מבצע סטארדאסט – עדכון ראשון של הממצאים

אמיר ברנט, האגודה הישראלית לאסטרונומיה

בתחילת השבוע (15/01/2006) החללית stardust נחתה בשלום בכדור הארץ לאחר מסע של מיליארדי קילומטרים בחלל. מסעה של החללית החל בפברואר 1997, ולמרבה ההפתעה ה"מקום" הראשון שאליו הגיעה החללית היה שוב כדור הארץ, למה? לאחר שהחללית עזבה אותנו לראשונה מהירותה הייתה קטנה מדי כדי להגיע לשביט ולחזור עם כמות הדלק שלה, היא התקרבה לכדור הארץ כדי "לאסוף מהירות" ולהאיץ. בינתיים משטח האיסוף של החללית (פירוט בהמשך) אסף חומרים ש"סתם" שוטטו להם בחלל.

בנובמבר 2002 החללית ביצעה "יעף" ליד האסטרואיד "אנה פראנק" ואף צילמה אותו יחסית מקרוב, אך כל זה היה רק הקדמה לקראת שיא המשימה – איסוף אבק מכוכב השביט Wild 2 בינואר 2004. כוכבי שביט מעניינים מאד מכיוון שהם ממש כמו המקפיא הביתי של מערכת השמש. שביטים משמרים בקרח חומרים במצב המקורי שלהם מבלי להשתנות (כמו שאוכל טרי ישמר מבלי להתקלקל, כך גם חומרים שהיו קיימים מזמן במערכת השמש כמעט שלא השתנו). לפי התאוריות כוכבי שביט נוצרו ממש בתחילת תהליך היווצרותה של מערכת השמש, כך שמעניין מאד לבדוק ולגלות מה היה הרכב החומרים כאן לפני כ-5 מיליארד שנים.

כדי לאסוף את גרגיריו של כוכב השביט stardust השתמשה בחומר מיוחד הנקרא Aerogel אשר 99.8% ממנו הוא אויר, ולכן זכה לכינוי "עשן קשיח". למרות שחומר זה קל מאד הוא קשיח למדי ונבחר כדי לשמר בצורה מיטבית את חלקיקי זנב השביט אשר פגעו בו במהירות של יותר מ6 ק"מ בשנייה! ייתכן שבעתיד הארוג'ל יחליף את הזכוכית הרגילה שנמצאת בבתים, זאת מכוון שהוא מבודד מצוין, גם כאשר שיגרו את הגשושיות "ספיריט" ו"אופורטיוניטי" למאדים הארוג'ל שימש כדי לבודד אותן מהקור בחלל.

הארוג'ל הינו חומר קל, אך מבודד מצויין

ב- 18/01/2006 קפסולת החללית נפתחה לראשונה ב"חדר נקי" ולשמחת החוקרים נמצאו לא מעט עדוית לפגיעות בג'ל. אולי אחת החוויות המרגשות ביותר במשימה היא של דון ברוונלי (Brownlee), מנהל המחקר של המשימה, אשר סיפר שכשאשר הוא וצוותו יצאו לצפות בנחיתת החללית במדבריות יוטה מראה כניסתה לאטמוספרה היה ממש כשל מטאורים (כוכבים נופלים). האירוניה היא שבבטנה, Stardust נשאה את חלקיקי האבק של כוכב השביט – המקור "הרגיל" למטאורים.

מה עכשיו?

עכשיו בעצם מתחיל החלק המעניין – ברגע שהקפסולה נפתחה נפלו כמה חתיכות ארוג'ל וכבר שם מצאו מעט "אבק כוכבים", ישנן גם מספר פגיעות וחלקיקים שממש נראים לעין וכ1,000,000 חלקיקים זעירים (הערכה ראשונית). אבל, לא רק אבק מזנבו של כוכב השביט נאסף – בתחילת מסעה החללית ניסתה למצוא חלקיקים ש"סתם משוטטים" להם ושם הצפי נמוך בהרבה, רק 100-200 חלקיקים שצפויים להיות גם קטנים יותר. כדי למצוא את כל אותם חלקיקים זעירים ישתמשו בNASA ב"מחשב" ענק וב"תוכנה" מיוחדת – פרויקט stardust at home יאפשר לכל אחד ואחת להוריד תוכנה אשר תקבל תמונות של הארוג'ל, תוך צפייה בתמונות כל משתמש יסמן את מקום הפגיעה של החלקיקים אותם יראה. מנסיון העבר, דרך עבודה זו מניבה תוצאות מהירות למדי.