דיווח סוכנות המודיעין הצבאי של הפנטגון (DIA) על התעצמות סין, בדרכה למעמד מעצמה עולמית, אינו כולל מידע ממקורות מודיעין נוספים, בארה"ב או במדינות אחרות, המצביעים גם כן על תכניות סיניות לפיתוח מדעי-טכנולוגי-צבאי מבית, בצד רכש לטווח ארוך מעבר לקדנציה של הממשל הנוכחי בוושינגטון
יורם המזרחי
דיווח סוכנות המודיעין הצבאי של הפנטגון (DIA) על התעצמות סין, בדרכה למעמד מעצמה עולמית, אינו כולל מידע ממקורות מודיעין נוספים, בארה"ב או במדינות אחרות, המצביעים גם כן על תכניות סיניות לפיתוח מדעי-טכנולוגי-צבאי מבית, בצד רכש לטווח ארוך מעבר לקדנציה של הממשל הנוכחי בוושינגטון.
מומחים לנעשה בסין אומרים שביזינ´ג פועלת בהנחה שעד 2020 כנראה "שנת-יעד" לא רשמית לשידרוג הצבא-העממי, יגיע נושא טאיוון להכרעה צבאית או מדינית. סין צופה אם כן "לעידן שמעבר לטאיוון" עם שאיפות להוות גורם אסטרטגי בין-לאומי, עם נוכחות צי קבועה באזורים החורגים מאסיה וכן נוכחות בחלל. נתונים על יזמות פיתוח הצי וחיל האויר של סין, בעיקר השאיפה להצטייד בצוללות-פטרול גרעיניות, מצביעים על תכנון ארוך-טווח הנועד ליצור מאחזים כלכליים-אסטרטגיים, קרוב ככל האפשר לאירופה, אסיה, אפריקה ויבשת-אמריקה. כל אלה עם משענת נוכחות קבועה באוקיאנוס האטלטני והשקט.
ההנחה הרווחת בפנטגון ומחלקת המדינה היא שמטרת סין היא כביכול "לחסל היישות הטאיוואנית ולנוח" אך זו אינה אלא תוצאת מסך עשן סיני מוצלח, שבין השאר בוחן מחוייבות אמריקאית להגן על שלוש מדינות אסיאניות חשובות מבחינה אזורית וגלובאלית כאחד. השלוש הן טאיוון, יפן ודרום-קוריאה, שחשיבותן הטכנולוגית-תעשייתית נמצאת במגמת עליה ואינה מוטלת בספק.
המשטר בבזי´נג, המקבל הערכות מצב על מצבה הגיאו-פוליטי של ארצות-הברית, מעריך שתופעות מתמשכות כמו המלחמה בעירק ואפגניסטן והבעיות הכלכליות חברתיות "הנערמות" באמריקה בכלל, יחלישו את וושינגטון ויעלו לשלטון ממשלים פחות ניציים מזה של הרפובליקנים במתכונתם הנכחית. התנהגותו האסטרטגית הלא מאוחדת של המערב, בהנהגת וושינגטון ונטיית מוסקווה להתרחק מתהליכי הסכמים בינל"א שנולדו בשנות השמונים והתשעים למאה הקודמת, שהביאו לצמצום איומי מלחמה עולמית, בצד תהליך התקרבות מוגבר בציר מוסקווה-בז´ינג, ודלהי -ביזינג, תורמים לבניית תפיסה סינית אסטרטגית-גלובאלית המעוררת חשש אמריקאי.
בעוד מומחי הפנטגון מצביעים בעיקר על התחזקות הצבא הסיני מבחינה מספרית, בכל הקשור להערכותו בשלשת המחוזות הפרוסים לחוף מפרץ-טאיוון, אומרים גורמי מודיעין אחרים, העוקבים אחר הנעשה בסין, שההתעצמות בחזית טאיוון אינה משקפת תמונה מלאה של אייכות הצבא הסיני, המקיף שניים וחצי מליון חיילים. הרוב המכריע של יחידות השדה הסיניות לא נכלל בתכניות שידרוג ותפקידיו היו ונשארו בעיקר הגנת המשטר הקומוניסטי באמצעות פריסה רחבה, המכסה כל מחוזות סין, כולל הערכות מול "השכנה הטובה" רוסיה, קרוב גם לרפובליקות הסובייטיות לשעבר במרכז אסיה.
בשלב זה ממקדות סין ורוסיה מאמץ במסגרת לשכנע ממשלות שכנות לוותר על נוכחות צבאית אמרקיאית במרכז אסיה, שהחלה על רקע מלחמת אפגניסטן. קצין רוסי בכיר בדימוס אמר בדיון אקדמי שנערך באחרונה בקנדה "כל משחק מלחמה סיני צופה אפשרות עימות בכמה זירות בעת ובעונה אחת, תוך התבססות על היבשה כנושאת מטוסים" תפיסה זו מזכירה בתכניה אסטרטגטיה רוסית שנולדה אחרי פירוק ברה"מ, לפיה וויתר משרד-ההגנה הרוסי על פיתוח צי נושאות מטוסים. כיום מעדיפים הרוסים להשען על צוללות גרעניות אסטרטגיות ופתוח אמצעי לחימה המיועדים לאמצע שנות האלפיים מטילים מונחים ארוכי טווח עד מפציצים חדישים שיכסו "גרעון" בנושאות-מטוסים. הצי הרוסי הפסיק השלמת נושאת המטוסים אדמירל גורשקוב שנמכרה להודו, כולל שתי טייסת קרב המצויידות בדגם הימי של מטוס הקרב המעולה.
פרט חשוב, הנעדר מהדו"ח שהוגש בימים אלה לקונגרס וראשי הפנטגון, הוא ניתוח דברי הגנרל הסיני ז´ו צ´אנגהו, שהזהיר כי במקרה מלחמה על עתיד טאיוון "סין לא תהסס להפעיל נשק גרעיני נגד ארה"ב". ההתבטאות מפי קצין סיני בכיר, מצביעה כבר היום על יכולת איום-גרעיני סיני, המכוון לארה"ב ויצירת "מאזן-אימה" בין בז´ינג לוושינגטון דווקא בשעה שהליכי ההתפייסות וההסכמים האסטרטגיים בין ארה"ב לרוסיה נכנסו להילוך איטי ולדעת רבים עלו על שרטון, שבמדה רבה מזכיר מלחמה קרה.
העדר תגובה אמריקאית תקיפה לדברי גנרל צ´אנגהו, התקבל בבזי´נג כהוכחה שארה´´ב לא תלחם למען טאיוון או שכנותיה, מה עוד שכלכלת ארה´´ב נעשית מיום ליום תלויה עוד יותר בסין ובעיקר בכח העבודה הזול של המדינה בת ה 1. 2 מליארד תושבים.
גנרל צ´אנגהו, אמר מה שאמר מתוך ידיעה ברורה שלפי שעה סין פגיעה וחשופה לנשק השמדה המוני. יותר משש -מאות מליון סינים, עמוד השדרה הכלכלי של המדינה, שוכנים בשלושים ושבעה מרכזיים עירוניים שגודלם מליון תושבים ויותר ועוד עשרות מרכזים עירוניים חשובים, עם אוכלוסיה בת חצי מליון עד מליון בני אדם בכל אחד.
כדי להגן על כל אלה פועלת סין, בעצה אחת עם רוסיה, לשבש תכנית ההגנה הגלובאלית נגד טילים, שיוזמת ארה"ב הקשורה לפיתוח "פיקוד חלל צבאי" כשבינתיים נעשים במוסקווה ובי´זינג הכנות דחופות לתכנית הגנה משלהם, שתשען יותר על שיבוש אלקטרוני, מעמדות חלל יבשה וים מאשר פריסת רשת הגנה באמצעות מגוון אמל"ח מטילי יירוט ועד "תותחי לייזר" ואפילו "תותחי אנרגיית שמש" המהווה לוז התכנית האמריקאית.
אחד הלקחים החשובים שנלמדו בסין, הוא שנוי התפיסה האסטרטגית ברוסיה של הנשיא פוטין, כפי שמסתמן בשנתיים האחרונות, כולל חזרת מוסקווה לפיתוח צבאי מואץ, שידרוג כוחות וקידום השפעתה הצבאית והכלכלית בכל היבשות. בתחום ההשפעה הגלובאלית פועלת רוסיה בשני נתיבים עיקריים – חדירה נמרצת לשוק האנרגיה המערבי ומכירות נשק לכל המעוניין, תוך תחרות ברורה עם התעשיות הצבאיות במערב ובעיקר ארצות הברית. עסקות נשק רוסיות עם חיל-האויר של תאילנד או עם אינדונזיה, מלאזיה, יוון תורכיה, פולין ועוד נרשמות בקצב מוגבר כל אלה נוסף לשיתוף הפעולה המסורתי של רוסיה עם הודו.
התפיסה הסינית כוללת בין השאר "תורת חיקוי" המתחילה בפירטיות-דיסקטים בידוריים ורכיבים אלקטרוניים אישיים, עד העתקת ציוד מתחוכם מכל הסוגים. השיטה חוסכת זמן-מו"פ והוצאות ענק. ההעתקה נשענת על פריסה מודעינית החודרת לכל פרט בתמונה המדעית והטכנולוגית העולמית. אחת הבדיחות הקשורות למצב זה, היא שבעבר נהגה מוסקווה לחקות מוצרי תעשייה אוירית מערבית, למשל מטוס הנוסעים העל-קולי, שנועד להתחרות במוצר הצרפתי בריטי "קונקורד" וכונה בלעג "קונקורדסקי" היום יש המשתמשים להמחשת דוגמאות דומות בבטוי "בו-יי´נג" כרמז לחיקוי מוצרי תעופה אמריקאים של קונצרן "בואינג".
הקשר הצבאי העיקרי של בזי´נג הוא עם רוסיה, ספקית האמל"ח והידע החשובה ביותר להגנת סין. נסיונות וושינגטון, כפי שבאו לידי ביטוי מפי מזכיר ההגנה דונלד רמספלד שביקש לשכנע את מדינות אירופה ובראשן צרפת, להמשיך את האמברגו שהוטל על סין בשנת 1989 בעקבות משבר דיכוי הסטודנטים בככר טיין-אנ-מיין (כולל לחץ על ישראל כדי שתפסיק קשרי סחר צבאי עם ביזי´נג). במחאתו לא טרח רמספלד להזכיר את דו"ח הפנטגון והחשש האמריקאי מהתעצמות סין. כל אלה ועוד אינם משפיעים על הליכי פיתוח צבאי סיני ואין להם השפעה מכרעת על מערכת היחסים הצבאיים בין בזי´נג למוסקווה, כפי שבאו לידי ביטוי במפגשים האחרונים בין מנהיגי רוסיה וסין שכללו הסכמי ענק בתחום התחבורה, האנרגיה, הפתוח הצבאי, בטחון גבולות ועוד. ב 20 ליולי, על רקע דו"ח הפנטגון, התלונן מזכיר ההגנה רמספלד "שרוסיה עוזרת לחמש את סין" וגם הפעם השתמש במטבע הדיפלומטי השחוק "שסין מדכאת דמוקרטיה" וכיו"ב.
מספר דוגמאות להתענינות הסינית בפיתוח צבאי רוסי עד לשנת היעד האפשרית 2020 כוללות הערכה שסין מוכנה להשתתף במימון פיתוח צבאי רוסי, כולל "ניעור אבק" מתכניות ישנות לשנוי פני חיל-האויר הרוסי עם ציוד חדיש ומהפכני, כולל מפציצי טווח ארוך ביותר, מהירות מאך 3 פלוס ויכולת "חמקנות". האירוניה הקשורה לכך היא שחלק מהכספים הנחוצים לשת"פ הסיני-רוסי באים מהתחזקות כלכלת סין על חשבון השוק האמריקאי, שמבחינות רבות העביר פסי ייצור שלמים ובעיקר מוצרי צריכה, אלקטרוניקה עממית ואפילו שרותים מנהליים לסין ומדינות נוספות בעולם השלישי.
מסמכים בינלאומיים – הנוסח המלא
Sukhoi T-60S Project
