלקטרומגנטי, יכול לספר הרבה מאוד על מקורו," הם מסבירים. "בעזרת מידע זה נוכל לבחון תרחישים שונים לגבי מקורו באמצעות נתונים אמיתיים. אם יתברר שהוא ייחודי, ייתכן שיהיה כדאי לשלוח חללית שתבחן אותו מקרוב, ואולי אף תחזיר לנו דגימה  לבדיקות מעבדה."

 

להודעה של החוקרים בסיינס דיילי

A. A. Christou and D. J. Asher. A long-lived horseshoe companion to the EarthMonthly Notices of the Royal Astronomical Society, 2011;

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. דרוש טלסקופ "נייח" ביחס למסלול כדור הארץ סביב השמש
    כלומר כזה שנשאר קרוב לנקודה אחת בו.

    טלסקופ כזה יכול לראות אילו עוד עצמים מקיפים את השמש במסלול שלנו.

    כל מה שנדרש זה טיל שיניע את הטלסקופ למהירות בריחה ואז יעצור
    על ידי השלכת חומר לכיוון ההפוך.

  2. חחחחח.. אבל לצערי הסכנה שבאסטרואידים קיימית לאורך כול חיי כדור הארץ,ולפי דעתי נצתרך לנקוט בצעדי הגנה,כמו שיגור טילים מאוד מאוד חזקים(שלא יפרקו אותו לחתיכות לכדור הארץ) או דבר שירחיק אותם מאתנו,משום שאסטרואידים כמו של הדינזואורים בא בכול מספר שנים(אני לא זוכר),וזה בילתי נמנע
    השאלה עכשיו לא האם יבוא לבוא אסטרואיד אלה מתי הוא יבוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן