סיקור מקיף

חוקרים איתרו תאי גזע כל-יכולים בגופם של בוגרים

חוקרים אחרים הצליחו לבודד תאי גזע ממוחות של מתים ולגדלם במעבדה; לא רק בעוברים

מאת ינאי עופרן *
בכרטיס של האגודה לקידום השתלות בישראל (אד"י) מוזמן תורם האיברים הפוטנציאלי לסמן את האיברים שהוא מנדב. ייתכן שבקרוב יהיה צורך להדפיס את הכרטיסים האלה מחדש ולהוסיף, בין הקרנית ללב, אופציה נוספת – מוח. זאת אחת המסקנות מתגלית מדעית שפורסמה השבוע: צוות של רופאים ומדענים מקליפורניה הצליח לבודד תאי גזע ממוחותיהם של מתים ולגדל אותם במעבדה.

תאי גזע הם הלהיט התורן בביו-טכנולוגיה. אלה הם תאים כל-יכולים המסוגלים להתפתח לרקמות מסוגים שונים. תא הגזע האולטימטיווי הוא, כמובן, ביצית מופרית, שממנה מתפתחים כל סוגי התאים. אבל במשך השנים התגלו עוד כמה סוגים של תאי גזע. במוח העצם, למשל, יש תאים שיכולים להיהפך לתאי דם אדומים, לתאי דם לבנים או לכל סוג אחר של תאי מערכת הדם או תאי החיסון.

התקוות שתולים חוקרים בתאי גזע יכולות להפתיע גם בעלי דמיון מפותח. אחת ההצעות, למשל, היא להשתמש בתאים האלה כדי לגדל במעבדה איברים להשתלה. בינתיים, עד שהרעיונות האלה יבשילו, רופאים וחוקרים מבצעים טיפולים ניסיוניים בעזרת תאי גזע שנלקחו מעוברים אחרי הפלות. השתלות של תאי גזע ממוחות של עוברים כבר בוצעו בחולי פרקינסון ובפגועי שבץ מוחי, ויש תוכניות להשתיל תאים כאלה גם בחולי אלצהיימר. הרעיון פשוט – מחלות שונות גורמות למוות מסיווי של תאי מוח. תאי הגזע יוכלו להגיע למקום הפגוע ולהחליף את התאים המתים. כך, מקווים החוקרים, ניתן יהיה בניתוח פשוט לרפא שיתוק, פגיעות קוגניטיוויות וגם אלצהיימר או פרקינסון.

סוכרת יכולה להיות תוצאה של מות תאי לבלב. גם בסוכרת מסוג זה יש מי שמציע לטפל בעזרת תאי גזע. בשבועות האחרונים אפילו דווח על שימוש בתאי גזע כדי לשקם את ההרס שמותירים אחריהם התקפי לב. כמעט בכל יום מתפרסם בעיתונות הרפואית רעיון חדש לשימושים אפשריים בתאי גזע.

אבל האופוזיציה לטכנולוגיה הזאת חדורה להט שאינו נופל מזה של התומכים. כמעט כל הטיפולים החדשים עושים שימוש בתאי גזע ממקור עוברי.
המזיגה הקטלנית של טיפול רפואי מהפכני, הנדסה גנטית והפלות מעמידה על רגליהם פוליטיקאים שמרנים ומומחים לאתיקה. פרלמנטים שונים בעולם נמצאים בשלבים שונים של חקיקה שנועדה להגביל, אם לא לאסור כליל, מחקר בתאי גזע עובריים.

זו אחת הסיבות לחיפושם הנואש של חוקרים אחרי עוד מקומות שבהם החביאה האבולוציה תאי גזע. השבוע נראה שהחיפוש הסתיים הצלחה. חוקרים מקליפורניה הצליחו לבודד תאי גזע ממוחות של מתים, וחוקרים מניו יורק ומאוניברסיטת ייל איתרו תאים כל יכולים בגופם של בוגרים.

אחת התגליות המהפכניות של השנים האחרונות היתה העובדה שבמוח בוגר יש תאי גזע מוחיים. אלה אמנם תאים עם פוטנציאל התפתחותי מוגבל (הם לא יכולים להיהפך לתאי לבלב או לתאי עור), אבל הם מסוגלים להיהפך לתא מוח מכל סוג שהוא (ויש עשרות סוגים של תאי מוח).

הצוות שערך את המחקר, בראשותו של תיאו פלמר, הצליח לבודד תאים כאלה ממוחות של אנשים שמתו וגידל אותם בתרביות במעבדה. התאים התרבו במהירות דומה לזו של תאי גזע ממוחות של עוברים. באחד המקרים הצליחו החוקרים לבודד תאי גזע ממוח יומיים אחרי המוות. במאמר שפירסמו בכתב העת ""Nature מודים החוקרים שעדיין לא ברור אם לתאים שבודדו מהמתים יהיה פוטנציאל טיפולי גבוה כמו לתאים עובריים. בינתיים התוצאות נראות
מבטיחות.

המחקר השני, שעליו דווח השבוע בכתב העת ","Cell מפתיע הרבה יותר. החוקרים, בראשותה של דיאן קראוס, ניסו לאתר תאי גזע בגופם של יונקים בוגרים. ויכוח קשה ניטש בשנים האחרונות סביב השאלה אם במוח העצם של בוגר יש תאי גזע כל-יכולים, כלומר תאי גזע שיכולים להיהפך לא רק לכל תא דם, אלא גם לתא כבד, לתא ריאות או לתא עור. קשה להכריע את הוויכוח כי גם אם יש תאים כאלה במוח העצם, הם מעטים מאוד וקשה לאתרם. הצוות של קראוס הצליח לאתר תאים כאלה בעכברים. על פי התיאוריות השולטות בביולוגיה התפתחותית, סביר מאוד להניח שהתוצאות האלה נכונות גם ביחס לבני אדם.

קראוס ואנשיה לקחו תאי מוח עצם מעכבר זכר והשתילו אותם במוח העצם של עכברות. בתאים המושתלים היו כרומוזומי ,Y המצויים רק אצל זכרים, וכך אפשר היה לעקוב אחריהם. החוקרים הניחו שהתאים שאינם תאי גזע ייצאו ממוח העצם למחזור הדם וייעלמו עם הזמן. תאים זכריים שיישארו במוח העצם בסופו של דבר, הם שיערו, יהיו תאי הגזע. אחרי תקופה ארוכה בודדו החוקרים ממוח העצם של אחת העכברות תא זכרי שהיה חשוד כתא גזע. את התא הזה השתילו בעכברה אחרת. אחרי כמה חודשים התגלו תאים זכריים בכבד, בריאות, במערכת העיכול ובעור של אותה עכברה. אלה היו צאצאיו של תא הגזע שהושתל במוח העצם שלה.

המסקנה המפתיעה של המחקר הזה היא, שבגופם של יונקים בוגרים אפשר למצוא תאי גזע בעלי פוטנציאל התפתחותי רב. אלא שכדי לשלוט בהם (למשל, להשתמש בהם בריפוי גנטי) צריך להבין מה בדיוק הם עושים בגוף של מבוגר, ולכך יידרשו מן הסתם כמה שנים לפחות.

אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן