חיסון DNA ניסיוני נגד משפחת נגיפי קורונה רחבה נמצא בטוח בניסוי ראשון שכלל 39 מתנדבים. החוקרים מקווים שהגישה תוביל בעתיד לחיסונים רחבי טווח נגד איומי מגפות
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' וחברת הספין־אאוט DIOSynVax מדווחים על צעד ראשון בפיתוח דור חדש של חיסונים: חיסון ניסיוני שהמרכיב הפעיל המרכזי שלו תוכנן באמצעות בינה מלאכותית וסימולציות ממוחשבות, ונבדק לראשונה בבני אדם.
החיסון, המכונה pEVAC-PS, מיועד נגד משפחת הסרבקו־וירוסים – תת־קבוצה של נגיפי קורונה הכוללת את SARS-CoV-2, מחולל מגפת הקורונה, את נגיף ה־SARS המקורי, וכן נגיפים קרובים שמצויים בעטלפים ועלולים לעבור בעתיד לבני אדם. המטרה ארוכת הטווח היא לפתח חיסון רחב טווח, שיוכל להגן לא רק מפני זן מסוים שכבר התפרץ, אלא מפני משפחה שלמה של נגיפים קרובים.
הניסוי הראשון בבני אדם, שהתפרסם בכתב העת Journal of Infection, כלל 39 מתנדבים בריאים בני 18–50 בשני מרכזים קליניים בבריטניה, בקיימברידג' ובסאות'המפטון. המשתתפים קיבלו את החיסון במינונים עולים. לפי החוקרים, החיסון נמצא בטוח ונסבל היטב, ללא תופעות לוואי משמעותיות. הוא גם עורר תגובות חיסוניות שניתנות למדידה נגד כמה סרבקו־וירוסים, אך עוצמת התגובה הייתה צנועה, ולכן מדובר בשלב מוקדם בלבד.
לא לרדוף אחרי כל וריאנט
חיסונים רבים פועלים באמצעות הצגת אנטיגן – רכיב של הנגיף שמערכת החיסון לומדת לזהות. הבעיה היא שנגיפים משתנים. כאשר חיסון מתוכנן נגד וריאנט מסוים, הוא עלול לאבד חלק מיעילותו כאשר הנגיף צובר מוטציות. לכן חיסוני שפעת מתעדכנים מדי שנה, וגם חיסוני הקורונה עודכנו שוב ושוב מאז תחילת המגפה.
הגישה החדשה מנסה לעקוף חלק מהבעיה הזאת. במקום לבחור אנטיגן מתוך זן אחד של נגיף, החוקרים השתמשו במידע גנטי ממגוון רחב של סרבקו־וירוסים שנאסף במאגרי ניטור עולמיים. באמצעות למידת מכונה הם חיפשו אזורים שמורים – תכונות שחוזרות במשפחה רחבה של נגיפים ונוטות להשתנות פחות. מתוך האזורים האלה תוכנן “סופר־אנטיגן”, שאמור לכוון את מערכת החיסון למאפיינים משותפים ולא רק לגרסה אחת של הנגיף.
פרופ' ג'ונתן היני מאוניברסיטת קיימברידג', שהוביל את ההיבט המדעי של המחקר, תיאר זאת כמעבר מגישה תגובתית לגישה שמנסה להיות מוכנה מראש. כלומר, לא לחכות לנגיף הבא ואז להתחיל לפתח חיסון חדש, אלא לבנות מראש חיסונים שמכסים משפחות של נגיפים בעלי פוטנציאל מגפתי.
חיסון DNA וללא מחט
החיסון הניסיוני אינו חיסון mRNA, מהסוג שהתפרסם בזמן מגפת הקורונה, אלא חיסון DNA. חיסוני DNA כוללים מקטע גנטי שמנחה תאים בגוף לייצר את האנטיגן הרצוי, וכך לעורר תגובה חיסונית. אחת הסיבות לעניין בחיסונים כאלה היא יציבותם היחסית, שעשויה להקל על אחסון והפצה, במיוחד במדינות שבהן תשתיות קירור מוגבלות.
