סיקור מקיף

האסטרואיד וסטה – סיכום ממצאים

חללית ה-Dawn תוכננה להקיף את וסטה במשך שנה עד ליולי 2012. לאור הצלחתה של החללית במילוי משימתה הוחלט להאריך את משימתה סביב וסטה בחודש נוסף ללא הקצאה תקציבית, ובלי לפגוע ביעד הבא – צרס

האסטרואיד וסטה כפי שצולם על ידי החללית DAWN ב-18 ביולי 2011
האסטרואיד וסטה כפי שצולם על ידי החללית DAWN ב-18 ביולי 2011

מבין האסטרואידים, השני בגודלו אחרי צרס הוא וסטה. קוטרו 535 ק”מ. מאז גילויו במשך למעלה מ-100 שנה, תצפיות לעברו נעשו באמצעות טלסקופים מכדור הארץ. תצפיות ראשונות שאפשרו מבט גלובלי, אם כי ברזולוציה נמוכה נעשו ב- 1994 בין ה-1.12 ל-28.11 על ידי טלסקופ החלל האבל. בוצעה סדרה של 24 תצלומים במהלך סיבוב שלם סביב עצמו, מה שאפשר מיפוי גלובלי שלו. אורך היממה שלו הוא 5.34 שעות. לראשונה התאפשרה הכרה של פני השטח שלו, הגם שמדובר בקווי מתאר גסים. פריט בולט במיוחד שהובחן בתצפיות אלה הוא מכתש גדול בקוטר 456 ק”מ ובעומק 12.8 ק”מ (1). מבחינת גודלו הוא נמצא בקבוצה אחת עם אנצלדוס ומימס ירחיו של שבתאי ומירנדה ירחו של אורנוס.

מחקר ראשוני באמצעות חללית התחיל עם שיגורה של החללית Dawn (שחר) ב-27.8.2007 על פי תוכנית העבודה של החללית היא הגיעה לווסטה ביולי2011, נכנסה למסלול סביבו כדי לסקור אותו במשך שנה ומשם תופנה לקראת מפגש באסטרואיד הגדול ביותר במערכת השמש – צרס ב-2015.

מיפוי גלובלי ראשון של אסטרואיד נעשה על ידי חללית ה- NEAR שהוכנסה למסלול סביב האסטרואיד Eros שקוטרו 33 ק”מ ובתום משימתה הונחתה על פניו למרות שלא תוכננה לכך. וסטה הוא האסטרואיד השני שנועד להיחקר בהיקף גלובלי. טיסת ה- Dawn נחשבת להצלחה גדולה . לאור הצלחה זו מתבקשת השאלה לגבי תוכניות עתידיות בחקר הגופים הקטנים במערכת השמש, כמו למשל שיגור חלליות שתיכנסנה למסלול סביב אנצלדוס ומירנדה לרבות נחיתה על פני השטח שלהם.

מהצילומים שנעשו על ידי הטלסקופ האבל התברר שווסטה אינו כדורי אלא פחוס. בשל התצורה הלא ספרית שלו, גם כוח המשיכה לא סדור בצורה ספרית סביבו. החוקרים ידעו שכאשר החללית תהיה סמוכה יותר לפני הקרקע, כוח המשיכה יהיה חזק יותר ואילו במרחק גדול יותר כוח המשיכה חלש יותר. תכנון טיסת החללית סביבו הביא בחשבון את תצורתו של האסטרואיד (2).

מטרות הטיסה

חללית ה-Dawn תוכננה להקיף את וסטה במשך שנה עד ליולי 2012. לאור הצלחתה של החללית במילוי משימתה הוחלט להאריך את משימתה סביב וסטה בחודש נוסף בשל העובדה שבזמן עבודתה שרר חורף בחצי הכדור הצפוני של האסטרואיד (לא במובן האקלימי המוכר על כדור הארץ), קיוו כי בתוספת זמן זו אפשר יהיה לחקור קווי רוחב גבוהים יותר בחצי הכדור הצפוני. מה שאפשר את הארכת המשימה היו שתי סיבות. הסיבה הראשונה היתה שתוספת זמן זו לא תפגע בתוכנית הטיסה, להגיע כמתוכנן לצרס. הסיבה השניה היתה שלא נדרשה לכך הקצאה תקציבית (3).

על פי ההנחה המקובלת וסטה היא בבחינת protoplanet אשר שרד את ההפצצה המסיבית של גופים ברצועת האסטרואידים לפני 4.5 מיליארד שנים. לכן חקירתו מאפשרת הכרה של אחד הגופים העתיקים ביותר במערכת השמש. הגדרתו של וסטה כ-protoplanet נובעת גם מכך שצפיפותו הביאה להפרדה (differentiation) הפנימית שלו לקרום, מעטפת וגרעין ולעובדה שהוא מקיף את השמש באותו דפוס כמו כוכבי הלכת הפנימיים, אך לא עבר התפתחות מלאה לכיוון של כוכבי לכת (4). מנתוני התצפיות לעברו מקווים ללמוד על ימיה הראשונים של מערכת השמש.

משימותיה של החללית כוללות צילום פני השטח עד לרזולוציה של 10 מטר לפיקסל (5). מסלול הטיסה תוכנן כך שהיא הגיעה ליעדה כאשר הקוטב הדרומי מואר על ידי השמש, מה שאפשר מבט לעבר המכתש הענק שהתגלה על ידי הטלסקופ האבל (4). נעשה גם שימוש בגלי הרדיו של החללית כדי למדוד את תנועת החללית סביב האסטרואיד. כך אפשר ללמוד על כוח המשיכה שלו, המסה שלו והמבנה הפנימי שלו לרבות הגרעין ומסקונים (mascons ) פוטנציאליים שלו (6). גלאים של קרינת גמא וניטרונים מאפשרים מדידה של חלקיקים תת-אטומיים הנפלטים מיסודות שונים בקרקע עד לעומק של מטר אחד. מיפוי מינרלוגי נעשה באור הנראה ובאינפרה אדום (7). עד לתחילת יוני 2012 החללית שידרה ארצה למעלה מ-25,000 תצלומים (8).

 

מסלולי הקפה סביב וסטה

לחללית תוכננו 3 סוגי מסלולים מהרגע בו היא מתחילה להקיף את וסטה ועד לסיום משימתה. בהגיעה לאסטרואיד היא נכנסה למסלול סקירה ( survey orbit ). לאחר מכן היא עברה למסלול מיפוי גבוה- HAMO (Orbit Mapping High Altitude ) ולאחר מכן עברה למסלול מיפוי נמוך- LAMO ( Low ( Orbit Mapping Altitude Low ). עם סיום תוכנית העבודה החללית מטפסת למסלול הטיסה הגבוה שממנו היא תתחיל את מסעה לעבר האסטרואיד צרס (9).

החללית התחילה להקיף את האסטרואיד ב-16.7.2011 כשמרחקה מהקרקע 16,000 ק”מ. מכאן היא עברה אט אט למסלול הסקירה שמרחקו מהקרקע 2700 ק”מ. בשלב זה החללית צילמה את האסטרואיד ומדדה אותו באורכי גל המוחזרים מפני הקרקע ובדקה את האפיונים התרמיים שלו. ממסלול זה היא עברה למסלול המיפוי הגבוה שמרחקו מהקרקע 680 ק”מ. במסלול זה מופו כל פני השטח שמוארים על ידי השמש. ביצוע צילומי סטריאו נעשה כדי לבחון את הטופוגרפיה. הצילומים ברזולוציה גבוהה מיועדים למיפוי סוגי סלעים וללמוד על התכונות התרמיות. מכאן ירדה החללית למסלול המיפוי הנמוך שמרחקו מהקרקע 200 ק”מ המטרה העיקרית במסלול זה היא לגלות תוצרי לוואי של קרינה קוסמית המכה בפני השטח וזיהוי סוגי היסודות המרכיבים את הקרקע ולבחון את המבנה הפנימי (10).

