חלוץ פיסיקת הקוונטים, מקס פלאנק, נולד היום בשנת 1858. בשנת 1900 פיתח פלאנק משוואה המסבירה את התפזרות האור מגופים שחורים תיאורטיים
תמי פלוטנר וג'ף ברבר, Universe Today
חלוץ פיסיקת הקוונטים, מקס פלאנק, נולד היום בשנת 1858. בשנת 1900 פיתח פלאנק משוואה המסבירה את התפזרות האור מגופים שחורים תיאורטיים. באורח מעניין, כמעט כל האור שאנו רואים בשמים מקורו ב"קרינת גופים שחורים" מפני השטח הגזיים של הכוכבים. ואולם מהיכן מגיע "האור הספוג"? היתוך גרעיני ומסוג אור כל כך נמרץ עד שהעין אינה יכולה לראותו אותו.
לכבוד העקרון הזה כדאי להפנות את הטלסקופים למקורות המשלבים אור מטריליוני כוכבים. נמשיך בחקר צביר קומה-וירגו. נתחיל ב-Nu ונמשיך קו לעבר אומיקרון וירגיניס. נמשיך באותו המרחק לכיוון NGC 4429 בקצה הצוני של שדה הראיה בהגדלה נמוכה.
NGC החיוורת תימצא פחות ממעלה הלאה, לכיוון צפון מערב. NGC 4429 היא גלקסיה חיוורת ההמפנה את צידה אלינו ורואים בה זרועות סליליות דקות וגלעין בהיר דמוי כוכב. נזוז עוד 1.5 מעלות צפונה ונגיע לגלקסיה האליפטית M87 שעוצמתה 8.6. כדאי להסתכל גם על המלווה שלה NGC 4478, שעוצמתה 11.2. M87 היא גלקסיה גדולה, קוטרה 120 אלף שנות אור והיא מראה את כל כוכביה בבת אחת בדומה לצבירים כדוריים. M87 אספה לתוכה אלפי צבירים כדוריים, אינספור גלקסיות קטנות יותר והפכה כמעט את כל החומר שבתוכה לכוכבים. גלקסיה שמסתה הכוללת היא כשל טריליון שמשות.
הסתכלו לכיוון מזרח-דרום מזרח לעבר M58, M59 ו-M60 בהם צפינו אתמול. מערבה צפון-מערבה להן נמצאות גלקסיות העדשה התאומות -M84 ו-M86. רוחב אצבע צפונה מ-M87 מגיעים ל-M88, גלקסיה נטויה. המשיכו פחות ממעלה מערבה ל-M88 ונמצא את הגלקסיה הספירלית בעלת הקו האמצעי M91. פחות מרוחב אצבע לכיוון דרום-דרום מערב ל-M91 נמצאת M90 גלקסיה בעוצמה 9.5, אף היא גלקסיה ספירלית נטויה שהתגלתה והוספה מאוחר יותר לרשימת מסייה באותו הלילה הפרודוקטיבי של 18 במארס 1781.
מספיק ללילה אחד תחת הכוכבים?
