לאחרונה רבו הדיבורים על תיירות חלל, בעיקר באמצעות חלליות פרטיות. האם מדובר בשוק בעל פוטנציאל רווח ניכר, כפי שטוענים יזמי החלל השונים, או שמא מדובר במיצג יקר של יחסי ציבור?
טל ענבר, גלילאו 112
לאחרונה רבו הדיבורים על תיירות חלל, בעיקר באמצעות חלליות פרטיות שונות המתוכננות או הנבנות כעת בארצות-הברית ובאירופה. לחברת וירג'ין גלקטיק שייסד המיליארדר הבריטי סר ריצ'רד ברנסון (Branson) קמו מתחרים מבית (ובהם יוזמה של מייסד אמזון ג'ף בזוס, Bezos) ומחוץ – עם הכרזת תאגיד התעופה והחלל האירופי EADS Astrium על כניסתו לשוק תיירות החלל ועל פיתוח חללית נוסעים חדשה, שתטוס לחלל בשנת 2012.
האם מדובר בשוק בר-קיימא, בעל פוטנציאל רווח ניכר, כפי שטוענים יזמי החלל השונים, או שמא לפנינו פעלולים יקרים של יחסי ציבור, הפונים רק למיליונרים משועממים המחפשים לעצמם ריגושים חדשים?
האביר הלבן של רוטאן
תיירות חלל תת-מסלולית (שבה החללית מגיעה לגובה של כמאה ק"מ, אך אינה נכנסת למסלול הקפה סביב כדור-הארץ) התאפשרה בראש ובראשונה בזכות תחרות פרס האיקס והצוות שזכה בו באוקטובר 2004, בראשות מתכנן החללית הפרטית המאוישת הראשונה, ברט רוטאן (Rutan).
רוטאן וצוותו בנו את החללית המכונה SpaceshipOne, הנראית כמטוס גוץ בעל כנף רחבה. חללית זו נישאת לאוויר לגובה רב על-ידי מטוס אחר מתכנונו של רוטאן, המכונה "האביר הלבן" (White Knight). משהגיע מטוס-האם לגובה המיועד, החללית הקטנה ניתקת מגחונו, נופלת מעט לשם צבירת מרחק ביטחון מהמטוס שהעלה אותה לגובה, ומפעילה את מנועה הרקטי.
לאחר בערה קצרה, החללית ממשיכה בטיפוס לגובה רב – ומבצעת מסלול קשתי, שבחלק ממנו זוכים הנוסעים בה לחוות תחושת ריחוף, חוסר משקל (כמעט – זהו מצב של מיקרו-גרביטציה, שאנשים שאינם מומחים נוהגים לכנותו "אפס כוח משיכה"), הנמשך דקות ספורות.
לאחר הריחוף בחלל שבה החללית אל אטמוספרת כדור-הארץ, והיא גולשת לנחיתה כדאון ונוחתת על מסלול בשדה התעופה שממנו המריא עמה מטוס-האם כשעה קודם לכן. כמה חלליות תיור הנמצאות כיום בשלבי פיתוח יוכלו לנחות על מסלול בשדה תעופה קרוב תוך שימוש במנועי סילון. לחלליות אלה יתרון מסוים על חלליות דואות, במיוחד במזג אוויר סוער.
שני מנהלים בכירים בחברת וירג'ין גלקטיק ביקרו לאחרונה בישראל, לרגל השקת פעילות החברה בארץ. שוחחתי עם אלכס טאי (Tai), טייס חיל האוויר הבריטי לשעבר המחזיק בכמה שיאי מהירות בטיסה ומשמש כיום כמנהל התפעול של החברה. על פי התכנון יטיס טאי את החללית בטיסתה המסחרית הראשונה, שבה יטוס ריצ'רד ברנסון עצמו, עם הוריו, אשתו וילדיו. בשיחה עמו למדתי רבות על תכניותיה העתידיות של החברה ועל פיתוחים שונים שהיא מעורבת בהם, המתפרסמים כאן לראשונה.
העלות לשיגור לפי ק"ג
בהתייחסו לתכן (design) השונה של מטוסי החלל של המתחרים (EADS וחברת Rocketplane), אמר טאי כי הרעיון להתקין מנועי סילון בחללית, לצורך המראה עצמית בלא מטוס-אם, מאפשר אמנם גמישות תפעולית רבה יותר, אך משלמים על גמישות זו ביכולת הנשיאה של מטוס החלל – ארבעה נוסעים משלמים במקום שישה בחללית של וירג'ין.
יתר על כן, אפשר להמיר את משקל המנועים הללו לדלק רב יותר בחללית של וירג'ין, ובכך להגדיל את זמן הריחוף בתנאי מיקרו-גרביטציה. בתשובה על שאלתי בדבר האפשרות להשתמש בחללית של וירג'ין לצרכים מדעיים, על-ידי שיגור מטעדים מדעיים, תוך צמצום כמות הנוסעים או אף במשימה עם טייס בלבד, אמר טאי כי החברה בוחנת את הסוגיה וכי בעתיד הלא-רחוק תפרסם הודעה על האפשרויות לחוקרים להשתמש במטוס החלל לצורכי מחקר.
תחום מעניין ביותר, שאליו שואפת וירג'ין גלקטיק להיכנס, הוא השיגור האווירי של לוויינים לחלל. לדברי טאי, "יש באפשרותנו להוריד באופן דרמטי את עלות השיגורים לחלל. אינני יכול לומר לך בכמה, אבל העלות לשיגור ק"ג אחד לחלל תרד באופן ניכר ביותר ביחס למחיר כיום" (העומד על כ-20 אלף דולר לק"ג מטען למסלול, ט.ע.). תכניות השיגור האווירי של וירג'ין גלקטיק יעשו שימוש במטוס הנושא את החללית, ובכלי שיגור חדש, שפרטים על אודותיו לא פורסמו.
החברה שואפת להיכנס בשלב מתקדם יותר לתחום של תיירות חלל מסלולית, ואף לפתח נישה ייחודית של טיסות מהירות ביותר בין יעדים שונים בכדור-הארץ. טאי: "שווה בנפשך טיסה של מנהלים בכירים מלונדון לניו-יורק, שתארך קצת פחות משעה, במקום שבע שעות במטוס אירבוס. יתר על כן – אתה יודע כמה כסף עולה לנו להלין טייסים ודיילים בניו-יורק? אנו משלמים לעתים על שמונים חדרי מלון ללילה! דבר זה ייחסך בטיסות הלוך ושוב." טאי סירב לפרט לוחות זמנים להשלמת המיזמים החדשים של וירג'ין גלקטיק.
אירופה מצטרפת למשחק

בסלון האווירי שנערך בפריז ביוני השנה, חשף תאגיד התעופה והחלל האירופי EADS Astrium תכניות למיזם תיירות חלל חדש פרי פיתוחו. במסגרת מיזם זה ייבנה מטוס חלל קטן, שיוכל להטיס ארבעה נוסעים (פרט לצוות) אל שולי החלל, בפרופיל טיסה דומה לזה שמציעה חברת וירג'ין גלקטיק, אך בהבדל מהותי: למטוס החלל של אסטריום שני מנועי סילון, החוסכים את הצורך במטוס-אם ומאפשרים המראה ונחיתה בשדות תעופה רבים מאוד (בניגוד לחללית של וירג'ין, הנזקקת למסלול המראה מיוחד עבור מטוס-האם).
תאריך היעד לטיסה הראשונה של החללית האירופית המסחרית הוא 2012, ובשיחה שקיימתי עם מנהל תחום תיירות החלל ב-EADS, כריסטוף שוואניאק (Chavagnac), הוא ציין כי בניגוד למתחרים, החברה אינה מתכננת לאפשר ריחוף חופשי של הנוסעים. שוואניאק ציין כי בחברה מתגאים בתכנון מיוחד של הכיסאות בחללית, שיעניק לנוסעים נוחות רבה ככל האפשר בעת ההאצה לחלל ובעת הכניסה חזרה לאטמוספרה.
דרישת שלום מאוקלהומה
חברת תיירות חלל נוספת המתעתדת לנגוס בעוגת תיירי החלל היא חברת Rocketplane Global מאוקלהומה, ארצות-הברית. החברה עוסקת זה שנים בפיתוח מטוס חלל המבוסס על גוף מוסב של מטוס מנהלים סילוני מוכר בשם לירג'ט. רוקטפליין גלובל אינה עוסקת רק בבניית מטוס החלל, אלא גם בפיתוח התשתית לנמל חלל חדש, הקרוי "נמל החלל אוקלהומה" ( Oklahoma Space Port).
מדובר בבסיס שהיה שייך לחיל האוויר האמריקני, שממנו פעלו בעבר מפציצי ענק מטיפוס B-52. לבסיס זה מסלול ארוך ביותר, המאפשר פעילות ייחודית של מטוסי חלל מסוגים שונים. לחברה תכניות פיתוח סביבתי שיכללו גם מלון, מוזיאון חלל ומרכז מבקרים. מייסד החברה הודיע בשנת 2006, כי בכוונתו לפתוח קווי תעופה ייחודיים מאוקלהומה להוואי, ומשם ליפן. בראשית אוקטובר הציגה החברה באתר האינטרנט שלה את התכנון המחודש של מטוס החלל שלה, הכולל שינויים אחדים ביחס לדגם הבסיסי שהוצג לפני כשנתיים, פרי ניסויים במנהרת רוח ובדיקות ממוחשבות שביצעו מהנדסי החברה.
גימיק או שוק אמיתי ורווחי?
חברת מחקרי השוק Futron, המתמחה בתחום החלל, פרסמה כמה מחקרי יסוד המשמשים את תעשיית תיירות החלל, וכן את האנליסטים בתחום החלל. מהמחקרים עולה כי תיירות החלל יכולה להניב רווח ניכר, בתנאי שלא תישאר נחלתם של מיליונרים, ושמחיר הטיסות התת-מסלוליות ירד ויתייצב על כמה עשרות אלפי דולרים.
במצב זה, גורסים האנליסטים של פוטרון, יש פוטנציאל שוק שנתי של מיליארדי דולרים, כבר בראשית הפעלת טיסות החלל התת-מסלוליות. עם זאת מציינים המומחים הכלכליים של החברה, כי צפוי רווח ניכר מטיסות חלל מסלוליות לתיירים מחד גיסא, ומשירות טיסות מהירות ביותר מנקודה לנקודה בכדור-הארץ, עם מעבר בגובה רב, מאידך גיסא.
טיסות חלל מסחריות תת-מסלוליות, והחברות היוזמות אותן, נועדו בראש ובראשונה ליצור שוק חדש ולהרוויח ממנו. יחד עם זאת, פיתוחן של חלליות אמינות וזולות, שאפשר לשגרן בהתראה קצרה, היא שינוי פרדיגמטי בנגישות לחלל ותאפשר שיגור על פי דרישה של לוויינים למטרות מגוונות – אזרחיות, מסחריות וביטחוניות. אנו נמצאים בפתחו של עידן חלל חדש, העידן המסחרי, שאת ראשיתו אנו חווים כיום ושאת עתידו קשה לשער.
חשבו, לשם ההשוואה, על האנשים שראו את האחים רייט ואת חלוצי התעופה לפני למעלה ממאה שנים, ועל תגובת התקשורת לחידוש של התעופה. אין ספק כי כניסתן של חברות ענק וגיוס הון רב לתעשייה החדשה יאפשרו בעתיד לאנשים רבים לחוות את הטיסה לחלל באופן בלתי אמצעי, ובמחיר נמוך בהרבה מהמחיר הצפוי בעתיד הקרוב.
תגובה אחת
כאשר שיחקתי לפני שנים ברעיון של חלליות ותחנות חלל המספרים שהגעתי אליהם הם קצת שונים ממה שיש כאן !
כדי ש3 מיליארד בני אדם מהעולם הפוטנציאלי יבקרו בחלל בזמן סביר של 10 שנים יש צורך בכ5000 תחנות חלל בעלי קיבולת של 1100 אנשים כל אחת כשמתוכם מאה הם עובדים ואנשי צוות , כאשר כל אדם ישהה בחלל כשבוע כדי להתנסות בכל המתקנים והחוויות שמזמן החלל ועוד דברים !
וכן יש צורך ב2000 חלליות (מאה אנשים בכל חללית) להסעת אנשים ומטען. במצב כזה בכל זמן נתון יישהו בחלל כ5 מליון בני אדם ורק כך יהיה ניתן לאפשר את חווית החלל לרוב האוכלוסיה הרלוונטית בזמן סביר !
וכדי שכל זה יתאפשר יש צורך במנוע מיזוג אטומי או שווה ערך אחרת זה לא זה באמת !
ולמרות זאת כל מה שאנו רואים היום מהווה התקדמות עצומה יחסית לקיים והתחלה מבטיחה וגם אלפי נוסעים בטיסות מסלול יעשו הבדל ביחס להיום !