מטר הלאונידים הצפוי בלילות שבין שבת לראשון ובין ראשון לשני יהיה פחות חזק מהממטרים של השנתיים האחרונות, אך ייראה בעין לא מזויינת
ערן אופק
תצלום: עופר גבזו – מטר הלאונידים בנובמבר '98. אירוע אלים
בלילה שבין שבת וראשון ( 18-17 בנובמבר) ובלילה שבין ראשון ושני (19-18), יוכל מי שיתבונן בשמים לאחר חצות (ועד שעות הבוקר המוקדמות) לראות את מטר המטאורים המכונים "לאונידים".
רוב התחזיות קובעות כי מאזור האוקיינוס השקט ומזרח אסיה אפשר יהיה לראות מספר רב מאוד של מטאורים – עד 10,000 מטאורים בשעה. התחזיות הללו קובעות כי מישראל אפשר יהיה לראות רק טפטוף אטי, של בין 20
ל-100 מטאורים בשעה.
מטאור הוא התופעה הנראית כאשר גרגר אבק חודר לאטמוספירה של כדור הארץ במהירות של כמה עשרות קילומטר לשנייה. במהירות כזו, גרגר האבק (הקרוי גם מטאוריט) מתנגש עם מולקולות האוויר, מתחמם ונשרף בגובה של כ-100 ק"מ. האירוע האלים הזה גורם לקריעת האלקטרונים ממולקולות האוויר, תופעה הקרויה יינון. התוצאה היא שהאוויר המיונן פולט אור בתהליך הדומה לזה שבמנורת ניאון. פליטת האור נראית לנו כמטאור (הקרוי גם כוכב נופל, אך כאמור אין כל קשר לכוכבים).
כל לילה, משמים חשוכים, אפשר לראות מטאורים בקצב של 15-5 מטאורים בשעה. לעתים, כאשר כדור הארץ חולף דרך נחיל מרוכז של גרגרי אבק שהשאיר אחריו שביט, נצפית תופעה הקרויה מטר מטאורים. מאחר שכל גרגרי האבק הללו נעים יחדיו במסלולים סמוכים ומקבילים זה לזה, המטאורים נראים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת בשמים (תופעה זו ידועה בשם תופעת הפרספקטיווה. אשליה דומה נוצרת כאשר מביטים לאורכם של פסי רכבת; הם נראים כאילו הם יוצאים מנקודה אחת, בעוד שלמעשה הם מקבילים).
מטר המטאורים קרוי בדרך כלל על שם קבוצת הכוכבים שממנה נראים המטאורים יוצאים. אמנם בעת מטר המטאורים אפשר לראות מטאורים בכל מקום בשמים ולא באזור של קבוצת כוכבים ספציפית. אך אם נעקוב אחר מסלולי המטאורים הללו לאחור על פני כיפת השמים נבחין כי הם מתלכדים בנקודה אחת. מטר הלאונידים קרוי כך משום שהמטאורים נראים כאילו הם יוצאים מקבוצת הכוכבים אריה (Leo).
כיום ידועים כמה עשרות מטרי מטאורים, אך ברוב המקרים מדובר במטרים חלשים של מטאורים אחדים כל שעה, ורק בכמה מדובר בקצב סביר של כ-100 מטאורים בשעה. מטרי המטאורים החזקים הם מטר הקונדרטידים, שמגיע לשיאו ב-4 בינואר לפנות בוקר; מטר הפרסאידים, שמגיע לשיאו ב-12 באוגוסט; ומטר הג'מינידים, שמגיע לשיאו ב-14 בדצמבר.
בדרך כלל מטר הלאונידים הוא מטר בינוני המניב כ-20 מטאורים בשעה. אך בשנים שבהן כדור הארץ חולף באזורים שבהם יש כמות גדולה של גרגרי אבק, אנו עשויים לראות מחזות עשירים (סערות מטאורים) כמו אלה שנראו ב-1998 וב-.1999 ב-1998 נצפו מישראל כ-500 מטאורים בהירים במיוחד כל שעה, שחלקם השאירו אחריהם שובלים שנראו בשמים עוד כ-10 דקות לאחר שהמטאור נעלם. ב-1999 נראו מישראל כ-5,000 מטאורים בשעה. מטרות כאלו מתרחשים בדרך כלל בשנים הסמוכות לזמן שבו השביט-האב, המשאיר במסלולו את גרגרי האבק, חולף בסמוך לשמש וכדור הארץ. השביט טמפל-טאטל, האחראי למטר הלאונידים, מקיף את השמש אחת ל-33 שנה, ובפעם האחרונה חלף בסמוך לשמש בפברואר .1998 על כן בשנים אלה אנו זוכים למטרי לאונידים חזקים מהרגיל.
התחזיות לגבי מטרי המטאורים מבוססות בדרך כלל על סימולציות מחשב שבהן נותנים לחלקיקי האבק להיפלט מהשביט ועוקבים אחריהם לאורך השנים כאשר הם חגים סביב השמש ומושפעים מכוח הכבידה של כוכבי הלכת. השנה הוכנו כמה תחזיות על ידי כמה צוותים בעולם. אחת התחזיות חוזה כי למטר הלאונידים השנה יהיו שני שיאים: הראשון ייראה מהחוף המערבי של אמריקה ב-18 בנובמבר לפנות בוקר, עם קצב חזוי של כ-2,000 מטאורים בשעה; השיא השני ייראה ב-18 בנובמבר במזרח אסיה, גם כן לפנות בוקר, ושם חזוי קצב של כ-10,000 מטאורים בשעה. על פי תחזית זו, המטרים בשיאם יימשכו על פני פרקי זמן קצרים – מטאורים רבים בפרק זמן של כשעה בלבד – ואז ידעכו; מישראל נוכל לראות "טפטוף" של כ-20 מטאורים בשעה בלבד.
תחזית אחרת, לעומת זאת, מדברת על מטר מטאורים מעל האוקיינוס השקט, שיימשך על פני זמן רב יותר ושיראו בו כ-1,000 מטאורים בשעה. על פי תחזית זו מישראל יהיה אפשר לראות כ-100-50 מטאורים בשעה בלילה שבין שבת לראשון לפנות בוקר, ובלילה שבין יום ראשון ליום שני לאחר חצות. יש לציין כי סימולציות המחשב האלה לוקחות בחשבון רק חלקיקי אבק וקרח שנפלטו מהשביט ב-500 שנים האחרונות, ועל כן הן לוקות בחסר, כלומר שיאים נוספים עלולים להופיע ולהפתיע.
לאלה המעוניינים לנסות ולראות את המטר, מומלץ לעשות זאת בשמים חשוכים ככל האפשר, מחוץ לעיר.
