סיקור מקיף

אסטרולוגיה במבחן – II: נפרדים ממזלות השמש

ניסוי הראה לכאורה כי האסטרולוגיה מצליחה לחזות התאמה כללית בין אדם לסוג המזל, אך מסתבר שנפלה בו הטיה, שבגללה אף מדען לא הצליח לחזור על הניסוי

12 המזלות, תחריט עץ, המאה ה-16. מתוך ויקיפדיה
12 המזלות, תחריט עץ, המאה ה-16. מתוך ויקיפדיה

בפרק הקודם הסברנו מדוע החלוקה למזלות נותנת תמיד תשובות כלליות מדי. הפעם ננסה לראות מדוע הדבר מפריע לחקירה המדעית של האסטרולוגיה.

Hans Eysenck היה פסיכולוג בריטי-אנגלי שפעל במאה ה-20. מחקריו התפרשו על פני שלל תחומים. הקו המשותף לכולם היה נסיונו לכמת צדדים שונים של "נפש" האדם, כמו הומור, התנהגות מינית, אינטליגנציה, שירה ועוד. הוא היה הפסיכולוג שצוטט (בחייו) בכתבי עת מדעיים יותר מכל האחרים.

את גישתו הוא מסכם באוטוביוגרפיה שלו: "תמיד הרגשתי שהמדען חייב לעולם רק דבר אחד, וזו האמת כפי שהוא רואה אותה. אם האמת סותרת אמונות עמוקות, זה חבל. טאקט ודיפלומטיה מתאימים ליחסים בינלאומיים, לפוליטיקה, אולי אפילו לעסקים. במדע רק דבר אחד קובע, והוא העובדות".

בין השאר חקר אייזנק את מרחב תכונות האישיות. אייזנק ביצע ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים בנסיון לגלות מהם המימדים הבסיסיים שפורשים את המורכבות האנושית. בסופו של דבר מצא שני מימדים עיקריים:

מימד ראשון הוא מידת המוחצנות-מופנמות של האדם – בקצה המוחצן נמצאים האנשים האימפולסיביים, אופטימיים, שמחים, אוהבי חברה, רודפי הכרת תודה. בקצה המופנם נמצאים השולטים בעצמם, בעלי חוג חברתי מצומצם, אלה שמעדיפים קריאת ספר בבית מאשר בילוי לילי בעיר.

מימד שני הוא מידת היציבות הרגשית – בקצה האחד נמצאים אלה הנוטים לדאגות, בעלי בטחון עצמי נמוך, מציבים מטרות לא מציאותיות וחשים תחושות של עוינות וקנאה לעיתים קרובות. בקצה השני נמצאים האנשים הרגועים, עמידים בפני כשלונות, משתמשים בהומור כדי להפחית חרדות, לפעמים אפילו משגשגים בתנאי לחץ.

מעבר לתחומי הפסיכולוגיה, התעניין אייזנק מאוד גם באסטרולוגיה, גרפולוגיה ותפישה על חושית.

אייזנק טען כי בניגוד לדעתו של קרל פופר כי האסטרולוגיה היא פסאודו-מדע היות וטענותיה אינן ניתנו להפרכה, הוא אינו רואה את הדברים כך. להיפך. האסטרולוגיה טוענת טענות ניתנות לבדיקה לגבי קשר בין מיקום גרמי שמיים ותכונות אופי, ולכן לא צריך להיות קושי לארגן מחקר שיבדוק זאת באופן שאינו שנוי במחלוקת. הוא הזכיר את מחקריו של Gauquelin [נגיע אליהם בהמשך] כדוגמה למחקרים ברמה הגבוהה ביותר ואמר כי חייבים להודות שיש באסטרולוגיה דברים שדורשים הסבר. זו הדגמה טובה לעקשנות של אייזנק לתת עדיפות לעובדות על פני דעות. הנה כמה ציטוטים מדבריו:
"הדבר המושך בתחומים כמו היפנוזה, פאראפסיכולוגיה או אסטרולוגיה, הוא ההבטחה שלהם לגבי ידע חדש וחשוב ביותר שניתן להרוויח מתוך מחקר של אותן תופעות… אני לא נהנה להגן על ממצאים אמפיריים שעומדים בניגוד לאמונות האינסטינקטיביות שלי. הייתי מעדיף להפריך את כל הטענות הפאראפסיכולוגיות והאסטרולוגיות. החיים יהיו קלים הרבה יותר אם הייתי יכול להתכרבל בחמימות המדע האורתודוכסי… לא הגעתי למסקנות החיוביות שלי בנושאים האלה רק כדי לעצבן את המדענים השמרניים… אני חושב שתחומים אלה זכו לזלזול מצד המדענים השמרניים מבלי שהיה להם ידע מה באמת נעשה בהם, וזה בעיני מעשה בלתי נסבל".

"ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים"
לפי האסטרולוגיה הקלאסית, 6 מתוך 12 המזלות הם "מוחצנים" (טלה, תאומים, אריה, מאזניים, קשת ודלי) ו-6 האחרים "מופנמים". מזלות האדמה (שור, בתולה וגדי) נחשבים יציבים רגשית בעוד מזלות המים (סרטן, עקרב ודגים) נחשבים פחות יציבים רגשית.

ב-1971 שלח האסטרולוג הבריטי Jeff Mayo לאייזנק מחקר שביצע על כ-1800 נבדקים, בהם השווה בין מידת המוחצנות של הנבדקים (על פי תשובותיהם שאלון שחיבר) לבין מזל השמש שלהם. הוא גילה שיש התאמה כפי שחוזה האסטרולוגיה!
אייזנק הסתקרן מאוד מהתוצאות ושניהם חזרו על הניסוי בעזרת שאלוני האישיות שבנה אייזנק. במחקר שפרסמו יחד ב-1978 ושכלל כ-2300 נבדקים התקבלו תוצאות זהות! אנשים שנולדו במזל "מוחצן" קיבלו ציון גבוה במעט במדד המוחצנות של אייזנק מאלה שנולדו במזל "מופנם".

העיתון האסטרולוגי "phenomena" הכריז בהודעה מוקדמת ב-1977 כי "הממצאים הם ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים".

חוקרים נוספים ניסו לחזור על הניסוי. חלקם הצליחו לשחזר את הממצא, אך אחרים (למשל זה, מ-1979) נכשלו בכך, כלומר לא נמצא קשר בין מידת המוחצנות או יציבותם הרגשית של האנשים לבין מזל השמש בו נולדו.

מה קורה כאן?

מזלות השמש – השפעת גרמי שמיים או סטראוטיפ שמנציח את עצמו?
חשדות מסוימים החלו לקנן במוחו של אייזנק, כשהבין כי לנבדקים בניסוי היתה כבר אמונה חזקה באסטרולוגיה (רובם גויסו מתוך הסטודנטים והלקוחות של Mayo). אנשים כאלה מן הסתם הכירו את התכונות המיוחסות למזל שלהם, ויתכן כי יחסו לעצמם תכונות בהתאם. יתכן שפסיכולוגיה, ולא אסטרולוגיה היא האחראית על התוצאות החיוביות!

כדי לבדוק זאת ביצע אייזנק עוד שני מחקרים. אחד על 1,000 ילדים – הפעם לא נמצא כל קשר בין המזלות לבין תכונות האופי שלהם. מחקר שני התבצע על מבוגרים. במחקר זה הוא בדק גם מה רמת ההיכרות של כל משתתף עם התכונות המיוחסות למזל שלו. ואכן, הממצאים החיוביים חזרו והופיעו אצל אלה שהיו בקיאים באסטרולוגיה, אך בקרב אלה שלא הכירו את תכונות המזל שלהם לא נמצא כל מתאם בין תאריך הלידה לתכונות האופי (מתואר בספר "Astrology: Science or superstition?")

חוקרים נוספים מהולנד חזרו על הניסוי וקיבלו את אותן תוצאות בדיוק – היתה התאמה מסוימת בין תוצאות מבחני אישיות לבין מזל השמש האסטרולוגי רק בקרב אלה שידעו מה "אמור" להיות האופי שלהם לפי האסטרולוגיה.

כלומר, המזלות הם סוג של סטראוטיפ שמנציח את עצמו. לא תאריך הלידה הוא שמשפיע על האופי, אלא הציפייה של אדם להיות בעל אופי מסוים משפיעה על תפישתו העצמית, ואולי אף על התנהגותו.

Michael Startup, לאחר שסקר שוב את המחקרים בנושא המזלות וביצע גם את מחקריו שלו, סיכם ב-1984 ואמר: "היות וכמות המחקרים שבוצעו על מזלות השמש היא גדולה, התחזיות שנבדקו מגוונות וכמויות המידע שנבדקו עצומות, ולמרות כל זאת העדויות כה מועטות, אולי הגיע הזמן להגיע להסכמה שמספיק עם זה – הרעיון של מזלות השמש פשוט לא תקף"
(The Validity of Astrological Theory, PhD Thesis, London University, March 1984, 246)

מחקרים נוספים אישרו את המסקנה הזו.

על סטראוטיפים שמגשימים את עצמם
נעשה אתנחתא קצרה מהאסטרולוגיה וננצל את ההזדמנות כדי להרחיב קצת בנושא המרתק הזה.

בשנות ה-50 של המאה הקודמת חקר פסיכולוג בשם Gustav Jahoda את אנשי ה"אשנטי" במערב אפריקה. לפי המסורת שלהם, ילד מקבל "שם רוחני" בהתאם ליום בשבוע בו נולד. לכל יום מיוחסות תכונות אחרות. כך למשל ילידי יום שני אמורים להיות שקטים ושוחרי שלום, בעוד ילידי יום רביעי– חמי מזג ואגרסיביים.
כשבדק החוקר את תיקי עבריינות הנוער שנפתחו באזור גילה שאכן ל"תוית" שהודבקה לילדים היתה השפעה מרחיקת לכת: ילידי רביעי הופיעו ברשומות בית המשפט הרבה יותר מאשר ילידי שני.

השפעות סטראוטיפים על התנהגות אינה מוגבלת לתאריכי לידה. במאות מחקרים תועדו ההשפעות שיש לסטראוטיפים על ההתנהגות האנשים השייכים לקבוצות לגביהם הסטראוטיפים מתיחסים. הנה כמה דוגמאות מעוררות מחשבה:

במחקר מפורסם משנת 1990 נתנו החוקרים לתלמידי קולג' שחורים ולבנים מבחן מילולי קשה שהוגדר כמבחן-IQ. ביצועי השחורים היו נמוכים מאלה של הלבנים. כאשר נתנו את אותו המבחן לקבוצה אחרת אך הפעם לא הגדירו אותו כמבחן IQ, הצטמצם הפער באופן משמעותי בין תוצאות השחורים ללבנים, כלומר, עצם התוית של "מבחן IQ" גרמה לפגיעה בביצועי השחורים.

במחקר אחר נערכו משחקי שח בין 42 זוגות של גברים ונשים מתואמים ברמתם, דרך האינטרנט. כשהשחקניות לא ידעו את מינם של השחקנים ששיחקו מולם (גברים) לא היה הבדל בין ביצועיהן לבין ביצועי הגברים. כאשר נאמר לנשים כי הן משחקות מול גברים היתה נפילה בביצועים. כאשר נאמר להן כי הן משחקות מול נשים (למרות ששיחקו מול גברים), הן שמרו על רמתן.

במחקר הזה מצאו כי נשים שפתרו מבחן קשה במתמטיקה יחד עם שתי נשים נוספות ענו על 70% מהשאלות נכונה ואילו נשים שהתמודדו עם אותו מבחן בחברת שני גברים ענו רק על 55% מהשאלות נכון. לגבי גברים לא היה הבדל בביצועים בין אם ישבו בחברת נשים ובין אם בחברת גברים.

תגובות האסטרולוגים לממצאים העגומים
מזלות השמש הם הטענה המופרכת ביותר באסטרולוגיה. למרות זאת רוב האסטרולוגים אינם מסוגלים להודות בכך.

הטיעון המרכזי של אסטרולוגים כנגד מחקרים אלו הוא כי "יש להתחשב במפת הלידה המלאה, ולא בגורם בודד כמו מזל השמש. מזל השמש הוא רק גורם אחד מיני רבים. הפרשנות השלמה היא יותר מאשר סכום חלקיה, היות והמרכיבים הבסיסיים נמצאים לעיתים בסתירה אחד אם השני. השפעתו של מזל השמש יכולה להתבטל ע"י מיקום הירח למשל או שלל גורמים נוספים."

אם נסכים לקבל את הטיעון הזה, אנחנו יכולים להפרד לאלתר מכל אותם הורוסקופים יומיים, שבועיים, חודשיים ושנתיים שמתייחסים ל-12 מזלות השמש והמתפרסמים במדיה. אין שום קשר בינם לבין המציאות. גם אסטרולוגים מודים בכך. (במקרה הטוב הם יגשימו את עצמם במידת מה לגבי אלה שמאמינים בתקפותם).

האסטרולוגים עצמם חלוקים בדעותיהם האם פרסום הורוסקופים שמבוססים על מזלות השמש בלבד מביא יותר תועלת או נזק למקצוע. הנה מה שאומרת האסטרולוגית Donna Van Toen בעניין: "אנחנו מיללים שהציבור מתייחס למקצוע שלנו בשטחיות ובפשטנות. כמובן שהם עושים זאת, בגלל שאנחנו פישטנו את זה עבורם. אנחנו ממשיכים לפרסם את הטורים האסטרולוגיים. למה? בגלל שהם מכניסים כסף… אם אנחנו רוצים להראות אמינים, אולי כדאי להפסיק להציג את מרכולתנו במקומות לא אמינים." (AFAN Newsletter October 1995, 12-13)

אך הטיעון בדבר המורכבות הוא שגוי. הנה משל שהמשיל מיודעינו אייזנק: נניח שאנחנו חוקרים את הטענה כי יש קשר בין כמות האוכל שאוכל אדם לבין משקל גופו. כמובן גורמים רבים אחרים משפיעים גם הם על משקל הגוף, כמו המטען הגנטי, הגיל, מידת הפעילות הגופנית, המצב הבריאותי וכו'. למרות זאת, אם ניקח מדגם גדול מספיק של אנשים נצפה בהחלט למצוא סימנים שמעידים על כך שאנשים שאכלו הרבה נטו להיות שמנים יותר ואילו אנשים שהורעבו נטו להיות רזים יותר. אם הטענות בדבר תכונות המזלות נכונות, האסטרולוגיה היתה אמורה לעבור את המבחן הזה.

כלומר, אם יש שמץ של אמת ברעיון המזלות, האפקט שלהם אמור לצוף מעל כל מגוון המשתנים האחרים שמשפיעים על האדם. אך הממצאים לא מאשרים זאת. הממצאים מראים כי קבוצה של 1000 בני מזל עקרב לא ניחנו בתכונות "עקרביות" יותר מאשר 1000 בני מזל אחר. אם זה המצב, לא ברור מדוע האסטרולוגים ממשיכים למלא את ספריהם בתיאורים שאופייניים לבני מזל כזה או אחר.

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. או שיש למזל השמש השפעה כלשהי על האדם – ואז היינו צריכים לגלות אותה באופן ברור במחקרים (במיוחד במחקרים סטטיסטיים רחבי היקף בהם מנוקים כל הגורמים האישיים האחרים), או שאין למזל השמש השפעה, ואז (א) לא מובן כיצד הגיעו האסטרולוגים לידיעה בדבר התכונות המיוחסות לכל מזל ו-(ב) ניתן להפרד מרעיון זה לשלום.

כדי לא להתחפר בוויכוחים לגבי מחקרים שבדקו רק את מזל השמש, נדון מעתה והלאה רק במחקרים בהם בנו אסטרולוגים מומחים מפות לידה ספציפיות המבוססות על שעת לידה מדויקת, לגבי אנשים ספציפיים.

על כך ברשומה הבאה בנושא

לפרק הראשון בסדרה: אסטרולוגיה במבחן  מזלות השמש

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

28 תגובות

  1. אני דווקא הייתי שולל זאת.
    לא נראה שאנשים בעת העתיקה עשו ניסיון כלשהו לתקף את האסטרולוגיה באיזה שהוא שלב משלבי קיומה ולכן גם לא סביר שגזרו אותה מאבחנות בעלות תוקף סטטיסטי כלשהו.
    מדובר בעידן בו רוב ה"חוקים" שאנשים האמינו בהם היו פשוט "מצוצים מן האצבע".
    האצבעות הנדונות כבר קמלו מזמן ואני מוצא את זה די מדהים שאנשים עדיין מנסים למצוץ מהן משהו.

  2. חביב זה הפילתולעת,
    ואף על פי כן לא הייתי שולל על הסף את הטענה כי יש קשר בין ההשפעה הברורה של השמש על חיינו לבין העובדה שהיא הוכנסה כחברה בעלת משקל כבד מאד למשוואה האסטרולוגית.

  3. יובל:
    אתה מזכיר לי את הסיפור על זה שלמד למבחן בביולוגיה.
    הוא ידע שהמרצה שלו מתעניין בתולעים ולכן למד רק על תולעים.
    כאשר במבחן הופיעה שאלה על פיל, הוא לא התבלבל.
    הוא כתב – הפיל הוא חיה גדולה ואפורה שיש לה חדק הנראה כמו תולעת.
    התולעת היא "….טקסט של 10 עמודים"

  4. יובל:
    זה הרי כלל לא שייך לדיון.
    מדברים כאן על אסטרולוגיה ולא על חשיבות השמש לחיינו.

  5. מיכאל,
    קל לי לפטור את הנושא ב"הכל קשקוש" ולעבור לדברים רציניים יותר. אך בכל זאת כמה מילים: בתגובתי זו
    https://www.hayadan.org.il/astrology-in-a-trial-012111/#comment-318770
    אני מתייחס להיבט "ללא כוכבים" של האסטרולוגיה. בתגובה הזו דיברתי על אורך שעות האור בימיו הראשונים של הילוד והשפעתם על עיצוב אופיו, אך ישנם גורמים נוספים המשתנים לאורך השנה, כגון הטמפרטורה.
    שלא כמו הרבה בעלי חיים המתרבים בעיקר בעונת שנה מסויימת (האביב, נניח), האדם מתרבה לכל אורך השנה בהתפלגות אחידה (או קרובה לה). השפעתו של הכוכב הקרוב אלינו הינה חזקה מאד, עד כדי כך שכבר בתקופות קדומות הבינו כי בלעדיו לא היו חיים על הארץ.והיות שהשפעה זו מתנודדת במידה כלשהי לאורך שנה אחת, והתנודדות זו חוזרת על עצמה בדיוק כמעט מופתי שנה אחר שנה, יש מקום לשער כי תכונות מסוימות המוטבעות באופיו של אדם מוכתבות על פי תאריך הלידה. ואם אכן יש כאלה, חכמי העולם הקדום היו שמים לבם לתופעה. מכאן ועד ייחוס תכונות אופי למופעם של גרמי שמים אחרים, המרחק גדול ואפילו לי קל לקבל שזה קשקוש.

  6. יובל:
    גם האסטרולוגיה הקדומה לא יכלה אלא להסתמך על לוח שנה בבואה לנבא את עתידו של אדם על פי היום בו נולד.
    כללית, אסטרולוגיה זו לא יכלה שלא להתבסס על תאריך הולדת האדם כי אחרת היו ניבוייה לכל בני האדם זהים.
    רק לאחרונה שינו את המפות האסטרולוגיות כדי שתתאמנה לשינויים שחלו בתמונת השמיים במשך מאות השנים מאז שורטטה – ומדובר בשינוי משמעותי (כבר אינני זוכר בכמה ימים היה מדובר אבל זה נמדד בשבועות).
    מה שברור הוא שתגליות המדע יכולות רק לשפר את התחזיות האסטרולוגיות ואם היום מתקבלים כאלה קשקושים אז קשקושי העבר לא יכלו להיות מוצלחים יותר.

  7. אח שלו,
    בצער (בכנות, בצער) אני נאלץ לסנן הרבה מדבריך, אף על פי שנאמרו ברצינות ובכוונה טובה וברור שהשקעת בהם מאמץ הראוי לציון.

    הרבה דיברת על תאריכים, אבל התאריכים אינם רלוונטיים. האסטרולוגיה הקדומה הסתמכה על תצפיות ישירות בגרמי השמים. רק בעת האחרונה, כאשר ישנה חפיפה מושלמת בין התאריך לבין מיקומה של השמש בכיפת השמים (יחסית אלינו, שוכני הארץ), נמצאה לחובבי האסטרולוגיה גישה נוחה שאינה מצריכה חישובים מעמיקים (מעניין אם יש קשר בין הנטיה לברוח מחישובים ובין הנטיה להתעסק במזלות וכוכבים).

    ולדברים שמקובלים עלי:
    אני מסכים איתך שקיימת אי-אחידות שנובעת מכך שהכוכבים ומיקומם נראים אחרת בין חצי הכדור הדרומי לצפוני. יתירה מזו, אי האחידות יכול להתבטא אפילו בין ארצות שונות באותו חצי כדור.
    אהבתי את איזכור אמירתו המפורסמת של נשיא העליון בדימוס שהובאה בהקשר טוב.
    ברור שאשליות אינם מדע, אך על אהבתם של בני האדם לאשליות אפשר לפתח מדעים שלמים. קוסמטיקה, ואופנה בכלל, הינה תחום כלכלי מצליח שמושקעים בו הרבה טכנולוגיה וידע מדעי.

  8. ובכן, אח שלו (הוא מבקש לשמור על אנונימיות).
    מקבל הביקורת ונתחיל מחדש. אם "המדע" הזה מתבסס, והוא מתבסס, על זמן במהותו, ועל מיצובם של מערכות כוכבים במרחב בזמן האמור…
    ואם הזמן (קרי נקודות ההתייחסות, 'יום שני', '15 ביולי', '1985', 'בשנת אדוננו X' וכו') השתנה, ואנו יודעים כי הוא השתנה, כמה עשרות פעמים לפחות בתקופת האימפריה הרומית, לפני כן בימי הפרסים, יותר מאוחר על ידי כל מיני מדינות, כגון רוסיה, שקיצרו את השבוע, האריכו, השמיטו, הוסיפו ועוד…
    ואם נרחיק ונלך עוד אחורה לימי הקדמונים "שיייסדו" את "המדע" הזה, הרי שהבעיה מחמירה עוד יותר, שכן הם היו ממוקמים גיאוגרפית במקומות אחרים, ולכן התרבות ומכאן גם תפישת הזמן, היו שונים (אין דין תרבות חקלאית, כמו למשל ממלכות ישראל או מצרים, כדין תרבות של סוחרים או לוחמים או יורדי ים ששעונם מכוון עפ"י מקצב אחר מהעונות החקלאיות), וכן לא הייתה אחידות או סטנדרטיזציה בנוגע למידות ומשקולות וכל שליט קבע את חוקיו הוא, התייחס למחזור אחר (לונרי-סולרי) וקבע את כלי המדידה לזמן, כפועל נגזר מהשלטון (מי ששולט בזמן שולט בכל, בדת, בחגים, בזריעה, בקציר, נו, העיקרון מובן), שלא לדבר על כך שהכוכבים ומיקומם נראים אחרת בין חצי הכדור הדרומי לצפוני וכו'…
    ומכאן נגזרת אי האחידות שהזכרתי. לכן טענתי שמי שרוצה להאמין בכך, שיבושם לו, אבל אני מקווה שלפחות בינו לבינו הוא יודע ומכיר באמת, קרי, שטויות!!
    אם אתה טוען שבגלל שאני נולדתי במזל X או Y ואתה אפילו לא יודע ולא יכול לייחס את כל 'הנבוי/קריאה' שלך לנקודת מוצא מוסכמת ומבוססת, הרי שהכל "שפיט" כמאמרו של ברק, וכל אחד יכול לקבוע לעצמו 'חוקים ו-'תובנות' שיהיו תקפים באיזה יקום מומצא ודימיוני לו, שזה בסדר, יש ענפים כלכליים שלמים שחיים ממכירת אשליות לאנשים, ראה ערך כל ענף הקוסמטיקה למשל, אבל לקרוא לזה מדע? Come On!!!
    למשל, בימי האמפריה הרומית, ידוע שהיו תקופות עם 10 חודשים בשנה. נו אז? שני מזלות 'נולדו' עם הנהגת הלוח היוליאני? הגריגוריאני? עשו Reset? מה, פתאום 'שוחררו' האריכיונים וכל המידע 'שהוסתר' על שני המזלות החסרים 'הושלם' במהירות הבזק? זו הרי בדיחה ולא הכי מצחיקה. לא רחוק מח'דרה, הקוראת בקפה מיפו…אותו 'היגיון', אותו 'מדע'!

  9. אח של מי אתה?
    אם תרצה, אז הכל שטויות.
    כמדענים, שומה עלינו לבחון דברים במידת העומק הנחוצה ולספק נימוקים ענייניים. "שטויות וחירטוטים" הם נימוק ענייני בדיוק כמו "ארצי, יציב, מקבוצת האש".
    באמירות "עיוותי זמן" ו"אי האחידות של נקודות הייחוס" נתת פתיחה טובה לדיון רציני, וחבל שעצרת.

  10. איזה שטויות!!! לא ייאמן החירטוטים שאנשים מוכנים להאמין בהם! לחשוב שיש קשר, ולו קלוש ביותר, בגלל שנולדת ביום ובשעה מסוימת, אז כוכבים ומערכות כוכבים שנמצאים במרחק כזה מאיתנו, שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין, ישפיעו על יצור מוזר וזניח, ביקום אחר…פחחחחחחחחח! שיבושם להם!
    שלא לדבר על עיוותי זמן (למשל אורך השבוע שהשתנה עשרות פעמים, אורך השנה, היום וכו') שמשבשים כל "מדע" שכזה מעצם אי האחידות של נקודות הייחוס!

