‫סביבה – קורבנות שינוי האקלים / אלכס דֶה שֶׁרְבּינין, קוקו וורנר וצ'רלס אֶרהַרט‬

תזוזות בדפוסי גשמים ובקווי חוף יתרמו לנדידות המונים בקנה מידה שטרם נראה כמותו

הצבא המצרי טובע בים סוף בעוד בני ישראל חוצים אותו למדבר סיני. מתוך איורי התנך של גוסטב דורה
הצבא המצרי טובע בים סוף בעוד בני ישראל חוצים אותו למדבר סיני. מתוך איורי התנך של גוסטב דורה

מאז ראשית ההיסטוריה הרשומה בדברי הימים, נדידות של המוני אדם שנדחפו על ידי שינויי אקלים עיצבו בכל פעם מחדש את פני הציוויליזציה. בצורת מתמשכת והרעב שחוללה בכנען דחפו לפני 4,000 שנה את יעקב ובניו למצרים, והניחו את התשתית לסיפור המפורסם של יציאת מצרים בהנהגתו של משה רבנו. 3,000 שנים לאחר מכן, תקופת יובש מתמשכת ומחסור באדמות מרעה מילאו תפקיד בדחיפתם של הצבאות המונגולים ממרכז אסיה הרחק מערבה, עד אירופה, שם התיישבו רבים מהם, נישאו והתבוללו באוכלוסייה. ובמאה ה-20, קערת האבק האמריקנית, אסון אקולוגי שגרמה בצורת והעמיק עוד יותר בשל מדיניות כושלת בניהול קרקע, עקרה ממקומם 3.5 מיליון אנשים מן המערב התיכון.

היום, לסיפור הישן-נושן הזה נוספת זווית חדשה. אנו נכנסים לעידן המאופיין בשינויים מהירים באקלים, שהגורם להם הן פליטות גזי חממה מעשה ידי האדם. בשינויים הצפויים נכללים שוֹנוּת גבוהה יותר בכמויות גשמים, תדירות גבוהה יותר של אירועים קיצוניים (כגון בצורת ושיטפונות), עלייה בגובה פני הים, עלייה בחומציות מי האוקיינוסים ושינויים ארוכי-טווח בטמפרטורות ובמשקעים – תופעות שכל אחת מהן יכולה לגרום לשיבושים קשים במערכות האקולוגיות המספקות את צרכינו הבסיסיים. בעולמנו המאוכלס בצפיפות רבה יותר, ייאלצו אנשים להיעקר מבתיהם בשיעור שמעולם לא נראה כמותו.

מרבית תשומת הלב מתרכזת במצוקתן של מדינות איים שטוחות שהעלייה בפני הים מאיימת על קיומן. לפי תרחישים מסוימים, רבות מ-38 מדינות האיים הקטנות עלולות להיעלם עד סוף המאה ה-21. ועם זאת, הבעיה הניצבת בפני תושבי המדינות האלה היא רק קצה השונית. בהודו לבדה, ייעקרו מבתיהם 40 מיליון בני אדם אם פני הים יעלו במטר אחד. לרוע המזל, הצפת החופים רחוקה מלהיות הבעיה היחידה בדרום אסיה הקשורה לאקלים. מודלים שפיתחו ארתור מ' גרין ואנדרו רוברטסון מאוניברסיטת קולומביה צופים עלייה בכמות הכוללת של גשמי המונסון, לצד ירידה בתדירות הגשמים, כלומר הגשמים ירדו בכמויות גדולות יותר בפחות ימים. שינויים בעונתיות של זרימת נהרות (ככל שכיפות השלג החורפיות מצטמצמות והקרחונים מתכווצים) ישפיעו הן על החקלאות כמקור פרנסה של מאות מיליוני תושבים כפריים באסיה, והן על אספקת המזון של מאות מיליוני אסייתים החיים בערים.

אף שהבנת מלוא השפעתה של הפשרת הקרחונים על עליית פני הים עשויה לארוך שנים, התרבות האסונות הקשורים באקלים היא כבר בגדר עובדה. תדירות אסונות הטבע גדלה ביותר מפי 2 מאז שנות ה-80, ומתוכם עלה שיעורם של אסונות הטבע הקשורים לאקלים. המשרד לתיאום נושאים הומניטריים של האו"ם והמרכז למעקב אחר עקירת אוכלוסיות מקומיות מעריך שב-2008, עקרו אסונות הקשורים באקלים 20 מיליון בני אדם מבתיהם – יותר מפי ארבעה ממספרם של הנעקרים במלחמות מקומיות.

עקירה ונדידה של בני אדם, שייכפו בידי שינויי האקלים, קרובות מאוד להיות האתגר ההומניטרי הבולט ביותר – ואולי המאיים ביותר – שניצב בפני הקהילה הבין-לאומית בעשורים הקרובים. במאמר זה, אנו מבקשים לתת מושג על מה שהעתיד צופן לנו, באמצעות התבוננות בגורמים שכבר החלו להניע תזוזות כאלה בשלושה אזורים בעולם. תחילה נבחן את המתרחש במוזמביק, שם צירוף של שיטפונות מחרידים ובצורות תקופתיות לוכד את האוכלוסייה הכפרית במצוקה כפולה. אחר כך נבחן את דלתת הנהר מֶקונג. השיטפונות שם הם חלק ממקצב חיי היום-יום זה זמן רב, אבל עוצמתם בשנים האחרונות עולה על כל תקדים היסטורי, והארץ ניצבת בפני אובדן אדמה חקלאית בהיקפים אדירים בשל העלייה הצפויה בפני הים. נסיים במתרחש במקסיקו ובמרכז אמריקה, שם סערות טרופיות וסופות ציקלון עקרו מבתיהם אלפים, וסכנת בצורת היא איום יום-יומי קבוע.

שטות היא לנסות לחזות את הגודל, את הכיוון ואת המועד המדויקים של הנדידות הצפויות, ולכן נימנע מלעשות זאת. אנו מקווים שהצגת הדוגמאות האלה תדרבן אחרים לערוך ניתוחים מלאים יותר שיבדקו היכן צפויות להתרחש נדידות ההמונים האלה, ולפתח תכניות בין-לאומיות ומקומיות לסיוע לנפגעים שייאלצו לנטוש את בתיהם.

הראיות שאנו מציגים בסיפורים שלפניכם נלקחו ממיזם של הנציבות האירופית לתרחישים של שינויים סביבתיים ונדידה כפויה (EACH-FOR), מחקר גלובלי הבודק נדידות הנגרמות בשל שינויי סביבה; ומתרגיל מיפוי שערכה רשת המידע של המרכז הבין-לאומי של מדעי כדור הארץ (CIESIN) במכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה.

אנו מבקשים להודות לסוזנה אדמו וטרישה צ'אי-און מ-CIESIN ולמחברי מחקרי הדוגמה ב-EACH-FOR, מארק סטאל, אוליביה דאן וסטפן אלשר, על תרומתם.

מעוניינים לקרוא עוד: חתמו עכשיו על מנוי לסיינטיפיק אמריקן ישראל

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

ועוד בנושא

In Search of Shelter: Mapping the Effects of Climate Change on Human Migration and Displacement. Koko Warner et al. Available at www.ciesin.columbia.edu/documents/ClimMigr-rpt-june09.pdf

Environmental Change and Forced Migration Scenarios Project. Case studies and final report available at www.each-for.eu

CAREInternational Climate Change Information Center: www.careclimatechange.org

Low Elevation Coastal Zone Data and Maps: http://sedac.ciesin.columbia.edu/gpw/lecz.jsp

 

2 תגובות

  1. אני רוצה לקוות שדֶה שֶׁרְבּינין, קוקו וורנר וצ'רלס אֶרהַרט‬ ערכו מחקר רציני, כי לפחות מבחינה מדעית, ההשערות לא מכירות את הסיפור התנכ"י הרומנטי של הגירת היהודים למצריים –

    יש הרבה מידע ועדויות ארכיאולוגיות ל"גויי הים" שהיגרו דווקא ממצרים לישראל בגלל בצורת ארוכה במצריים.

    סתם אנקדוטה מעניינת.

  2. מזכיר את סיפור המרפאה שהקימו בקצה הגשר הרעוע בכניסה לחלם. במקום לטפל בגורמים, מטפלים בתוצאות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.