מה מתכנן אובמה בחלל?

במהלך מערכת הבחירות, הציג ברק אובמה תכנית חסרת תקדים בהיקפה ובפירוטה עבור חקר החלל. מה מהתכנית הזאת באמת ייצא לפועל? בינתיים, היא גרמה למנהל נאס”א להתפטר

טל ענבר, גליליאו

לפני ברק אובמה, נשיא ארה”ב החדש, ניצבים אתגרים רבים ביותר: משבר כלכלי עולמי, מלחמה בטרור העולמי, הסגת כוחות ארה”ב מעירק ומאפגניסטן, שיקום האמון במערכת הפיננסית האמריקאית ומילוי הבטחותיו לבוחר, שהסתכמו במשפט הקליט שליווה את מערכת הבחירות שלו – Change we can believe in.

נוסף על האתגרים והבעיות הבוערות הניצבות לפתח המשרד הסגלגל צריך אובמה להנחות את נאס”א, סוכנות האווירונאוטיקה והחלל של ארה”ב, ולהתוות את דרכה לשנים הבאות. אובמה יורש סוכנות חלל המקדמת מאז ינואר 2004 את חזון הירח של הנשיא ג'ורג' בוש, לפיו על ארה”ב לחזור אל הירח בשנת 2018 באמצעות טילי שיגור חדישים, חלליות חדישות ושלל טכנולוגיות הנראות למשקיף מן הצד כשידור חוזר של מבצע אפולו מ-1961, עליו הורה הנשיא ג'ון קנדי. בנוסף, במהלך ה”משמרת” של הנשיא הנבחר אמורה ארה”ב להוציא לגמלאות את צי מעבורות החלל שלה לאור אחת ההנחיות הראשיות מדו”ח ועדת החקירה לבדיקת אסון מעבורת החלל קולומביה שאירע בפברואר 2003.

אובמה ניצב בפני סוכנות חלל שנמצאת בדשדוש מתמשך למרות הצלחותיה (כגון משימות המחקר הרובוטיות למאדים), וזאת דווקא בעת שנדמה היה כי התלהבות החזרה לירח תדביק את אגפיה השונים ואת אנשיה. בשנים האחרונות מוטחות ביקורות רבות כנגד מיזם הירח בצורתו הנוכחית. ביקורת ראשונה נמתחת על עצם השימוש ברכיבי מעבורת החלל, דוגמת מאיצים רקטיים המונעים בדלק מוצק, אשר על בנייתה הורה ריצ'רד ניקסון בשנת 1972; שנית, על הארכיטקטורה של מבצעי הירח העתידיים, שאמורים לעשות שימוש בשני טילי שיגור יקרים ביותר לכל משימת חלל בניגוד לשימוש בטיל יחיד מדגם סאטורן 5 (Saturn V) בעת מבצע אפולו; ולבסוף הושמעו ביקורות עקב ביטול מיזמי מחקר חדשניים בתחום האסטרונומיה, ביקורת על דחיית בנייתן של חלליות מחקר שונות (דוגמת חללית מחקר לירחי כוכב הלכת צדק) ועל היעדר מיקוד בעתיד של תכנית החלל האמריקנית.

מדיניות אובמה לחקר החלל

אובמה היה המועמד לנשיאות שהקדיש לנושא חקר החלל את תשומת הלב הרבה ביותר מבין כלל המועמדים לנשיאות ארה”ב מאז ומעולם. במהלך מסע הבחירות הפיץ אובמה מסמך מרשים בהיקפו, שעוסק בבעיות הניצבות לפתחה של תכנית החלל של ארה”ב – בראש ובראשונה בהיעדר מיקוד, חזון והתלהבות. אובמה הציג תכנית פרגמטית, מגובשת וסדורה שמטרתה להחזיר לארה”ב את הבכורה בתחום חקר החלל, וכן להוות השראה לדור הצעיר של תלמידים, סטודנטים, חוקרים ומהנדסים בארה”ב. ראשי הפרקים של המסמך עוסקים בכל היבט אפשרי של פעילות החלל האמריקנית. כעת, משנבחר לתפקיד הנשיא, השאלה היא כיצד הופכים פוליטיקה למדיניות (ובאנגלית זה נשמע אפילו טוב יותר –from Politics to Policy).

ואלה ראשי הפרקים המתווים את עמדותיו של נשיא ארה”ב החדש בסוגיות המרכזיות של חקר החלל ויישומיו:

• הוצאת מעבורות החלל משירות וסגירת הפער שייווצר עד להשלמת החלליות מהדור החדש: זה אחד האתגרים הראשיים הניצבים לפתחו של אובמה כנשיא. המעבורות אמורות לצאת משירות בשנת 2010, אולם חללית הדור הבא, אוריון (Orion) לא תהיה מוכנה לפני שנת 2014. הפער לא יאפשר לארה”ב עצמאות בשיגור בני אדם לחלל אלא ייצור תלות מוחלטת בסוכנות החלל הרוסית! על רקע המתיחות בין המדינות נשמעים יותר ויותר קולות הקוראים להמשיך ולהשתמש במעבורות החלל, תוך נטילת סיכון מחושב. אובמה יצטרך להכריע בוויכוח; מהצהרותיו עולה כי הוא נחוש בדעתו להורות על הוצאת המעבורות מהשירות במועד. אובמה תומך במשימת חלל נוספת מעבר לאלה שתוכננו עד 2010, אם יהיה בכך צורך, ושם את יהבו על שיתוף פעולה בין הממשלה לבין השוק הפרטי – במיוחד מול חברת ספייס (Xspacex), המפתחת את החללית דראגון.

• השלמת תחנת החלל הבינלאומית: אובמה מדגיש את מחויבות ארה”ב להשלמת בנייתה של תחנת החלל הבינלאומית, ומוכן להקצות משימת חלל נוספת של מעבורת החלל מעבר למשימות שתוכננו ותוקצבו עד 2010, אם יהיה בכך צורך.

• חיזוק המחקר המאויש של החלל: אובמה מדגיש במסמך את מחויבותו העמוקה להמשך הפעילות האנושית לחקר החלל. הוא מציין כי זוהי למעשה המשכה של פעילות הנשיא קנדי, שראה בכיבוש/חקר החלל אפשרות מעוררת השראה עבור ציבור האמריקני כולו.

• המשך המחקר באמצעות רובוטים: אובמה תומך בהגדלת ההשקעות הכרוכות בפיתוח משימות חלל רובוטיות וכן בבנייה ובשיגור של טלסקופי חלל חדשים. בין היתר תומך אובמה במשימה רובוטית להחזרת דגימות ממאדים, בחקר האסטרואידים ופלנטות נוספות.

• חקר כדור הארץ והגנת הסביבה: אובמה תומך במחקר חלל המכוון לכדור הארץ באמצעות לוויינים לשם הבנה טובה יותר של בעיות ההתחממות העולמית, המסת הקרחונים, זיהום וכיו”ב. במסגרת מחקר זה מתכוון אובמה להתמקד במשימות מיפוי, ניטור מים וגידולים חקלאיים לצורכי מזון, לטובת כלל אוכלוסיית כדור הארץ.

• ביצור מעמדה של ארה”ב בתחום האווירונאוטי: השקעות גדולות במחקר בסיסי לקידום התחום, פיתוח טכנולוגיות חדשות, תוך התמקדות ביצירת דלקים יעילים ומזהמים פחות, הפחתת רעשי המטוסים, ניהול טוב יותר של התנועה באוויר ושמירה על ביטחון ובטיחות בתעופה.

• תיאום טוב יותר בין סוכנויות פדרליות נוספות הקשורות לתחום החלל: המסמך של אובמה מצביע על סכומי העתק המושקעים בנכסי חלל על ידי סוכנויות וגופי ממשל אמריקאיים: משרד ההגנה האמריקאי, שהוציא בשנת 2008 סכום של 22 מיליארד דולר על תחום החלל (בהשוואה לכ- 15 מיליארד שהוציאה נאס”א); מנהל האוקיינוסים והאטמוספרה (NOAA); ה- NRO, שאחראי על לווייני הביון של ארה”ב, הם רק חלק ממַסד החלל המגוון והמבוזר של ארה”ב. אובמה מציין שבכוונתו לאגד משאבים וליצור שיתוף פעולה הדוק יותר בין גופי הממשל על מנת לחסוך בתקציבי העתק.

• שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החלל: שיתוף פעולה בין ארה”ב לסוכנות החלל האירופית וסוכנות החלל הרוסית מהווה מרכיב חשוב במשנתו החללית של הנשיא הנבחר. בנוסף, יש בכוונת אובמה לחזק הסכמי שיתוף פעולה מדעי שיש לנאס”א עם 13 סוכנויות חלל נוספות, בעיקר בקשר לתכנית חקר הירח.

• ביטחון בחלל: אובמה מתכוון לפעול בנושאי ביטחון חללי, ובהם מניעת הפצתו של נשק נגד לוויינים, והשגת הבנות עם מעצמות חלל דוגמת רוסיה וסין בהקשר של לוחמת חלל. אובמה מתנגד לחימוש החלל ומתכוון להציב את ארה”ב בחזית המדינות המתנגדות להפיכת החלל לשדה קרב ולעצור את מרוץ החימוש החללי. בד בבד מדבר אובמה על הפגיעוּת של נכסיה החלליים של ארה”ב ומבקש לחזק את יכולתה של ארה”ב להגן עליהם. יש בכך סתירה מסוימת עם רצונו להימנע ממרוץ חימוש בחלל, אך פיתוח התפישות של Responsive space יכול להוות צעד בכיוון.

• פיתוח טכנולוגיות חדשות: אובמה מציין כי תחום החלל משמש זרז מדעי, טכנולוגי וכלכלי ראשון במעלה, ומזכיר למעלה מ- 30,000 יישומים וטכנולוגיות שגלשו מתחום החלל לחיי היום-יום. אובמה רואה את נאס”א כגוף המוביל בארה”ב בתחום החדשנות הטכנולוגית; בכוונתו לחזק את הקשר בין נאס”א לבין העולם העסקי על מנת למנף את הפיתוחים הטכנולוגיים לכיוונים חדשים ורווחיים; אובמה מתכוון לחזק את המגזר הפרטי בחלל ואת שיתוף הפעולה בין הממשל הפדרלי לבין חברות חלל פרטיות, כולל בתחום השיגורים לחלל. נושא חשוב ביותר הוא הקלת ההגבלות על מכירה והעברת ידע וטכנולוגיות חלליות, מגבלות המקשות מאוד על ייצוא רכיבי חלל אמריקניים מחד גיסא, ומקשים על גופי חלל בעולם לפתח לוויינים מאידך גיסא. הממשל החדש יבחן את מגבלות (ITAR International Traffic in Arms Regulations) ואם יוחלט להקל בהן תהיה בכך בשורה חשובה ביותר למדינות רבות בעולם, ובהן ישראל.

• חינוך: המסמך מציג תכניות מעניינות לחינוך הנוער והציבור בארה”ב, החל משימוש נרחב באתרי אינטרנט, המשך באמצעות השתתפות פעילה של תלמידים במיזמים מדעיים וכלה בתכניות להכשרת מורים למדעים בכלל ולמדעי החלל בפרט. אובמה מדגיש גם את החשיבות של פעילות חינוכית התנסותית לסטודנטים, שישולבו במחקרי סוכנות החלל האמריקנית כבר בשלב לימודיהם בקולג'.

בחירת מנהל חדש לנאס”א

אחת ההחלטות הראשונות שעל אובמה לקבל, היא ההחלטה על זהותו של המנהל החדש של נאס”א. מנהל הסוכנות בארבע השנים האחרונות, מייקל גריפין, הודיע ביום שישי האחרון (16 בינואר) כי הוא לא ימשיך בתפקידו. הצהרותיו של גריפין בתקופה האחרונה העידו כי הוא אינו רואה עין בעין עם חזון אובמה לחקר החלל, במיוחד לא בנוגע להחלטה על שינוי מהותי בתכנון חלליות הירח וטילי השיגור שלהן. עם בחירתו של אובמה לנשיא התפטר גריפין, ואובמה לא ביקש ממנו להישאר בתפקיד לתקופת ביניים.

לאחרונה הגיש צוות המעבר של ברק אובמה, העוסק בהעברת השלטון לקראת השבעת הנשיא הנבחר ב-20 בינואר 2009, לנאס”א מסמך בן 5 עמודים המפרט שורה של נושאים לבירור, ובהם אפשרויות קיצוץ וביטול תכניות שונות בתחום החלל. יודגש, כי המסמך אינו מעיד בהכרח על כוונת אובמה לקצץ ולבטל מיזמי חלל שונים, אך יש בו כדי ללמד על הלך הרוחות בקרב קבוצת המומחים המסייעת לאובמה במדיניות החלל שלו. נציין רק כמה מבין הנושאים שעליהם נאס”א נדרשת להשיב: מהם העלויות והסיכונים בהמשך הפעלת מעבורות החלל בתצורה המאוישת עד 2015; מהן עלויות הפיכת מעבורת החלל לכלי בלתי מאויש, כולל החייאת תכנית Shuttle C; בחינת הסוגיות הכרוכות בהקטנת החללית אוריון והתאמתה לשיגור על ידי המשגר האירופי אריאן 5 או המשגר היפני H2A; בחינת העלויות של המשך התמיכה והתחזוקה של תחנת החלל, כולל היבטי בטיחות, עד שנת 2020; בדיקת אפשרויות להעלות את תחנת החלל למסלול גבוה יותר מהנוכחי, תוך בחינת אמצעי הנעה חדשים; ובחינה כלכלית וטכנית של האפשרות להסב משגר בלתי מאויש (דוגמת אטלס 5) לשם נשיאת צוות אסטרונאוטים לתחנת החלל.

במסמך, המכונה “NASA Presidential transition team request for information” מפורטים עוד עשרות נושאים הנוגעים ללווייני מחקר שנועדו לחקור את כדור הארץ, מאדים ושאר מערכת השמש; סוגיות בקשר לשותפות בין נאס”א לבין חברות חלל פרטיות ועוד. כיצד ישתלבו הנושאים במסמך עם ההבטחה של אובמה במהלך מסע הבחירות, להגדלת תקציב נאס”א בכשני מיליארד דולר מזה, ועם ההתחייבויות המדיניות של תכנית החלל האמריקנית לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות מזה?

לסיכום, תכנית החלל האמריקנית עושה שימוש בטכנולוגיות שחלקן פותח בראשית שנות השבעים של המאה העשרים. חזון נשיאותי חדש ומעורר השראה לחקר החלל יעורר הן את ממסד החלל האמריקני והן את הציבור, ויוכל להזניק את ארה”ב לשיאים חדשים של חדשנות ויצירתיות טכנולוגיות, מדעיות וכלכליות. האם ברק אובמה יגשים את הסיסמה שנשא במהלך הבחירות – Yes we can – וישיב לארה”ב את ההתלהבות מתכנית החלל, שדומה כי נגוזה מאז גדול הישגיה לפני ארבעים שנה בעת שנחת האדם על הירח? בהחלט עניין לחוזים בכוכבים….

טל ענבר הוא ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, ויו”ר אגודת החלל הישראלית. המאמר התפרסם בגיליון ינואר של המגזין “גליליאו וחידושים”

מסמך המדיניות של אובמה לחקר החלל שהוצג בעת מסע הבחירות שלו לנשיאות ארה”ב

קטעים מתורגמים מאתרו של אובמה במאמר שהופיע בסדרה על עמדתם של המועמדים לנשיאות ארה”ב, בפרק שעסק בחלל