מטר המטאורים Arietids מגיע לשיאו סביב 10 ביוני. זהו מטר יום, ולכן רוב המטאורים אינם נראים לעין, אך בשעות השחר, לפני הזריחה, ייתכן שיהיה אפשר לראות מטאורים בודדים עולים מכיוון האופק המזרחי.
חובבי שמיים שיקומו מוקדם מאוד בבוקר יום רביעי, 10 ביוני 2026, עשויים לקבל הזדמנות לא שגרתית: ניסיון לצפות במטאורים ממטר Arietids, אחד ממטרי המטאורים הפעילים ביותר שמתרחשים בעיקר בשעות היום. בניגוד למטרים מוכרים יותר, כמו הפרסאידים או הג’מינידים, כאן מדובר באתגר תצפיתי. רוב הפעילות מתרחשת כאשר השמש כבר קרובה לאופק או מעליו, ולכן רק חלק קטן מהמטאורים עשוי להיראות בעין בלתי מזוינת.
מטר Arietids פעיל מסוף מאי ועד תחילת יולי, והשיא החזוי השנה הוא סביב בוקר 10 ביוני. בישראל, חלון התצפית הרלוונטי יהיה קצר במיוחד: בערך בין 04:35 ל-05:00 לפנות בוקר, כלומר כ-45–60 דקות לפני הזריחה. ככל שמתקרבים לזריחה, אור השחר מתחזק ומסתיר מטאורים חלשים יותר. לכן מי שירצה לנסות לצפות במטר צריך להגיע מראש למקום עם אופק מזרחי פתוח, רצוי מחוץ לעיר ובאזור עם כמה שפחות תאורה מלאכותית.
למה דווקא לפנות בוקר?
ה-Arietids נקראים כך משום שנקודת המוצא המדומה שלהם בשמיים, הרדיאנט, נמצאת באזור קבוצת הכוכבים טלה, Aries. בזמן שבו עוד אפשר לנסות לצפות בהם מהקרקע, הרדיאנט נמצא נמוך מאוד מעל האופק המזרחי. לכן המטאורים אינם נראים בהכרח כאילו הם “נופלים מלמעלה”, אלא עשויים להיראות כאילו הם עולים מן האופק או מחליקים לאורך האטמוספרה. זוהי כמובן אחת האשליות שהביאה לביטוי השגוי "זינוק מטאורי".
זו גם הסיבה שהצפייה בהם שונה מצפייה במטר מטאורים לילי רגיל. אין טעם לצאת לחפש אותם בחצות או בשעות הערב. הזמן הרלוונטי הוא רק בשעות השחר, לפני שהשמש מאירה את השמיים. התצפית צריכה להיעשות בעין בלתי מזוינת בלבד, ללא משקפת וללא טלסקופ. מאחר שהשמש קרובה לאופק, שימוש באמצעי הגדלה עלול להיות מסוכן אם הם יופנו בטעות לכיוונה.
אירוע לחובבי שמיים, לא מופע מובטח
חשוב להנמיך ציפיות. אף שמדובר במטר פעיל מאוד מבחינה אסטרונומית, רוב המטאורים שלו מתרחשים בשעות שבהן השמיים כבר מוארים מדי לצפייה רגילה. לכן בישראל אין לצפות למופע מרשים של עשרות מטאורים, אלא לכל היותר לסיכוי לראות מטאורים בודדים בתנאים טובים.
התנאים הטובים ביותר יהיו במקום חשוך יחסית, עם אופק מזרחי פתוח לגמרי – למשל אזור מדברי, חוף פתוח מזרחה פחות מתאים בגלל כיוון הים בישראל, או נקודת תצפית גבוהה שאינה חסומה על ידי בניינים, עצים או הרים. כדאי להגיע לפחות רבע שעה לפני תחילת התצפית, להתרגל לחושך, להימנע ממסכים בהירים ולסרוק את האזור שמעל האופק המזרחי.
גם אם לא ייראו מטאורים רבים, עצם הניסיון מעניין: Arietids הוא תזכורת לכך שמטרי מטאורים אינם מתרחשים רק בלילה. כדור הארץ עובר דרך זרמים של אבק וחלקיקים גם כאשר הרדיאנט קרוב לשמש בשמיים. במקרה כזה, האטמוספרה עדיין פוגשת חלקיקים במהירויות גבוהות, אך אור היום מסתיר את רוב הבזקי האור שנוצרים כאשר הם נשרפים באטמוספרה.
אפשר גם “להאזין” למטאורים
יש גם דרך אחרת לעקוב אחר מטרי יום: תצפית רדיו חובבנית. כאשר מטאור נכנס לאטמוספרה, הוא משאיר אחריו לזמן קצר שביל מיונן. השביל הזה יכול להחזיר אותות רדיו מרוחקים, ולכן חובבי רדיו מסוגלים לפעמים לזהות מטאורים גם כאשר אי אפשר לראות אותם בעין. זו אינה תצפית פשוטה לקהל הרחב כמו הסתכלות לשמיים, אך היא מסבירה מדוע מטרי יום מוכרים היטב לאסטרונומים למרות שרובנו כמעט לא רואים אותם.
השורה התחתונה: בבוקר 10 ביוני, זמן קצר לפני הזריחה, כדאי לחובבי שמיים בישראל לנסות להביט מזרחה. הסיכוי אינו גבוה, אך בתנאים טובים ייתכן שיהיה אפשר לראות כמה מטאורים יוצאי דופן ממטר Arietids – אחד ממטרי המטאורים המוזרים והפחות מוכרים של השנה.
FAQ קצר:
מתי כדאי לנסות לצפות במטר Arietids מישראל?
בבוקר 10 ביוני 2026, בערך בין 04:35 ל-05:00 לפנות בוקר, לפני שהשמיים מתבהרים יותר מדי.
לאן צריך להביט?
לכיוון האופק המזרחי, רצוי ממקום פתוח וללא חסימות.
האם צפוי מטר מרשים?
לא בהכרח. זהו מטר יום, ולכן רוב המטאורים אינם נראים. בישראל ייתכן סיכוי לראות מטאורים בודדים בלבד.
האם צריך משקפת או טלסקופ?
לא. להפך, אין להשתמש במשקפת או בטלסקופ סמוך לזריחה, בגלל הסיכון להפנות אותם בטעות לכיוון השמש.
מדוע קוראים לו Arietids?
משום שנקודת המוצא המדומה של המטאורים נמצאת באזור קבוצת הכוכבים טלה, Aries.
