כיצד מתמודדת סין עם תופעת חוסר השוויון המספרי בין המינים?

הבת שלך שווה כסף (א)

מאת ג'ים יארדלי ניו יורק טיימס

חוסר האיזון בין בנים לבנות הביא את שלטונות סין לנקוט יוזמה: בכמה ערים מופעלת תוכנית המעניקה סיוע כספי להורים לבנות

תלמידי בית ספר צועדים למרגלות כרזה "תנו כבוד לבנות" – חלק ממסע תעמולה לעידוד הולדת בנות. נשים רבות עוברות הפלות, כדי להבטיח הולדת בנים בלבד

תצלום:ניו יורק טיימס

אנשי, סין

הגידול הידוע ביותר של האיכרים באדמות החוף ההרריות הפוריות של מחוז פוג'יאן בסין הוא תה האולונג. והמקור המועדף עליהם לגיוס ידיים עובדות הוא בנים. שיחי התה מכסים את מורדות הגבעות כפי שהילדים ממלאים את רחובות הכפר.

שפע הבנים וחוסר האיזון גלויים לעין במידה כזאת (על כל 100 בנות שנולדות במחוז יש 134 בנים), שממשלת סין נקטה צעד לא צפוי. כדי לעודד הולדת בנות הוחלט לשלם, במקרים מסוימים, למשפחות שכבר בורכו בילדות.

המפלגה הקומוניסטית ספגה ביקורת רבה בשל מדיניותה, המאפשרת למשפחות לגדל ילד אחד בלבד. דוברי הממשלה מציינים כי מדיניות זו הביאה להאטה משמעותית בגידול הטבעי של אוכלוסיית סין. המבקרים טוענים כי היא גורמת לכך שנשים רבות עוברות סריקות בעת ההריון, ולעתים מבצעים הפלות יזומות, כדי להבטיח שייוולדו להן רק בנים.

מסיבה זו נולדות בסין בנות מעטות מדי. עד לשנים האחרונות הממשלה התעלמה מהבעיה או התכחשה לעצם קיומה. במארס 2004 הכריז הנשיא הו ג'ינטאו כי יש למצוא לה פתרון לפני שנת 2010. בכירים בממשלה הודיעו כי הפלת עובר בגלל מינו תוגדר עבירה פלילית. הפלות כאלה אסורות גם כיום, אולם בדרך כלל נמצאים רופאים המסכימים לבצען תמורת שוחד שמשלמים הורים המעוניינים בבן זכר.

בכירים בממשלה אינם נסוגים ממדיניות הפיקוח על הילודה, אולם כעת נבחנים שינויים אפשריים בה. בשנה שעברה הקימה מועצת המדינה בסין ועדה של 250 דמוגרפים ומומחים אחרים, האמורים לבחון סוגיות כמו חוסר איזור בין המינים, ירידה בפריון ודרכים לטיפול באוכלוסייה המזדקנת. כן יבחנו חברי הוועדה אם ומתי תחליט סין על מדיניות של הולדת שני ילדים, כדי למנוע גל ילודה.

"אני סבורה שיהיה עלינו לשקול את שינוי המדיניות בעתיד", אמרה האו לינה, דוברת המועצה הלאומית לתכנון המשפחה. "עלינו לבדוק את התזמון ואת דרך הפעולה, לבחון את השיטה ולקבוע כיצד ליישמה".

עם זאת, בכירים בממשלה מסכימים שאין לדחות את הצעדים לשינוי המאזן בין בנים לבנות. מומחים מנסים לקבוע באיזו מידה אחראית לבעיה המדיניות הדמוגרפית של סין. לדבריהם, הבעיה היתה מוכרת עוד לפני שהוחלה מדיניות הילד היחיד. מדינות אסיאתיות אחרות כמו הודו ודרום קוריאה, שלא יישמו מדיניות זו, דיווחו גם הן על חוסר איזון בין בנים לבנות. אולם על פי הסטטיסטיקה, חוסר האיזון בסין גדל מאז הוחלה מדיניות הפיקוח על האוכלוסייה בשנות השמונים המאוחרות.

בתחילת ינואר הודיעה הממשלה כי בסין יש 119 בנים על כל 100 בנות. על פי מחקרים, היחס ברחבי העולם הוא 105 בנים ל-100 בנות. דמוגרפים צופים שבתוך כמה עשורים יהיו בסין 40 מיליון רווקים, שלא יוכלו למצוא בנות זוג.

תשומת לב לבנות

כ-60% מתלמידי הכיתות הגבוהות בבית הספר העל יסודי "לאנשי" בעיר אנשי במחוז פוג'יאן הם בנים. לא מזמן עסקו מאות מהתלמידים בחזרות למצעד בחצר בית הספר. הם צעדו, מנופפים בדגלים, למרגלות לוח מודעות שעליו הופיעו כרזות ממסע התעמולה האחרון – "תנו כבוד לבנות".

הרשויות המקומיות הזמינו כתב לסקר את האירוע, מכיוון שבית הספר משתתף בתוכנית שכותרתה "תשומת לב לבנות". תלמידות ממשפחות עניות לומדות חינם אין כסף, וכך גם תלמידות ממשפחות שלהן שתי בנות. המנהל, הו הונגבין, מראה בשמחה תערוכת כרזות שבהן תמונות של נערות המשתתפות בתוכנית.

לדברי הו, התערוכה נועדה לחזק את הערכתן העצמית של הבנות, אך בד בבד היא אמורה להרשים מבקרים. הוא אמר כי כיום זכאיות התלמידות למלגות לימוד במכללות וכי מספר הבוגרות הממשיכות בלימודים עלה מ-149 ב-2003 ל-271 ב-2004.

לין לינגלינג, תלמידת י"ב המקווה להמשיך בלימודיה, היא אחת מכוכבות התוכנית. "הם אומרים שהבנים טובים בתחומים הדורשים כישורים לוגיים. לכן בתחילת בית הספר התיכון מציינים שאחדים מהם טובים יותר מאתנו, אבל אנחנו משתוות אליהם".

למרות זאת, רוב ההורים בסין, בעיקר תושבי האזורים הכפריים, מעדיפים בנים. לי שנגמינג מהמועצה לתכנון המשפחה באנשי אמרה כי ההעדפה קיימת זה מאות שנים, ושורשיה בסיבות מעשיות. משפחות האיכרים מעוניינות בבנים-עובדים. הורים החוששים לגורלם כשיגיעו לשיבה יודעים שעל פי המסורת הסינית הבן צריך לדאוג להוריו. בנות, לעומת זאת, הופכות לחלק מהמשפחה של בעליהן לאחר הנישואים.

בן כתוכנית פנסיה

באזורים הכפריים, שבהם אין ביטחון כלכלי, גידול בן נחשב שווה ערך לתוכנית פרישה. "בעבר, אם היו לך רק בנות, היו מתייחסים אליך בזלזול", אמרה לי. בתגובה החלה הממשלה להפעיל תוכנית ניסיונית, שבה כ-300 אלף קשישים מקבלים פנסיה שנתית בסך 180 דולר – סכום גדול בקנה מידה מקומי – אם הם הורים לבן אחד או לבנות.

לדברי לי, התמריצים הכספיים נועדו לתת ערך כלכלי לבנות ולצמצם את מספר ההפלות היזומות (של בנות). אבל היקפה המצומצם של התוכנית מגביל את השפעתה. האו, נציגת המועצה מבייג'ין, אמרה כי אנשי היא אחת מ-24 ערים שבהן ניתן סיוע כספי להוריהן של בנות. לדבריה, התקציב לא יגדל.

החוק המתיר להביא ילד אחד בלבד לעולם כבר מזמן אינו מיושם כלשונו: אמנם משפחות עירוניות, מלבד יוצאות מן הכלל, אכן מוגבלות לילד אחד בלבד. אבל משפחות כפריות רשאיות להוליד ילד נוסף, אם בלידה הראשונה נולדה להם בת, ומשפחות מיעוטים מורשות להוליד שלושה ילדים או יותר, כדי למנוע את הידלדלות האוכלוסייה של אותו מיעוט.

למרות כל מאמצי העידוד, קשה יהיה לשנות את הגישה הסינית. בעקבות לידת האזרח ה-1.3 מיליארד יצאו הרשויות הסיניות בקריאה להאט את קצב הגידול הטבעי.

הבת שלך שווה כסף (ב)

מאת הווארד פרנץ' ניו יורק טיימס

באזור כפרי בדרום מערב סין דווקא מעדיפים בנות על פני בנים. החלום הגדול הוא שייקלטו בתעשיית המין האסיאתית וישלחו הרבה כסף הביתה

זונה ליד מודעת שירותי מין, בהונג קונג. המסר העובר מהבנות השבות הביתה הוא, שזו הדרך הקלה לעשות כסף

תצלום: רויטרס

בכפר לאנגל שבמחוז יונאן בדרום מערב סין יש שני סוגי משפחות: העשירות יחסית, שחיות בווילות נאות וממוזגות, ואלה שעדיין מתפרנסות מציד עם חץ וקשת בגבעות המיוערות הסמוכות ושולחות את בניהן להיות נזירים בודהיסטים כאשר אין די כסף להאכיל את כולם.

אבחנה כזו היתה קשורה בעבר באזור הזה לשאלה מי מהמשפחות עדיין זורעת אורז ביד ומי עושה את העבודה בעזרת תאו. ואולם נראה שבימים אלה קשורה מידת הרווחה הכלכלית דווקא לשאלה באילו משפחות יש בנות, שרבות מהן נשלחות לתאילנד או למאלזיה כדי לעבוד בבתי בושת.

