האדמירל ג'יימס אליס מכנה זאת: “מכה מתחת לחגורה” – ציטוט מדבריו מתורגם בידי אתר הידען – בהמשך הידיעה
האם הלווינים האמריקניים המוצבים בשמים זקוקים להגנה מפני התקפות מכוונות? מפקד הכוחות האסטרטגיים של ארצות הברית, האדמירל ג' יימס אליס, סבור שבהחלט כן.כך מגלה, ד”ר נח ברוש, במדורו במעריב.
בכנס לנושאי חלל שהתקיים לפני כחודש בארצות הברית הביע האדמירל חשש כבד מפני נסיונות של כוחות עוינים לפגוע בלווינים האמריקניים. לדבריו, הגיע הזמן “לעשות משהו” כדי להגן על הציוד השמיימי הרגיש. אליס הוא כנראה לא פרנואיד גמור: בהרצאתו הוא חשף כי במהלך המלחמה בעיראק נעשה ניסיון לחסום את שידורי הלווינים של מערכת ה-GPS המשמשת לניווט פצצות חכמות, שהאמריקנים הרבו להשתמש בהן. בעידן המלחמות המודרניות, שיש בהן שימוש רחב ב”נשק חכם”, כל פגיעה במערכת משוכללת כזו תשבש בצורה משמעותית מהלכים עיקריים.
אליס התריע על חוסר היכולת של מפעילי הלווינים לדעת אם מערכת חללית מותקפת או שהשיבוש בפעולתה נגרם באופן טבעי. פרט לשיבוש אלקטרוני ולחסימה של מערכת ה-GPS, תיאר אליס אפשרות של “חסימת” פעולה של לוויני צילום מודיעיניים. אגב, עוד בתקופת המלחמה הקרה דובר על הניסיון הרוסי “לעוור” לוויני ריגול אמריקניים באמצעות לייזר.
האדמירל נמנע מלהזכיר סוג נוסף של מתקפות, באמצעות “מיירטים חלליים”. לא מדובר במדע בדיוני-מערכת כזאת נכללה בפרויקט “מלחמת הכוכבים” של ממשל רייגן. מדובר בכלי טיס שמתקרב ללווין ומסוגל לפגוע בו או לפוצצו מרחוק. ההערכה היא שלאמריקנים יש כבר חלליות רובוטיות שמסוגלות להתקרב ללווינים, לצלם אותם מקרוב או להשיל מהם חלקים. טכנולוגיה זו עשויה לשמש גם להצלת טלסקופ החלל האבל, הזקוק בדחיפות ל”אוברול “.
התייחסותו של האדמירל ג'יימס אליס בנאומו לפני וועדה מיוחדת של הסנט
לאחר קריאת מאמרו זה של ד”ר ברוש, חיפשנו ומצאנו את נאומו של ג'יימס אליס, זמן קצר לפני פרישתו מהתפקיד, בוועדה מיוחדת של הסנט. הבאנו כאן פרק אחד מתוך המסמך העוסק בחלל מנקודת מבט אסטרטגית-צבאית.
להלן ציטוט מהמסמך הרשמי:
“לשימוש רשמי בלבד עד שישוחרר על ידי תת הוועדה לכוחות אסטרטגים של ועדת השירותים הצבאיים של הסנט.
נאומו של האדמירל ג'יימס אליס, JAMES O. ELLIS מפקד הכוחות האסטרטגיים של ארה”ב בפני הוועדה אודות הבטחון הלאומי, תוכניות חלל וניהול לפי בקשת משרד ההגנה לשנת התקציב 2005.”
25 במרץ 2004
פרק מספר 5 – פעולות חלל
במשרד ההגנה, החלל הוא גם מקום שבו משלבים משימות רבות וגם מאפשר תפעול גלובלי של כוחותינו. נכסי החלל שלנו אוספים ומפיצים נתונים בזמן אמת אודות כמעט כל נקודה על כדור הארץ, כמו גם מספקים יכולת פיקוד ושליטה חיוניים לכוחות בכל מקום על פני כוכב הלכת.
זו הסיבה מדוע החליט הפיקוד האסטרטגי לשלב את יישומי החלל לאורך כל הארגון במקום לנהוג בהם כתחום משימה ספציפי.
התלות של ארה”ב בחלל ופוטנציאל הפגיעות שלה, דורש כי האינטרסים שלנו בתחום ההגנה בחלל יעמדו בראש סדר העדיפויות של הבטחון הלאומי.
המיקוד שלנו כולל:
1. שיפור יכולת השיגור האמריקנית – יכולות חדשות נדרשות כדי לאפשר הרחבה, החלפה או תיקון של לוויינים האובדים בשל תקלות ברכיבים או חבלה מכוונת בידי האויב. הפיקוד האסטרטגי של ארה”ב פונה לחיל האוויר, לנאס”א ולשותפינו בתעשייה הביטחונית כדי שיספקו מערכות שיגור יעילות יותר – של הדור הבא.
2. פתרון בעיית הפגיעות בחלל – המערכה שלנו בעיראק הדגימה כי האויבים מאתגרים וינסו לאתגר את היכולת שלנו להשתמש בנכסי החלל. הניסיון למסך את מערכת האיכון הגלובלי (GPS) ולהפחית בכך את דיוקו של הנשק המונחה, היו מכה מתחת לחגורה. משרד ההגנה חייב להיות בעל יכולת לנטר אחר 'בריאותם' של מערכות חיוניות, לשפר את המודעות שלנו לכל המתרחש בחלל, ולהגיב בהתאם כדי לשמר את יכולותנו במסלול. תחת מנהיגותו של הסוכן הבכיר של משרד ההגנה לענייני חלל, פיטר טיטס (Teets), פיקוד ההגנה האסטרטגי מעורב בצורה מלאה בהערכה וחיזוק של כל המרכיבים של מערכות החלל שלנו.
3. Space Based Infrared System (SBIRS) – מערכות איפרה אדום בחלל. הפוטנציאל שישנו בפיתוח מערכות SBIRS יהיה תורם מרכזי ליכולת שלנו בתחומים שבהם ישנם איומי טילים זירתיים או גלובליים, הגנה מפני טילים, מודיעין טכנולוגי ואפיונים של זירת המלחמה בחלל כדי לתמוך בפעולות מלחמתיות בזמן אמת. כפי שתוכננו, מערכות SBIRS ירחיבו את היכולת שלנו לאתר טילים בעלי מסלול קצר באמצעות מערכות שתוכננו הן לפי דרישות טקטיות והן לפי דרישות אסטרטגיות. ברגע שהן יהיו תפעוליות, ישמשו מערכות ה- SBIRS לא רק כמקור עיקרי להתראה ראשונית אלא גם את החוליה הראשונה בשרשרת ארוכה של מערכות התראה משולבות מפני טילים. הוספה של יכולת כמו SBIRS היא חיונית להחלפת מערכות ותיקות, שחלקן לפחות עדיין פעילות למרות שזמן החיים המתוכנן שלהן חלף מזמן.
4. תקשורת לווינים- תקשורת לווינים צבאית תישאר הדרך העיקרית שלנו לספק יכולות פיקוד ובקרה מאובטחות לכל הפעולות הצבאיות שלנו ברחבי העולם. במהלך השנה האחרונה, שיגרנו את הלווין האחרון שישלים את מערכת לוויני התקשורת הצבאיים (DSCS),, את מילסטר וכן קונסטלצית לווינים הפועלים בתדרים גבוהים במיוחד. מערכות אלו שירתו אותנו במשך עשרות שנים ורבים מהם חיו מעבר לתוחלת החיים הצפויה שלהם. כתוצאה מהארכת משך החיים הפעילים של הלוווינים, דרושה כעת החלפה מאסיבית של לווינים מודרניים בעלי יכולת גבוהה יותר בתוכניות אלה שישמרו ואף ישפרו את יכולת השיגור של מערכות הלווינים של הדור הבא, החל מלווין Gapfiller רחב הפס הראשון שישוגר ב-2005 וימשך בשיגור הלווינים הבאים Advanced Extremely High Frequency (AEHF) ו- .Mobile User Objective System (MUOS. תוכנית Gapfiller כוללת חמישה לווינים בעלי יכולת גבוהה שישוגרו בין השנים 2005 עד 2010 ואשר יחליפו את מערכות ה- DSCS וה- Global Broadcast Service ויספקו למשרד ההגנה קיבולת גבוהה יותר של שירותים רחבי סרט.
