בספרו מותח גוקלין ביקורת חריפה על כמה מהאסטרולוגים המובילים בתקופתו, ומבקר אותם על חובבנות המחקרים שביצעו. מחקריו הקפדניים של גוקלין מפריכים כמעט כל טענה אסטרולוגית. אם כי הוא שם לב לחוקיות מסוימת. האמנם?
Michel Gauquelin (1928-1991) היה החוקר המדעי המוביל של האסטרולוגיה, ומחקריו הם מהמעולים בתחום. הרבה מהצלחתו יש לזקוף לזכות אשתו Francoise (1929-2007) שהיתה גם שותפתו למחקר עד 1985 (אז נפרדו). האסטרולוגיה עוררה את סקרנותו כבר בגיל צעיר והובילה אותו ל-45 שנה של מחקר שפירותיו התפרסמו בתריסר ספרים פופולריים, 30 ספרי נתונים וכ-150 מאמרים מדעיים.
ב-1955, לאחר שנים של עבודה מאומצת פרסם גוקלין את ספרו הראשון L’Influence des Astres. כ-100 העמודים הראשונים פירטו את נתוני הלידה של קרוב ל-6,000 רופאים, ספורטאים מצטיינים, אנשי צבא, ציירים, שחקנים, פוליטיקאים, מדענים וכמרים – היקף עבודה חסר תקדים במחקר האסטרולוגי.
בספרו מותח גוקלין ביקורת חריפה על כמה מהאסטרולוגים המובילים בתקופתו, ומבקר אותם על חובבנות המחקרים שביצעו. מחקריו הקפדניים של גוקלין מפריכים כמעט כל טענה אסטרולוגית: החל מהקשר בין מזלות השמש לאישיות, השפעת זויות בין כוכבי הלכת, ועוד. גוקלין: “הכרחי להדגיש שהתוצאות ממוטטות את האסטרולוגיה יותר ממה שנראה, היות והם תוקפים לא רק טענות של אסטרולוגים מסוימים אלא את הבסיס העמוק של כל תחום האסטרולוגיה עצמו” (עמ’ 62).
יחד עם זאת, להפתעתו הוא מזהה חוקיות מוזרה בנתונים הרבים שאסף. בהקדמה לספר הוא מציין כי כשהתחיל במחקריו היה בטוח שהספר לא יכיל דבר פרט לביקורת על האסטרולוגיה, אבל במהלך עבודתו נתקל בממצאים מדהימים שההקפדה המדעית מחייבת לבדוק יותר לעומק. הוא מוסיף כי תגליותיו הכריחו אותו להתגבר על סירובו להאמין בהן.
אפקט מרס (מאדים)
גוקלין מצא כי אלופי ספורט נולדו לעיתים קרובות יותר מהצפוי במקרה כאשר מאדים בדיוק זרח מעל האופק או כאשר עבר את שיא גובהו בשמים (אזורים 1-2 ו-6-7 בשרטוט, בהתאמה). הקו הירוק מציין את התדירות הצפויה אם לידות אלופי ספורט היו מפוזרות באופן אקראי (בפועל מאדים היה באזורים המדוברים ב-22% ממפות הלידה של ספורטאים מצטיינים, לעומת כ- 17% הצפויים מפיזור אקראי).
באופן דומה נמצא קשר בין בעלי מקצועות אחרים לכוכבי לכת אחרים שנמצאו באותם אזורים בעת הלידה. כך למשל נמצא קשר מחזק בין מאדים גם לרופאים ואנשי צבא, קשר מחזק בין צדק לבין שחקנים ובין שבתאי למדענים. לאחר מחקרים נוספים סיכם גוקלין את חמשת גרמי השמיים לגביהם נמצא מתאם בין מיקומם בשעת הלידה לבין המקצוע, והם: הירח, נוגה, מאדים, צדק ושבתאי. מעניין כי השמש, כוכב חמה, אוראנוס נפטון ופלוטו אינם כלולים ברשימה.
גוקלין הבין כי הצעד הבא הוא לחזור על הניסוי בהיקף גדול יותר, וגם לחרוג מגבולות צרפת. הוא אסף את פרטי לידתם של 15,000 איש נוספים ופרסם יחד עם אשתו (שהיתה כבר שותפה פעילה במחקרים באותה העת) את ספרו השני – Les Hommes et les Astres. Denoel, Paris 1960. המסקנות היו חד משמעיות: המחקר הניב אותן תוצאות על פני 5 מדינות שונות ועבור תאריכי לידה שהשתרעו בין 1800 ל-1930, למרות הבדלי שפה, תרבות והיסטוריה.
מצד אחד נמצאו התאמות מסוימות בין הממצאים לבין מאפיינים טיפוסיים שהאסטרולוגיה מייחסת לכוכבי הלכת השונים, אך מצד שני היו גם הבטים רבים בהם לא היתה התאמה לאסטרולוגיה המסורתית, למשל, רק כוכבי לכת מסוימים נמצאו קשורים ולא אחרים (אפילו לא השמש), רק מיקומים מסוימים בשמיים נמצאו קשורים ולא אחרים (כפי שטוענת האסטרולוגיה), וכאמור לא נמצא גם כאן שום קשר למזלות השמש ולזויות בין גרמי השמיים השונים.
גוקלין הבחין בכמה מאפיינים שלא היה להם הסבר: הקשר נמצא רק לגבי אנשים מאוד בולטים בתחומם, למשל ספורטאים אלופים, ולא לגבי אנשים “ממוצעים” או אפילו “ספורטאים מן השורה”. ומוזר מכך – הקשר נעלם לגבי אלה שנולדו לאחר שנת 1950 בקירוב (Truth about Astrology 1983:176).
“הורשת מקצועות”
גוקלין ניסה למצוא הסבר לתופעה, וחקר האם יש קשר בין מצב גרמי השמים בזמן לידת בעלי מקצוע מצטיינים לבין מצב גרמי השמיים בזמן לידת הוריהם. ושוב, בעבודה סיזיפית אסף עוד 25,000 נתוני לידה של ילדים והוריהם. המאמצים השתלמו, ופורסמו בספרו L’Heredite Planetaire (Planete, Paris 1966): אכן, הורים שהירח/נוגה/מאדים/צדק/שבתאי היו באחד מאזורי המפתח בזמן לידתם נטו יותר “להוריש” את אותו גרם שמים באזור מפתח גם בזמן לידת צאצאיהם!
אפקט ה”הורשה” הזה גדל אם לשני ההורים היה אותו גרם שמיים באזור מפתח. לא התגלה כל קשר אחר בין הורים לילדיהם (לא מזלות שמש, לא זויות בין כוכבים, וכד’). עוצמת אפקט ה”הורשה” היתה בערך מחצית מאפקט-מרס המקורי.
נתוני לידה ומיקום כוכבי הלכת תועדו ונשמרו בכרטיסיות. בסופו של דבר הצטברו יותר מחצי מיליון כרטיסים. מעבר לכך שלא נמצא כל הסבר הגיוני ל”הורשה הכוכבית” הזו, עוד משהו לא ממש הסתדר. סביר יותר תכונות אופי, ולא תחום עיסוק הם שיעברו בין הורים לילדיהם.
“הורשת תכונות אופי?”
גוקלין הפשיל שרוולים שוב, ובמשך 10 השנים הבאות אסף כ-2000 ביוגרפיות של סופרים (עבורם ירח נמצא באזורי מפתח יותר מהרגיל), ספורטאים (מאדים), שחקנים (צדק) ומדענים (שבתאי), וחילץ בעזרת אישתו ועוזרים נוספים תכונות אופי מתוכן. כ-50,000 תכונות אופי חולצו יחד מכל הביוגרפיות. כעת נותר למצוא האם קיים קשר סטטיסטי כלשהו בין תכונות האופי לבין מיקום כוכבי הלכת הרלוונטיים. למזלו של גוקלין, הפעם החישובים בוצעו כבר בעזרת מחשבים. ב-1978 התקבלו התוצאות: חיוביות!
נמצא קשר בין התכונות לבין מצב גרמי השמיים, גם ללא צורך במקצועות כמתווכים. יותר מכך, האפקט שנמצא היה בערך כפול בעוצמתו! אבל סדקים החלו להופיע.
חזרה על ניסוי ה”הורשה” המקורי ב-1976 עם קרוב ל-20,000 זוגות חדשים של הורים וילדיהם הניב תוצאות חלשות. חזרה נוספת ב-1984 עם 33,000 זוגות לא הראתה שום אפקט. במילים אחרות, לא ברור אם בכלל קיים אפקט הורשה.
בנוסף, לאחר שגוקלין הבין כי משהו בצורת ביצוע החישובים לגבי התכונות היה שגוי, הוא חזר עליהם והאפקט כמעט שנעלם.
יתרה מזו, את התכונות תרגמו מצרפתית לאנגלית, עובדה שהשאירה מקום לפרשנות. כמו כן, התכונות חולצו מהביוגרפיות לאחר שגוקלין ידע כבר מה מצב הכוכבים המתאים לכל מקרה. שני אלמנטים אלה עשויים לגרום להטיות בתרגום ובבחירה, גם אם לא במודע. גוקלין הודה כי יתכן מאוד שהיתה הטיה במחקר על תכונות האופי. מספיק כי רק אחת מכל 12 תכונות תתורגם באופן שונה, כדי ליצור את כל האפקט שנמצא.Suitbert Ertel, חוקר אחר (שדוקא תמך בנחישות בממצאיו של גוקלין לגבי אפקט מרס המקורי לאורך כל הדרך) אישש במחקרים משלו כי במקרה זה אכן התרחשה הטיית בחירה סלקטיבית של התכונות, וכי הטיה זו לבדה יכולה להסביר את כל הממצא.
אז מה נשאר לנו? נשאר לנו אפקט מרס המקורי ואפקט הורשה חלש יותר, המתייחסים לתחומי עיסוק בלבד ולא לתכונות אופי.
על גודל האפקט
עד כה הממצאים יכולים להשמע מדהימים. אבל חשוב לשים לב לגודל האפקט, ולא רק למובהקותו הסטטיסטית (הגבוהה). גודלו של אפקט מרס, שקול להטלת מטבע בסיכוי הצלחה של 52% לעומת 50% הצפוי במקרה. אם ניקח בחשבון את האחוז המזערי של אנשים לגביהם גוקלין מצא כי האפקט תקף (רק המצטיינים ביותר, בערך 0.006% מהאוכלוסייה) אנחנו מקבלים גודל אפקט של 50.0001% בלבד. בנוסף נראה שהאפקט נעלם בסביבות 1950.
במילים אחרות, אם נשתמש ב”אסטרולוגיה החדשה” הזו (ונתחשב במיקום 5 גרמי השמים הללו ברגע הלידה), נקלע טוב יותר מניחוש רק לגבי לקוח אחד מתוך מיליון, (אם הוא נולד לפני 1950). לא שימושי במיוחד. אך נראה כי זה הדבר היחיד שנותר לאסטרולוגיה האובייקטיבית להציע…
המצב היה מוזר. הממצאים היו עלובים ביותר עבור האסטרולוגים, אך יחד עם זאת היו הדבר האחרון שעמד במבחן המציאות – הם לא יוותרו על כך בקלות.
מצד שני גם המדענים והספקנים הקיצוניים ביותר היו מוטרדים לנוכח תוצאות מובהקות, בלתי הגיוניות, וכאלה שאם מפרשים אותן כהשפעה כלשהי של גרמי שמיים על בחירת מקצועות, יטלטלו את המדע טלטלה רצינית.
ואכן, במשך כ-40 שנה סערו הרוחות סביב מחקריו של גוקלין. מספר מחקרים דומים בוצעו מסביב לעולם בנסיון לאשש או להפריך את הממצאים של גוקלין. ומה היו תוצאותיהם?
תלוי את מי שואלים…
קשה אפילו לסכם מה היו ממצאיהם, מכיוון שהויכוחים שניטשו סביבם לאורך שנים גרמו לא פעם להיפוך המסקנות. נראה שכל הצדדים נכנסו לסוג של התלהמות, וגם הספקנים חטאו בדיוק באותם “חטאים” בהם האשימו את גוקלין.
כאן אפשר לקרוא כיצד מסכם גוקלין את המהומות סביב ממצאיו, וכאן אפשר לקרוא סיכום של אחד הספקנים המובילים שניסו להפריך את ממצאיו. מדהים לראות כיצד מתוארים אותם ארועים בצורה כל כך שונה.
חשדות בקשר למניפולציה של הנתונים ע”י גוקלין מתוארים כאן. הטענה שעולה שם היא כי בכמה עשרות מקרים בהם נתוני הלידה היו שנויים במחלוקת בדיוקם, גוקלין בחר לכלול את אלה שתורמים לאפקט, ולפסול את אלה שאינם מחזקים את האפקט. הבדל זה, של כמה עשרות אנשים, מספיק כדי להסביר את האפקט שהתגלה (השטן אוהב להתחבא בפרטים הקטנים).
אינני מוצא טעם להכנס לכל פרטי הוויכוחים, היות ומן הסתם רק אסטרולוגים מקצועיים (ומתוכם רק אלה שבכלל טורחים להתייחס לראיות מחקריות) יתעניינו בהם, בנסותם לעצור את המסמר האחרון מלהינעץ בארון הקבורה של האסטרולוגיה המוכרת.
רק כדי להמחיש את היקף הפולמוס, המסמכים שעסקו בנושא השתרעו על פני לא פחות מ-3 מטר על מדפי הספרים של גוקלין!
(Neo-Astrology 1991:36)
לאחר קריאת חומר רב בנושא, והתרשמות מטיעוני כל הצדדים, בחרתי לאמץ את הדעה כי ממצאיו של גוקלין היו אמיתיים, כלומר, אי אפשר להסביר את הממצאים בעיבוד שגוי של הנתונים או בשרלטנות. התופעה קיימת. עכשיו, ורק עכשיו מגיע השלב הבא – מה יכול להיות ההסבר לממצאים המשונים?
האם מישהו יכול להעלות בדעתו הסבר לממצאים המוזרים של גוקלין, וכזה שלא מניח השפעת גרמי שמיים על אנשים? (נניח שעיבוד הנתונים שלו נכון ושהוא לא עיקם או רימה בשום צורה, גם לא בלי בשגגה). רמז – שימו לב טוב מתי האפקט “עובד” ומתי לא.
בפעם הבאה אספר על הסבר אפשרי כזה לממצאים.
* רשומה זו היא למעשה תקציר מתורגם מתוך המקור הזה , בו תמצאו פרטים רבים נוספים.
20 תגובות
1.האסטרולוגיה יש בה אמת בערך באותה מידה,כמו הקבלה קריאה בקפה,מתקשרים למיניהם,באבות ושאר חוזים והוזים. האם יש אדם רציני שהולך לערוך מחקר אמיתי וממושך על כל אלה-לבד מאסטרולוגיה ?
2.בסוף כל שנה,בכל ארץ,כל האסטרולוגים מפרסמים תחזיותיהם לשנה הבאה,בהן הם מציינים מה יקרה למדינה,למנהיג זה או אחר,לאנשים בעלי מזל כזה או אחר. “תחזיותיהם” התאמתו באחוזים לא יותר גדולים מאשר ניחוש.זכור שבעשרים השנים לפני מות חאפז אסד כמחצית מכל האסטרולוגים צפו את מותו לקראת השנה החדשה,ודווקא כשהוא סוף סוף נפח נשמתו איש לא צפה זאת.
2.כמעט כל עיתון בעולם מפרסם מדי יום “תחזית” אסטרולוגית על בני כל מזל.אם תיקחו מאה עיתונים ממדינות שונות -האם תמצאו זהות כל שהיא בתחזיותיהם על כל אחד מהמזלות ?
3.האסטרולוגים היום מתיחסים בתחזיותיהם לכל כוכבי הלכת(כולל פלוטו),והאסטרולוגים לפני כ 200 שנה נתנו תחזיות מבלי שידעו על קיומם של נפטון ,אורנוס ופלוטו. האם תחזיותיהם היו נכונות ? ואם כן הכיצד ?
4.האם תהיה זו טעות לומר שאותו גוקלין שפירסם כל כך הרבה ספרים(כנראה רבי מכר) עשה לא מעט “למען ביתו” ?
דעתי היא שאסטרולוגיה מבוססת על מדע בערך באותה מידה כמו התכנית בערוץ 10 “זמן מיסטיקה”
בה מופיעים 3-5 אנשים בהם אסטרולוג,קוראת בקפה,מתקשרת עם רוחות,קבליסט ועוד ,שברצינות תהומית הם “חוזים” כמעט בכל נושא את ההווה ואת העתיד.
שכחו לציין שקיימת קורלציה מאוד חזקה (כמעט 100%) בין תאריך לידת האנשים, לרמת טפשותם.
מסתבר שאצל רוב האנשים, העניין כל כך רגיש, שעצם העובדה שהם בכלל נולדו חיזקה אצלם מאוד את תכונת הטיפשות.
האפקטים האסטרולוגיים זניחים מאוד לעומת האפקט הזה.
ניתן להוכיח מחקרית את האפקט הזה: ניתן לראות שבני אדם בד”כ במקום להתבונן ברמת טפשותם, מחפשים אפקטים אסטרולוגיים שכתבו טפשים אחרים.
לאני האחר – בדיוק המחשבה הראשונה שעלתה בדעתי ברגע שקראתי את המאמר . מחזק את דעתך ובכלל ממליץ על הספר הנפלא מצוינים.
ל’העם’:
זה מה שנקרא : ‘קריאת תחת’..
לשון,
וכשאתה כבר מחובר לחוש השישי אני ממליץ לך לקרוא על התורה המוצלחת מכולם:
http://en.wikipedia.org/wiki/Rumpology
ותזכור שהפוסל במומו פוסל…
לשון,
וכשאתה כבר מחובר לחוש השישי אני ממליץ לך לקרוא על התורה המוצלחת מכולם:
http://en.wikipedia.org/wiki/Rumpology
ותזכור שהפוסל במומו פוסל
היי שון!
אין ספק שקיימת השפעה של גרמי השמים על כל אירוע המתרחש על פני כדור הארץ
אתה יכול לראות את הגאות והשפל כתוצאה מהיחס שבין הירח לכדור הארץ
אתה יכול לראות את השפעת קרני השמש על פני כדור הארץ
זה שקל יותר לזהות על פני העור את השפעת הקרינה עליו ממש לא חוכמה העין רואה האדם גם סובל.
אבל לראות בחמשת החושים קשר ישיר על התנהגות האדם כבר הרבה יותר מסובך ולכן המדע כל כך מתוסכל ולכן מה עושים פשוט אומרים שזה קישקוש חרטא ברטא ואין ספור קללות.
