עמוס 1 ועמוס 2 יהיו קרובים זה לזה בחלל כדי לאפשר שימוש באנטנה אחת לשניהם
מאת: אבי וייס
לקראת שיגורו של הלוויין “עמוס 2” מתוצרת חברת חלל ב- 25 בדצמבר, זאת באמצעות הלוויין הרוסי “סויוז” מקזחסטאן, מתחדדת השאלה האם ללוויין הזה ולדומיו יהיו שימושים אחרים, מלבד העברת שידורי טלוויזיה למנויים ברחבי העולם. על השאלה הזאת ניסתה לענות חברת המחקר Northern Sky Research, המתמחה במחקרים בתחום התעופה והחלל.
לדברי המחקר, ארגון ITU חילק את השמיים כך שניתן להפעיל 307 לווינים גיאו-סינכרונים (הקבועים בחלל מעל נקודה מסוימת מעל כדור הארץ – GEO), וזאת בנוסף 497 לווינים שאינם גיאו-סינכרוניים. כמות כזו של 807 לווינים בחלל סביב כדור הארץ הייתה אמורה לתת שירותים מעל ומעבר ליישומים המסורתיים שלהם, יישומים שלמעשה פותחו עוד בשנות ה- 80.
אחד הכיוונים שפותח בשנות ה- 90 הוא שימוש ב- Ka-Band, המכיל 2.5 עד 3.5 ג'יגהרץ ספקטרום אלחוטי לשימושי Data, ובראשם חיבורי אינטרנט רחב פס, וכן שימושי מידע שונים לעסקים ולטלפוניה דיגיטלית. ב- Ka-Band משתמשים ברצועת התדרים 27.5-30 ג'יגהרץ בערוץ העולה ללוויין, ו- 17.7-21.2 ג'יגהרץ בערוץ היורד מהלוויין.
בשנת 1997 הוכרזו 59 פרויקטים שונים ברחבי העולם בתחום ה- Ka-Band, אך עד היום שום דבר ממשי לא קרה והנושא לא תפס. עם עליית הצריכה של רוחבי פס לאינטרנט, נראה היה שפתרון לוויני הוא המתאים ביותר לציבור. סך הכל תוכנן שמ- 1999 ועד שנת 2006 ישוגרו סביב כדור הארץ לפחות 1,335 לווינים, שיאפשרו מגוון רחב מאוד של שירותי אינטרנט מהחלל. למעשה, נכון לסוף 2003, רק 17 לווינים נותנים שירותי Ka-Band, מתוך מאות הלווינים המשייטים בחלל. החברה המובילה בתחום זה בעולם היא Spaceway, המשתמשת גם בתחום התדרים Ku-Band.
אחת הסיבות לנפילה היא העובדה שמחירי תעבורת המידע בסיבים אופטיים נפלו חזק, והם נהיו יותר אטרקטיביים ממחירי התעבורה בלווינים.
הצלחת ה- DSL והכבל-מודמים, המתבססים למעשה על תעבורת סיבים אופטיים, לא הותירה מרווח להצלחת ה- KA-Band. אחרי 8 שנות הפעלה של שירותי KA-Band, יש להם בקושי 500 אלף לקוחות בארצות הברית (מול עשרות מיליוני לקוחות של חיבורי פס רחב קוויים). הצלחה מסוימת נרשמה באוסטרליה, אבל זה הכול. חברות כמו EchoStar ו- WildBlue, כמו גם גילת הישראלית, הגיעו עד סף פשיטת רגל.
להערכת החוקרים, ללא Killer Application אין עתיד ל- Ka-Band, כולל לתוכניות לתת שירותי Ka-Band על רצועת התדרים Ku-Band, שנועדה להוזיל עלויות ולהגביר קצבי מידע. אמנם ה- FCC נתן בשנתיים החולפות רישיונות Ka-Band למספר רב של חברות, כמו בואינג, ICO, אירידיום, גלובלסטאר ו- TMI, עם דרישה להתחיל לשלח לווינים החל מ- 2004 ולסיים פריסה עד אמצע 2007, אך כיום נראית תוכנית זאת כחסרת סיכוי כלכלי.
לגבי חיבורי פס רחב לוויני בישראל באמצעות “עמוס 2” מוקדם אמנם להתנבא, אך אין ספק שגם הלוויין שלנו כנראה לא יתפוס מקום מרכזי בישראל בחיבורי פס רחב לאינטרנט.
* אבי וייס הוא יועץ עצמאי לענייני תקשורת ופרשן בכיר בקבוצת “אנשים ומחשבים” הכוללת את השבועון InformationWeek-ישראל, ואת הניוזלטרים באינטרנט (בעברית) דיילי מיילי וטלקום
