איך מלמדים מחשב לקרוא שפת גוף

פרופ' אולייברו סטוק, מומחה לבינה מלאכותית, מנסה ליצור מחשב שיהיה מסוגל “לחוש” מה מעניין תיירים במוזיאון ולהדריך אותם בהתאם. עוד רחוקה הדרך למחשב האנושי מ”אודיסאה בחלל”, אבל בניגוד לרוב המומחים הוא סבור שבעתיד ייתכנו מחשבים שיהיו חכמים מאתנו ויבצעו מעשים

יובל דרור

בינה מלאכותית היא מתחומי המחקר שכובשים את הדמיון. מאמצע המאה ה-,20 המחשבה על כך שיום אחד יוכלו מחשבים עשויים מסיליקון לחשוב כבני אדם, משכה חוקרים רבים לתחום. אלא שבניגוד לסרטי המדע הבדיוני, חקר הבינה המלאכותית, כמו תחומים אחרים במדע, מתקדם באטיות מתסכלת, עקב בצד אגודל.
לדברי פרופ' אולייברו סטוק, לשעבר יו”ר ארגון הבינה המלאכותית של אירופה ויו”ר אחד ממכוני המחקר הגדולים בתחום באיטליה, מי שעוסק כיום במחקר בבינה מלאכותית יודע שלא יצליח לבנות בימי חייו את “האל ,”9000 המחשב הכל כך אנושי מהסרט “אודיסאה בחלל .”2001 זה לא מפריע לו לנסות ללמד את המחשבים שלו להמציא בדיחה, אבל גם לחשוש שיום אחד הם ייהפכו מודעים לעצמם וייקחו את המושכות לידיהם.
סטוק, יהודי איטלקי, בא לפני כשבועיים לישראל במסגרת כנס “,”Israel Gateway 1 שמטרתו חיזוק הקשרים בין איטליה לישראל. גם מכון ITC-IRST האיטלקי, שסטוק שימש כיו”ר שלו עד לפני כשנה וחצי וכיום הוא עובד בו כחוקר, השתתף בכנס. המכון, המתמחה בבינה מלאכותית ומעסיק כ-200 חוקרים, ניצל את ההזדמנות לחתימה חגיגית על הסכם השקעה משותף עם אוניברסיטת חיפה. תקציבו השנתי של המכון נאמד בכ-15 מיליון יורו, והסכם ההשקעה עם אוניברסיטת חיפה יהיה בהיקף של1.2 מיליון יורו ובמסגרתו יבוצעו מחקרים משותפים בתחום הבינה המלאכותית בשלוש השנים הקרובות.

כאשר סטוק נשאל מה תכליתה של בינה מלאכותית, הוא נאלם דום. “זו משימה לא קלה”, הוא מסביר. לאחר כמה שניות של מחשבה הוא אומר: “מטרת הבינה המלאכותית, לדעתי, היא לגרום למחשבים להבין אותנו, להבין את המערכת הקוגניטיווית שלנו, כדי שיוכלו לעזור לנו בלי שנצטרך להיות מומחים בטכנולוגיה”.

דוגמה למחשבים כאלה היא הפרויקט שבו מעורב סטוק בימים אלה. “אני מנסה ליצור טכנולוגיה שתעזור לתיירים במוזיאונים”, הוא אומר. “תייר נכנס למוזיאון. יש לו תרבות מסוימת, שפה מסוימת ויש לו את תחומי העניין שלו. הוא ממלא שאלון קצר לפני הכניסה למוזיאון ומקבל מחשב כף יד ואוזניות. מחשב כף היד ידבר אל המבקר בשפה שלו, יתחשב בתחומי העניין שלו, יבחין ליד איזו תמונה או פסל הוא התעכב ולמשך כמה זמן, וכך הוא יוכל להפנות אותו לדברים דומים”. סטוק מאמין שלמערכת כזו, במיוחד במדינה כמו איטליה, הניזונה מתיירות, יש פוטנציאל גדול.

מגבלות המחשב

החשיבות של הממשק, זה המחבר את האדם למכונה, הובילה את סטוק להתמקד בתחום הממשקים הממוחשבים. “ההיסטוריה של המחשבים גרמה לכך שתחילה התמקדו בחומרה. רק כעת אנחנו מבינים את חשיבותם של התוכנה ושל ממשק התוכנה”, הוא אומר ומוסיף, “כדי שממשק יהיה חכם באמת הוא צריך להבין אותנו, להבין את השפה ואת הפרגמטיות שלה”. לדברי סטוק, בכל הקשור לממשקים, למחשבים יש חסרונות ויתרונות. “אני איטלקי ולכן אני מדבר הרבה עם הידיים. אני מניע את הראש כשאני מדבר, ואתה בתגובה מפענח את שפת הגוף שלי. למחשב זה הרבה יותר קשה”.

ומהי מערכת המחשב המושלמת? “בטח שלא 'חלונות' של מיקרוסופט”, הוא אומר וצוחק. “המערכת המושלמת תבין מה אתה רוצה מניתוח ההתנהגות שלך. למעשה, אנחנו מנסים לפתח את הפסיכולוג המושלם, כזה שיבין מה עומד מאחורי תנועות הגוף שלנו, מאחורי המחשבות שלנו וייתן לנו מענה בזמן אמת”.

סטוק יודע שפיתוח מערכת כזאת הוא חרב פיפיות. “ישנם אנשים שלא רוצים שנפתח מערכת חכמה מדי, הם לא רוצים מחשבים שמבינים אותנו יותר ממה שאנחנו מבינים את עצמנו. גם אנחנו לא מעוניינים במערכת שתציק לנו. דוגמה טובה להצקה בלתי נסבלת היא יישום ה'אטב' שהופיע בגרסת אופיס. הוא ניסה לעזור למשתמשים, השיא להם עצות, אך בעצם הציק להם. המחשב הטוב ביותר הוא מחשב שלא תרגיש בקיומו. הוא עוזר לך אבל אתה לא יודע דבר לגביו”.

הואיל והמחשבים צריכים להבין אותנו, צריך ללמד אותם כיצד אנו חושבים. כיום, מערכת המידע הגדולה בעולם היא האינטרנט ולדברי סטוק, חסרים ברשת כלים שיוכלו לסייע לנו. “הרשת היא גוף מידע עצום שאין לו שכל אמיתי. מנוע החיפוש 'גוגל' לדוגמה, הוא מערכת חיפוש טובה אבל אנחנו זקוקים למערכת שתדע לשלוף טקסט מתוך כתבה. מערכת שתדע לקחת מעיתון מקוון אחד ראיון, מהשני תמונה, מהשלישי משפט ומהרביעי מאמר, והיא תדע להציג בפניך את כל המידע הזה ללא חזרות מיותרות. הדרך היחידה לעשות זאת היא לגרום למחשבים להבין מה הם קוראים”, מסביר סטוק. האם אנחנו מתקרבים לכך? “העומק המלא של השפה הוא כמעט אינסופי. זה מאוד מסובך. מצד שני טמונה בשפה תקווה גדולה, כי מי שמבין את השפה מבין את החוויה האנושית”.

גם סטוק יודע שלא די בהבנת השפה. העולם הסובב אותנו הוא עולם חזותי ומי שמעוניין להבין כיצד בני אדם חווים את העולם צריך לראות אותו במו עיניו, גם אם הן מלאכותיות. “כאשר התחלנו לחקור את התחום של ניתוח תמונות, סברנו שלא מדובר במשימה מורכבת. כיום אנחנו יודעים שמדובר בפרויקט מסובך. המחשב צריך להבין היכן מתחיל האובייקט והיכן הוא מסתיים, הוא צריך לנוע מניתוח הרכיבים הכי קטנים של התמונה, כמו המרקם של האובייקט, ועד לתפישה גבוהה יותר של קונצפט. הבעיה היא שהעולם החזותי, כמו המילולי, הוא מטעה. הוא דו-משמעי: אפשר לנתח תמונות ומלים בדרכים שונות ומשונות. משום כך התוכנה צריכה להיות מצוידת במסד נתונים ענק שמורכב מהניסיון שלה לגבי העולם”.

ואולם גם רכישת ניסיון אינה משימה פשוטה לתוכנה שלא יכולה לצאת מהמחשב. כיצד היא תוכל ללמוד שייתכן מצב שבו רואים את האופק אבל אי אפשר להתקדם לעברו משום שבדרך יש חלון זכוכית? כיצד היא תלמד מהי החוויה של היתקלות בזכוכית שקופה? “בנקודה הזאת נכנסים הרובוטים”, אומר סטוק. “הם חשים את העולם ולומדים אותו. לצערנו, זה לוקח יותר זמן ממה שהיינו רוצים. אבל זה קורה. בסוף נוכל ללמד אותם גם להרגיש”.

לא תחום עתידני

סטוק אינו מתבדח. למעשה, הוא מנסה ללמד את המחשבים להתבדח, להוסיף להם חוש הומור. “כולנו אוהבים הומור. %90 מהפרסומות באיטליה הן פרסומות שיש בהן צורה מסוימת של הומור, המתובל בחשיפה מוגזמת של גוף האשה. אם נצליח לגרום למחשב להצחיק אותנו, נוכל לגרום לו לייצר פרסומות אישיות שיופנו לאדם מסוים וייקחו בחשבון את חוש ההומור שלו”.
לדברי סטוק, המחקר בתחום נמצא רק בשלביו הראשונים. “מה שבאמת מצחיק זה שהאיחוד האירופי הסכים לממן חלק מהפרויקט”, הוא אומר וצוחק.
סטוק דוחה על הסף את הטענה כי תחום הבינה המלאכותית תקוע וכי ההילה שאפפה אותו נעלמה. “יש מי שאומרים שבינה מלאכותית לא קיימת, שהיא זיוף, מכיוון שאנשים לא רואים סביבם רובוטים מ'מלחמת הכוכבים' או את 'האל .'9000 הבעיה היא, שאנשים חושבים שבינה מלאכותית היא תחום עתידני, שעוסק במה שמחשבים יוכלו לעשות. וכך, למרות שהמחשבים סביבנו הפכו יותר ויותר חכמים, ובחלק מהמקרים הדבר נובע מפיתוחים בתחום הבינה המלאכותית, אנשים לא מייחסים את החוכמה שלהם להתקדמות בתחום”.

סיבה נוספת לכך שהתחום אינו מתקדם בקצב הרצוי היא העדר שיתוף פעולה. “כדי ליצור יצור מלאכותי שיהיה אינטליגנטי באמת, צריך מאמץ עצום שמחייב השקעת משאבים רבים יותר מאלה שנדרשו לפענוח הגנום האנושי. כשאתה מגיע לכנס בתחום של בינה מלאכותית אתה רואה נושאים שונים ומגוונים. אין אחידות מטרה”.

לקראת סוף השיחה, סטוק מפתיע. לא פעם שואלים את המומחים בתחום הבינה המלאכותית אם הם אינם חוששים שיום אחד ייהפכו המחשבים לחכמים יותר מבני אדם. כמעט כולם אומרים שהדבר אינו סביר, שכן בסופו של דבר מי שמתכנן את המחשבים הם בני האדם עצמם. סטוק סובר אחרת. “בהחלט קיימת סכנה שהם יהיו חכמים מאתנו, חזקים מאתנו, מדוע לא? בכל העולם אנחנו רואים כיצד אנשים עושים דברים נוראים. אם בינה מלאכותית תפתח כוונות עצמאיות וסדר יום משל עצמה, מדוע שהיא לא תבצע דברים נוראים?” למרות זאת, סטוק נותר אופטימי. “החדשות הטובות הן, שבינה מלאכותית מהסוג הזה לא תתפתח בדור שלנו. יש לנו מספיק זמן לחשוב על הבעיות שעשויות להתפתח ועל הדרכים למנוע אותן. אולי באותה ההזדמנות נמצא דרכים למנוע מבני אדם להרע לבני אדם אחרים”.