כתוצאה מהתהליך, נוצרו שני עוברים ששרדו למשך כמה שעות בלבד, ולאחר מכן הפסיקו להתפתח
מאת תמרה טראובמן, הארץ
שיבוט תאי עובר אנושי
מדענים בארה"ב יצרו שכפול גנטי של עובר אנושי. שכפול גנטי (שיבוט) הוא תהליך המאפשר ליצור עותקים של בעלי חיים הזהים זה לזה מבחינה גנטית. הטכנולוגיה השנויה במחלוקת נוסתה עד כה בחיות, אך זו הפעם הראשונה שמדענים יישמו אותה גם על בני אדם. כתוצאה מהתהליך, נוצרו שני עוברים ששרדו למשך כמה שעות בלבד, ולאחר מכן הפסיקו להתפתח.
השיבוט נעשה במעבדות של חברת "Advanced "Cell Technology חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית שמושבה במסצ'וסטס. בהודעה רשמית שפירסמה החברה, אמר אחד החוקרים, ד"ר רוברט לאנזה, כי לא היה בכוונתם ליצור עובר ולגדלו עד שיהיה אדם בוגר. לדבריו, הניסוי התבצע כחלק מסדרת ניסויים שמטרתם ליצור עוברים משובטים לצורך הפקת תאי גזע עובריים – תאי המקור של הגוף – הנמצאים רק בעוברים ומסוגלים להפך לכל אחד מסוגי התאים שבגוף. בדרך זו, מקווים החוקרים, יוכלו למשל להשתיל בלבלב של חולי סוכרת תאים חדשים שייצרו אינסולין במקום אלה שהרסה המחלה.
השיבוט נעשה על ידי העברת תא עור שנלקח מתורמים לתוך ביצית שנלקחה מאשה, והחומר הגנטי שלה הוסר. הגנים מהתא שהוחדר לביצית כיוונו את התפתחות העובר המשובט. כל אחד מהעוברים המשובטים הוא העתק גנטי של האדם שתרם את תא העור. הוריו, על כן, הם האמא שתרמה את הביצית והגבר או האשה שתרמו את התא.
זהותם של האנשים שתרמו את תאי העור נשמרת בסוד. רק אחד מהם ניאות להיחשף – ג'דסון סמרוויל, רופא בן 40 מטקסס. סמרוויל משותק מהחזה ומטה, כתוצאה מתאונת דרכים, וזה שנים שהוא מרותק לכסא גלגלים.
אולם מדענים שאינם קשורים לחברה האמריקאית הביעו חוסר התלהבות מהניסוי. פרופ' יוסף איצקוביץ, העוסק בחקר תאי גזע בבית החולים רמב"ם, הצביע על העובדה שאחד מהעוברים שרד רק עד שלב שבו הוא מורכב מארבעה תאים, והעובר האחר שרד רק עד שלב ה-6 תאים.
"המשמעות המדעית של הניסוי הזה מאוד מצומצמת", אמר פרופ' איצקוביץ. לדבריו, העובדה שהעוברים לא המשיכו להתפתח "אומרת שלא היתה פה התפתחות תקינה, אלא תגובה של הביצית להזרקת התא עצמו". הוא הגדיר את פרסום המחקר כ"הודעה מוקדמת, שנועדה למשוך תשומת לב ולהשיג פרסום".
גם אדוארדו מטראני, פרופסור לביולוגיה התפתחותית באוניברסיטה העברית, לא הביע התלהבות רבה מהמחקר. אולם הוא ציין כי אין לראות בעובדה שבניסוי הנוכחי לא הצליחו החוקרים ליצור עובר משובט ולגרום לו להתפתח עד שלב יותר מתקדם, עדות לכך שלא ניתן לשבט עוברים אנושיים. "אם הצליחו לעשות את זה בעכברים ובכבשים, אין סיבה שלא יצליחו לעשות את זה גם בבני אדם. זה רק עניין של זמן", אמר.
"העניין המרכזי פה הוא עצם הניסיון, העובדה שזאת הפעם הראשונה שמישהו שבר את הטאבו וניסה ליישם את השיבוט גם בבני אדם", אמרה פרופ' חרמונה שורק, ביולוגית מולקולרית באוניברסיטה העברית. היא התייחסה לתוצאות הניסוי כ"עוד שלב אחד בדרך לרתימת השיבוט לצורך הפקת תאי גזע למטרות רפואיות", והוסיפה כי הדבר "מדגיש את הצורך בהתייחסות להישג מצד הגופים המחוקקים".
הפעם הראשונה ששובט יונק מתא בוגר היתה לפני כארבע שנים, כשמדענים סקוטים יצרו את הכבשה המשובטת והמפורסמת דולי. מאז התברר כי קשה מאוד ליצור בעלי חיים משובטים; רובם מתים במהלך הלידה או זמן קצר אחריה. בעלי החיים המשובטים שנותרים בחיים סובלים בדרך כלל מבעיות רבות, בין השאר מפגמים גנטיים.
בחודש מארס השנה הכריזו שני רופאים מארצות הברית ומאיטליה על כוונתם ליצור עד שנת 2002 את האדם המשובט הראשון. בעקבות ההכרזה התייצבו כמה מהמדענים המובילים בתחום השיבוט בפני ועדות של מחלקת הבריאות האמריקאית והאקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, והעידו על הסכנות שבשיטה. הם טענו שרוב החיות המשובטות מתות לפני הלידה או זמן קצר אחריה, ואלה ששורדות סובלות בבעיות רבות. לדבריהם, לאור הסיכון הגבוה, שיבוט אדם יהיה מעשה בלתי מוסרי.
במאמר שפירסמו אתמול החוקרים בכתב העת המדעי "Medicine Journal of Regenerative הבהירו החוקרים כי הם "תומכים בהגבלות על שיבוט למטרות פוריות עד שייפתרו הבעיות הביטוחיות והמוסריות".
למעשה, מדעני החברה עובדים בסתר על פרויקט השיבוט האנושי כבר מתחילת השנה. לדבריהם, לפני תחילת הניסוי הם התייעצו עם ועדה לענייני אתיקה שהקימו. הוועדה אמנם מונתה על ידי החברה, אך יושבים בה כמה מהמומחים המובילים בארה"ב לענייני ביו-אתיקה, כמו ד"ר רונלד גרין, מנהל המכון לאתיקה של קולג' דרמות.
באחת מסדרות הניסויים ניסו החוקרים טכנולוגיה המכונה "רביית בתולים". בשיטה זו גורמים לביצית להתחיל להתחלק ולהתרבות, כאילו היתה עובר רגיל. הדבר נעשה ללא שימוש בזרע או בתא תורם, אלא בעזרת כימיקלים המשנים את הפעולות הביוכימיות בביצית, וגורמים לה להתנהג כאילו זרע הפרה אותה. למרות שלביציות בוגרות ולזרעים יש בדרך רק חצי מהחומר הגנטי שיש בתאי הגוף, הביציות נפטרות ממחצית מהחומר הגנטי שלהן בשלב מאוחר יחסית בתהליך הבשלתן. אם הן יגרמו להפעלתן לפני שלב זה, עדיין תהיה להן מערכת גנים מלאה.
החוקרים השתמשו ב-22 ביציות. לאחר חמישה ימים, שש ביציות התפתחו לגוף זעיר המכונה בלסטוציסט. בשלב זה בהתפתחות העובר – המתרחש בדרך כלל בגיל 6-5 ימים – העובר מונה כ-200-100 תאים, והוא נראה כמו כדור חלול. הכדור הזה מכיל "מסת תאים פנימית", שממנה מפיקים את תאי הגזע העובריים. אולם בבלסטוציסטים שהתקבלו בניסוי לא נראתה מסת תאים פנימית – מה שהופך אותם לחסרי ערך מבחינת האפשרות להשתמש בהם ליישומים רפואיים.
חוקרים הצליחו עד כה לגרום לרביית בתולים ביונקים כמו עכברות וארנבים, אך לא באדם. בכל זאת, לאנזה אומר שבשיטה טמון פוטנציאל גדול, בגלל ש"לא סביר שתאי גזע ממקור כזה יידחו לאחר ההשתלה, בגלל שהם יהיו דומים לתאי החולה. תאים כאלה גם עשויים להעלות פחות דילמות מוסריות בעיני חלק מהאנשים מאשר תאי גזע שהופקו מעוברים משובטים".
אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
