סיקור מקיף

יש מים מתחת למדבר הצָחִיחַ – אולם רק 20% מהם מנוצלים, אומר פרופ' גבירצמן מהאוני.

אבי בליזובסקי

“ניצול נכון יספק מים ראויים לשתייה בעלות נמוכה למעלה אדומים לבית לחם ולחברון” יש מקום אחד בישראל דלת המים שבו מי תהום טבעיים זמינים אך אינם מנוצלים די צרכם והוא אזור מדבר יהודה.

מסקנה מפתיעה זו עולה ממחקר מיפוי הידרולוגי שנעשה בעבודת תזה למוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים בידי ליהי לרון בן-יצחק, בהנחיית פרופ' חיים גבירצמן מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה. המחקר מספק מידע מפורט בנוגע למסלולי הזרימה, למפלסים ולנפחים של מה שמכונה “אַקְוִיפֵר חבורת יהודה”, מאגר מי תהום הנמצא תחת מדבר יהודה. מאמר על המחקר ראה אור בגיליון האחרון של כתב העת להידרולוגיה Journal of Hydrology.

מֵי התהום באַקְוִיפֵר מחלחלים בהרי יהודה וזורמים לכיוון צפון מזרח אל ים המלח לארבעה מעיינות הסמוכים לים המלח – צוקים, קנה, סמר ועין גדי. מעט מים דולפים בתת הקרקע ומגיעים גם הם לים המלח.

האַקְוִיפֵר מתמלא מגשמים בנפח ממוצע שנתי של 100 מיליון מטר קוב של מים, שרק 20% מהם מנוצלים, אומר פרופ' גבירצמן, היתר – זורמים לים המלח. למרות שמדובר בכמות קטנה מכלל הצריכה בישראל, כמות זו יכולה להספיק לפחות לתצרוכת של מים ראויים לשתייה לערים מעלה אדומים, בית לחם וחברון, אומר פרופ' גבירצמן, ובעלות נמוכה בהרבה מזו הקיימת.

כיום, הוא אומר, המים המגיעים למעלה אדומים עושים דרכם לעתים מאות קילומטרים מאגם הכנרת דרך המוביל הארצי. מדוע לעשות זאת כאשר למעשה נמצאים מים מתחת לעיר? שואל גבירצמן.

נוסף על מחקר המיפוי של בן-יצחק, מחקר נוסף בוצע בידי תלמיד המוסמך אלדד לוי, גם הוא תחת הנחייתו של פרופ' גבירצמן. לוי עוסק בזיהוי המליחות של מי התהום ומזהה את הפריסה המרחבית של המים המתוקים והמלוחים באַקְוִיפֵר חבורת יהודה. לשם כך נעזר בטכניקה של חישה מרחוק ומבצע 'סקר גיאו-חשמלי עמוק'.

“לשני המחקרים יש השתמעויות מעשיות לפיתוח עתידי של מי תהום לרווחת הישראלים והפלסטינים המתגוררים באזור ולשימור משאבי טבע לאורך ים המלח”, אומר גבירצמן. “הממשלה הקצתה את המים האלה לפלסטינים, אשר למרבה הצער אינם עושים דבר לנצל במלואו את מקור המים הזמין להם”, הוא מוסיף.

באשר להשפעה השלילית של שאיבה מוגברת של מי תהום אשר זורמים היום לים המלח ההולך ומתייבש, אומר גבירצמן כי בכל מקרה מי תהום אלו אינם מספיקים כלל וכלל לעצירת הבעיה וכי לפתרונה נחוצים צעדים דרמטיים.

המחקר של אַקְוִיפֵר חבורת יהודה בוצע בתמיכתם של קרן המחקר רינג באוניברסיטה העברית, המשרד לאיכות הסביבה ונציבות המים.

ידען הסביבה – כדור הארץ

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~431431811~~~271&SiteName=hayadan

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.