גשמים שהציפו אזורים באפריקה שקודם היו יבשים, לפני 70 אלף שנה הביאו לפריחת האוכלוסיה האנושיתו ואילצו חלקים ממנה להתפשט מחוץ לאפריקה * מחקר נפרד, על תקופה מוקדמת בהרבה: היכולת לאכול פקעות האיצה את האבולוציה האנושית
שינוי דרסטי באקלים הטרופי באפריקה לפני עשרות אלפי שנים עשוי היה להיות הגורם שהאיץ את האבולוציה האנושית. כך עולה ממחקר חדש. לפני כ-70 אלף שנים, האקלים במספר אזורים באפריקה השתנה לעיתים תכופות וכלל תקופות בצורת שגרמו לייבוש אגמים, ולהרג נרחב של צמחים ובעלי חיים.
ואולם לאחר תקופה זו, האקלים התייצב והפך רטוב יותר ואיפשר לגובה פני המים בנהרות לעלות באופן ניכר. בערך באותה תקופה, צמחו מושבות בני האדם הראשונות באפריקה והם החלו להגר מהיבשבת. "האוכלוסיה התפשטה ובסופו של דבר גם ייסדה מושבות מחוץ לאפריקה. תהליך שהסתייע בזכות היציבות האקלימית, אומר ראש קבוצת המחקר, קריסטופר שולץ מאוניברסיטת סירקוז בניו יורק.
הצוות השתמש בגלעיני משקעים שנלקחו מאגם מלאווי – כחלק מפרויקט חפירה הממומן על ידי הקרן הלאומית למדעים) כדי לשפוך אור על שינוי האקלים בעבר באותו איזור. אגם מלאווי ממוקם בקצה הדרומי של עמק השבר המזרח אפריקני, בין מוזמביק, מלאווי וטנזניה.
ליבות הקרקע מן האגם הראו כי תקופות בצורת שלטו בחלקים של אפריקה הטרופית במיליון השנים אחרונות, כאשר גובה פני האגם היה מתחת ל-15% מגובהו הנוכחי, ואולם לפני 70 אלף שנים, עלו פני המים באגם.
"גלעיני המשקעים מאגם מלאווי מהווים את הרשומות הארוכות ביותר של השינויים האקלימיים האפשריים מהיבשות הטרופיות" אומר מנהל הפרויקט מטעם ה-NSF, פול פלימר. "הקשר בין העדויות על הגברת הלחות במזרח אפריקה לדוגמאות הקרקע מהאגם הם שלב קריטי באבולוציה האנושית, ולפיכך מדובר בתגלית חשובה".
מחקר: היכולת לאכול פקעות האיצה את האבולוציה האנושית
היכולת של האדם לעכל פקעות כגון תפוחי אדמה, עשוי להסביר את ההצלחה של המין האנושי על כדור הארץ, כך עולה ממחקר גנטי. בהשוואה לקופים, לבני אדם יש מספר עותקים רב יותר של גן החיוני לשבירת המולקולות של המזון המאוכסן בפקעות, ואשר עשיר בקלוריות. כך פורסם השבוע בכתב העת נייצ'ר.
קלוריות נוספות אלו היו חיוניות לאספקת מזון למוחות ההלוכים וגדלים של בני האדם, כך משערים המדענים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוס. קודם לכן, סברו המומחים כי תוספת בשר למזון היא זו שאיפשרה התקדמות זו.
ואולם ד"ר נתניאל דומיני ועמיתיו טוענים כי ההשערה לא סבירה "גם כאשר אנו בוחנים ציידים לקטנים החיים היום, הבשר מהווה אצלם רק חלק קטן מהתפריט. "לחשוב שלפני 2-4 מיליון שנים, הולך על שתיים בעל מוח קטן יכול היה להשיג מזון ביעילות, אפילו בליקוט פגרים, לא נראה סביר." אמר החוקר לאתר הבי.בי.סי.
הם גילו כי לבני האדם מספר עותקים רב יותר של גן המכונה AMY1 ואשר חיוני לייצור אנזים הרוק עמילז (amylase) המסייע בעיכול הפקעות.
6 תגובות
תגובה כללית, אבל בעיקר לשאלה האחרונה :אתה דומה בדינ.אן.איי שלך לקופים ב-98% ככה שברור שהיה אירוע מסויים שגרם להבדל העיקרי ב'בריחה' שלנו לעבר המודרניזציה שאנחנו מכירים היום, אל מול הקופים.האירוע הזה היה אירוע כדוגמת הר געש שהתפרץ ושינה את האקלים העולמי כך שאוכלוסיית בני האדם הקדמונים הגיע לאלפים בודדים, דבר שגרם להם להתמודד עם עידני קרח ולהכין כלים מתקדמים יותר,לפתח שיטות לצוד, להגר ממקומות וכו' ( עדיין לא מדבר על לדעת לשלוט באש-זה הגיע רק לפני 45 אלף שנה ) וככה הם נאלצו לחשוב ולפתח את המוח בשביל לשרוד,כאשר הם משתמשים בצלילם שדומים לכל מיני שפות בשבטים אפריקאיים כדי לשכלל שיטות צייד וככה נולדה השפה וההתקדמות האבולוציונית.לאחר סוף תקופת האקלים הקשה( כ-אלף שנה ) בוצעה נדידה אל מחוץ לאפריקה והתפשטות לאסיה מזרח תיכון אחר כך לאירופה וכו'…
מה היה הגורם, לדעתכם, שבמוח של קוף האדם התפתחה הבינה בעוד שאצל הקופים ושאר בעלי החיים אין התפתחות כזו? האם יתכן שזו היתה סוג של מוטציה שבעקבותיה התפתחה הבינה?
בסופו של דבר כל שינוי סביבתי יגרום לשינויים כלשהם במפה הגנטית שלנו, הגוף האנושי יכול להתסגל לאקלים שונה בזמן ששאר היצורים בטבע לא יעמדו בפני שינויים סביבתיים קיצוניים, חוץ מההסתגלות האנושית שהזכרתי (שהיא אינה מותנית בשינויים אבולוציוניים של אותו פרט אלא יכולת אבולוציונית שמאפשרת לבני האנוש להסתגל לתנאי טבע שונים) במשך הזמן בני האדם שהסתגלו לסביבה שונה יפתחו שינויים גנטיים במשך הרבה דורות.
לדוגמה אדם שעבר למקום שבו האקלים חם בצורה קיצונית יסתגל לחום ברמת הפרט, קרי במשך איקס זמן הגוף שלו יתאים את עצמו לתאים, אך במשך אלפי שנים יהיו באזור אנשים בעלי קוד גנטי המאפשר להם להתמודד עם הסביבה ביתר קלות, לדוגמא: הגוף יהיה ארוך ורזה על מנת לאבד חום כמה שפחות בעקבות שטח הפנים, גוון העור שלהם יהיה כהה מאוד מנגנון ויסות החום שלהם יהיה יעיל יותר מאשר אנשים במקום אחר וכתוצאה מכך יאבד פחות נוזלים, דוגמא למקרה זה ניתן לראות במקומות מסויימים באוסטרליה בהם הילידים בעלי מטען גנטי המאפשר להם להתמודד למול תנאי החום הקיצוניים.
חכמים היזהרו בדבריכם! בתגובה על החלק הראשון של המאמר מצויין פעמיים כי המעבר מיובש ללחות היה בעל השפעה על האבולוציה האנושית. לא נכון! הדבר השפיע על התיישבויות, והגירות, אך בשום פנים לא על האבולוציה. נעשה במאמר שימוש לא נכון במלה אבולוציה. האנשים בתקופות המדוברות במאמר היו בני אדם כמו כולנו – הומו ספיינס ספיינס, כמו האנשים מאה אלף שנה לפני כן. להזכירכם – האדם הנבון קיים כבר כמאתיים אלף שנה.
ואחרי כל האבולוציה הזאת הגענו להיות המין השולט על כדור הארץ, כל זאת אירע בזכות התפתחות המוח האנושי שהוא עולה על כל יצור אחר שחי בטבע, כנראה שהחסרון של הגזע האנושי בכוח,זריזות,מהירות,הסוואה, ראיה,סונאר, תעופה וכו' הניע את בני האדם להשתמש בתחבולות שונות כדי להתגבר על חסרונותייהם הפיזיים בטבע ומכך התפתח המוח האנושי שהתפתח במשך אלפי שנות אבולוציה למוח בעל יכולת עיבוד נתונים גבוה יחסית לשאר החיות, רק חבל שבני האדם משתמשים בידע שצברו כדי להרוס את הכדור שעליו אנחנו חיים.
ברור שההסבר הנכון ליכולת להתפתח אבולוציונית
טמון בפקעות, לאדם הקדמון לא היה סיכוי לנצח
פעם אחר פעם בתחרות על טרף (ובוודאי על פגרים),
מול יונקים אחרים המהירים ממנו בהרבה ומצויידים
בחוש ריח טוב עוד יותר.