חברת פאראגון חברה לקבוצת Odyssey Moon המתחרה בפרס X הירחי והיא תבנה תא קטן שישמש כחממה ובתוכו יערכו ניסויים לבחינת גדילת צמחים על הירח
“תארו לעצמכם פרח בהיר צומח מתוך צמח ירוק בחדר צמיחה דמוי כיפה, הניצב על פני השטח של הירח כאשר כדור הארץ זורח מאחוריו.” כך מתאר טאבר מקקאלום, מנכ”ל חברת פארגון פיתוח חללי (Paragon Space Development Corporation). “אני סבור שזהו חזון גדול.”
חזון זה של הפרח הראשון על הירח, בפרויקט “נווה המדבר הירחי” (Lunar Oasis) עשוי להפוך למציאות אולי כבר בתוך חמש שנים. חברת פאראגון חברה לקבוצת אודיסאה ירח (Odyssey Moon) המשתתפת בתחרות שיגור רכב ירחי פרטי Google Lunar XPRIZE. החללית שלהם אמורה להנחית את החממה על קרקע הירח. “גידלנו צמחים בחלל בעבר, אך זו תהיה הפעם הראשונה שב ננסה לגדל צמחים על עולם אחר” אמר מקקאלום לאתר יוניברס טודיי. “זה לא רק חזון גדול, יש לו גם השלכות מדעיות מעניינות”.
פרס X-PRIZE הירחי בחסות גוגל הוא פרס בשווי 30 מיליון דולר שינתן לצוות הראשון מבין הממומנים במימון פרטי לשגר חללית בלתי מאוישת לירח, להוציא מתוכה רכב שיסע 500 מטרים וישדר וידאו תמונות ונתונים לכדור הארץ. תמונה אחת תהיה עשויה להכיל את המראה המרהיב שמקקאלום דיבר עליו.
פאראגון היתה מעורבת במחקרים ביולוגיים בחלל מזה מספר שנים. החברה פיתחה את הערכה שבה נוסתה רביה ומעקב אחר מחזור חיים שלם של בלעי החיים הראשונים בתחנת החלל מיר. כמו כן השתתפה החברה במספר ניסויים ביולוגיים מסחריים בתחנת החלל.
החברה עובדת כעת עם נאס”א במטרה לפתח מערכות בקרת חום ותמיכת חיים לחלליות אוריון ואלתאיר שיחזירו את בני האדם לירח.
ואולם גידול צמחים על הירח נועד בעיקר לשמש כמעשה קולי, אומר מקקאלום. “הניסוי הוא ניסוי מדעי מעניין. אנו מגדלים צמחים על כדור הארץ ב-G אחד, ועשינו עבודה טובה גם במיקרו-כבידה בתחנת החלל, אך אף אחד לא ניסה לבחון מה קורה בכבידה חלקית. האם שישית כוח משיכה מספיקה לצמח כדי להתנהג כמו על כדור הארץ או לא?” שואל מקקאלום שהוסיף גם כי הפרויקט גם יספק מידע כיצד להקים מוצב ירחי גדול יותר שיחזיק את עצמו מבחינת ייצור מזון, ואולי בסופו של דבר גם יישובים שבהן תוקמנה חממות לגידול מזון עבור המושבה.
לגידול הצמח הראשון בעולם אחר יש גם חשיבות סמלית עצומה. “אנו עושים את זה באופן חלקי בגלל המדע, אך בנוסף גם בגלל שמדובר בתקופה מעניינת שבה אנשים יכולים לקבל השראה מדברים שאינם בהכרח הקשורים הכלכלה”, אמר מקאלום. . “במיוחד בתקופה בה המצב הכלכלי קשה אנחנו צריכים לעורר אנשים להגיד 'זה מגניב! איזו מדינה נהדרת יש לנו שמסוגלת לעשות זאת. אנחנו גם צריכים לעודד הילדים ללמוד מתמטיקה ומדעים. העיניים של הילדים צריכים להידלק כאשר אנו מדברים על דברים כאלה”.
למקקאלום ולאשתו ושותפתו להקמת החברה, ג'יין פוינטר יש נסיון בקהילות החיות בסביבות אקולוגיות סגורות. הם עצמם השתתפו בניסוי שבמסגרתו נסגרו בכדור המגורים שהיה אמור להכיל מערכת אקולוגית עצמאית – ביוספירה 2 בתחילת שנות התשעים. הם בילו שנתיים ביחד עם עוד ששה אנשים אחרים במבנה דמוי חממה בשטח של כ-13 דונמים באורקל אריזונה, המערכת הסגורה הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם.
מקקאלום אומר כי ישנן דרישות טכניות שעדיין צריך לפתור כדי לבנות את החממה, לדוגמה תהליך החלת החמצן ודו תחמוצת הפחמן והחומרים המתאימים שיאפשרו לאור השמש לחדור אך יחסמו את הקרנים המסוכנות יותר של השמש. “מדובר בתא גידול קטן, אך גם כך הוא יהיה מורכב.” אמר.
בנוסף לתכנון החממה, האחריות של פאראגון במסגרת מבצע האודיסיאה הירחית כוללת תכנון הנחתת ותמיכה במערכת בקרת החום של הנחתת.
16 תגובות
מסתבר שמים על הירח הפכו עכשיו למציאות !
נראה שהחזון של הפרחת הירח קורם עור וגידים וחממות על הירח לא נשמע רעיון כל כך מופרך לאור העובדה שמצאו מים על הירח בכמויות כה גדולות
בעזרת מים על הירח ניתן יהיה לגדל הרבה מאד מהתצרוכת התזונתית הדרושה למחייה למתיישבים.
וכך גם בעזרת המים שנמצאו כעת על הירח התצרוכת הנדרשת של מים למחייה לא תצטרך להיות מופקת מכל מיני המצאות מסובכות יקרות ומורכבות כי את המים ניתן יהיה לשתות ישירות ממה שמצוי על אדמת הירח
אורן:
הם מדברים על מערכת אטומה וההתיחסות היחידה שראיתי בתקציר לנושא שינוע היא ההתייחסות לשינוע המערכת עצמה.
התקציר הוא, כצפוי, קצר, אבל מה שברור ממנו הוא שהם מודעים לכל מרכיבי הבעיה.
בגלל אטימות המערכת ובגלל איזכור מערכת בקרת האטמוספרה, אני נוטה להסיק ממנו שהם גם מספקים את כל הגזים הדרושים – אם כחלק ממערכת אקולוגית סגורה ואם על ידי שחרורם ממיכלים יעודיים שנמצאים מראש במערכת.
מיכאל,
בנוסף, אם תסתכל על מה שאתה צרפת – ליד התמונה שהופיע גם במאמר לא מביאים פתרון למקור הפחמן דו-חמצני והחמצן, אלא מציינים שהמערכת כוללת יכולת לאזן ולשנע בעצמה את המרכיבים בהתאם לצורך (פחמן, חמצן ומימן) לאורך כל חייו של הצמחים (שוב בהנחשה שיד למערכת מהיכן לקחת אותם).
לעומת זאת בתמונה מתחת מראים שמערכת אקולוגית (הכוללת חממה) סגורה באמת דורשת בעלי חיים נוספים – בע"ח או בני אדם – על מנת שיהיה מעגל של יצירת פחמן-דו חמצני על ידם ויצירת חמצן הזקוק להם ע"י הצמחים, דבר שידוע.
חממה כפי שצוינה במאמר ובאתר שציינת לא יכולה לעמוד בפני עצמה כמערכת אקולוגית סגורה ללא מקור חיצוני למרכיבים הדרושים לפחמן דו-חמצני.
מיכאל,
אני לא יודע אם התיחסת אלי בתגובתך. אני רק ציינתי את המצב והקשיים שיש להתגבר עליהם לפני שיהיה ניתן לחשוב על הקמת מושבה עצמאית על הירח. בשום פנים ואופן איני נגד המחקר הזה ספציפי ואחרים שנועדו להכין את השטח להתישבות ו/או הקמת בסיסים מחוץ לכדוה"א בעתיד, כאשר נהיה מסוגלים אכן לעמוד בכך.
אני חושב שהייתי די ברור בזה, ואם לא אני מקווה שאני עכשיו.
לכל המזלזלים ולכל האחרים:
אנא הביאו בחשבון את העובדה שפרגון היא חברה רצינית שיש מאחריה הרבה הישגים.
כדאי להיכנס לאתר החברה ולהיווכח בכך.
ספציפית – הפרויקט שבו מדובר אכן מיועד להגיע למאדים – בסופו של דבר – כפי שניתן לראות בקישור הבא:
http://www.paragonsdc.com/paragon_projects_09.php
גלגלו מעט למטה ותראו את התמונה המופיעה במאמר זה.
תראו שם גם התייחסות לנושא דו תחמוצת הפחמן.
אישית, אחת השאלות שמעניינות אותי היא אם הם חשבו עד הסוף כשהחליטו על הירח כשלב ביניים – זאת לאור העובדה שבירח יש יממות מאד בעייתיות הנמשכות כחודש שלם שבחציו (החצי של היום) – טמפרטורת פני השטח היא 107 מעלות ובחציו (הלילה) הטמפרטורה היא 153 מתחת לאפס.
אחת הסיבות לעלייתו של חשש זה הוא הביטוי התמים לכאורה בתחילת המאמר – "כאשר כדור הארץ זורח מאחוריו". מי שהתבטא כך כנראה שכח שכדור הארץ נמצא בנקודה קבועה בשמי הירח ולכן אינו שוקע ואינו זורח.
כתוב במאמר שהמוטיבציה לפרויקט איננה כלכלית ולא ברור לי מדוע המוטיבציה המוצגת אינה נראית לחלק מן האנשים (מה גם שלא מדובר בהשקעה של איש מאיתנו כשם שלא מדובר ברווח שלנו אם היה לעניין ערך כלכלי).
אליקו:
אני משער שבשלב מסוים ינסו את זה גם על מאדים
תודה לאורן על התגובה.
אגב, לא עדיף לנסות את זה על מאדים?
אני מצטרף לתודה.
לאורן תודה על התגובה המחכימה
הפרוספקט למשאבים על הירח מתברר כיום הוא לא גבוה כמו שחשבו בעבר… אם פעם חשבו שקיים מאגר מים עצום בצורת קרח תחת לפני השטח, כיום הממצאים מאוד עגמומיים והכמות שקיימת, אם בכלל, לא תספיק להחזיק מושבה.
https://www.hayadan.org.il/kaguya-cant-find-water-on-the-moon-2610088/
רק בשביל החממה צריך אספקה של CO2 קבועה, ואף אחד מהמרכיבים ליצירתו לא נמצאים על הירח (במיוחד עכשיו שתמונת המצב על המים מראה שכמעט אין אם בכלל).
התמונה אכן עגמומית לגבי התחלת פרוייקט גדול ממדים שאפילו יתחיל את סלילת הדרך לפרויקט כמו אתר כרייה או בסיס קטן על הירח, שלא לדבר על מושבה. וזאת במיוחד לאור המשבר הכלכלי ובעיות לוגיסטיות, טכנולוגיות ואחרות.
כיום גם המחצב העיקרי שמהווה מקור משיכה למחצב בירח הינו הליום-3, שבעתיד יהווה מקור דלק נקי ובלתי מזהם בתהליך הנקרא היתוך קר – היתוך גרעיני לא רדיואקטיבי. הליום-3 מאוד נדיר בכדוה"א ובחלל בכלל ונוצר בעיקרו בתהליכים שבשמש ולכן יקר (ניתן ליצור אותו מלאכותית בהליך יקר אף הוא). משערים שבעוד שבכדוה"א הוא קיים בכמות של מספר עשרות ק"ג, רק על פני שטח של הירח קיימים כנראה עשרות מליוני טון של החומר (וזה רק על פני השטח!), נתון שהגיעו אליו מדוגמיות קרקע שהגיעו חזרה לכדוה"א.
אך שוב, למרות שמצרך היקר הזה – שאפילו רק בשבילו את האמת היה שווה לחזור לירח ולהקים מושבה למרות כל הקשיים (למשל, 25 טון הליום 3 יספקו את התצרוכת השנתית של ארה"ב, וכמות האנרגיה שלו על פני הירח גדולה לפחות פי עשר ממשאבי פחם, נפט וגז טבעי על כדור הארץ!!!), הפרוייקט לא כדאי כיום וכנראה לא יהיה כדאי עוד כמה עשרות שנים. למה?
כי אין מה לעשות בו כרגע מלבד לצורכי מחקר. כבר עשרות שנים מדברים על ההיתוך הקר, ומדי פעם אף יש פרסומים על פריצת דרך שמתגלה ככוזבת, וההתקדמות פשוט איטית – הרבה יותר איטית ממה שציפו (היו בטוחים שבימים שלנו כבר יתחילו לבנות חלליות שישתמשו במנוע המתבסס על הליום-3, וישתמש בקולטנים מיוחדים כדי "לשאוב" הליום-3 מהחלל להשלמת דלק תוך כדי "טיסתו").
לסיכום, עד שלא תהיה פריצת דרך בטכנולוגית היתוך קר, או שיימצאו משאבים נוספים, או שנגיע לעידן בעל פריחה כלכלית גלובאלית, אין סיבה לשאוף להקים בסיס של ממש בירח. נכון שכמו אנשים רבים אני נמשך לרעיון של קידום האנושות ביקום ובמדע, ואולי עם טכנולוגיות מתאימות הקמת בסיס תוכל להוזיל טיסות חלל (בהנחה שהחלליות ייבנו שם), אבל לצערי אין כדאיות עדיין להתחיל בפרוייקט זה בימים אלו. לא שאני אומר להפסיק מחקר בנושא, להפך – יש לבנות את כל הדרישות הטכנולוגיות ליום שנוכל להרשות לעצמנו, ובנוסף – מחקר לשם מחקר הוא גם חשוב במיוחד שהוא יכול אף לתת אור לכיוונים חדשים שיהיו ישימים בחיי היום יום ולא רק בחלל.
מצאתי לינק שמדבר על החזרה לירח בפרט והשימוש בהליום-3 כדלק עתידי באתר:
https://www.hayadan.org.il/return-to-the-moon-butnik/
מה זה רחוק היום?
תלוי איך כל אחד רואה חמש שנים… או שש… אולי שבע.
משימה לא קלה לביצוע
אם היה תמריץ כלכלי ממשי – זה היה קורה כבר לפני עשרים שנה. אני מתכוון לתמריץ של ניצול כלכלי של משאבי הירח. המשאבים יכולים להיות חומרים בקרקע הירח, האפשרויות הגלומות בכח משיכה נמוך, אנרגית השמש על פניו וכו’.
לא רחוק היום
רחוק היום