סיקור מקיף

דינוזאור בלוף

"נשיונל ג'יאוגרפיק" נאלץ לחזור בו בבושת פנים מתמיכה בחוקר שמצא לכאורה את החוליה החסרה בין הדינוזאורים והעופות

3.2.2000

היצור הזה, ש"נשיונל ג'יאוגרפיק" קרא לו "ארכיאורפטור" (archaeoraptor), נחשף לראשונה בחדר מלון בעיר טוסון, אריזונה. בעודו משוטט ביריד מאובנים, התגנבה לאוזניו של סטיוון צ'רקאס, חובב דינוזאורים מושבע ומנהל מוזיאון פרטי קטן, השמועה שסוחר סיני מחזיק בעצמות יוצאות דופן. צ'רקאס הזמין את הסוחר לחדר המלון שלו, וכאשר הסיר הסוחר את העטיפה, חווה צ'רקאס התגלות פליאונטולוגית: עצמות מאובנות של בעל חיים פרה-היסטורי יוצא דופן, שמבנה הגפיים שלו דומה לזה של בעלי כנף וזנבו אופייני לדרומאזאור, והוא מכוסה מעין פלומת נוצות. הוא נראה כמו דינוזאור שמסוגל לעוף.

"זה היה ממש מדהים", נזכר צ'רקאס. "מיד הבנתי שמקומו איננו בירידים אלא במוזיאונים". הוא יצר קשר עם מממן, ששילם לסוחר 80 אלף דולר, ועשה את דרכו בחזרה הביתה, נפעם מן הגילוי ומשוכנע שהוא מחזיק בראיה לתפנית בתולדות האבולוציה.

הדבר אירע בפברואר .'99 מאז הפכה פרשת עלייתו ונפילתו של העוף-דינוזאור החדש של צ'רקאס לאחד הפרקים המוזרים בתולדות חקר המאובנים ולשערורייה שהמדע טרם נרגע ממנה. אחרי חודשים של בחינה מדוקדקת, פירסם כתב העת "נשיונל ג'יאוגרפיק" את התגלית המרעישה בהבלטה יתרה. "נשיונל ג'יאוגרפיק" אף הכריז על העוף-דינוזאור של צ'רקאס כזן חדש – "ארכיאורפטור ליאונינגנסיס" (archaeoraptor liaoningensis) – ותיאר אותו כ"חוליה חסרה" והוכחה חותכת לכך שבעלי כנף הם צאצאיהם האחרונים של הדינוזאורים. אלא שמקץ כמה שבועות התברר שהארכיאורפטור אינו אלא מעשה תרמית: התברר שהתגלית המרעישה של הנשיונל ג'יאוגרפיק, החוליה החסרה בין דינוזאור לציפור, הורכבה על ידי איכרים סינים חובבי מאובנים משרידיהם של שני בעלי חיים לפחות. התרמית נחשפה לאחר שחוקר סיני ביקר בליאונינג, המקום שבו נמצאו כביכול עצמותיו של הארכיאורפטור, וגילה שנגנב משם זנבו של דינוזאור המכונה דרומאזאור.

"נשיונל ג'יאוגרפיק" נאלץ לחזור בו בבושת פנים, הצעד המשפיל ביותר שידע כתב העת מעודו. אם זה לא מספיק, עורכי כתב העת אף הואשמו בהחזקה הלא חוקית של מאובן שהוברח מסין.
איך זה קרה להם? אחרי שנודע ל"נשיונל ג'יאוגרפיק" דבר התגלית, נשלח כריסטופר סלואן, עורך בכתב העת, אל צ'רקאס, בדק את העצמות, חזר למערכת ודיווח לעורכיו כי יש בסיס לטענתו של צ'רקאס וראוי שכתב העת יבדוק את העניין. כדי לגבות את עצמם, החליטו העורכים לשתף פעולה עם אחד משני כתבי העת המדעיים החשובים בארה"ב: ""Nature ו"."Science

מסקנותיו של סלואן נשלחו אל הנרי ג'י, עורך ב"."Nature ג'י לא התרשם. זה טקסט חובבני, הוא קבע, ואין בו מספיק פרטים. "מאוחר יותר עלה בדעתי משהו אחר", מספר ג'י. "חשבתי על האפשרות שהעצמות הוברחו מסין באופן לא חוקי". ג'י שלח את הטקסט של סלואן בחזרה ל"נשיונל ג'יאוגרפיק". ""Science דחה גם הוא את ההצעה לשיתוף פעולה לאחר בדיקת מומחה. אבל כל האזהרות האלה לא ציננו את ההתלהבות של עורכי "נשיונל ג'יאוגרפיק", ובאוקטובר הם כינסו מסיבת עיתונאים והכריזו על התגלית. פרסום הכתבה עורר מחדש ויכוח ישן. הטענה המקובלת על רוב חוקרי הדינוזאורים והציפורים היא שבעלי הכנף התפתחו במקביל לדינוזאורים, אך בנפרד מהם, וששניהם צאצאים של זוחל ששוטט על פני הכדור לפני כ-250 מיליון שנה. היה זה יצור דמוי לטאה שטיפס על עצים והיה מכוסה נוצות.

סברה אחרת, שבה מחזיקים מעט חוקרים, היא שבעלי הכנף הם צאצאים ישירים של הדינוזאורים. המאובנים הסינים היו ראיה תומכת ראשונה לגרסה זו. זאת ועוד: גילוים הצביע על כך שנוצותיו של הארכיאורפטור שימשו ראשית כל לראווה ובידוד חום, ורק אחר כך למעוף.

גילוי התרמית לא גרם לחוקרים שמחזיקים בסברה זו לסגת מעמדתם. הם מודים שהארכיאורפטור הוא זיוף, אך מתעקשים שהראיות המצביעות על קיומו של עוף-דינוזאור הן מוחצות. הנרי ג'י עצמו נמנה עמם. "אין ספק שלמקרה יש השלכות אומללות", הוא אומר, "הוא מספק תחמושת לקבוצה קטנה וקולנית שטוענת עתה לקשרים ומזימות. על דבר אחד אני מסכים עם מתנגדי: 'נשיונל ג'יאוגרפיק' נפגע פגיעה אנושה".

סטורס אולסון, אורניתולוג במוזיאון סמיתסוניאן בוואשינגטון, הנהיג את המאבק נגד הארכיאורפטור. "במאמריו הילל 'נשיונל ג'יאוגרפיק' זן מפוקפק", הוא אומר זעם. "אמרתי להם שעליהם לבדוק את העניין בקפידה. הם התעלמו מכל הראיות הסותרות. זו אחיזת עיניים: אין דבר כזה דינוזאור בעל נוצות. לטעון שדבר כזה קיים זה כמו לומר שאלוויס פרסלי נמצא בצד האפל של הירח".

בורגר ג'וליאן , גרדיאן
("הארץ" 13/02/00)
אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן