מדען של נאס”א גילה עולם שבו שוקעת שמש באופק, מלווה בשמש נוספת ולאחריהן שמש שלישית. עולם זה – המכונה HD 188753 Ab – הינו הראשון הידוע הנמצא ליד מערכת כוכבים משולשת קלאסית (Classic triple-star system).
מיכל לוינשטיין
מדען של נאס”א גילה עולם שבו שוקעת שמש באופק, מלווה בשמש נוספת ולאחריהן שמש שלישית. עולם זה – המכונה HD 188753 Ab – הינו הראשון הידוע הנמצא ליד מערכת כוכבים משולשת קלאסית (Classic triple-star system).
“השמיים בכוכב לכת זה יהיו מדהימים, עם 3 שמשות השוקעות מדי פעם” אומר ד”ר מקייג' קונאקי (Dr. Maciej Konacki) מהמוסד הטכנולוגי של קליפורניה, שגילה את כוכב הלכת ע”י טלסקופ Keck 1 ב-Mauna Kea mountain בהוואי. “לפני כן לא היה לנו כל רמז האם כוכבי לכת יכולים להיווצר בתנאי כבידה כה מורכבים”. התגלית מציעה תיאוריה שכוכבי לכת הם יותר חסונים ממה שחשבו עד כה.
מערכות תלת-שמשיות הן נפוצות ביקום ומוערכות ביותר מחצי מהכוכבים. הכוכב הקרוב ביותר אל השמש שלנו – אלפא קנטאורי Alpha Centauri הוא חבר במערכת משולשת כזו.
“מערכות רב-כוכביות לא היו שדות ציד פופולאריים לכוכבי לכת” אומר קונאקי, “הן קשות לצפייה והאמינו שהן בלתי ידידותיות לכוכבי לכת”.
כוכב הלכת שנתגלה שייך לסוג כוכבי לכת הנקראים “כוכבי לכת חמים מסוג צדק” (Hot Jupiters), שהם כוכבי לכת גזיים ענקיים המקיפים שמשות הנמצאות בקרבה אליהם. במערכת כזו, כוכב הלכת עובר כל 3.3 ימים מסביב לשמש שמקיפות אותה כל 25.7 שנה זוג שמשות הלכודות במסלול של 156 יום.
קרקס 3 השמשות הינו מעין אשכול מכווץ, הנכנס בחלל זהה לזה שבין שבתאי לשמש שלנו. תנאי מחיה הדוקים כאלה מעלים שאלות בדבר תיאוריית היווצרות Hot Jupiters. אסטרונומים חשבו שכוכבי לכת מסוג זה נוצרים הרחק מהשמשות שלהם ולאחר מכן נודדים כלפי פנים לכיוונן. “בסריג צפוף של מערכת כזו לא יהיה מקום בשולי מערכת הכוכבים לכוכב לכת לגדול” אומר קונאקי.
לפני כן, גילו אסטרונומים כוכבי לכת מסביב ל-20 מערכות של כוכבים כפולים ומערכת אחת של כוכבים משולשים – אך השמשות במערכות אלה היו מרוחקות מאד זו מזו. רוב המערכות מרובות הכוכבים צפופות יחדיו וקשות ללמידה.
קונאקי התגבר על אתגר זה בהשתמשו בגרסה מותאמת של מהירות סיבובית או “התנודדות” של טכניקת ציד כוכבים. בשיטת ההתנודדות המסורתית, נוכחות כוכב לכת מוסקת ממשיכת הכבידה או ההתנודדות שלו על השמש שלו. התיאוריה עובדת יפה לגבי שמשות בודדות או מערכות של כוכבים כפולים או משולשים שבהן השמשות רחוקות מאד זו מזו. אך במערכות בהן השמשות קרובות זו לזו קרני האור המגיעות מהן מתערבבות זו בזו.
בפיתוח מודלים של מערכות עם שמשות קרובות, קונאקי יכול היה להפריד את קרני האור שהסתבכו זו בזו. זה אפשר לו לאתר בפעם הראשונה במדויק משיכה של כוכב לכת על שמש המכורבלת יחד עם שמשות נוספות. מ-20 מערכות שנבחנו עד כה, המערכת החדשה HD 188753 המרוחקת 149 שנות אור מאיתנו היא היחידה המשמשת בית לכוכב לכת.
לפי התיאוריה נוצרים Hot Jupiters מדיסקות או “דונאטס” או מחומר המסתחרר מסביב לשולי שמשות צעירות. חומר הדיסקה מתקבץ לליבה מוצקה ולאחר מכן מושך אליו גז. לבסוף, נסחפים ענקי הגז כלפי פנים. גילוי עולם הנמצא במערכת תלת-שמשית סותר את התסריט הזה. למערכת שנתגלתה לא יכלה להיות דיסקה מעין זו בצעירותה, עקב הנוכחות המפריעה של השמשות הנלוות. מצב זה לא משאיר סיכוי להיווצרות כוכב לכת ומעלה שאלות חדשות.
מסת כל אחת מ-3 השמשות במערכת HD 188753 היא בטווח שבין 2/3 עד מסת השמש שלנו. כוכב הלכת עצמו מעט יותר מסיבי מצדק.
