הדרך להפסיק שרשרת ביקוע גרעינית היא אפוא ליירט ולבלום את הנויטרונים החופשיים. בכורים גרעיניים משתמשים במוטות בקרה העשויים מיסודות כגון קדמיום (Cd), בור (B) או הפניום (Hf) הידועים בכושרם לבלוע נויטרונים ביעילות
מאת ג’ון מטסון, מתורגם מאתר סיינטיפיק אמריקן www.sciam.com
איך פועל כור גרעיני?
רוב הכורים הגרעיניים, ובהם תחנת הכוח פוקושימה דאיצ’י ביפן, הם למעשה קומקומים משוכללים שמרתיחים מים ביעילות רבה כדי ליצר חשמל. הם מנצלים את האנרגיה הנפלטת מביקוע גרעיני: שבירה של אטום כבד לשני אטומים קטנים יותר. התהליך פולט חום ונויטרונים חופשיים. אם אטום אחר קולט את אחד הנויטרונים האלה הוא נעשה בלתי יציב ועובר אף הוא ביקוע, המשחרר עוד חום ועוד נויטרונים. תגובת השרשרת הזאת מפרנסת את עצמה ומייצרת אספקה שוטפת ויציבה של חום להרתחת המים, המניעים טורבינות המייצרות חשמל.
כמה חשמל מייצרות תחנות הכוח הגרעיניות ביפן ובמקומות אחרים בעולם?
ביפן פועלים 54 כורים גרעיניים המייצרים 280 מיליארד קילווט-שעה בשנה. יפן היא יצרנית החשמל הגרעינית השלישית בעולם אחרי ארצות הברית וצרפת, כך קובעים נתוני הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית. בתחת הכוח פוקושימה דאיצ’י שנפגעה באופן קשה ברעידת האדמה שפקדה את צפון יפן ב-11 במארס 2011 פועלים שישה מתוך 54 הכורים האלה. התחנה התחברה לרשת החשמל היפנית בשנות ה-70 של המאה שעברה.
כורים גרעיניים ברחבי העולם מייצרים כ-15% מן החשמל בעולם כולו. ביפן, 30% מן החשמל מגיע מתחנות הכוח הגרעיניות שלה. ארצות הברית מייצרת יותר חשמל גרעיני, אבל שיעורו בכלל מקורות האנרגיה של ארה”ב קטן יותר, כ-20%, אחרי פחם (45%) וגז טבעי (23%).
מהו הדלק של תחנת כוח גרעינית?
רוב הכורים הגרעיניים פועלים על אורניום שעבר “העשרה” באורניום 235, איזוטופ שעובר בקלות ביקוע. (איזוטופים הם אטומים בעלי מסה אטומית שונה של יסוד מסוים, הם נבדלים זה מזה במספר הנויטרונים.) האיזוטופ הנפוץ ביותר בטבע הוא אורניום 238 (92 פרוטונים ו-146 נויטרונים) אבל האיזוטופ הזה אינו בקיע, ולכן יצרני החשמל מעלים את ריכוז האורניום 235 (92 פרוטונים ורק 143 נויטרונים) לכמה אחוזים. די בריכוז הזה כדי לקיים ביקוע מתמשך וייצור חשמל סדיר. את האורניום המועשר אורזים במוטות עגולים המצופים בשכבת מגן מתכתית, למשל של סגסוגת צירקוניום (Zr). בליבת הכור מוטות האורניום טבולים במים.
כור מספר 3 בפוקושימה דאיצ’י פועל על דלק הקרוי תחמוצת מעורבת (MOX) שבה מערבבים עם האורניום גם חומרים בקיעים אחרים, כמו פלוטוניום המיוצר מדלק גרעיני משומש או מפירוק פצצות גרעיניות.
כיצד מכבים כור גרעיני?
ביקוע גרעיני המתקיים ברציפות תלוי באספקה שוטפת של נויטרונים חופשיים העוברים מאטום לאטום: הנויטרונים המשתחררים בביקוע של אטום אחד מעוררים את ביקועו של אטום אחר. הדרך להפסיק שרשרת ביקוע גרעינית היא אפוא ליירט ולבלום את הנויטרונים החופשיים. בכורים גרעיניים משתמשים במוטות בקרה העשויים מיסודות כגון קדמיום (Cd), בור (B) או הפניום (Hf) הידועים בכושרם לבלוע נויטרונים ביעילות. כשיש תקלה בכור, או כשהמפעילים רוצים לכבות אותו, הם מורידים בשלט-רחוק את מוטות הבקרה לעומק המים המצויים בליבת הכור כדי לספוג את הנויטרונים ולהפסיק את התגובה הגרעינית.
האם כור גרעיני יכול להינתך אפילו לאחר שהתגובה הגרעינית הופסקה?
גם אם מוטות הבקרה מילאו נאמנה את תפקידם והפסיקו את תגובת הביקוע, מוטות האורניום אוצרים בחובם חום רב. יותר מכך, תוצרי הביקוע, האטומים הקטנים יותר שנוצרו מפירוק גרעיני האורניום, הם רדיואקטיביים וההתפרקויות שלהם משחררות חום רב. ולכן, הכור ממשיך לייצר ולפלוט חום גם כשהביקוע נפסק.
אם שאר החלקים בכור פועלים באופן תקין, המשאבות ימשיכו להזרים נוזלי קירור (בדרך כלל מים) כדי לסלק את החום שהכור הכבוי פולט. ביפן, גרמו רעידת האדמה והצונמי שבא בעקבותיה להפסקות חשמל שניתקו את מערכות הקירור של הכור. לפי דיווחים לעיתונות, מחוללי הגיבוי (גנרטורים) של תחנות הכוח כשלו מיד לאחר מכן והשאירו את הכורים לא מקוררים ובסכנה גדולה של התחממות-יתר.
ללא אספקה שוטפת של נוזלי קירור, ליבת הכור הלוהטת עלולה להרתיח ולאדות את המים המצויים בליבה ולחשוף את מוטות האורניום. אם מוטות הדלק נשארים חשופים הם עלולים להינתך. כשזה קורה, דלק רדיואקטיבי חם מתחיל להצטבר בקרקעית האולם המכיל את הליבה. בתרחיש הגרוע ביותר למקרה של התכה, עלולה שלולית הדלק הגרעיני הלוהט להתיך את הפלדה המחזיקה את המתקן ולחדור דרכה, ודרך מחסומים נוספים ולצאת החוצה. במקרה כזה עלולה להיפלט לסביבה כמות אדירה של קרינה רדיואקטיבית.
כיצד אפשר למנוע התכה של הכור?
מפעילי הכור ביפן ביצעו כמה ניסיונות לקרר את הכורים, ובהם שאיבת מי ים אל תוך הכור כדי להחליף את נוזלי הקירור האוזלים. חברת החשמל של טוקיו הזרימה לכורים גם חומצה בּוֹרית, חומר לספיגת נויטרונים.
עד כמה חמור המצב?
נכון לכתיבת שורות אלה, שלושה כורים בפוקושימה דאיצ’י פגועים באופן ניכר. ביחידות 1 ו-3 אירעו פיצוצים שהרסו קירות חיצוניים. הפיצוצים נגרמו כנראה לאחר התלקחות מימן שהצטבר בכור. המימן נוצר בתגובה בין המתכת צירקוניום העוטפת את מוטות הדלק ובין מי הקירור, תגובה המעידה על הטמפרטורות הגבוהות באופן קיצוני השוררות בכור. ואולם, נראה שהמכלים הפנימיים עדיין לא ניזוקו. פיצוץ שלישי דווח ב-15 במארס בכור 2, והמצב שם נראה כרגע חמור יותר. פני המים בבריכת האגירה המקיפה את מכל הכור ירדו לאחר הפיצוץ והדבר מעיד על כך שהתא המגן על הכור נפגע.
בכל שלוש היחידות, 1, 2 ו-3, ירדו פני המים במידה כזאת שמקבצי המוטות נחשפו לפרק זמן כלשהו. משערים שמוטות הדלק האלה נפגעו. בנוסף, דליקה שפרצה בבריכת אחסון של מוטות משומשים בכור 4 מסכנת אף היא את מעט העובדים שנשארו שם.
האם האירוע הזה דומה לאירועים קודמים בצ’רנוביל ובאי שלושת המילין בארה”ב?
תקלות גרעיניות מדורגות בסולם בין לאומי של שבעה שלבים (סולם INES), והפקידים הרשמיים היפניים דרגו בתחילה את התקלה כתקלה ברמה 4, כלומר “תאונה בעלת השפעה מקומית”. אבל הפיזיקאי פרנק פון היפל מאוניברסיטת פרינסטון אמר לניו יורק טיימס שהמצב בפוקושימה דאיצ’י “חמור הרבה יותר מזה שהיה באי שלושת המילין.” התקלה בכור הזה, שהייתה החמורה ביותר בארה”ב, דורגה כתקלה ברמה 5, כלומר “תאונה בעלת השפעה רחבה יותר”.
התאונה באי שלושת המילין בפנסילבניה, שאירעה ב-1979 נבעה משילוב של תקלה במערכת הקירור וטעות אנוש, והיא גרמה להתכה חלקית: כחצי מליבת הכור ניתכה ויצרה שלולית בקרקעית מֵכל הלחץ מפלדה. מכל הפלדה לא נפגע, אבל קרינה דלפה לסביבה.
התקלה בצ’רנוביל ב-1986 הייתה הרסנית הרבה יותר ודורגה ברמה 7, או “תאונה גדולה” בסולם INES. בתחנת הכוח בצ’רנוביל שבאוקראינה, שהייתה אז חלק מברית המועצות, גרמה קפיצת מתח לפיצוץ באחד הכורים שגרם לפליטה אדירה של קרינה לאוויר. שני עובדים מתו תוך כמה שעות, על פי דוח ועדת ביקורת אמריקנית. 28 עובדים מתו בחודשים שבאו אחר כך מהרעלת קרינה. הנשורת מצ’רנוביל התפשטה על פני שטח גדול מאוד ולכן קשה מאוד לקבוע במדויק את השפעותיה על הבריאות. דוח ועדה מדעית של האו”ם קבע ש-6,000 בני אדם שהיו בעת הפיצוץ מתחת לגיל 18, ושהו באוקראינה, בבלרוס או ברוסיה, סבלו עד שנת 2006 מסרטן בבלוטת התריס, ושזהו חלק קטן מן האנשים שכנראה לקו במחלה בשל החשיפה לקרינה.
35 תגובות
בנוסף, ראיתי כרגע את תשובתו של מיכ*אל והיא מכילה יותר אינפורמציה מתשובתי הראשונה לך. אני מסכים בהחלט, חשובה מאד גם הדרך והמהירות בה המערכת הופכת על-קריטית.
חיים,
הערה נוספת, אורניום 238 אינו נחשב לחומר בקיע בכורים הוא מהווה בולע של נויטרונים, כך כשמדברים על מסה קריטית מדובר על אורניום 235 זאת הסיבה שמדברים על העשרת אורניום.
חיים:
אהוד אולי ישלים את התשובה ויתקן את הדרוש תיקון אבל בינתיים:
מסה קריטית זה לא רק מסה.
המסה הקריטית היא גם פונקציה של ריכוז החומר הבקיע (נמוך יותר בנוזל מאשר במוצק) ופיזורו הגיאומטרי (כדור יהווה מסה קריטית הרבה יותר בקלות מאשר שלולית).
גם הריכוז המהיר של המסה לאזור אחד הוא חשוב כי אם החומר אינו מתרכז מספיק מהר יחול פיצוץ קטן של אזור שהגיע למסה קריטית והוא יפזר את שאר המסה וימנע את השתתפותה בפיצוץ. בהתכת המוטות, הריכוז (אם אפשר לקרוא לשלולית ריכוז) אינו מספיק מהיר. כדי להשיג את מהירות הריכוז הנדרשת בפצצות אטום משתמשים במנגנונים מאד זריזים ומסונכרנים (כמו פיצוץ חיצוני ששולח את חלקי המסה בו זמנית למרכז).
חיים,
גם כור מגיע למסה קריטית בפעולה תקינה. השאלה היא כשראקציית שרשרת יוצאת מכלל שליטה מה מפסיק אותה ומתי? כאשר מוטות הדלק ניתכים ומתמזגים לרוב אין בעיה של קריטיות כיון שהמסה הקריטית של מערכת תלויה בגיאומטריה. דרושה מסה שונה לכדור הומוגני של חומר בקיע ולמשטח של חומר בקיע. במשטח (כפי שיווצר אם ניתכת הליבה) יש בריחה מאד גדולה של נויטרונים דרך דפנות המשטח. הנויטרונים שנפלטו דרך דפנות המשטח אינם תורמים לריאקציית השרשרת. לדעתי (לגבי נקודה זו איני בטוח) סה”כ המסה של חומר שקיע בכור אינה גבוה בהרבה מהסמה הקריטית בקונפיגורציה אופטמלית (יש כמובן ל”שמור” קצת חומר בקיע בצד כדי ליצור אנרגיה אבל אני חושב שלא מדובר בהרבה. לסיכום התכה של מוטות הדלק אינה מובילה ליצירת מסה קריטית.
פיצוץ אטומי, הכוונה לפיצוץ נוסח הפצצה שהוטלה על הירושימה ונגסקי. העיקרון בפצצות גרעיניות הוא להגיע למסה קריטית של אורנים 235 או 238 ואז מתרחש בחומר ביקוע גרעיני בלתי מבוקר.
זה מה שקורה בכור גרעיני כושל. מוטות הדלק מתחממים וניתכים ומתמזגים ואז ישנה מסה קריטית. אז למה לא יכול להתרחש ביקוע בלתי מבוקר של גרעיני האטום?
חיים,
אני לא יודע למה אתה קורא פיצוץ אטומי. הדבר המרכזי אותו יש להבין הוא כור אינו פצצה (למרות שברעיון זה החזיקו המדענים בגרמניה הנאצית). בכור כאשר מתרחשת ריאקציה לא מבוקרת היא יוצרת חום החום גורר פיצוץ לרוב כימי (פיצוץ מימן) ואז עם פיזור החומר הבקיע (האורניום) מפסיקה ריאקציית השרשת. כורים בנויים על איזון מאד עדין התקן של הכורים הוא כזה שכל התחממות תפגום בריאקציות הגרעיניות (הראיקטיביות של הכור). כלומר לכורים יש משוב תרמי שלילי (הריאקטביות הגאעינית יורדת כאשר הטמפרטורה עולה). הנדסית כורים הם בטוחים וככל שהם מתקדמים הם נעשים יותר ויותר בטוחים. היה גם רעיון של אדוראד טלר לבנות כור שהוא אינהרנטי בטוח הוא כינה זאת Ph. D proof
כך שגם משהו עם ידע (בעל תואר דוקטור) לא יכול לעשות במתכוון נזק לכור. ההגנה בכורים כאלה היא מחוקי הטבע ולא מחוקי ההנדסה. הרעיון הזה הוליד את כורי הTRIGA
תודה אהוד
אני הבנתי שבכור של הפלוטוניום דווקא כן עלולה להתרחש לבסוף ריאקציה גרעינית – RUN AWAY.
מקווה לטוב, לא יודע איך להתכונן לרע.
למה?
חיים
בכור ליצור אנרגיה לא יתרחש פיצוץ גרעיני, אף פעם.
למה אף אחד לא עונה לשאלתי?
איציק ג.
ניתן להבין את פעולתן של כור באופן סכמתי ופשטני בצורה הבאה:
ישנו המנגנון הגרעיני -ראקציית השרשרת המייצרת בזמן פעולת הכור את החום המשמש ליצירת חשמל.
ישנו מנגנון פינוי חום האחראי על סילוק החום מאזור מוטות הדלק שם מתבצעת הריאקציה הגרעינית.
לגבי הריאקציה הגרעינית היא מתרחשת באמצעות ריאקציית שרשרת. ריאקציית שרשרת מתוארת באופן הבא: ניטרון מבקע גרעין של חומר בקיע (אורניום 235) כתוצאה מהביקוע נפלטת אנרגיה (חום) אבל לא פחות חשוב, נפלטים ניטרונים נוספים שגורמים לביקועים נוספים. חשוב מאד שריאקציית השרשרת תהייה יציבה קרי על כל ניטרון שגורם ביקוע וגורם פליטת ניטרונים נוספים אמור (בממוצע)רק אחד מהניטרונים שנפלטו לגרום לביקוע נוסף. במקרה ובממוצע יותר מניטרון בודד גורם לביקועים נוספים התהליך יוצא מכלל שליטה ויש תקלה גרעינית. במקרה ובממוצע פחות מניטרון בודד גורר ביקוע הריאקציה הגרעינית דועכת.
כור מאוזן בצורה עדינה כך שאוכלוסיית הניטרונים נשארת קבועה בזמן. ממה מושפעת אוכלסיית הניטרונים? ישנה יצירה של ניטרונים בביקוע וישנה היעלמות של ניטרונים על ידי בליעה בחומרים שאינם בקיעים (מוטות בקרה למשל) ודליפה של ניטרונים מחוץ לכור סה”כ התהליכים צריכים להיות מאוזנים.
לשאלתך לא צריך להרוג את כל הניטרונים כד להפסיק כור רק צריך לדאוג כי יותר ניטרונים ייעלמו מאשר נוצרים והאוכלסיה דועכת מעצמה. השיקולים מאד דומים לשיקולים של גידול אוכלסיה או דעיכה רק שעבור בני אדם קיימים שני מינים ויש לבחון את מספר הזוגות שניתן לייצר. עבור ניטרונים השאלה יותר פשוטה.
ביפן כובתה ריאקתיית השרשרת על ידי מוטות הבקרה אבל גם לאחר מכן ממשיך להיווצר חום באיזור הדלק (ללא קשר לניטרונים) .
איציק ג.
מה שאתה מבקש הוא מה שקורה ממילא.
מדענים שמוכנים להגיב כאן בהתנדבות עושים זאת.
בנושא מנגנון הפעולה של כורים גרעיניים תוכל לקבל את האינפורמציה המקיפה ביותר מאהוד.
הוא כבר כתב כמה תגובות בנושא שאלתך וביניהן זו:
https://www.hayadan.org.il/haim-cohen-from-ariel-on-atomic-power-station-1403114/#comment-287557
וגם זו:
https://www.hayadan.org.il/haim-cohen-from-ariel-on-atomic-power-station-1403114/#comment-287545
למר בליזובסקי שלום
בהרבה כתבות יש לקוראים שאלות ענייניות שהיה כדאי לתת להם תשובה כדי להרחיב את ההבנה או להבהיר נקודות נוספות ( כמו למשל השאלה שלי לעיל )
היה טוב אם מישהו בר סמכא היה מגיב להם. אולי מישהו ממכריך המדענים שיכול להציץ מדי פעם בכתבות בנושאי התמחותו ולענות לקוראים.
אני מאמין שהם יעשו זאת אפילו בהתנדבות, אם רוממות דעת הציבור בליבם.
מעניין אותי לדעת מה צריך לקרות כדי שיתרחש פיצוץ אטומי?
קורות חיים של ד”ר דורקוביץ’
http://www.porthopehealthconcerns.com/CV%20-%20Dr.%20Asaf%20Durakovic%20M.D,%20Ph.D,F.A.C.P.htm
מי שמעוניין בסקירה פרטנית לגבי מה שמתחולל כרגע ביפן ולמה ניתן לצפות
ד”ר אסף דורקוביץ’ רופא ומומחה בעל שם בינלאומי בנושא מתראיין
http://www.youtube.com/watch?v=A_qtC8R20Wo
לנקודה, כי אני יקר מדיי או פשוט בגלל שזה נגמר לפני 65 שנה !!
לקחתי בחשבון תגובה אירונית כמו שלך, למעשה אין דרך יותר נחמדה לומר את זה..לא התחילו לבנות כורים לפני עשור אלא יותר מחמישים שנה לכן עשר שנות החסד מזמן מאחורינו, היו צריכים בזמן כלשהוא להבין כי משהו לא נכון בחיבור בין הדלק לבין הכור עצמו ושזה מזמין אסונות כמו זה!
אפרופו מנהטן, ניסיתי לפני 3 שנים (בטוקבקים) לדחוף רעיון של פיתוח מנגנון היתוך גרעיני בסגנון פרוייקט מנהטן..כלומר להעלות את הדחיפות לרמה כזאת שתצדיק שיתוף פעולה בינלאומי..כי בקצב הנוכחי כבר חמישים שנה השקיעו מאות מיליארדים ובינתיים אנחנו מקבלים רק הסברים למה אי אפשר, את זה יכולתי לתת בהרבה יותר זול- רק כמה מיליונים ועוד עם מסיבה התפרעותית בימי שישי !
נקודה:
בצ’רנוביל אולי מתו בקושי כמה עשרות אבל אחרי העשרות האלו מתו בקלות כמה אלפים.
https://docs.google.com/viewer?url=http%3A%2F%2Fwww.iaea.org%2FPublications%2FBooklets%2FChernobyl%2Fchernobyl.pdf
מה שחשוב זה לא אם הם מתו בקושי או בקלות אלא עצם העובדה שהם מתו.
אני רוצה להזהיר מפני עדכונים חדשותיים דרמתיים מידי.
מאחרוי פירסומים כאלו ואחרים על אנרגיות יש הרבה מאוד כסף.
בקיצור מה שאני אומר הוא שישנם חברות אנרגיה שתרווחנה הרבה כסף על ידי זריעת בהלה ופחד בציבור מפני כור גרעיני.
יש לקחת את הדברים בפרופורציות.
בצ’רנוביל נהרגו בקושי כמה עשרות בעקבות “האסון הגדול”
בתאונות דרכים בארץ נהרגים כמה מאות מידי שנה.
קחו הכל בפרופורציה.
הכל כסף.
ציקלון, אני לא מבין מדוע לא לקחו אותך לפרויקט מנהטן.
כתבה ברורה וטובה
זה כור מיושן, ברור שאפשר לתכנן היום משהו שיהיה עמיד בפני כשלים כאלה.
רק עדיף לכולנו שנרד בכלל מהטכנולוגיה המזהמת והמסוכנת הזו.
כשאני צריך לכבות קומקום אני לא מפעיל מוטות אלא פשוט מנתק את החשמל!
כאשר רוצים לכבות תחנת כח המופעלת בדלק פשוט סוגרים את הברז ובלי דלק אין חום!
אבל כאשר רוצים לכבות כור גרעיני מכניסים מוטות הסופגים את הנייטרונים החופשיים וכך האורניום מתקרר! לי זה נשמע כמו כשל חמור בחשיבה !!
מישהו אמר ועשה משהו לפני 50 שנה ומאז לא בדקו מה ואיך ניתן לשפר..קודם כל למוטות יש חום מסויים אותו ניתן לדעת וכנראה יודעים ולכן מרגע הפסקת אספקת הנייטרונים (בכל דרך שהיא) יש להזרים כמות ידועה של נוזל או של חומר אחר שיספוג את החום הנותר (הידוע בכמותו)
!
שנית ניתן היה לתכנן את הכור כך שיהיה ניתן לשגר את המוטות לתחתית עמוקה של מאות מטרים מלאה בנוזל שיקרר את המוטות או סתם חול שיספוג את האורניום הנוזלי לתוכו!
בכלל העובדה שהכור בנוי כיחידה אחת היא מעשה לא חכם שלא לוקח בחשבון תרחישים שונים בהם יש צורך מיידי בניתוק בין האורניום לבין הכור..זה בערך כמו מיכל דלק בתוך תחנת כח !!
אין ספק שמדובר כאן בכשל תכנוני יסודי שמחייב תכנון מחדש של כורים גרעיניים על סמך הנחות יותר מציאותיות !!
הכתבה טובה הואיל ומופיעים בה פרטים נוספים-כמו מוטות לשיכוך תגובת השרשרת.
הכתבה מסבירה כי ללא פעולת משאבות קרור ממשיכים מוטות האורניום להתחמם למרות מוטות
השיכוך. הכתבה לא מסבירה כי כאשר מוטות האורניום ניתכים למעין שלולית תעלה הטמפרטורה של הליבה לדרגה בילתי נסבלת וזאת כתוצאה של ריכוז כל האורנים בגוש אחד “השלולית”.
הכתבה לא מציינת כי אם מגיעים לשלב זה , (שלב 7) כל האזור 40X40 ק”מ יזוהם להרבה שנים.
לסיכום חיסכון גרעיני במשך 40 שנה עלול להפוך ל 1600 קמ”ר שאי אפשר לגור בהם במשך 30 שנה.
נא לקחת עט ונייר ולעשות את החשבון.
אני מבין שמוטות הבקרה בולעים את הנויטרונים שעוברים בן המוטות וכך עוצרים את התהליך.
אך מה עם הנויטרונים שנעים בתוך המוטות ויכולים להמשיך את תגובת השרשרת ? איך הם דועכים ?
בסביבות 2000 – 2500 צלזיוס.
למי שמתעניין בשלבי ההרס בדיוק:
http://en.wikipedia.org/wiki/Nuclear_meltdown
מצטרף לאסף לאיזה מעלות מגיעים הכורים האלה(ממישהו שמבין באמת…גם אני קראתי את הכתבה והבנתי שצריכים להיות מעלות להתכת פלדה סלחה עומר. )
לאסף:
כאשר מערכת הקירור עובדת אז הכור כנראה פועל בכמה מאות בודדות של מעלות צלזיוס כדי ליצור אד שחון. כאשר מערכת הקירור נכשלת אז המוטות מקוררים ע”י אוויר (כי זה מה שיש בסביבתם) והמערכת מגיע לאלפי מעלות. אני סבור כך לא משום שאני מבין בכורים אלא רק מהתאור בכתבה.
לא ציינו הטמפרטורות… עד כמה חם החום?
איזה יופי של מאמר.פשוט תענוג.
כתוב בצורה פשוטה מאוד ומובנת.
הלוואי שכל המאמרים יהיו כתובים בצורה כזאת פשוטה ומובנת.
אני יודע שזה קצת קשה.כי הרבה קוראים הם אנשים שמבינם בתחום המדע.
אבל ישנם גם לא מעט אנשים שלא בקיאים ולא למדו את התחום,וכתוצאה מכך לא מכירים את המושגים.
אבל עדיין מאוד אוהבים את הנושאים המדעיים.
אני בטוח שאפשר למצוא איזו דרך ביניים לכתיבה שתהיה קצת יותר קלה להבנה.
בכל מקרה.אתם עושים עבודה מצוינת ואני נהנה לקרוא.
(רק שאני צריך ריכוז מכסימלי בקריאת חלק מהכתבות).
יום טוב ובהצלחה.
תודה, היה מרתק לקרוא