מידי שנה מקבלת האוניברסיטה העברית כמיליון דולר בגין זכויותיה על הקניין הרוחני של אלברט איינשטיין. גם הסרט החדש של ספילברג, “בינה מלאכותית”, תורם להכנסה
מאת דבי קאופמן
למעלה: אלברט איינשטיין. למטה: ספילברג בעת צילומי סרטו
האורחים שהגיעו להקרנת טרום הבכורה של סרטו החדש של סטיבן ספילברג, “בינה מלאכותית”, שנערכה בשבוע שעבר, לא היו קהל ההקרנות הרגיל של מבקרי קולנוע ואישים מפורסמים המסייעים בנוכחותם לקידומו של סרט. כל אחד מהמוזמנים התבקש לשלשל סך של 150 שקל לקופתה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שנתנה חסות להקרנה. הכסף נועד למלגות לימודים שיוענקו לסטודנטים מצטיינים.
ההסבר לאופיה יוצא הדופן של הקרנת טרום בכורה זו נעוץ בכך שהאוניברסיטה העברית מחזיקה בחלק מהזכויות על סרטו של ספילברג, מכיוון שמוזכרת בו דמותו של אלברט איינשטיין. האוניברסיטה העברית היא המחזיקה הבלעדית בזכויות השימוש בשמו ובדמותו של איינשטיין לצרכים מסחריים. בצוואתו הורה איינשטיין כי חלק ניכר מרכושו, הכולל חומר כתוב, זכויות יוצרים וקניינו הרוחני, יועבר לידיה. בין היתר כלולה בקניין זה הזכות לשמר את שמו ודמותו של מנסח תורת היחסות – כמיטב הבנתה של האוניברסיט
ה ולשם השגת מטרותיה.
הקשר בין איינשטיין לאוניברסיטה העברית קדם להקמתה הרשמית ב-.’25 סגן הנשיא ומנכ”ל האוניברסיטה, משה ויגדור, מספר כי עד למותו ב-’55 סייע איינשטיין לאוניברסיטה בכל שלבי הקמתה לרבות בגיוס כספים. הוא אף נשא את ההרצאה המדעית הראשונה שנערכה בה – על תורת היחסות הכללית.בתמורה לתמלוגים שהיא מקבלת, בהיקף של יותר ממיליון דולר בשנה, מנהלת האוניברסיטה פעילויות הקשורות לשימור מורשתו של איינשטיין ולקידומה. כך, הקימה את ארכיון אלברט איינשטיין, שבו שמורים מרבית ניירות העבודה שלו, עבודות המחקר – כולל כתב יד מקורי של תורת היחסות ותורת הקוואנטים – וכן תעודת פרס הנובל לפיסיקה שקיבל ב-1921 ובה הנוסחה המפורסמת של תורת היחסות. כמו כן שמורים בארכיון חפציו האישיים, כגון גלימה, משקפיים ומכתבים פרטיים. בנוסף קיבלה האוניברסיטה חלק מהזכויות על ביתו שבגרמניה, שבו היא עורכת את פורום איינשטיין אחת לשנה.
אף כי “בינה מלאכותית”, המתאר עולם עתידני של רובוטים דמויי אדם ומעלה שאלות בדבר הגבול העובר בין הנדסה רובוטית לתכנות רגשות, משתמש בדמותו של איינשטיין באזכורים מינוריים בלבד, נאלץ גם יוצר הסרט, ספילברג, לשלם לאוניברסיטה העברית תמלוגים בעבור זכות זו. לדברי ויגדור, בעקבות בקשה שהגיש ספילברג לאוניברסיטה לפני כשנה וחצי, לעשות שימוש בדמותו של איינשטיין, ולאחר בדיקה שבה נמצא כי הסרט אינו פוגע בה, נתנה האוניברסיטה את הסכמתה לכך.
לצורך קביעת עמדתה והבנת זכויותיה בתחום זה, פנתה האוניברסיטה בתחילת שנות ה-80 לסוכנות אמריקאית המתמחה בזכויות אישים. סוכנות זו מנהלת בעבור האוניברסיטה את המשא ומתן על השימוש בשמו או בתוצריו של איינשטיין וכן מייצגת אותה בתביעות שהיא מגישה על שימוש בלתי מאושר שנעשה בהם.
כך, לפני שנה ניתן אישור לחברת פפסי לעשות שימוש בשם “איינשטייו” בסרטון פרסומת שהפיקה. לחלופין, חברת משקאות חריפים שביקשה להוציא וודקה תחת שם המותג “איינשטיין” נענתה בשלילה. לדברי ויגדור, האוניברסיטה אף הגישה תביעה על שימוש שלא קיבל אישור בשמו. “רשת בייגלס אמריקאית שכונתה ‘Einstein ‘Bagels על שם בעל הבית ששמו איינשטיין, נתבעה על כך שעשתה שימוש גם בדמותו של הפיסיקאי. זכינו במשפט, ובעל הרשת נאלץ לשלם תמלוגים לאוניברסיטה”.
אף שבעת הכנת הסרט לא היתה האוניברסיטה מעורבת בהפקתו ולא נתנה דעתה למסרים שיעביר כשייצא לאקרנים, בדבר האפשרות לייצר יצור דמוי אדם, בעל רגשות ומחשבה עצמאית, והמחלוקת שתתעורר בציבור בעקבות זאת, הרי שמעצם החזקתה בזכויות היוצרים עליו, היא מזוהה עם מסרים אלה. עם זאת, כיום מודעים באוניברסיטה לדיון הסוער שהתעורר בעקבות הסרט. “אמנם הנושא שנוי במחלוקת והסרט מעלה בעיות עקרוניות, בעיקר בתקופה זו, שבה העולם עוסק בהנדסה גנטית ובגנום האנושי”, אומר ויגדור. “ואולם, באוניברסיטה עצמה עולים כל יום נושאים מסוג זה לדיון”.