שון תהיה מרוצה אם תתחיל לקרוא את הספרות הקשורה באסטרולוגיה תנסה להפעיל את החוש השישי או את היכולת שלך להבין את התנהגות חבריך ולראות מה המשותף בין הבנתך את חתנהגות ואופיים של חבריך מול מה שאתה מצליח בפענוח מפת הלידה – כך את הפרוייקט לגבי אישתך, חברתך אחיך כהתחלה,
שון:
אין סיבה לחפש סיבה שתסביר מדוע מה שאינו עובד – עובד.
האסטרולוגיה לא עובדת ולכן אין סיבה לחפש תשובה לשאלה איך היא עובדת.
אגב – השדה הכבידתי והשדה האלקטרומגנטי של הבית של התינוק ואפילו של האנשים מסביבו הרבה יותר חזקים מאלה של הכוכבים.
חוץ מזה – מאיפה הקרצת ש”מח האדם בעת לידתו – רגיש ביותר לאותות חשמליים הנקלטים על ידי 5 החושים,”?
כדאי גם שתקרא את תגובתי זו:
https://www.hayadan.org.il/astrology-in-a-trail-4-0012113/#comment-319036
שלום לכולם 🙂 אני חושב בקול – אשמח לשמוע תגובות:
מח האדם בעת לידתו – רגיש ביותר לאותות חשמליים הנקלטים על ידי 5 החושים,
כוכב לכת אצלנו בשכונה הגלקטית – הוא בעל שדה מגנטי, כח משיכה, מסה ועוד תכונות שיכולות לייצר או לבלום אותות חשמליים
יכול להיות שהקשר בין מיקום הכוכבים לתכונות האדם הוא תוצאה של חשיפה ממושכת או העדר חשיפה לשדה או מטען חשמלי הנובע ממיקום כוכב כלשהו (או אולי חסימת מקור אחר) ובכך מגרים את המח “לכיוון” מקצוע/יכולת?
ואם מדברים על מטענים – אולי זו הסיבה שהקשר כמעט נעלם אחרי שנה מסויימת שבה ה”עומס” המטענים והשדות בבי”ח מודרניים מבטל/מקטין אותם?
אני פשוט מחפש משהו פיסי שיכול להשפיע….
אני לא מסכים ל “שאין לכלים המדעיים את המיתודה למצוא באופן סטטיסטי את הקשר בינם לבין המציאות החיצונית ”
לדעתי אם מדברים על “אסטרולוגיה אובייקטיבית” אז הכלים המדעיים הם המתודה למצוא את הקשר… אלה בדיוק המחקרים שמופיעים כאן – והקשר לא נמצא.
אז אולי :
“…שכל קשר בינם לבין המציאות החיצונית לא נמצא מעולם באופן אמפירי, וגם אין אפשרות עקרונית למצוא אותו בשום דרך שהיא לטענת האסטרולוגים, בגלל…”
הוספתי את “לטענת האסטרולוגים” כי אני כאמור לא חושב כך. לדעתי אם קיים קשר, קל יחסית לקבל אותו.
ואם לא ניתן למצוא קשר, אז כיצד פתחו את האסטרולוגיה בכלל?
כלומר, כיצד הגיעו למסקנה כי משמעות מטפורית היא X ולא ההיפך מ-X?
לא ברורה לי האמירה “מציאות חיצונית”
אפשר בעיני לנסח בצורה הבאה:
“האסטרולוגיה היא תורה מיסטית שנועדה לתת משמעויות והכוונה ללקוחותיה על בסיס סמלים מטפוריים, שאין לכלים המדעיים את המיתודה למצוא באופן סטטיסטי את הקשר בינם לבין המציאות החיצונית וגם אין אפשרות עקרונית למצוא אותו בשום דרך שהיא, בגלל המורכבות העצומה של התורה והסתירות הפנימיות הרבות שבתוכה, סתירות שרק אסטרולוג מיומן יודע לפתור בפגישה פנים מול פנים עם הלקוח, מתוך דין ודברים איתו, או לחילופין רק הלקוח מסוגל לברור מתוך הפרטים הרבים המוצעים לפניו את אלה שהוא מרגיש כי הם רלונטיים לגביו.”
