סיקור מקיף

מחזור חודשי “בשבב” מספק חלון הצצה אל הפיזיולוגיה הנשית

חוקרים בנו דגם מעבדתי המחקה את פעולתה של מערכת הרבייה הנשית

 ה"שבב" שפעולתו משחזרת את מחזור הווסת. מקור: Northwestern Medicine.
ה”שבב” שפעולתו משחזרת את מחזור הווסת. מקור: Northwestern Medicine.

מאת דינה פיין מרון, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 13.08.2017

לא ניתן לייצר מודל של האיתות ההורמונלי המדויק שמפעיל את מערכת הרבייה הנקבית בצלחת פטרי שטוחה. מדענים, המנסים להתייחס לחסך ההיסטורי של מחקרים בתחום בריאות האישה והפיזיולוגיה הנשית, יצרו כעת את מודל ה”איבר על שבב” הראשון שפעולתו משחזרת את מחזור הווסת. המערכת התלת-ממדית הזאת עוזרת למדענים להבין כמה מן הסיבות להפלות חוזרות ונשנות ועשויה לספק חומר למחקרים במניעת היריון ובפיתוח תרופות בתחומים אחרים. מומחי הפוריות מקווים שיוכלו בסופו של דבר להזין דגימה של תאים מאישה אחת למודל שכזה וכך לקבוע מה הטיפול המיטבי בשבילה.

צוות שבראשו המיילדת והגניקולוגית טרזה ק’ וודרף מאוניברסיטת נורת’ווסטרן גידל תאים אנושיים ותאי עכברים מכמה איברי רבייה ברשת של קוביות זעירות המחוברות ביניהן. צינוריות, שסתומים ומשאבות הזרימו אוויר ונוזלים במערכת באופן המחקה את זרימת החומרים הטבעית בגוף. התאים, שבצלחת פטרי היו מתים, נשארו חיים ל-28 ימים, משך הזמן של מחזור תקין. החוקרים עוררו את התקשורת הכימית במערכת על ידי הזרקה של הורמון מבלוטת יותרת המוח. התאים, בתגובה, הפרישו אסטרוגן ופרוגסטרון ברמות האופייניות למחזור החודשי – גם בזמן הביוץ – ובכך שחזרו את האיתותים שמחליפים ביניהם איברים שונים במערכת הרבייה הנקבית. כמו כן עלה בידי הצוות לדמות פעילות הורמונלית המתרחשת זמן קצר אחרי ההתעברות, ויצרו כך כלי שיכול לספק תובנות בעניין שמירה על היריון מוצלח. המחקר תואר השנה ב-Nature Communications.

המערכת כוללת תאי שחלה של עכברה (המפיקים את אותם הורמונים שמפיקות שחלות האישה), ולצדם תאי אדם מהחצוצרות, מרירית הרחם ומצוואר הרחם. תאי כבד של אדם צורפו גם כן, מפני שאיבר זה מפרק תרופות רבות. העבודה הזאת נשענת על מחקרים רבים אחרים  שבחנו דרכים לייצר איברים על שבבים כמודלים לגוף האדם.

המערכת החדשה עדיין רחוקה מלהיות תחליף מושלם לאנטומיה הנשית: אין בה לא שליה, שהיא הכרחית לקיום היריון, ולא מערכת דלקתית. היא גם לא יכולה להשיב על השאלה כיצד חשיפה מוקדמת לרעלנים יכולה להשפיע על בריאותה של מערכת הרבייה, אומר קווין ג’ אוסטין, פרופסור למיילדות ולרפואת נשים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ונדרבילט, שלא השתתף במחקר. אבל וודרף אומרת שהעבודה שהצוות שלה עשה תאפשר מחקרים חדשים במגוון רחב של בעיות רפואיות, ובהן מחלות של צוואר הרחם, שאי אפשר לחקור אותן בעזרת מודלים במכרסמים בגלל הבדלים ברמת התא.

2 תגובות

  1. ליהודה:
    ײמומחי הפוריות מקווים שיוכלו בסופו של דבר להזין דגימה של תאים מאישה אחת למודל שכזה וכך לקבוע מה הטיפול המיטבי בשבילה.ײ

  2. המשפט החשוב במאמר: “המערכת החדשה עדיין רחוקה מלהיות תחליף מושלם לאנטומיה הנשית”. סוף ציטוט. מה התועלת למערכת כזאת ?, במה אפליקציה או תוכנה פשוטה לא יכולים להחליף אותה?המאמר והשבב המדובר מעוררים יותר תהיות ממה שהם אמורים לפתור.
    לילה טוב
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.