המעבר ממסלול למסלול היה איטי ביותר מכיון שמנועי החללית הם יוניים. מנועים אלה אינם יכולים לפתח עוצמה זהה לאלה של המנועים כימיים. המטרה בשימוש בהנעה היונית היא לחסוך בדלק. לכן משך הטיסה לעבר האסטרואיד היה מספר שנים והמעבר ממסלול למסלול הוא איטי מאוד. במעברים ממסלול למסלול נעשה שימוש בטכניקת מסלול התנועה הספירלית.

משך הפעילות במסלול הסקירה היה 20 יום. כל הקפה נמשכה 3 ימים. תוכננו לחללית 7 הקפות במסלול זה. המעבר למסלול המיפוי הגבוה נמשך חודש. כל הקפה נמשכה 12.3 שעות. במסלול זה נעשו 60 הקפות (11,12). במסלול המיפוי הנמוך משך כל הקפה הוא 4 שעות , קצת פחות מהזמן בו האסטרואיד סובב סביב עצמו 5.34 שעות (9).

עם סיום משימתה המתוכננת ולאחר תוספת זמן העבודה שניתנה לחללית היא היתה במסלול הטיסה הגבוה. עזיבתו של האסטרואיד מתוכננת ל- 26.8.2012. במסלול זה היא שהתה מה-15.6 . בכדי להשתחרר מכוח המשיכה נדרשים לה 5 שבועות. מכיון שמסלול התנועה הוא ספיראלי, כל פריגאה גבוהה יותר מקודמתה. ב-26.8 מסלול הטיסה יהיה מרוחק דיו כדי לאפשר לחללית לטוס לעבר היעד הבא (13).

מכלול 25,000 הצילומים שנעשו עד ליוני שנה זו במסלולי התנועה השונים אפשר בניית מפה של האסטרואיד, נטייתו של האסטרואיד ומיפוי מהקוטב הדרומי עד לקו רוחב N ° 50. לכלל התצורות ולפני השטח ניתנו שמות.

 

תצורת האסטרואיד

כאמור התברר כי לווסטה אין תצורה כדורית אלא אליפטית, הוא פחוס מאוד ובאפיוניו האחרים הוא מזכיר יותר את הירח של כדור הארץ (14). בגלל תצורתו כוח המשיכה שלו חזק בחלק מאזור קו המשווה ובמקטע של הקוטב הצפוני (15). זווית הנטייה שלו היא ° 27 , ב- ° 4 יותר ממה שחשבו. מסיבה זו יש לו עונות שנה. כל קוטב חשוך לגמרי בתקופת החורף שלו או מואר לגמרי בתקופת הקיץ שלו (5,16).

 

טופוגרפיה

הרושם המתקבל מכלל התצלומים הוא שווסטה הוא מאין מאובן מימיה הראשונים של מערכת השמש וכי פני השטח שלו מגוונים יותר ממה שחשבו. מסיבה זו הוא דומה יותר לירח כדור הארץ מאשר לשאר האסטרואידים. הטופוגרפיה שלו היא מאוד מגוונת (17). פערי הגובה הטופוגרפיים הם בסדר גודל של 20 ק”מ, מה שיכול להעיד על תהליך היווצרות רב עוצמה של האסטרואיד כפי שמעידים על כך גם השונות של פני השטח והמספר הגדול של מכתשים, עמקים וקניונים והבדלי בהירות שונים של החומרים הבונים את פני השטח (18). הפתעה גדולה היתה הימצאותו של הר המתנשא לגובה 21 ק”מ בקוטב הדרומי. ההערכה היא שהוא נוצר בעקבות פגיעת גוף אחר באסטרואיד. חומר רב נערם מסביב עד כדי יצירת הר גבוה זה. פני השטח מסביב להר הם חלקים, מה שיכול ללמד על ההיסטוריה של מכתשים מסביב להר.

על וסטה מצויה גבעה שאורכה 42.5 ק”מ ורוחבה 28 ק”מ. היא עוצבה כנראה על ידי מכתשי פגיעה. הצבע הכהה של הגבעה העלה את ההשערה שמדובר בהר געש. העדרם של מאפיינים געשיים מעלה את האפשרות שמדובר בדיק ( dike ) או חדירה מגמתית שעברה בליה ונחשפה על ידי מכתשי פגיעה ( 20 ).

פני השטח

פני השטח של וסטה נראים מחוספסים יותר מאלה של שאר האסטרואידים. ניתוח ראשוני של גיל המכתשים מראה שאזורים שונים בחצי הכדור הדרומי צעירים ב-1-2 מיליארד שנים מאלה המצויים בחצי הכדור הצפוני (21). תמונת פסיפס של האסטרואיד שנבנתה ממכלול התצלומים מראה שווסטה הוא אחד הגופים הבהירים ביותר במערכת השמש וכי בהירותם של מספר מקומות על פני השטח גדולה מהבהירות הממוצעת שלו. כתמים אלה מפוזרים על פניו של האסטרואיד. ההערכה היא כי אזורים אלה עברו את השינויים הפחותים ביותר במינרולוגיה לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית של האסטרואיד ולכן מייצגים את החומר ממנו הוא נוצר (22).

 

גודלם של אותם כתמים בהירים נע בין מאות מטרים עד ל-16 ק”מ. החומרים הכהים הם במגוון צבעים כמו אפור כהה , חום ואדום. ישנם מקומות בהם הם קטנים ומושקעים ( deposited ) מסביב למכתשי פגיעה. ישנם גם כאלה גדולים יותר המקיפים מכתשי פגיעה וקיבלו את השם “איש השלג” (snowman ). נראה שהם קשורים לפגיעות בפני השטח ולתוצאות של פגיעות אלה. על פי הערכת החוקרים מטאוריטים עשירים בפחמן פגעו בווסטה במהירויות נמוכות והם שיצרו את המשקעים הקטנים בלי להעיף לצדדים חומר. גופים גדולים יותר שפגעו באסטרואיד במהירויות גבוהות התיכו את הקרום הבזלתי והכההו ( darkening) את פני השטח המקוריים. תלכידים של חומרים מותכים מצויים בדפנות וברצפה של מכתשי הפגיעה, על גבעות, על רכסים ומתחת לאזורים בהירים. ההערכה היא שהחומרים הכהים שבאסטרואיד באים מרצועת האסטרואידים ומעבר להם ומקורם בימיה הראשונים של מערכת השמש (23).

בתצלומים זוהו ברקציות שנוצרו כנראה במהלך הפגיעות של גופים שונים בפני הקרקע והם עשויים כנראה ממינרלים עשירים בברזל ובמגנזיום שמוצאים כמותם בסלעים געשיים על כדור הארץ נמצאו גם משקעים בתצורה של בריכות ( pond like deposits ). שנוצרו כנראה כאשר גרגרי האבק הדקים שנוצרו בזמן הפגיעות, שקעו באזורים נמוכים. בקוטב הדרומי נצפו אזורים לא שגרתיים ( anomalous area ) שצפיפותם כנראה גדולה יותר. זה מעלה את האפשרות שחומר צפוף אשר מקורו בפנים האסטרואיד נחשף על ידי הפגיעה שיצרה את האגן Rheasilvia. חומרים קלים וצעירים יותר המכסים חלקים שונים מפני השטח הועפו מהאגן (24).

מכתשים

בעקבות מיפויו של האסטרואיד ומתן שמות לכלל המכתשים שנצפו על פניו הוכנה רשימה שמית ל-50 המכתשים הגדולים ביותר (25). על פי רשימה זו 46 מכתשים קוטרם קטן מ-100 ק”מ, מספר המכתשים שקוטרם בין 101-200 הוא 0, מספר המכתשים שקוטרם בין 300- 201 הוא 1, מספר המכתשים שקוטרם בין 301-400 ק”מ הוא 1 ומספר המכתשים שקוטרם בין 401-500 ק”מ הוא 2. אפשר לראות שמספרם הכולל של המכתשים שקוטרם גדול מ- 100 ק”מ הוא קטן מאוד. בשל ממדיהם של מכתשים אלה לחלק מהם מתייחסים כאל אגנים כדוגמת אגן Rheasilvia המצוי בקוטב הדרומי קוטרו 500 ק”מ וממרכזו יוצא תבליט שגובהו 15 ק”מ (26). אגן אחר Veneneia שקוטרו 400 ק”מ מצוי גם הוא בקוטב הדרומי. אגנים אלה יצרו גלי הלם שחדרו עד לגרעינו של האסטרואיד. עדות לכך הם מספר שקעים המצויים לאורכו של קו המשווה. ניתן ליצור קשר גיאולוגי מובהק למרכזיהם של האגנים (14). על פי הערכה אגן Veneneia נוצר לפני 2 מיליארד שנים ואגן Rheasilvia נוצר לפני 1 מיליארד שנים (17).

באשר לשאר המכתשים מבחינת הפיזור הגיאוגרפי שלהם על פני השטח של וסטה, בחצי הכדור הצפוני יש יותר מכתשים מאשר בחצי הכדור הדרומי, לפחות באותם חלקים שצולמו על ידי חללית ה- Dawn (21). באשר למכתשים שקוטרם קטן מ-1 ק”מ נצפתה שרשרת ליניארית של מכתשים מסדר גודל זה. ובחלקם הם נכנסים לתוך אחד המכתשים ויוצאים ממנו מצידו השני (27). סביר להניח שמצויים על וסטה מכתשים שקוטרם עשרות מטרים ומטה. לשם המחשה יוזכרו כאן מספר מכתשים.

  1. מכתש שעל דפנותיו רואים סימנים ברורים של מפולות סלעים ומבחינת צורתן של הדפנות הן מזכירות את מכתש Stickney המצוי על פובוס ירחו של המאדים. קוטר המכתש הוא כ-10 ק”מ (28).
  2. מכתש Numisia. קוטרו 30 ק”מ ובעל אפיונים דומים למכתש בדוגמה מס. 1 . מיקומו סמוך לקו המשווה (29).
  3. מכתש שעל אחת מהדפנות שלו ישנה זרימת חומר לתוכו. חומר זה כהה יותר מהדופן שעליה הוא מצוי (30).
  4. מכתש Vilidia קוטרו 10 ק”מ ומסביבו חומר כהה שנזרק מתוכו בצורה של קרניים והוא בהיר. חלק מהחומר הבהיר מצוי גם בתוכו (31).
  5. מכתש Canuleia. קוטרו 10 ק”מ . מסביבו חומר בהיר שנזרק ממנו החוצה (32).

 

חריצים עמוקים (Grooves)

למרבה ההפתעה נמצאו גם על אסטרואיד זה חריצים שבחלקם הם עמוקים (grooves). כך למשל נמצאו מספר grooves הרצים במקביל לקו המשווה. אורכם מאות קילומטרים. במספר מקטעים הם נטויים זה לזה ונראה כאילו שהם נחפרו על ידי מחרשה (14). בחצי הכדור הצפוני ישנם grooves רבים בכיוונים שונים ורוחבם קטן מ-1 ק”מ. ההערכה היא שה- grooves נוצרו כתוצאה משקיעת רגוליט על פני השטח (33). סוג אחר של grooves הם אלה הסמוכים לשרשראות של מכתשים. כל ה-grooves נמצאים על פניה של שכבת חומר חלקה של חומר שנזרק ממכתש גדול המצוי בקרבת מקום (34). קבוצה אחרת של grooves קטנים סמוכה לאגן Rheasilvia חוצים זה את זה ויוצרים רשת סבוכה של חריצים ורוחבם קטן מ-500 מטר (35).

פעילות געשית

על אף שציפו להימצאות מבנים געשיים כמו הרי געש, אלה לא נמצאו על פני וסטה לפחות בחלקים של האסטרואיד שצולמו. יכול להיות ששכבה עבה של רגוליט שנוצרה בעקבות פגיעות רבות כיסתה עקבות קדומים של פעילות געשית (14). לעומת זאת נצפו מינרלים שנחשפו על ידי חתכים בפני הקרקע שנוצרו בעקבות הגופים שפגעו באסטרואיד, יכולים לתמוך בהשערה שלווסטה היה בעבר אוקיינוס של מגמה מתחת לקרקע (17).

 

מינרלוגיה והיסטוריה גיאולוגית

על פי ההערכה המקובלת וסטה היה בעברו גדול יותר מאשר כיום. חלקים גדולים הועפו ממנו כתוצאה מהתנגשויות עם גופים שונים. וסטה היה גדול מספיק כדי לאפשר הפרדה פנימית (differentiation) לגרעין מעטפת וקרום. הנחה זו אושרה על ידי ניתוח מינרלוגי של פני השטח. ניתוח זה הראה שחלק מהמינרלים המצויים בו זהים למינרלים המצויים במטאוריטים נדירים שפגעו בכדור הארץ (14). אחד המינרלים הוא הפירוקסן, מינרל עשיר בברזל ובמגנזיום (17).

 

טמפרטורות

טווח הטמפרטורות הוא גדול מ-C°23- באור השמש עד למינוס C °100- באזורים המוצלים ( shadowed). התברר כי הקרקע מגיבה במהירות לאור השמש מכיון שאין שום גורם מתווך של אטמוספירה (24).

 

מבנה פנימי

המבנה הפנימי של וסטה הוא גרעין, מעטפת וקרום הוא שעושה אותו כמו כוכב לכת יותר מאשר אסטרואיד. יש בו גם מספיק חומר רדיואקטיבי אשר עם התקררותו משחרר חום, מתיך סלעים ומאפשר לחומר קל לעלות אל פני השטח (4). קוטר הגרעין 110 ק”מ (17) והוא עשוי מברזל בצפיפות גבוהה (2).

מקורות

1. Vesta- http://lasco2mpac.gwdy.dc/solar/eng/vesta.htm

2. Rayman M. – “Dawn completes 800 orbits of Vesta” 7.5.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Completes _ 800 _Orbits _Of _Vesta_999.html

3. “Dawn gets extra time to explore Vesta” 20.4.2012
http://www. spacedaily. com/reports/ Dawn_ Gets_ Extra_ Time_ To _Explore_ Vesta_999.html

4. “When an asteroid not an asteroid” 30.3.2011
http://www.spacedailycom/reports/ When _An _Asteroid_ Not _An _Asteroid_999.html

5. “NASA mission to asteroid gets help from Hubble” 11.10 .2012
http://www.spacedaily.com/reports/ NASA_ Mission_ To_ Asteroid_ Gets_ Help_ From_ Hubble_999.html

6. Coulter D. –“Does asteroid Vesta have a moon” 7.7. 2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Does _Asteroid_ Vesta_ Have_ A_ Moon_999.html

7. “Dawn spacecraft begins science orbit of Vesta” 2.8..2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Spacecraft_ Begins_ Science _Orbit _Of _Vesta_999.html