הוספתי את המילה “חיצונית” למציאות. עכשיו זה בסדר?
“האסטרולוגיה היא תורה מיסטית שנועדה לתת משמעויות והכוונה ללקוחותיה על בסיס סמלים מטפוריים, שכל קשר בינם לבין המציאות החיצונית לא נמצא מעולם וגם אין אפשרות עקרונית למצוא אותו בשום דרך שהיא, בגלל המורכבות העצומה של התורה והסתירות הפנימיות הרבות שבתוכה, סתירות שרק אסטרולוג מיומן יודע לפתור בפגישה פנים מול פנים עם הלקוח, מתוך דין ודברים איתו, או לחילופין רק הלקוח מסוגל לברור מתוך הפרטים הרבים המוצעים לפניו את אלה שהוא מרגיש כי הם רלונטיים לגביו.”
גלעד בראוו
רוב מה שכתבת מקובל עלי, רק הנושא של המציאות, זה ממש עניין סוביקטיבי של הלקוח, הוא הקובע אם מה שאמרתי לו , הוא מציאותי או לא (יחי חופש הבחירה שאלוקים נתן לנו)
אבי ג,
אז האם תוכל להסכים איתי על הניסוח הבא:
“האסטרולוגיה היא תורה מיסטית שנועדה לתת משמעויות והכוונה ללקוחותיה על בסיס סמלים מטפוריים, שכל קשר בינם לבין המציאות לא נמצא מעולם וגם אין אפשרות עקרונית למצוא אותו בשום דרך שהיא, בגלל המורכבות העצומה של התורה והסתירות הפנימיות הרבות שבתוכה, סתירות שרק אסטרולוג מיומן יודע לפתור בפגישה פנים מול פנים עם הלקוח, מתוך דין ודברים איתו, או לחילופין רק הלקוח מסוגל לברור מתוך הפרטים הרבים המוצעים לפניו את אלה שהוא מרגיש כי הם רלונטיים לגביו.”
אם לא (אני מניח שמשהו לא יראה לך), אודה לך אם תוכל לשנות/לעדכן ולרשום הגדרה קצרה של אסטרולוגיה, כפי שאתה תופש אותה.
גלעד
ממש לא משכנע אף אסטרולוג אם גוקלין חש סימפטיה ביחס לאסטרולוגיה (אולי הוא קהל כסף טוב בשביל לבצע מחקר להוכיח מדעית שהאסטרולוגיה לא תקפה?).
מי זה האסטרולוגים שאתה טוען שהם מנפנפים במחקריו של גוקלין להוכיח את מדעיותה של האסטרולוגיה.
האסטרולוגים ממש לא טיפשים ויודעים מה גבולות המדע להוכיח משהו שמעבר לו.
שוב אתה חוזר על סיסמא שאין לה שום קשר לסגנון המדעי של האתר – לגבי שטות או לא של משהו שמאמין או חשב שמשהו נכון לגבי דברים מופשטים או רוחניים זה כל כך לא רלבנטי לשיטת האסטרולוגיה להיא לא מבקשת ומוטרדת שיש ציבור שרוצה לקעקע אתה (רק אם תתנהגו כמו באינקוזיציה ותעלו על המוקד את כל האנשים הלא “רציונאלים” שהם 99.9 אחוז מהאוכלוסיה
בעולם.
העם
ערבבת פה שני דברים כמו עוגה שנשרפה.
1. ערור המחקר לדבר שקשור לאמונה מוגבל זה כנראה נכון.
2.אז למה זה פחות נכון אם המחקר מוגבל – בגלל שזה מתאים לך לחשוב כך?
3.ושוב אתה חוזר על שלילת האסטרולוגיה כעובדה בעוד אין אסטרולוג שטוען ששיטת האסטרולוגיה היא עובדה אביקטיבית או עובדה כלל חשיש חופש בחירה ואמירה של האסטרולוגיה “הכל צפוי אך הרשות נתונה”
4. מה לך ומאיפה לך לדעת כמה יש (בעו”ש) או אין למי שעוסק באסטרולוגיה – הקביעה שלך מדעית??