בניסוי הנוכחי החיסון ניתן גם ללא מחט, באמצעות התקן היוצר סילון נוזל זעיר ומחדיר אותו לעור. מתן כזה עשוי להקל על מבצעי חיסון גדולים, להפחית תלות במזרקים ולהתאים גם לאנשים החוששים מזריקות. עם זאת, גם שיטת המתן וגם החיסון עצמו עדיין נמצאים בשלבי בדיקה.
הטכנולוגיה אינה מוגבלת בהכרח לקורונה. בקיימברידג' מציינים כי עקרון התכנון יכול לשמש בעתיד גם מול משפחות נגיפים אחרות, כגון שפעת או נגיפי קדחת דימומית, ובהן אבולה. הרעיון הוא להתמקד במאפיינים שמורים של משפחת נגיפים, ולפתח חיסון שיישאר רלוונטי גם כאשר נגיפים ממשיכים להשתנות.
הבטחה גדולה, אבל עדיין לא חיסון מוכן
למרות ההתלהבות, חשוב להדגיש מה המחקר עדיין לא הוכיח. הניסוי נועד בעיקר לבדוק בטיחות, סבילות ותגובה חיסונית ראשונית. הוא לא נועד להראות שהחיסון מונע הדבקה, מחלה קשה או העברה של נגיף מאדם לאדם. גם לא ברור כמה זמן תחזיק התגובה החיסונית, אם יהיה צורך במנות דחף, ומה תהיה יעילות החיסון באוכלוסיות מבוגרות או באנשים עם מחלות רקע.
השלב הבא יהיה ניסוי שלב 2 באוכלוסייה רחבה ומגוונת יותר, כדי לבדוק אם החיסון מעורר תגובה חיסונית חזקה ורחבה מספיק. רק לאחר ניסויים גדולים יותר יהיה אפשר לדעת אם מדובר בפלטפורמה שתוכל לשנות את אופן ההיערכות למגפות עתידיות.
ובכל זאת, עצם המעבר מניסוי בבעלי חיים לניסוי ראשון בבני אדם הוא נקודת ציון חשובה. אם הגישה תעמוד במבחנים הבאים, היא עשויה להוסיף לארגז הכלים של בריאות הציבור סוג חדש של חיסונים: לא רק חיסונים נגד נגיף שכבר התפשט, אלא חיסונים שמתוכננים מראש מול האיומים הנגיפיים הבאים.
מקורות ותמונה
מאמר מדעי:
A phase I, needle free, dose escalation clinical trial of pEVAC-PS, a candidate pan-Sarbecovirus Vaccine
כתב עת: Journal of Infection, 2026; 92(6):106759
DOI: 10.1016/j.jinf.2026.106759
FAQ קצר:
מה החידוש בחיסון הזה?
המרכיב הפעיל המרכזי שלו תוכנן באמצעות בינה מלאכותית וסימולציות ממוחשבות, במטרה לזהות תכונות משותפות למשפחת נגיפים רחבה.
האם החיסון כבר מאושר לשימוש?
לא. מדובר בחיסון ניסיוני שנבדק בשלב ראשון בבני אדם. הוא עדיין אינו חיסון מאושר לציבור.
מה מצא הניסוי הראשון?
הניסוי מצא שהחיסון בטוח ונסבל היטב בקרב 39 מתנדבים, ושהוא מעורר תגובות חיסוניות מסוימות נגד כמה סרבקו־וירוסים.
האם הוכח שהוא מונע קורונה או מגפות עתידיות?
לא. הניסוי לא נועד להוכיח מניעת הדבקה או מחלה. לשם כך יידרשו ניסויים גדולים וממושכים יותר.
עוד בנושא באתר הידען:
