עדה יונת ממכון ויצמן זכתה בפרס נובל לכימיה

(הידיעה מתעדכנת במהלך היום) הפרס מוענק לה ולשני חוקרים אמריקנים על גילוי הריבוזומים – המנועים המתרגמים את פקודות ה-DNA לחלבונים החיוניים בכל שלבי החיים

לכל המאמרים על עבודותיה של עדה יונת באתר הידען

ועדת פרס נובל בכימיה לשנת 2009 חליטה להעניק את הפרס השנה לאחד מהתהליכים הבסיסיים של החיים, תרגום הריבוזומים של המידע שב-DNA לחיים. הריבוזומים מייצרים חלבוינם, שבתורם מבקרים את הכימיה בכל היצורים החיים. ריבוזומים הם חיוניים לחיים, הם גם מטרה עיקרית לאנטיביוטיות החדשות.

הפרס מוענק השנה לונקראמאן ראמקרישנן, תומס סטרייץ ועדה יונת על שהראו כיצד נראה הריבוזום וכימד הוא מתפקד ברמה האטומית. כל השלושה השתמשו בשיטה המכונה קריסטלוגרפית קרני X כדי למפות את מיקום כל אחד ממאות אלפי האטומים המרכיבים את הריבוזום.

בתוך כל תא בכל יצור חי ישנן מולקולות DNA. הם מכינים את התבנית הקובעת כיצד האדם, הצמח או החיידק יתנהגו או יתפקדו.

תוכנית האב הזו הופכת לחומר חי באמצעות הפעולה של הריבוזומים. בהתבסס על המידע שב-DNA הריבוזומים מייצרים חלבונים כגון ההמוגלובין הנקשר לחמצן בגוף, נוגדנים במערכת החיסון, הורמונים כגון אינסולין, הקולגן בעור או אנזימים המפרקים את הסוכר. ישנם עשרות אלפי חלבונים בגוף ולכל אחד מהם תפקיד שונה. הם בונים ומבקרים את החיים ברמה הכימית.

הבנת דרך הפעולה הפנימית של הריבוזומים חשובה להבנה המדעית של החיים. ידע זה יכול להיות מיושם באורח מיידי לשימושים מעשיים. רבות מהאנטיביוטיות היום נלחמות במחלות באמצעות חסימת התפקוד של הריבוזומים של החיידקים. בלא ריבוזומים מתפקדים, החיידקים לא יכולים לשרוד. זו הסיבה מדוע הריבוזומים כל כך חשובים לפיתוח אנטיביוטיות חדשות.

כל השלושה יצרו מודלים תלת ממדיים שהראו כיצד אנטיביוטיות שונות מתקשרות לריבוזומים. מודלים אלה משמשים כיום מדענים במטרה לפתח אנטביוטיקות חדשות ובכך לסייע באופן מיידי להצלת חייהם של רבים ולהפחתת הסבל לאנושות.

יונת, בת 70 ילידת ירושלים, החלה את הקריירה שלה בשנת 1959 בלימודי כימיה וביופיזיקה באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט שלה היא השלימה בהצטיינות במכון ויצמן למדע ברחובות. משנת 1970 היא עובדת כחוקרת במכון ויצמן, ואף ייסדה את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים. היא גם זוכת פרס ישראל לחקר הכימיה לשנת 2002, בנוסף לפרסים ואותות בינלאומיים רבים.
ראמאקרישנן, יליד הודו 1952 ואזרח ארה”ב, חוקר באוניברסיטת אוהיו וכן משמש כחוקר בכיר במחלקת חקר המבנה במעבדה לביולוגיה מולקולארית בקיימברידג', בריטניה.
תומס שטייץ, אזרח ארה”ב נולד ב-1940 במילווקי, והוא בעל תואר ד”ר מהארוארד, וכן הוא משמש פרופסור לביופיסיקה וביוכימיה במכון המחקר הרפואי האווארד יוז באוניברסיטת ייל.

עבודתה פורצת הדרך, שאף זיכתה אותה בפרס, עוסקת בתחום פענוח המבנה המרחבי של הריבוזום על ידי קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן. מדובר בטכניקה לבחינת המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות ומבנים מיקרוסקופיים, באמצעותה יוצרים מהחומר גביש, מקרינים אותו בקרני רנטגן, ומתוך פיזור הקרינה מסיקים על מבנה המולקולה.

יונת וכן אליזבט בלקבורן שזכתה ביום שני בפרס נובל לרפואה, הן כלות פרס הארווי המוענק בטכניון. מסתבר שגם פרס יוקרתי זה נחשב לאחד ממנבאי פרס נובל. עד כה זכו בפרס נובל 13 חתני פרס הארווי.

החברה הישראלית לכימיה מברכת את פרופסור עדה יונת
לאחר הזכיה כותב פרופסור אהוד קינן, הפקולטה לכימיה בטכניון, נשיא החברה הישראלית לכימיה:

“בהפרש של 5 שנים בלבד זוכה ישראל שוב בפרס נובל בלכימיה. פרופסור עדה יונת מהפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע מצטרפת למועדון שבו חברים כבר הפרופסורים אהרון צ'חנובר ואברם הרשקו מהטכניון. החברה הישראלית לכימיה, אשר תחגוג השנה 75 להווסדה, גאה בהוכחות החד משמעיות הללו למשקלה הסגולי של הכימיה במדינת ישראל על פני המפה העולמית.”
“שני התחומים הבולטים של מצוינות מדעית במדינת ישראל היו תמיד מדעי המחשב וכימיה. גם התעשיה הכימית בארץ בולטת בתרומתה לכלכלה הלאומית, כאשר מוצרים כימיים מהווים 25% מהיצוא שלנו. מתוך 9 הנשיאים שהיו לנו עד היום, שניים היו מדענים ושניהם, הפרופסורים חיים וייצמן ואפרים קציר, היו כימאים. זאת דרך נהדרת להתכונן לשנת 2011, אשר הוכרזה ע”י ארגון האו”ם כשנת הכימיה הבינלאומית. ברצוני להזכיר לכל תלמידי ישראל כי מדע הכימיה מהווה את הבסיס והליבה של כל המדעים הניסויים, ואת הבסיס לכל התעשיות עתירות הידע.”

עוד בנושא באתר הידען

• לראיון עם עדה יונת שפורסם בסיינטיפיק אמריקן לפני כשנה – דובי קוטב וריבוזומים שיכורים
• מפצחת הריבוזומים – ראיון למגזין מכון ויצמן
• מסתורי הקשר הפפטידי – מגזין מכון ויצמן