בזמן שושלת אסד, האוניברסיטאות בסוריה שימשו לפיקוח על האוכלוסיה ונעדרו חופש אקדמי. במאמר שפורסם ב-Nature מפרסמת עיתונאית מדע ממוצא סורי כיצד צריך להתבצע השיקום, וכיצד המדע יכול לעזור לחשוף את זוועות ממשל אסד
המדע בסוריה עבר תקופות קשות תחת שלטון משפחת אסד, במיוחד במהלך מלחמת האזרחים. נפילת המשטר בדצמבר 2024 מספקת הזדמנות לשיקום והחייאת הקהילה המדעית במדינה. עם זאת, הדרך לשיקום מלאה באתגרים, ודורשת מחויבות עמוקה מצד כל הגורמים המעורבים.
המדע בסוריה עבר תהפוכות משמעותיות תחת שלטון משפחת אסד, שהחל עם חאפז אל-אסד ב-1970 ונמשך עם בנו, בשאר אל-אסד, עד לנפילת המשטר בדצמבר 2024. בתקופה זו, המדע והמחקר במדינה התמודדו עם אתגרים רבים, כולל דיכוי פוליטי, הגבלות על חופש הביטוי, ומלחמת אזרחים ממושכת שהחלה ב-2011.
בתקופת שלטון משפחת אסד, המדע והמחקר בסוריה סבלו מהזנחה ומחסור במשאבים. האוניברסיטאות והמכונים המדעיים היו תחת פיקוח ממשלתי הדוק, מה שהגביל את חופש המחקר והביטוי האקדמי. בנוסף, מלחמת האזרחים שהחלה ב-2011 גרמה להרס תשתיות חינוכיות ומחקריות, ולבריחת מוחות של מדענים ואקדמאים רבים שנאלצו לעזוב את המדינה.
הסכסוך המתמשך הוביל להרס של מתקנים מדעיים, בתי ספר ואוניברסיטאות. המצב הביטחוני הבלתי יציב והמשבר הכלכלי החריף גרמו להפסקת פרויקטים מחקריים רבים ולירידה חדה במספר הסטודנטים והחוקרים הפעילים במדינה. בנוסף, הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על סוריה הגבילו את הגישה לציוד מדעי מתקדם ולספרות מחקרית עדכנית.
התחדשות המדע בסוריה: אתגרי העבר ותקוות העתיד
מרים נדאף, (Miryam Naddaf), עיתונאית מדע העובדת ב-Nature. סורית במוצאה, שנמלטה מסוריה בשנת 2013 בעקבות המלחמה, וכיום מתגוררת בלונדון.
בטור שפורסם ב- Nature היא מביעה שמחה על לכתו של אסד: ""ב-8 בדצמבר 2024, יחד עם מיליוני סורים, התעוררנו למציאות חדשה – סוריה שהשתחררה מכבלי משטר שנמשך 54 שנים. הדחתו של בשאר אל-אסד, שברח לפי דיווחים למוסקבה, מסמנת את תחילתו של עידן חדש, מלא אתגרים ותקוות עבור הקהילה המדעית של סוריה."
מהפכת השחרור והשפעותיה על הקהילה המדעית
ב-8 בדצמבר 2024, לאחר מתקפת פתע של כוחות האופוזיציה, הופל משטרו של בשאר אל-אסד. נפילת המשטר פתחה פתח לתקווה לשיקום המדע והחינוך בסוריה. עם זאת, המדינה ניצבת בפני אתגרים משמעותיים, כולל הצורך בשיקום תשתיות, החזרת אקדמאים שגלו, והבטחת מימון למחקר ופיתוח.
לדברי נדאף, האירועים שהובילו לנפילת המשטר לא רק זעזעו את סוריה אלא גם הותירו חותם עמוק על קהילתה המדעית. תחת שלטונו של אסד, אוניברסיטאות ומכוני מחקר הפכו למוקדי פיקוח ובקרה, שבהם החירות האקדמית הוגבלה, והנאמנות למשטר הייתה חשובה יותר מכישורים או הישגים מדעיים. מדענים רבים ברחו מהמדינה, והאקדמיה נותרה מוחלשת ושסועה.
"כעת, עם תום שלטון המשטר, נפתחת הדלת לשיקום תחום המדע בסוריה. האתגר הראשון יהיה טיפול בהשלכות המחרידות של המלחמה. חוקרים בתחומים כמו מדעי הפורנזיקה וגיאו-אנליזה יידרשו לחקור את הפשעים שהתרחשו, כולל זיהוי קברי אחים ואיסוף עדויות לשימוש בנשק כימי."
שיקום המוסדות האקדמיים והמחקריים
אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא שיקום האוניברסיטאות ומוסדות המחקר, שנהרסו פיזית ורוחנית. בוגרים סורים רבים, המועסקים כיום בקהילות מחקר בינלאומיות, יוכלו לשמש גשר לשיתוף פעולה עם מדענים מרחבי העולם. מטרת העל היא להקים תשתיות מדעיות מתקדמות ולעודד מחקר חופשי, שיתרום להתקדמות טכנולוגית וחברתית במדינה.
נדאף מדגישה כי המפתח לשיקום יהיה תמיכה חיצונית רחבה. ממשלות, ארגונים בינלאומיים וקהילות מדעיות יידרשו לשלב ידיים ולספק משאבים, הכשרה ותמיכה במדענים המקומיים. נדרשת גם השקעה משמעותית בחינוך מדעי, כדי לעודד דור חדש של חוקרים ואקדמאים.
לסיכום כותבת נדאף: "ההדחה של משטר אסד מסמנת גם את שחרורם של המדענים מסוריה מעול הפיקוח והרדיפה. לראשונה מזה יותר מחמישה עשורים, תהיה לסורים ההזדמנות לחקור, לחדש ולתרום לעולם מבלי לחשוש מהשלכות פוליטיות. החירות החדשה הזו היא אבן היסוד לתחייה המדעית בסוריה."
היחס של ישראל למדענים שפיתחו נשק כימי וטילים בליסטיים בסוריה
לאורך השנים, ישראל נקטה בפעולות צבאיות שונות בסוריה, במטרה למנוע פיתוח והפצה של נשק כימי וגרעיני, וכן למנוע העברת אמצעי לחימה מתקדמים לארגוני טרור. פעולות אלו כללו תקיפות אוויריות על מתקנים מדעיים וצבאיים, וכן חיסולים ממוקדים של מדענים ומומחים בתחום הנשק.
במהלך השנים, יוחסו לישראל תקיפות על מתקנים של המרכז הסורי למחקרים מדעיים (SSRC), האחראי על פיתוח נשק כימי וטילים בליסטיים. לדוגמה, בדצמבר 2024 דווח על תקיפות אוויריות ישראליות שפגעו באתרים של ה-SSRC בברז'ה, דמשק ומסיאף, חמה
סוריה לייב מאפ. בנוסף, דווח על תקיפות במתקנים לייצור נשק כימי ומחסני נשק באזור דמשק
כאן.
חיסול מדענים בתוכנית הנשק הסורית
בנוסף לתקיפות על מתקנים, יוחסו לישראל חיסולים של מדענים ומומחים הקשורים לתוכניות הנשק הכימי והגרעיני של סוריה. לדוגמה, באוגוסט 2018 דווח על חיסולו של עזיז אסבר, מדען בכיר שעמד בראש מחלקה 4 במרכז הסורי למחקרים מדעיים, העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים
ישראל היום. אסבר נחשב לדמות מפתח בתוכנית הטילים של סוריה, וחיסולו יוחס לישראל, אם כי לא התקבל אישור רשמי לכך.
היחס של ישראל למתקנים מדעיים לאחר המהפכה בסוריה
לאחר המהפכה בסוריה והפלת משטר אסד, ישראל ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות במדינה, במיוחד בכל הנוגע לפעילות מדעית וטכנולוגית הקשורה לפיתוח נשק. המטרה המרכזית של ישראל היא למנוע את התחמשותם של ארגוני טרור בנשק מתקדם, ולכן היא עשויה להמשיך בפעולות מנע, כולל תקיפות ממוקדות, כדי להבטיח את ביטחונה. עם זאת, כל פעולה נבחנת בקפידה, תוך התחשבות במצב הפוליטי והביטחוני החדש בסוריה.
יש לציין כי ישראל נמנעת בדרך כלל מלהגיב רשמית על פעולות המיוחסות לה בסוריה, ומדיניות זו נמשכת גם לאחר השינויים הפוליטיים במדינה. הדגש הישראלי נותר על מניעת איומים ביטחוניים, תוך שמירה על יציבות האזור.
עוד בנושא באתר הידען:
