סיקור מקיף

תוכנה חדשה למידול פגיעת אסטרואיד בכדה"א

התוכנה, ניאו-אימפקטור, עוצבה במיוחד ליצור הדמיה של פגיעות אסטרואיד. היא מאפשרת למדענים לאמוד את השפעת אסטרואידים בעלי קוטר הקטן מקילומטר

אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. הדמיה - נאסא
אסטרואיד פוגע בכדור הארץ. הדמיה - נאסא
תשכחו מהתחממות גלובלית, זה עשוי להיות "מסובב הראשים" חובק הפלנטה הגדול הבא- חוקרים מאוניברסיטת סאות'-אמפטון חשפו לאחרונה תוכנת מידול ממוחשבת שביכולתה לאמוד את ההשלכות הקטסטרופליות האפשריות בעקבות פגיעת אסטרואיד קטן בכדור-הארץ- והיא מראה שהאפשרות להתרחשות כזו אינה כה רחוקה להתרחש.

התוכנה, ניאו-אימפקטור, עוצבה במיוחד ליצור הדמיה של פגיעות אסטרואיד. היא מאפשרת למדענים לאמוד את השפעת אסטרואידים "קטנים"- "קטנים" הכוונה לבעלי קוטר הקטן מקילומטר. תוצאות מוקדמות מראות שעשר המדינות העומדות בפני הסיכון הגדול ביותר הן סין, אינדונסיה, הודו, יפן, ארה"ב, הפיליפינים, איטליה, בריטניה, ברזיל וניגריה.

"האיום שבפגיעת אסטרואיד בכדה"א מתקבל היום כאסון הטבע ההרסני ביותר הניצב מול האנושות", אומר ניק ביילי, אחד מהחוקרים ומפתחי התכנה.

"ההשלכות עבור האוכלוסייה האנושית ועבור התשתיות כתוצאה מפגיעה הן עצומות," ממשיך ביילי. "לפני כמאה שנים אזור מרוחק הנמצא ליד נהר הטונגסקה היה עד לפגיעת האסטרואיד הגדולה ביותר בהיסטוריה המתועדת, כאשר אובייקט קטן יחסית (באורך של כ-50 מטרים) התפוצץ בשמיים.

על פי ויקיפדיה: "אסטרואידים בעלי קוטר של קילומטר אחד פגעו בכדה"א מספר פעמים בהפרשים של מיליון שנים. התנגשויות עם אובייקטים בעלי קוטר של 5 קילומטר התרחשו בערך פעם בעשר מיליון שנים. בשנת 1908, ההתפוצצות בטונגסקה, השקולה ל-20 מגהטון TNT, נגרמה בשל אובייקט בקוטר 20 מטר. התנגשויות קטנות, השקולות לאלפי טונות של TNT, מתרחשות מספר פעמים בכל חודש.

מאז שנת 1998, חובר קטלוג של כל האסטרואידים שקוטרם גדול מקילומטר ונמצאים בקרבת כדה"א ע"י המחקר הבינלאומי של ספייס-גארד- עם זאת, האסטרואידים הקטנים, הבלתי מאותרים ותכופים יותר, שקוטרם לא עולה על קילומטר, הם אלו שמהווים סיכון גדול לא פחות.

ביילי הדגיש שהמטרה הייתה ללמוד על ההשפעה של האסטרואידים הקטנים על כלכלות עולמיות, תשתיות מבניות ואבידות אנושיות ואיך להתחיל לטפל בהם. "התוצאות מסמנות את המדינות הנמצאות תחת האיום הגדול ביותר ע"י אסון הטבע והלאומים שצריכים להיות מעורבים בהתמודדות עם האיום". ואם זה לא יגרום לכולם לשבת ולשתף פעולה, אנו לא יודעים מה כן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. או מראה שהתרחשות כזאת היא ברמת סבירות גבוהה יותר ממה שחושבים !!
    לא קרה לך שנתקעת בלי מילים מתאימות? לי זה קורה כמעט כל יום רק שאני לא חייב להוציא כתבה בזמן נתון !
    קצת התחשבות לא תזיק ..כולנו נראים נלעגים בזמן כלשהוא..העיקר הכוונה ואותה דווקא הבנתי !

  2. "היא מראה שהאפשרות להתרחשות כזו אינה כה רחוקה להתרחש."

    למה לא לומר פשוט

    "היא מראה שהאפשרות להתרחשות כזו אינה כה בלתי סבירה."??

  3. ל-1: לא זה מה שנאמר, וזה גם לא נכון!
    כמי שקצת מתעסק בנושא, הקריטריונים ל"סיכון גבוה" נובעים מהמרכיבים הבאים:
    1. שטח גדול של המדינה = סיכוי פגיעה ישירה גדול במדינה עצמה.
    2. אורך חופים/יחס לשטח = ככל שיש יותר חופים, המדינה חשופה גם אם הפגיעה היא בים שלידה, ולא רק בה ממש.
    3. ריכוז/פיזור האוכלוסיה = ככל שיש יותר צפיפות בסה"כ, או ריכוזים מאד גדולים של אוכלוסיה, הנזק בחיי אדם – גבוה יותר.
    4. רמה טכנולוגית = ככל שהיא יותר גבוהה הפגיעה בתשתיות/תקשורת/תחבורה ניתנת להקטנה (וכן נזקים אחרים).
    5. מערכות שלטון מבוססות ויעילות = הסיכון הגבוה ביותר במצבים כאלה הוא "אבדן שליטה" וחזרה מבחינה חברתית למצב של "כל דאלים גבר".

    בגלל חלק לפחות מפרמטרים אלו (צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם, חוף ארוך, ריכוזי אוכלוסיה), וכן בגלל מרכיבים נוספים כמו: מדינות סמוכות עויינות, חוסר קשר יבשתי יעיל עם הסביבה הקרובה, אזור מסוכן מבחינה סייסמית וגיאו-תרמית, ישראל דוקא נמצאת בסיכון מאד-מאד גבוה, או: מספיק פגיעה לא גדולה במיוחד, או אפילו לא ישירה אך קרובה כדי לגרום לנזק מאד מסיבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן