רב החובל אלחנדרו מלאספינה מיפה בסוף המאה ה-18 את החופים המערביים של אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית. לאחר מכן הושלך לכלא
ג'ון נובל וילפורד ניו יורק טיימס
אין צורך להציג את קפטן ג'יימס קוק, בן יורקשייר שטיפס בסולם הדרגות ופיקד על שלושה מסעות ימיים, שפתחו לפני האירופים את מרחבי האוקיינוס השקט והיו שיאם של מסעות גילוי העולם במאה ה-18. מותו המחריד ב-1779 רק העצים את הילת הגיבור שנקשרה בו.
אלחנדרו מלאספינה היה התשובה הספרדית לקפטן קוק. מלאספינה הוביל מסע מחקר שנמשך חמש שנים, מ-1789 עד 1794, שבו מיפה את חופיהן המערביים של אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, שייט באוקיינוס השקט עד לפיליפינים והגיע לסין. אלא שהישגיו של מלאספינה זכו לתיעוד דל. עם שובו לספרד הוא עלה על שרטון הפוליטיקה הפנימית והושלך לכלא. יומניו נגנזו, ושמו נמחק כמעט לחלוטין מההיסטוריה הספרדית.
באחרונה נגאל מלאספינה מהשכחה. גרסה מלאה של יומניו פורסמה ב-1990 בהוצאת
המוזיאון הימי של מדריד, והתרגום לאנגלית, “מסעות מלאספינה 1794-1789”, יפורסם על ידי “אגודת הקלויט”, ארגון המפרסם דו”חות על תגליות גיאוגרפיות שמושבו בלונדון. הכרך השני של היומנים, שייצא לאור בסוף השנה, הוצג בסימפוזיון שהתקיים באפריל בספריית ג'ון קרטר בראון באוניברסיטת בראון בפרובידנס, לונג איילנד.
מלאספינה היה בן 33 כאשר הפליג מקדיס ב-30 ביולי 1789 כמפקדה של המשלחת המדעית הספרדית הגדולה ביותר אי פעם. הוא היה איטלקי במוצאו, כקולומבוס ואמריגו וספוצ'י לפניו. כבנו השלישי של אציל מדרג נמוך, הוא נאלץ לחפש מקום אחר לחיות בו ונהפך לקצין בצי הספרדי.
המשלחת של מלאספינה התבקשה לסייר בטריטוריות הספרדיות באמריקה ובפיליפינים, להכין מפות ימיות חדשות ולאסוף מידע על הילידים, החי והצומח ומשאבי הטבע האחרים. הצוות כלל שרטטי מפות, בוטניקאים, זואולוגים, אמנים וקצינים שתיפקדו כאתנוגרפים.
המשלחת שאבה השראה ממסעותיו של קפטן קוק והסתמכה על גילוייו ובמידה פחותה על מסעו של הצרפתי ז'אן לואי בוגנוויל. ביומניו ציטט מלאספינה פעמים רבות את עצותיו של קוק. לצורך המסע נבנו שתי ספינות משולשות תורן, שאורכן 36 מטרים. צורתן השטוחה איפשרה להן להיכנס לנמלי מים רדודים ולשפכי נהרות.
ה”דסקוביירטה”, שעליה פיקד מלאספינה, וה”אטרווידה”, בפיקודו של חוסה בוסטמנטה, הגיעו לדרום אמריקה, הקיפו את כף הורן וסיירו כשלוש שנים לאורך החופים המערביים של אמריקה הדרומית ואמריקה הצפונית, מצ'ילה ועד אלסקה. בכל נקודת עגינה קבעו צוותים של קרטוגרפים את המיקום בהסתמך על השמש והכוכבים ובדקו את הכרונומטר לצורך קביעת קווי אורך. הבוטניקאים והזואולוגים יצאו לעומק היבשה ואספו דגימות.
מלאספינה כתב ביומנו, כי “פעמים רבות נאלצו אנשי הצוות לשוב ללב ים כדי להחלים מההשפעות המתישות של השהות ביבשה, במקום להתאושש בנמל מחיי הים הקשים”. לא ברור אם אנשי הצוות סבלו בעיקר מהעבודה הקשה מדי על החוף, או הותשו בשל ההילולות שערכו.
צפונית למקסיקו נהפכו הים והחופים לפחות מוכרים. רוחות עזות הרחיקו את הספינות מהחוף בדיוק כאשר אנשי המשלחת היו אמורים לגלות את מוצא הנהר קולומביה. באותם ימים חקרה המשלחת דיווחים, שלפיהם מעבר ימי מחבר את האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי.
לאחר שהופסקו החיפושים החל הצוות בבחינת התרבויות בצפון-מערב האוקיינוס השקט. מדענים סבורים, שהמחקר האתנוגרפי באזור היה אחד ההישגים העיקריים של המסע. המניעים הספרדיים לא היו אך ורק מדעיים. קוק פיזר רמזים על אוצרות ומשאבי טבע באלסקה, והרוסים החלו לחדור לאזור.
מלאספינה ערך מחקר באיי טונגה, מקום שבו קוק לא ביקר מעולם. הקפטן הספרדי מצא גם זמן לדגמן לאחד מצייריו, לצד שתי צעירות בנות האי.
אף שביומניו דיווח מלאספינה בעיקר על חיי היום יום בלב ים, על מזג האוויר, על מרחקים, מחלות ומאגרי מזון מידלדלים, מומחים טוענים כי אופיו של הכותב מבצבץ מבין השורות. הוא לא היה מפקד קשוח. דעותיו על האנשים שפגש היו הומניות במידה לא רגילה.
אנדרו דייוויד, הידרוגרף בריטי בגמלאות שערך את היומנים המתורגמים, אמר, כי מלאספינה פיתח תסמיני דיכאון בחודשים האחרונים של המסע. הוא מתח ביקורת חריפה על אחדים מהקצינים, אף שלא נרשמו מקרים של אי ציות או ניסיונות מרידה ראויים לציון.
ייתכן שתחושה מבשרת רעות השתלטה עליו. לאחר ביקוריו במושבות הספרדיות מתח עליהן מלאספינה ביקורת, הן מבחינה פוליטית והן מבחינה כלכלית. האימפריה החלה לשקוע, וזמן לא רב אחר כך הפכה טרף לתנועות השחרור. מלאספינה לא הסתיר את דעותיו הליברליות ביחס לרפורמה במושבות. בתקופה שבה שהתה המשלחת באוקיינוס השקט, מת המלך קרלוס השלישי, שליט בעל חזון שהאמין ברעיונות תקופת הנאורות. את מקומו תפס בנו, קרלוס הרביעי. המהפכה הצרפתית עוררה חששות בכל הממלכות, במיוחד בספרד. המלך החדש וראש ממשלתו הריאקציונר ראו במלאספינה רדיקל מסוכן.
מלאספינה נשפט בחשאי. דרגתו נשללה והוא נשלח לכלא ומשם לגלות, עד ליום מותו. רישומי המסע, הכוללים 300 יומנים, 450 מחברות ו-183 מפות, הוחרמו ונגנזו, או נעלמו, בלא שפורסמו או נלמדו. הכל נדון לשכחה, לרבות מפקד המשלחת.
מלאספינה מת ב-1810 בצפון איטליה, לא הרחק ממקום הולדתו. שירי ההלל שהרעיפה ההיסטוריה על ג'יימס קוק פסחו עליו.
