ג'וזף קאהן, ניו יורק טיימס, חדשות וואלה!
בול שמנציח את צ'אנג. “הסגנון הסיני של התפתחות בדרכי שלום התקבל בברכה בעולם”, אומר מומחה
ננג'ין. ביולי 1405, כמעט 100 שנה לפני מסעו של קולומבוס, פיקד צ'אנג הו, סריס סיני, על המשלחת הימית הגדולה ביותר בעולם עד אז; כל שלוש האוניות שבראשן עמד קולומבוס יכלו להיכנס בתוך אונייה אחת בצי של צ'אנג. הסוחר הימי הגדול עבר לאורך כל חופי דרום מזרח אסיה, הקיף את הודו, חקר את המזרח התיכון והגיע לחוף המערבי של אפריקה. ועדיין, רוב התיעוד ההיסטורי על צ'אנג נכחד, וקורותיו הפכו להערת שוליים בהיסטוריה של הקיסרות הסינית – עד עכשיו.
היום, במלאת 600 שנה למסעו הראשון, מקבל סיפורו של צ'אנג תפנית, ומורשתו תלוטש כדי להעניק לסין תדמית חדשה בזירה העולמית. ספרים פורסמו ותוכניות שודרו; שיחזורים של אונייתו של צ'אנג וכן מוזיאון חדש – שעלותו מגיעה ל-50 מיליון דולר – נבנו בבייג'ין. הכל, כדי לקדם את דמותו של צ'אנג כשגריר תרבות ימית של מדינה רבת עוצמה אך רודפת שלום. גורמים בממשל הסיני אף אימצו את התאורייה, שלא הוכחה, כי אחת מאוניותיו טבעה ליד אי סמוך לקניה של היום. השלטונות טוענים שניצולי האונייה שחו לחוף, התחתנו עם מקומיות ויצרו משפחות סיניות-אפריקאיות – שהתאחדו לבסוף בסין, מדינת האם.
והמסר שמבקשים שלטונות סין להעביר? שצ'אנג הו היה הצעד הראשון לקראת עלייתה של סין במאה ה-21 כמעצמה עולמית, שדומה אבל שונה ממעצמות עולמיות היסטוריות כספרד, בריטניה, צרפת, גרמניה, יפאן וכמובן – ארה”ב. “בשיאה של שושלת מינג, סין לא חיפשה הגמוניה”, סבור המומחה ואן מינג. “כיום, כוחנו עולה שנית, והסגנון הסיני של התפתחות בדרכי שלום התקבל בברכה בכל העולם”. המפלגה הקומוניסטית הסינית מקווה לאותת לעמה כי היא כובשת מחדש את תהילת העבר. באותה עת, היא מאותתת לשאר העולם שסין יכולה להיות חזקה – ולא מאיימת – בעת ובעונה אחת. שלא כמו הספרדים, אומרים בסין, צ'אנג לא תקף את העמים שגילה.
במסעותיו בראשית המאה ה-15, נהג צ'אנג להעניק מתנות מהקיסר למנהיגים בנמלים זרים, ובתמורה קיבל מהם מתנות שהעביר לקיסר. ואולם, בסופו של דבר החליט הקיסר להפסיק את המסעות הימיים, בין היתר בשל מחירם הכבד. בעבור גורמים בממשל הסיני הנוכחי, הקץ הפתאומי של השאיפות הימיות של סין לפני 600 שנה משדרות דבר אחר: סין היא ענק חביב בעל רצון טוב, ובלי כל עניין בקולוניאליזם. לדברי הטלוויזיה הממלכתית של סין בשבוע שעבר, צ'אנג הו מייצג את מחויבותה של סין “לשכנות טובה, דו קיום וניווט מדעי”.
עם זאת, השימוש בהיסטוריה לא מתועדת דיה לצרכי תעמולה מודרנית, גרמה לעימות אפילו בסין. כמה חוקרים מתחו ביקורת ציבורית על קמפיין צ'אנג בטענה שהוא מסולף. לדבריהם, צ'אנג התייחס לזרים כאל ברברים, ולרוב המדינות הזרות כמדינות משועבדות. כמה מהמומחים סבורים כי מסעו היה מחווה מיותרת לקיסר משוגע.
כך או כך, שמו של צ'אנג הו מהדהד ברחבי אסיה, לטובה או לרעה. בפעם הראשונה מאז מסעו האחרון ב-1433, שואפת סין להפוך למעצמה ימית חשובה: בייג'ין שידרגה את הצי שלה עם ספינות טילים מתוצרת רוסית, צוללות דיזל וצוללת גרעינית שתישא טילים בליסטיים מתוצרת בינלאומית. כמו כן, לפי דיווחים סותרים בכלי התקשורת של המדינה, השתעשעה סין עם הרעיון לבנות נושאת מטוסים.
הכפלת תקציב ההגנה סייעה לסין להפוך לאחד מהכוחות הצבאיים הגדולים בעולם, על אף שהיא מפגרת עדיין באופן משמעותי אחרי ארה”ב. סין מצהירה כי בסך הכל היא מתכוונת להגן על עצמה, אך רבים מטילים בכך ספק. אחד מהם היה שר ההגנה של ארה”ב, דונלד רמספלד, בעת ביקורו בסינגפור ביוני: “מאחר שאף מדינה לא מאיימת על סין”, אמר רמספלד, “אפשר רק לתהות: מדוע ההשקעה הגוברת בנשק?”
צ'אנג הו
סין מציינת בימים אלה 600 שנה למסעו הראשון של הימאי צ'אנג הו. אחרי שנים שבהם סיפורו הוסתר, מבקשים כעת בבייג'ין להוכיח שמסעו של צ'אנג היה צעד ראשון לקראת הפיכתה של סין למעצמה. לטענת המפלגה הקומוניסטית, בניגוד לספרד, סין לא ניסתה לכבוש את העמים שגילתה, וקיימה עמם קשרי מסחר. מסעו של צ'אנג מייצג, לדברי השלטונות, ערכים שבהם דגלה סין מאז ומעולם: “דו קיום ושכנות טובה”
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~226664383~~~159&SiteName=hayadan