"אם את אשה צעירה ואת לא נוסעת לתאילנד, מה את כבר יכולה לעשות פה?" תהתה יה שיאנג בת ה-20, "רק לזרוע ולקצור. שמעתי שבתאילנד ובמאלזיה קל מאוד לעשות כסף, אז נסעתי". לפחות 20 צעירות מהכפר הזה, השוכן על צלע גבעה ליד נהר המקונג, יצאו לעבוד בתעשיית המין. "כל הצעירות היו רוצות לנסוע, אבל חלקן נאלצות להישאר כדי לטפל בהוריהן", אמרה יה.

מבחינה זו לאנגל אינו יוצא דופן, לפחות באזור הזה של מחוז יונאן שנשותיו מבוקשות מאוד בתעשיית הזנות האסיאתית. מומחים אומרים שבחלק מכפרי הסביבה מרבית הנשים בשנות ה-20 לחייהן עובדות בזנות, כשהן משאירות מאחור צעירים רבים ללא בנות זוג. עד לא כבר היו רבות מהנשים הללו נחטפות כדי להופכן לשפחות מין, אבל בעת האחרונה מצטרפות רובן לתעשיית המין מרצונן החופשי.

יה סיפרה את סיפורה בהיסוס מה, אבל בלי בושה נראית לעין. אביה, איכר עני, קיבל את האורחים בכוסות של מים חמים, במקום תה, והקשיב לדברים שאמרה בתו על רקע הקולות שבקעו ממקלט רדיו זול בבקתת החדר בעלת הריהוט הדל ורצפת הבטון החשופה.

היא סיפרה על תלאותיה, החל במסע שעשתה בתוך תא מטען של אוטובוס כדי לחמוק מעיניה של משטרת ההגירה, ועד לגיפופים במועדוני הלילה שם חיה מתשר ממעבידיה ומקיום יחסי מין עם זרים, תוך חשש מתמיד מאיידס. היא החזיקה מעמד רק בזכות החלומות: להתחתן עם סיני המתגורר מעבר לים, או להתעשר ולחזור הביתה מנצחת. אבל השנתיים הראשונות בתאילנד לא הביאו לה את ההצלחה שקיוותה לה. היא השתכרה מספיק כדי לאכול ולקנות בגדים, אבל לא הצליחה לעזור להוריה. גם היא וגם הם לא אומרים נואש, ויה כבר מתכוננת לשוב לתאילנד.

איש לא חולק על כך שחלומות כמו של יה כבר התגשמו בעבר. עדות לכך אפשר לראות בכפרי האזור, כאשר בין הבקתות הצפופות צצה מדי פעם וילה, עם שער ירוק-זהב וצלחת לוויין. בחלק מהכפרים הביאה הצלחת הבנות לתמורה של ממש, והם נראים יותר כמו פרוור של שנחאי. מסיבה זו, בניגוד למתרחש ברוב חלקי סין – שם מייחלים להביא לעולם בן – כאן רואים דווקא בבנות ברכה.

"הבנות האלה פועלות בעידוד המשפחות והשכנים מסיבה אחת – העוני", אמר סוציולוג מבייג'ין, שחקר את תעשיית המין במחוז יונאן. "הן חוזרות הביתה ובונות בתים של ממש, וכך הופכות למעין פרסומת: 'זו הדרך הקלה לעשות כסף'". לדבריו, כל אחד יודע מה עושות הנשים האלה בתאילנד, אבל איש לא קורא לזה זנות, אפילו גורמים רשמיים, הנוהגים לדבר על הבנות ש"עובדות בחוץ".

הסוציולוג, שביקש להישאר בעילום שם בגלל הרגישות הרבה של העניין, אמר גם שנשים רבות נדבקות בתאילנד באיידס, במידה רבה משום ששירותי הבריאות הממלכתיים שם מתעלמים מהעובדות הזרות. למרות זאת לא נעשה, לדבריו, כל מאמץ למנוע את הפצת המחלה ביונאן לאחר חזרתן.

במנגבין, כפר קטן של בני המיעוט הדאי, שינתה תעשיית במין את פני המקום לחלוטין, ווילות מפוארות נראות בכל מקום. אחת הבעלים של וילה כזו, דאו שיאושאן, סיפרה שהסוד מאחורי עושרה הוא מכרה הפחם של בעלה. אחרים יגידו שאפשר לייחס אותו דווקא לשתי בנותיה היפהפיות, שדיוקניהן מתנוססים במקום.

"הן הצליחו למצוא עבודה בחוץ, אבל אף פעם לא שאלתי אותן מה הן עושות", אמרה דאו, הנראית כבת חמישים. באחרונה, סיפרה, מצאה אחת מהן את אושרה עם גבר עשיר מסינגפור, והאחרת, עם איש אמיד ממאלזיה.

ומה על הבחורים הצעירים שנשארו בכפר? "לבחורים ממוצא דאי אין כיום סיכוי להתחתן עם בנות מהמוצא שלהם, משום שהן כולן עוזבות", אמרה. "בנות דאי הן יפהפיות ומבוקשות מאוד, אבל לא כולן מביאות כסף הביתה. חלק מהן יודעות רק לבזבז ולבלות".

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~75345082~~~216&SiteName=hayadan