8. Rayman M.-“Dawn deep in the asteroid belt orbiting Vesta” 4.6.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn _Deep_ In_ The_ Asteroid_ Belt _Orbiting_ Vesta_999.html

9. . Rayman M.-“A new Dawn coming to Vesta” 10.3.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ A_ New _Dawn_ Coming_ To_ Vesta Vesta_999.html

10. “Dawn nears start of year long stay at giant asteroid” 24.6.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Nears _Start _Of _Year_ Stay _At_ Giant _Asteroid_999.html

11. “Asteroid photographer beams back science data” 12.8.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Asteroid_ Photographer_ Beams_ Back _Science _Data_999.html

12. Rayman M. – “Dawn journal for October 2011” 7.11.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Journal_For_ October_ 2011_999.html

13.” Dawn easing into its final science orbit” 18.6.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Easing_ Into_ Its_ Final _Science_ Orbit_999.html

14. “Vesta –a planet like asteroid” 11.5.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Vesta __A_ Planet_ Like_ Asteroid_999.html

15. PIA15602: Vesta shape and gravity
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15602

16. “Vesta likely cold and dark enough for ice” 26.1.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Vesta_ Likely_ Cold_ And _Dark_ Enough _For_ Ice_999.html

17. “NASA Dawn mission secrets of large asteroid” 11.5.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ NASA_ Dawn_ Mission_ Secrets _Of_ Large_ Asteroid_999.html

18. “Vesta asteroid full of surprises” 19.9.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Vesta _Asteroid_ Full _Of _Surprises_999.html

19. “Space mountain produces terrestrial meteorites” 3.1. 2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Space_ Mountain_ Produces _ Terrestrial _ Meteorites_999.html

20. PIA15148: Dark hill on asteroid movie
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15148

21. “Dawn at Vesta massive mountains rough surface and old-young dichotomy in hemispheres” 6.10.2010
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn _At_ Vesta _Massive_ Mountains_ Rough_ Surface _And_ Old_Young _Dichotomy_ In_ Hemispheres_999.html

22. PIA15233: Map of bright areas on Vesta
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15233

23. “Dawn sees new surface feathers on giant asteroid” 23.3.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn _Sees_ New _Surface_ Feathers _On_ Giant _Asteroid_999.html

24. “Dawn reveals secrets of giant asteroid Vesta” 26.4.2012
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn_ Reveals_ Secrets _Of _Giant _Asteroid _Vesta_999.html

25. Nomenclature search results target Vesta
http://planetarynames.wr.usgs/SearchResults?target=Vesta

26. PIA14711: A false color topography of Vesta south pole
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA14711

27. PIA15296 : Unusual crater chains and grids
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15296

28. PIA14960 : Unusual craters on Vesta ll
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA14960

29. PIA15234 : Bright material at Numisia crater
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15234

30. “Dawn spirals down to lowest orbit above Vesta” 13.12.2011
http://www.spacedaily.com/reports/ Dawn _Spirals_ Down _To_ Lowest _Orbit _Above _Vesta_999.html

31. PIA15455 : Vibidia crater
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15455

32. PIA15235 : Bright rays from Canubia crater
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15235

33. PIA15773 : Grooved surface
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15773

34. PIA15046 : Grooves and craters on Vesta
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15046

35. PIA15324 : Complex surface texture in Vesta’s southern hemisphere
http://photojournal.jpl.nasa.gov/Catalog/ PIA15324

10 תגובות

  1. לאדון חיים מזר
    אין שום קשר בן שעורי ביית לגאומטריית המרחב
    לא התיימרתי ללמד משהוא רק שאלתי איך יתכן שעל כדור בעל קוטר של x יש מכתש בקוטר של חצי x
    תענה על השאלה הזו ותפסיק לבלבל את המוח בשיעורי ביית וכל מיני חוכמות של תלמיד מתחיל

    קח כדור מתכת ונסה לעשות עליו מכתש בגודל כזה

    קרא קצת על התגשות בן כוכבים במיוחד על ההתנגשות של כוכב לכת בכדור הארץ שבגינו נוצר הירח

    התנגשויות היוצרות מכתשים בגודל כזה מפרקים לגורמים את הכוכב

    לצערי אף אחד לא הסביר לי איך זה יתכן וחבל

    אני אפנה לארנון דר חברי מהטכניון הוא בטח יוכל להסביר לי את התופע
    ולא חוכמולוגים כמוך

  2. לעמנואל שלום

    ישנם כוכבי לכת וירחים יש בהם מכתשי ענק יחסית לגודלם. על המאדים שקוטרו 6800 ק”מ מכתש הלס קוטרו 2400 ק”מ. על מרקורי שקוטרו 4800 ק”מ אגן קלוריס קוטרו 1300 ק”מ. אלה רק דוגמאות. תמצא מכתשי ענק גם בירחים של שבתאי ואורנוס. בקנה מידה קטן יותר על פובוס ירחו של המאדים שאורכו 26 ק”מ מצוי מכתש בקוטר 6 ק”מ. תשתדל בפעם הבאה לעשות שיעורי בית לפני שאתה מגיב. ניכר מתגובתך שאינך מכיר את הנושא

  3. מספר הערות
    יכול להיות מכתש עם כותר כזה אבל אז המכתש צריך להיות “מרוח” על משטח הכדור

    בעצם הוא צריך להיות מרוח על שליש משטח הכדור כי הכותר שלו בערך שליש מהקיף הכדור

    קצת מוזר כי מכתש שיהיה מרוח על פני כוכב יכול להיווצר אם יש כוח משיכה חזק מאוד על הכוכב שימנע התפרקותו ובריחת גלי ההדף של הפיצוץ לחלל

    גם באתרים של נאסה וגם במקורות נוספים הנתונים הוא על מכתש בכותר של 500 ק”מ
    הצורה של האסטרואיד היא יותר כמו אבוקדו ולא כדורית

    אנסה לברר פרטים מול נאסה כדי להאיר את הנושא
    אם למשהוא שמבין באמת יש מה להוסיף אשמח מאד

  4. אבי שלום
    גם אם זה כתוב בוויקיפדיה (וגם אם זה היה כתוב בתורה:-) )
    כדי שיהיה מכתש בכותר כזה הוא חייב לקטום חצי מהכדור

    בכתבה מצויין שיש 2 מכתשים בעלי כותר של מעל 400 ק”מ

    זה פשוט לא יתכן !! כי שני מכתשים כאלי יכולים להתקיים זה לצד זה אם הם משני צידי הכדור אבל אז האסטרואיד תהיה צורה של עדשה קעורה משני צדדיה בעלת עובי של מספר ק”מ

    יש טעות במספרים כאן ולדעתי כנראה מדובר במכתשים של 5 ק”מ

    נקודה נוספת אם המכתש היה בגודל של 500 ק”מ האסטרואיד הזה היה מתפרק לחתיכות בזמן ההתנגשות ולא היה בכלל קיים

    שבת שלום

  5. לא, זו לא טעות. זה מה שכתוב על המכתש הזה בויקיפדיה
    505 kilometres (314 mi) in diameter centered near the south pole.[43][47] The Dawn science team has named it Rheasilvia, after the mother of Romulus and Remus and a mythical vestal virgin.[48] Its width is 90% the diameter of Vesta.

  6. אם קוטר האסטרואיד הוא 537 ק”מ איך יתכן מכתש בכותר של 500 ק”מ ? ועוד לטעון שהוא ממוקם בקוטב

    כל צורה כדורית שתנסו לעשות מכתש בכותר כזה תגלח חצי מהכדור!!

    יש משהוא לא מסתדר בנתונים כאן
    נסו לבנות מכתש בקוטר 500 על כדור בקוטר של 530
    צריך לקטום את הכדור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.