אבי ג,
באופן אירוני מעט, גוקלין היה החוקר הרציני ביותר שמצא משהו לטובת האסטרולוגיה לכאורה, משהו שטובי הספקנים עמלו במשך שנים רבות בנסיונות להפריך, ולא ממש הצליחו.
האסטרולוגים אוהבים לנפנף בממצאיו (באופן מאוד סלקטיבי כמובן) כדי להדגים שאסטרולוגיה
“הוכחה מחקרית”.
יתרה מזאת, רבים מהחוקרים שאני מצטט כן רצו להאמין שאסטרולוגיה מבוססת על משהו אמיתי. חלקם היו אסטרולוגים בעצמם.
אנשים לא מקדישים את חייהם רק כדי להוכיח שמשהו הוא שטות גמורה, למרות שזו עלולה להיות המסקנה בסוף חייהם.
ל-העם – גם הספקנים הגדולים ביותר מאמינים במשהו…
ולכל השאר – יש כל-כך הרבה גורמים שיכולים להשפיע על אופי ובחירות חיים שזה פשוט בלתי ניתן לכימות בטכנולוגיה הנוכחית. הכי קל לחפש הקשרים בולטים לעין כמו מזלות.
יש מחקר מעניין לגבי ספורטאים ילדים (קבוצת הוקי נדמה לי) שקראתי עליו בספר של מלקולם גלדוול “מצויינים” שם נמצא קשר בין ספורטאים מצטיינים שנולדו בינואר לבין הפחות מוצלחים שנולדו בדצמבר. אם מסתכלים על האפיון הזה כפשוטו אפשר לטעות בגדול לגבי הסיבה שבה ילדים שנולדו בינואר טובים יותר בספורט מאלה שנולדו בדצמבר – מזל גדי מול מזל קשת??
הסיבה האמיתית היא כמובן שיש הפרש גדול בעוצמה ובגודל של ילדים שנולדו בינואר לבין אלה שנולדו בדצמבר (כמעט שנה של גדילה) וזה קשור גם לתאריכי הגיוס של הספורטאים לקבוצות הליגה.
את הקשרים האלה קצת יותר קשה לגלות כאשר האסטרולוגיה והמיסטיקה זוהרות במלוא עוזן המפתה…
לאבי ג,
אכן, היכולת של מחקר לערער אמונה הוא מוגבל בלשון המעטה, אבל, זה לא הופך אותו לפחות נכון.
אנשים מאמינים כי אנשים מאמינים, אנשים גם ממלאים לוטו ועושים שלל פעולות לא רציונליות אחרות.
בשורה התחתונה האסטרולוגיה אינה נכונה עובדתית.
אם ברצונך לחוש רגשות חמימים ונעימים כלפיה- זאת זכותך.
אני לא אכחיש שלאמונה באסטרולוגיה יש קשר בל ינותק למצב העו”ש של האסטרולוגים.
גלעד
האם הכוונה שגוקלין היה החוקר הרציני ביותר בלהוכיח שהאסטרולוגיה היא לא מדע?
כי אין מחקרים של האסטרולוגים להוכיח שהאסטרולוגיה מדע (כמו שאין מדענים המנסים להוכיח שהמדע הוא מיסטיקה / רוחניות ).
גלעד אתה יכול לאמץ את מחקרו של גוקלין אם זה מרגיע אותך אתה גם יכול לתקוע מסמר בארון המתים של האסטרולוגיה אם זה יגרום לך לישון טוב.
אבל לעולם לא אתה ולא כל מחקר יכולו לעשות משהו לשיטה האסטרולוגית ולא לציבור שמוכן להתייחס לאסטרולוגיה בהבט חיובי ומתעניין.