ניתוח של חלוקי חרסית שנאספו במכתש ג'זרו בידי הגשושית פרסווירנס מצביע על כך שלפחות בחלקים ממאדים הקדום שררו תנאים מתונים, רטובים ומתמשכים — ולא רק אירועי הפשרה קצרים בסביבה קפואה. אם המסקנה נכונה, מדובר באחת התקופות תומכות החיים ביותר בתולדות כוכב הלכת האדום
מחקר חדש מציע כי מאדים של ראשית ימיו לא היה רק עולם קר וקפוא, אלא ייתכן שבחלק מן הזמן שררו בו תנאים חמים ורטובים יחסית, עם גשמים מתמשכים וסביבה שיכלה להתאים לחיים. הממצאים מבוססים על ניתוח מינרלי חרסית במכתש ג'זרו, האתר שבו פועלת הגשושית פרסווירנס של נאס"א מאז 2021. המחקר החדש מחזק את האפשרות שלמאדים הקדום הייתה לפחות בחלקים ממנו מערכת אקלימית יציבה ורטובה בהרבה מכפי שסברו חוקרים רבים עד כה.
הוויכוח סביב עברו של מאדים מתמקד כבר שנים בשאלה אם בתקופה לפני כ־4.1 עד 3.7 מיליארד שנה, כוכב הלכת היה קפוא ברובו ורק לעיתים הפשיר בעקבות פגיעות מטאוריטים או פעילות געשית, או שמא היה חם, רטוב וברובו נקי מקרח. הבעיה המרכזית בתרחיש החם היא שהשמש הקדומה הייתה עמומה בכ־30% לעומת היום, ולכן כדי לקיים אקלים חם היה צורך באטמוספרה עבה מאוד, עשירה בפחמן דו-חמצני. מצד אחר, במאמר מצוין כי בלחצים גבוהים כאלה פחמן דו-חמצני נוטה להתעבות לעננים ולהחליש את אפקט החממה, ולכן במשך זמן רב התרחיש הקר נחשב סביר יותר.
כאן נכנסת פרסווירנס לתמונה. מכתש ג'זרו נבחר מראש כאתר נחיתה משום שבעבר היה בו אגם, ומסביבו ניכרים ערוצי זרימה ודלתאות קדומות. במחקר החדש נבחנו חלוקי קאוליניט, חרסית עשירה באלומיניום, שנמצאו באחד מערוצי הזרימה העתיקים. לפי הניתוח, החלוקים עברו בליה חזקה ושינוי כימי במגע עם מים בתקופה העתיקה. חשוב עוד יותר: ההרכב שלהם דל יחסית בברזל ובמגנזיום, אך עשיר בטיטניום ובאלומיניום — דפוס שמרמז, לפי מחברי המאמר, לא על שינוי מהיר בסביבה הידרותרמית לוהטת, אלא על חשיפה ממושכת למים בטמפרטורות מתונות.
חרסית דומה לזו שבכדור הארץ
החוקרים מצאו גם דמיון בין ההרכב הכימי של חלוקי החרסית במאדים לבין חרסיות דומות מכדור הארץ, שנוצרו בתקופות אקלים חמות ורטובות במיוחד. לכן הם מסיקים כי החלוקים במכתש ג'זרו השתנו בתנאים של גשמים עזים ומתמשכים, הדומים לאקלים חממה קדום בכדור הארץ. מסקנת המאמר היא שייתכן שמדובר ב"אחת התקופות הרטובות ביותר ואולי גם תומכות החיים ביותר בתולדות מאדים". עוד נטען כי תנאים כאלה יכלו להימשך לא רק זמן קצר, אלא לפרקי זמן של אלפי עד מיליוני שנים.
אם כך, המשמעות המדעית רחבה מאוד. ראשית, הממצאים מחזקים את האפשרות שעל מאדים התקיימו בעבר תנאים מתמשכים שאיפשרו קיומם של מים נוזליים על פני השטח. שנית, הם מחזקים את הטענה שמכתש ג'זרו הוא אחד המקומות המבטיחים ביותר לחפש בהם עדויות לחיים קדומים. עם זאת, חשוב להדגיש שהמחקר אינו מוכיח שהיו חיים על מאדים, אלא רק שסביבת החיים האפשרית הייתה טובה בהרבה מכפי שעלה מן המודלים הקרים והקפואים. השאלה אם הדגימות ממאדים אכן מכילות סימנים ביולוגיים משכנעים תישאר פתוחה עד שניתן יהיה לבדוק אותן לעומק במעבדות על פני כדור הארץ.
בסופו של דבר, התמונה העולה מן המחקר מרתקת: ייתכן שלפני מיליארדי שנים, במקום הנוף הצחיח והנתון לרוחות שאנו מכירים כיום, מכתש ג'זרו היה אזור רטוב, גשום ואולי אפילו בית גידול אפשרי למיקרואורגניזמים. אם מסקנה זו תתחזק גם במחקרים נוספים, יהיה צורך לעדכן מחדש את הסיפור המקובל על מאדים הקדום — לא כעולם קפוא ושולי, אלא ככוכב לכת שהיה אולי קרוב יותר לכדור הארץ הקדום מכפי שדמיינו.
עוד בנושא באתר הידען:
