מארס גלובל סרווייר יצרה מפה תלת ממדית של מאדים והוכיחה כי היה רטוב

דיונות חדשות על מאדים

אבי בליזובסקי ואמיר ברנט

דיונות חדשות על מאדים 4.2.2000

תמונות חדשות של מאדים חושפות דיונות צעירות בנות שנים ספורות ואחרות כה עתיקות עד שיש בהן עדויות למכתשי פגיעה עתיקים.
התמונות של המארס גלובל סורויר חושפות את מעשיהן של סופות מאדים, המגיעות למהירויות של מאות קמ”ש ויכולות להיווצר בדקות ספורות ולעטות את הכוכב האדום כולו במעטה של חול. ידוע על סופות מאדים מאז שהחלו לצפות בו היה ניתן לראות סופות ענק חולפות על הכוכב האדום, אך לא היה ידוע יותר מזה עד 1971 השנה שבה מרינר 9 הפכה למקפת הראשונה להקיף כוכב לכת מלבד ארץ. התמונות החדשות מראות שהכוכב המת אינו מת מהבחינה המטאורולוגית לפחות באשר לדיונות החול. בשתי התמונות הראשונות ניתן לראות את הדיונות החדשות שנוצרו (שימו לב לכך שהפעם הם מבחינים בין מטרים ויארדים).
בתמונה הראשונה יש דיונות בנות חודשים ספורים בתמונה השניה ניתן לראות את החומר הכהה נסחף על גבי הדיונות הישנות והבהירות. לעומת זאת בתמונה השלישית הדיונות מסיבה לא ברורה נראות כאלו שקפאו על מקומן, לעומת אזור בו הרוחות העזות הצליחו ליצור דיונות חדשות.

מפה תלת ממדית של מאדים
המפה התלת ממדית הכוללת הראשונה של המאדים, שנעשתה בעזרת נתונים ששלחה חללית של נאס”א שנמצאת במסלול סביבו, חושפת נוף קיצוני של הרים גבוהים ביותר ועמקים עמוקים במיוחד, שהתהליכים שגרמו להיווצרותם עדיין לא פוענחו. בין השאר אפשר לראות במפה את הר הגעש הגבוה ביותר שנצפה עד היום במערכת השמש ואת המכתש הגדול ביותר. לדברי המדענים, מאדים מזכיר בצורתו אגס, כשחצי כדור דרומי הוא הררי ובולט, וגבוה ב-4.8 ק”מ בממוצע מהחצי הצפוני.
המכתש הלאס Hellas שבדרום מאדים, הידוע לאסטרונומים כבר שנים רבות, הוא כנראה העמוק ביותר על כוכב לכת. דייוויד סמית ממרכז החלל גודרד, שתיאר את הממצאים במאמר בכתב העת Science אמר כי מדידות חדשות מגלות כי הלאס – שעומקו 9.6 ק”מ ורוחבו 2,400 ק”מ – נוצר מפגיעת אסטרואיד ענק בראשית ימיו של מאדים, לפני כ-4 מיליארד שנה.
אם ארצות הברית היתה נפגעת על ידי גוף זהה, אמר סמית, המכתש היה נמתח מהחוף המזרחי ועד להרי הרוקי, וסלעים ועצמים שהיו עפים מהפגיעה היו יכולים לכסות את ארצות ברית במעטה בעובי של 3.2 ק”מ.
המפה החדשה נוצרה מנתונים שאסף מכשיר שנמצא על החללית מארס גלובל סרוויירשנכנסה למסלול סביב מאדים ב-1997 והחלה את משימתה המדעית לפני שנה. המכשיר, המכונה MOLA( Laser Altimeteter Mars Orbiter(, יורה פולסים של קרני לייזר אינפרה אדומות לעבר פני השטח של כוכב הלכת, וקובע את גובהם על ידי מדידה של משך הזמן הדרוש לקרניים להגיע לקרקע ולחזור. המדענים שירטטו את המפה תוך שימוש ב-27 מיליון מדידות שנאספו במארס ובאפריל השנה ובקיץ שעבר.
קארל פילצ'ר, המנהל המדעי לחקר מערכת השמש בנאס”א אמר: “הנתונים האלה ישמשו כספר סימוכין בסיסי למשך שנים רבות בעבור מדענים החוקרים את מאדים, ויספקו השראה למגוון של תובנות חדשות על ההיסטוריה הגיאולוגית של הכוכב”.
החללית ממשיכה לאסוף כ-900 אלף מדידות ביום, והנתונים האלה ישמשו להכנת מפה מפורטת יותר בשנתיים הבאות, השוות לשנה אחת על המאדים. מפה מתקדמת יותר תשמש ללימוד התפתחותו של מאדים והתהליכים הקדומים שעיצבו את פני השטח שלו, אמרו מדענים, וכן תעזור לבחור אתרי נחיתה למשימות הבאות אליו.
החוקרים כבר משתמשים במידע כדי לבחון אזור ליד הקוטב הדרומי, שבו אמור לנחות ב-3 בדצמבר רכב החלל מארס פולר לאנדר.

מאדים היה פעם רטוב

אוקיאנוס אדיר כיסה את חצי הכדור הצפוני של מאדים לפני מיליוני שנים

ניו יורק טיימס

תקוותם הגדולה של מפתחי מארס פולאר לנדר היתה שהחללית תאתר מים על המאדים. התקווה הזאת נכזבה כמובן. אבל בזמן שישבו מתוסכלים, מקווים לקבל סימן חיים מהחללית הסוררת, יכלו אותם מדענים לקרוא בכתב העת “”Science על מחקר שעסק גם הוא במים שעל פני המאדים, וביסס באמצעות ראיות חדשות את ההשערה שלפיה השפלות הצפוניות של הכוכב היו פעם, לפני יותר ממיליארד שנים, קרקעיתו של אוקיינוס עצום (אגב, עורכים ב””Science טוענים בתוקף, כי לאובדנה של מארס פולאר לנדר לא היתה כל השפעה על תזמון פרסום המאמר).

מדובר בראיות משכנעות מאוד. “המחקר הזה מוכיח את קיומו של אוקיינוס על פני המאדים באותה דרגת סבירות שבה אנחנו יודעים שדינוזאורים הילכו פעם על פני האדמה”, אומר הגיאולוג הפלנטרי ויקטור בייקר. “אני והקולגות שלי מקבלים את הממצאים החדשים כהוכחה נסיבתית חזקה ביותר לקיומם בעבר של אוקיינוסים”, אומר גיאולוג אחר. “אני יכול להשוות את זה לבלש שמוצא אקדח מעלה עשן אצל חשוד ברצח”.

החוקרים מאוניברסיטת בראון בדקו שש קטיגוריות של ראיות, שכולן התגלו כתומכות בהיפותזה בדבר קיומו של האוקיינוס. הממצאים, המתבססים על נתונים מהחללית מארס גלובל סורוויור שנעה סביב המאדים במשך שנתיים, כוללים רמזים לקווי חוף קדומים ולטראסות המצביעות על פעולת שיטוח של גלים ועל תהליכים אחרים המתרחשים בעת נסיגת אוקיינוסים. רמז נוסף הוא, שהבקעה המרכזית של האזור היא שטוחה וחלקה באופן יוצא דופן, מה שמרמז על הצטברויות של סוגי בוץ ומשקעים האופייניים לקרקעית ים.

ד”ר ג'יימס הד, ראש צוות החוקרים, אומר כי האוקיינוס המשוער על המאדים כיסה כשישית משטח כוכב הלכת. כלומר, הוא היה גדול יותר מהים התיכון והים הארקטי יחדיו.

אף שלא היתה בממצאים כל עדות ישירה לקיומם של חיים על המאדים לפני התייבשותו של האוקיינוס, קיומן בעבר של כמויות מים גדולות היא אינדיקציה טובה לכך שבעבר שיגשגו חיים על פני כוכב הלכת.

(הקטע הבא פורסם בחדשות וואלה מדע ב11 במארס)

אחד מהסודות הכמוסים של הכוכב המסתורי, מאדים, נחשף אתמול בידי מדענים- בעזרת טלסקופ העוסק במיפוי הכוכב ורכב קרקעי החוקר את פניו גילו החוקרים שרידים לנהרות מים גועשים שזרמו על פניו בעבר.
מדידות כוח כבידה שבוצעו מתחת לפני הקרקע רומזים כי בראשיתו של הכוכב הוא עבר תקופת התקררות ארוכה, וכנראה גם קיפאון. המידע מוכיח עוד כי נוצרו על פניו מאגרי מים גדולים ונהרות שוצפים זרמו בו. על פי מבנה קליפת הכוכב, המגיע במקומות מסוימים ל-80 ק”מ מעריכים החוקרים כי זרימת המים על הכוכב גרמה להיווצרותם של עמקים וגאיות. אורך אחד הנהרות הוא כ-1600 ק”מ ורוחבו כ-200 ק”מ. הממצאים הללו מעידים על קיומו של אוקיינוס בעבר הרחוק של כוכב הלכת