  11. האם אפשר להתעלם מן ההשפעות האסטרופיזיות גרידא? ללא שפע האנרגיה האלקטרומגנטית שאנו מקבלים מן השמש, לא היו מתאפשרים חיים כלל. אז מדוע שלא נייחס לאנרגיה הזאת השפעות נוספות – ייחודיות יותר?
    והאם לתופעת הגאות והשפל לא ניתן למצוא מקבילות בתוך גוף האדם?
    אפילו השדה המגנטי של כוכב הלכת המרוחק, צדק, מורגש חזק במרחק המכסה גם את כדה"א.
    אם להכריע בין שתי סברות, זו ששוללת השפעה מול זו שמחייבת אותה, הסברה המחייבת היא כמעט מובנת מאליה בעוד שאת הסברה השוללת יש להוכיח.

  12. אבי ג
    נחזור להצעה שהעלה ר.ח. אם אני זוכרת נכון: אתה בטוח שאסטרולוגיה עובדת נכון? אז בוא נערוך ניסוי קטן ובו נבדוק האם היא אכן עובדת, האם אתה מוכן להשתתף בניסוי שכזה? נבנה את הניסוי יחד איתך כדי שתהיה מרוצה, אתה תקבע את מידת ההצלחה שצפוייה מהניסוי ואז נבצע אותו לפי מה שסוכם, אתה מוכן?

  13. מזה אפשר להסיק שכול ניתוח וקביעה של אישייות זו או אחרת תשפיע גם בכיוון ההפוך.
    האדם יצור הזהות אם אותו ניתוח אופי, ויושפע ממנו לטובה או לרעה.

    אם זה בגרפולוגה או פסיכולוגה או בקביעת תכונות אישיות במציאת מקצוע או עבודה המתאים לאדם.

    כול ניתוח וקביעה של תכונות אופי ישפיע גם בכיוון ההפוך.

  14. גלעד
    מצטער לומר שמה שקראתי בכתבה בנושא המחקרי עם העובדות הסטטיסטיות הקשורות לאסטרולוגיה פשוט לא רלבנטיות תקרא את ההסבר שלי למעלה. אין לי שום בעיה לגבי החוקרים בנושאים שאני לא מכיר או מבין אך תחום זה אני מכיר ועוסק לפחות 35 שנה.

  15. אבי, זה מתחיל להצחיק.
    "At the time of his death, Eysenck was the living psychologist most frequently cited in science journals.[1]
    זה נשמע לי הכרה מספיק גדולה כחוקר…
    הטיעון שלו אינו ילדותי, ואינו קשור לאישיות או לחומר. הוא קשור להבנה בסיסית של סטטיסטיקה.

    אני מבין שגם האסטרולוג הבריטי Jeff Mayo אינו מבין דבר באסטרולוגיה לדעתך?
    יש מישהו מכל אותם האנשים שמבין משהו במשהו?
    או שהקרדיט שאתה נותן לחוקרים תלוי רק בדבר אחד – במידת ההתאמה של מסקנותיו לאמונתך בנושא?
    יודע מה, אנא הבא לנו דברי חוקרים שמצאו משהו שמרצה אותך. נקרא בעיון את מחקריהם.

    שים לב שעד עכשיו, בעשרות תגובות שלך, לא הבאת אפילו ראייה קלושה אחת לטובת האסטרולוגיה.

  16. אבי ג,
    לא נראה לי שאתה קורא בעיון את הכתוב. אתה קופץ בתגובה עוד לפני שסיימת לקרוא את הכתבה,
    אח"כ מתעלם מטיעונים, למשל זה שמתחיל במילים: "אך הטיעון בדבר המורכבות הוא שגוי", ולבסוף חסר סבלנות למרות שכתוב כי בזאת אנו נפרדים לשלום ממזלות השמש, ועוברים למחקרים שבדקו מפות לידה מלאות.
    אני מציע, לשם היעילות, שתקרא את כל הכתבות בסדרה, אח"כ תעיין באתר ששלחתי לך פעמיים כבר, (אתה מוזמן לצלול לכתבות על "טיעוני האסטרולוגים שיצאו נגד המחקרים"), ואז ננהל דיון ענייני.

  17. תכונות עקרביות לאדם מושפעות מהמון שילובים הבאים לידי ביטוי לחוקר ע"י קראת המפה האסטרולוגית האישית של האדם
    זה שחוזרים וחוזרים וחוזרים על אי אמינות או שקריות האסטרולוגיה ועוד בעזרת מחקרים ריקים ללא עומק
    לצערי מבזים את המדע אם הוא באמת חוקר זאת – לדעתי זה ממש לא מעניין את המדע והמדענים.

  18. ממש טיעון ילדותי לאותו חוקר שבא להשוות השפעות מטפוריות באסטרולוגיה על אישיות האדם להשפעות פיזיולוגיות על גוף האדם ע"י חומר (חומר). תגיד לאייזנק שיתעורר ולא ירחף אם הוא רוצה לקבל הכרה של מדען/חוקר.
    אבל שיהיה בכייף, מי שרוצה לומר אמן על מה ואיך הוא חוקר תקפותה של האסטרולוגיה מי אני שיעצור בעדו

  19. גלעד לגבי סטראוטיפים – ממש לא צריך לעשות מחקרים מסוג זה כאשר ביום יום מסביבך אתה רואה את התנהגות האנשים בהתאם לסוג הלחץ החברתי בו הם נמצאים ומה הם מרגישים ביחס למה שהם חושבים שמצפים מהם.
    אתה מכיר את נבחרת ישראל בכדוררגל כאשר המשחק לא מחייב (ידידות) אז מצלחים לנצח יותר ברגע האמת בטורניר מחייב.

  20. גלעד
    המחקר הראשון שהעלת כאן לגבי מוחצנות ומופנמות לפחות איך שהצגת אותה אם היא משקפת את המחקר אז אומר לך שזה הביזיון הגדול של המדע שאם כך מבצעים מחקר אז פשוט אין מילים….
    קיימת באסטרולוגיה חלוקה מטפורית לגבי מוחצנות או מופנמות המזל אבל אין לזה שום קשר לניתוח אסטרולוגי של מפת ההורוסקופ של אלמוני או פלמוני.
    האסטרולוגיה לעולם לא מתיחסת לאדם על פי חודש המזל שלו, כך שבן מזל אריה לדוגמא כאדם מושפע מאופק במזל מסויים (תלוי באיזה שעה ומקום נולד) האדם מושפע מכל כוכב שנמצא במזל מסויים במפתו.
    קיימת השפעה חשובה בין הקשרים בין הכוכבים (זוויות) השפעה חזקה קיימת לכובכים בבתים.
    כל מזל במפה מחולק ל 12 מזלות שמחדדים את האישיות.
    פשוט המורכבות של האדם היא כזאת ששום שאלון מהסוג של המחקר לא יכול להתקרב לסמליות של מוחצנות ומופנות המזלות.
    אמרתי לך גלעד לך שב עם אסטרולוג שעה שעתיים אתה תבין מצויין מה זאת אסטרולוגיה גם אם אחרי זה לא תצליח להבין איך זה עובד או לא.
    זאת התייחסות לגבי הקטע הראשון של המאמר

  21. שלום רני,
    כנראה חמקה תגובתך מעיני.
    אני מקדיש שתי כתבות לנושא מחקריו של גוקלין. התאזר בסבלנות 🙂

  22. אבל בתחלס זה עובד, אומנם לא מסיבות הכוכבים, אבל זה עובד מסיבת הפלאצבו.

    וכול עוד מזבלים את מוח האדם במספיק זבל.

    צריך להתיחס גם לזבל כעובדות שקימות בשטח, ולא לשלול אותם כי זה נוגד את המדע.

  23. כתבתי תגובה זו בכתבה הקודמת אולם לא קיבלתי מענה.
    אכתוב אותה שוב , כעת בצורה יותר רלוונטית.

    שלום גלעד.
    דבר ראשון אני רוצה להחמיא לך על סגנונך הלא מתלהם.
    שינוי מרענן בידען ואני חושב שזו הדרך להביא לפחות להקשבת הצד שכנגד.

    לגבי מחקר Gauquelin –
    מחקרו תקף. הוא שוחזר מספר פעמים , ודוקא עם התיקונים הקשר האסטרולוגי היה עוד יותר מובהק .

    http://www.valentino-salvato.com/Astrology/articles/gauquelin_controversy.htm

    דוקא מי שאינו מעוניין לקבל את דעת המחקרים אינו האסטרולוגים כי אם מחנה המדענים השמרני (מטבע איינשטיין)

    על כל פנים אפשר לומר (לשתי הכיוונים), כי משפט הההכרעה העילאי לכאורה "יש מחקרים",
    אינו מספיק בשביל להיות 'מכה ניצחת' בעולמנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן