מחקר בהובלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מראה כי סינון הזמנות DNA עלול לפספס רצפים מסוכנים שפוצלו למקטעים קצרים. החוקרים גם פיתחו אלגוריתם שמזהה את ההסוואה.
היום מעבדות רבות מזמינות מקטעי חומר גנטי דרך האינטרנט. החברות שמייצרות DNA סינתטי סורקות את ההזמנות ומחפשות רצפים חשודים. הסריקה הזו היא קו הגנה מרכזי מפני ייצור רעלנים. אולם מחקר חדש מראה שקו ההגנה הזה אינו הדוק דיו.
את המחקר הובילו פרופ' רמי פוזיס (Rami Puzis) ופרופ' איסנה וקסלר-לובלינסקי (Isana Veksler-Lublinsky) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המאמר ראה אור בכתב העת Nature Communications. שותפים לעבודה חוקרים מכמה חברות אמריקניות ומאוניברסיטת רייס שבארצות הברית.
כך סינון הזמנות DNA מפספס רצפים מסוכנים
התקנים הרגולטוריים דורשים לסמן רצף חשוד רק מעל אורך מינימלי. למשל, מקטע רציף של יותר מ-50 "אותיות" גנטיות. לכן הזמנה שמפוצלת למקטעים קצרים יותר עלולה לחמוק מתחת לרף הזה. כתוצאה מכך, סריקה שמתבוננת בכל מקטע בנפרד עלולה לפספס איום.
החוקרים בנו מאגר של רצפי רעלנים והסוו אותם בכמה דרכים. אחר כך הם העבירו את ההזמנות דרך ארבעה כלי סינון. בין הכלים היו שני כלים מסחריים, הכלי בקוד פתוח SeqScreen והאלגוריתם שהם עצמם פיתחו.
הכלים הקיימים זיהו ברגישות גבוהה רצפים שכללו מקטע ארוך מ-50 אותיות, בהתאם להנחיות. אולם שלושה רצפים חמקו מהם אף שעמדו ברף האורך. מפעילי הכלים בודקים כעת את הסיבה לפספוסים הבודדים. בנוסף, הכלי הביואינפורמטי הנפוץ BLAST התקשה להפריד בין רצפים בטוחים לרצפים מוסווים.
האלגוריתם שמרכיב את הפאזל
האלגוריתם החדש נקרא GED, קיצור של gene edit distance. הוא אינו בוחן כל מקטע בנפרד. במקום זאת הוא מעריך את המאמץ שיידרש כדי להרכיב מהמקטעים רצף רעיל מוכר. לכן הוא מזהה גם הזמנות שפוצלו.
"התוקפים נהיים מתוחכמים יותר ולכן גם מערכות ההגנה חייבות להתקדם בהתאם", מסבירה שקד טיורי-עטיה (Shaked Tayouri-Attia), תלמידת מחקר לתואר שני שהובילה את המחקר. "במקום רק להסתכל על כל מקטע בנפרד ולשאול 'האם זה רעיל?', אלגוריתם GED מעריך את 'המאמץ' שיידרש מביולוג כדי להרכיב את הרעלן מחדש במעבדה. ההסתכלות הרחבה הזו היא שמאפשרת לנו לבלום איומים מוסווים".
בבדיקה האלגוריתם הפריד במלואו בין הרצפים הבטוחים לרצפים המוסווים. הוא הגיע לדיוק של 100 אחוז, ובלי התראות שווא. הנתון הזה חשוב, משום שזיהוי מקטעים קצרים מייצר בדרך כלל התראות שווא רבות. רצפים קצרים מופיעים גם בגנים תמימים בטבע.
מה המחקר כן מראה ומה לא
המחקר אינו טוען שגורם עוין אכן ייצר רעלן בדרך הזו. הוא בוחן את מערכות הסינון עצמן, בדומה למבחן חדירה יזום. "המחקר הזה הוא דוגמה למבחן חדירה יזום, שמטרתו לבחון פרצות אבטחה ולאפשר לחברות ביוטק לתקן אותן לפני שגורמים עוינים יתחילו לנצל אותן", מסביר פוזיס.
בנוסף, החוקרים מסרו את מאגר הרצפים המוסווים לארגונים בינלאומיים שמפתחים תקני בטיחות לתעשייה. המטרה היא לשפר את הבדיקות לקראת כניסת תקנות מחמירות יותר לתוקף. בעבודה תמכו מרכז מחקר הסייבר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.
שאלות ותשובות
מה זה סינון הזמנות DNA?
חברות שמייצרות DNA סינתטי סורקות כל הזמנה ומשוות אותה למאגרי רצפים מסוכנים. כך הן מנסות למנוע ייצור של רעלנים.
מהי הפרצה שהמחקר חשף?
הכלים מסמנים רצף חשוד רק מעל אורך מסוים. לכן הזמנה שמחולקת למקטעים קצרים עלולה לעבור את הסינון.
כיצד האלגוריתם החדש פותר את הבעיה?
GED בוחן את ההזמנה כמכלול. הוא מחשב כמה קל יהיה להרכיב מהמקטעים רצף רעיל מוכר.
האם המידע הזה מסוכן?
החוקרים פרסמו את הממצאים כדי שהתעשייה תתקן את הפרצה. הם מסרו את הנתונים לגופי התקינה הבינלאומיים.
המאמר המדעי
Defending synthetic DNA orders against intra-order splitting-based obfuscation — כתב העת Nature Communications
עוד בנושא באתר הידען
- מתקפת סייבר חדשה עלולה לגרום למדענים לייצר רעלנים
- ביולוגיה סינתטית: ונטר והגנום הסינתטי
- אמריקה במבחנה: מי מחליט מה מותר למדענים
- AI מתכנן "מעגלים גנטיים" בהיקף עצום
- נבחרת iGEM של אוניברסיטת תל אביב בביולוגיה סינתטית
מקור: הודעה לעיתונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב