כך אומר מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי אורון בראיון לאתר הידען: אחד מתפקידי הסוכנות הוא לטפח את ההון האנושי, כך שהתלמידים המעורבים יוכלו בעתיד להשתלב הן באקדמיה והן בתעשייה
"מטרת תוכנית תבל היא להעניק לעשרות תלמידים תחושת מסוגלות ומוטיבציה לעסוק בתחום החלל , באמצעות פעילות מוחשית הכוללת בנייה, שיגור ומעקב אחרי פעילות הלוויין." כך אומר תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית בראיון לאתר הידען.
תבל 2 הינו מיזם משותף של סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ותשע רשויות מקומיות ברחבי ישראל. הלוויינים נבנו בניהול והדרכת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, במרכזי מחקר ופיתוח בתשע רשויות ברחבי הארץ, תוך שילוב ייחודי של אוכלוסיות: חמש רשויות מהמגזר היהודי (ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל והרצליה), שלוש מהמגזר הערבי (עין מאהל, טייבה וכפר קרע) ואחת מהמגזר הדרוזי (ירכא).
"בתוכנית 'תבל', (תלמידים בונים לווינים) שבה תלמידים נוהגים לבנות לוויינים. במחזור הראשון שוגרו שמונה לוויינים בינואר 2022, ובמחזור השני – בימים האחרונים שוגרו תשעה לוויינים. מטרת התוכנית היא להעניק לעשרות תלמידים תחושת מסוגלות ומוטיבציה להתעסק בתחום החלל, באמצעות פעילות מוחשית הכוללת בנייה, שיגור ומעקב אחרי פעילות הלוויין."
"הסיבה למימוש הפרויקט נעוצה בכך שאחד מתפקידי הסוכנות הוא לטפח את ההון האנושי, כך שהתלמידים המעורבים יוכלו בעתיד להשתלב הן באקדמיה והן בתעשייה. במסגרת תוכנית שנתיים, ובשיתוף עם גורמים מנוסים כגון אוניברסיטת תל אביב, נעשית הפעילות במימון המזוהה עם זכות החלל."
אתגרי המלחמה
"הפרויקט מתבצע בסביבה מאתגרת" מסביר אורון: "כאשר רוב תלמידי התוכנית נדרשו להתפנות בעקבות אירועים באזור – ובוודאי ניכר השינוי מהמחזור הראשון, שבו נבנו לווינים עם מטען מדעי בסיסי בלבד, למחזור השני, הפעם שבו נוסף מטען מתקדם לאיסוף נתונים (כגון קרינה וחמצן) המועבר בזמן אמת לתחנות הקרקע. בכך ניתנת אפשרות לתלמידים לעקוב באופן ישיר אחר פעילות הלוויין ולפתח תוכנית לימודית נלווית."
"הפרויקט החל ביוני 2023, ולאחר תקופה של הפסקה בשל נסיבות חיצוניות, המשיכו הפעילות גם מרחוק. הבנייה נמשכה בסביבות 7–8 חודשים, ובמהלכה נבנתה מערכת לזכר הנופלים – כאשר, החל מהשביעי לאוקטובר ועד לציון מסוים, התרחשו עדכונים טלמטריים שכללו החלפת שמות הנופלים בתדירות של כל 20 שניות, הן במקרים של אזרחים והן של חיילים."
מעקב אחר הבוגרים לצורך הכוונתם
"אחד הלקחים המרכזיים ממבצע תבל 1 הוא כי לא בוצע מעקב מסודר אחרי התקדמות הפרויקט והתפתחות התלמידים לאחר השיגור, ואף לא הוגדר תהליך להכוונה צמודה של המשתתפים. לאור זאת, החלטנו לשפר את התהליך על ידי הקמת מנגנון איסוף נתונים מתמשך, אשר יאפשר מעקב בזמן אמת ויוביל לשיתוף פעולה הדוק יותר עם הרשויות הצבאיות והמוסדות החינוכיים, במטרה להבטיח ליווי גם לאחר סיום השירות הצבאי." לדבריו עד כה כל התפתחות היתה בין הבוגרים לבין הצבא או המעסיק הפוטנציאלי ואף אחד לא יודע מי נבחר ולמה.
לסיכום אומר אורון: "ברצוני להדגיש כי תחום החלל מהווה נדבך מהותי בחזון הלאומי של ישראל, וכי יש להסתכל עליו כמשאב ונכס לאומי, הבסיס לכלכלה מודרנית. עלינו למנף את המשאבים הקיימים, תוך התאמה לשינויים העולמיים, על מנת להמיר את הפוטנציאל לחלל למנוע תמיכה כלכלית וחברתית, וכן להעצים את תרומתו בתחומים כגון תקשורת, הגנת הסביבה וחקלאות."
עוד בנושא באתר הידען:
