במקביל להשפלה הפומבית שספגה השנה נאס"א מבית המחוקקים האמריקאי, נראה החלום להפקיע את המונופול על טיסות לחלל מידי ממשלות מציאותי יותר ויותר
גיא הופמן, הארץ, חדשות וואלה!
בוסטון. בינואר השנה התייצב נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש במפקדת נאס"א שבוואשינגטון והכריז על חזונו לסוכנות החלל: עד שנת 2020 ינחתו שוב אסטרונאוטים על פני הירח, והפעם הם יישארו שם לתקופה ממושכת. מהירח, כך הנשיא, תשגר ארה"ב משימות מאוישות למאדים. ההודעה הדרמטית מיד נשפה רוח חדשה לתוך מפרשי נאס"א, שכבר מזמן רוצה להחיות את תוכנית החלל המאוישת שלה. מה גם שהנשיא הבטיח עוד כסף לטובת המטרה.
פרסומת
אבל מאז עברה כחצי שנה, ובסוף יולי צינן בית המחוקקים של ארה"ב את התלהבות המדענים. לא זו בלבד שוועדה של הפרלמנט החליטה שלא לאשר את הגדלת התקציב השנתי של נאס"א, היא אפילו קיצצה אותו ב-229 מיליוני דולרים, ובכך למעשה דחתה את פרויקט שיגור האדם לירח לתקופה בלתי ידועה.
בתיאום מביך כמעט עם החדשות מוואשינגטון, חגגה ביום שלישי תוכנית חלל אחרת אבן דרך דרמטית משלה. לא, לא מדובר ברוסים, אלא בפרויקט החלל הפרטי של קרן "פרסי X" מקליפורניה. נציגי הקרן הודיעו ב-27 ביולי על תאריך השיגור הראשון במסגרת תחרות שאמורה להוות את אות הזינוק לתעשייה פורחת של טיסות חלל מסחריות.
קשה להאמין, אבל בעוד פחות מחודשיים תנסה ספינת החלל אזרחית בשם SpaceShipOne להמריא לגובה המיועד של 100 ק"מ כשעל סיפונה טייס ומשקל שווה ערך לשני נוסעים. וזה רק השלב הראשון. כי על מנת לזכות בפרס המיוחל בסך 10 מיליון דולרים, יצטרך הטייס לחזור על הטיסה באותה חללית בתוך פחות משבועיים מההמראה הראשונה. זאת כדי להבטיח שלא מדובר בהצלחה אקדמית חד-פעמית, אלא בהפגנת יכולת שאפשר יהיה לתרגם לתוכנית מסחרית.
הניסוי הראשון כבר עבר בהצלחה
מבין 26 קבוצות המשתתפות, Scaled Composites שבנתה את SpaceShipOne, היא הראשונה שתנסה לזכות בפרס, שתוקפו יפוג בסוף השנה. מהנדסיה החלו לעבוד על החללית, שנראית כלקוחה מסרט מדע בדיוני ישן, לפני שלוש שנים וחצי. מנכ"ל החברה, ברט רוטן, מוביל את הפרויקט, והמימון מגיע במלואו מכיסו של מקים מיקרוסופט פול אלן, הזוכה באתר החברה לכינוי המקצועי "פילנטרופ".
טייסה של SpaceShipOne כבר עשה היסטוריה לפני כחודש כשבטיסת ניסוי לקראת תחרות הפרס, היה האזרח הראשון שהטיס חללית מחוץ לאטמוספירה. ב-21 ביוני הגיע מייק מלוויל לגובה של 100 ק"מ ונחת בשלום כעבור כחצי שעה. זאת היתה גם טיסת החלל הראשונה ללא כל מימון ציבורי. "ההצלחה שלנו מוכיחה שטיסת חלל מאוישת לא דורשת מימון ממשלתי אימתני. אפשר לעשות זאת גם במסגרת חברה מסחרית קטנה בת כמה עשרות עובדים", אמר בשעתו ברט רוטן.
וזו גם היתה כוונת המשורר כאשר הכריזה קרן הפרס על התחרות לפני כשמונה שנים. הקמת הקרן שאבה השראה מתחרויות דומות שהתקיימו בתחילת המאה שעברה. אז כמו היום, כך כתוב באתר הקרן, "המחסום המרכזי לתעופה מסחרית לא היה טכנולוגי אלא פסיכולוגי".
בשנת 1919 הוצע פרס על סך 25 אלף דולרים למי שיטוס את כל הדרך מניו-יורק לפאריס. שמונה שנים מאוחר יותר עשה זאת הטייס צ'רלס לינדברג, והצית תוך שנתיים צמיחה מטורפת של שוק התעופה האזרחי, תופעה שזכתה לכינוי ה"לינדברג בום".
מארגני פרס X מקווים לראות נקודת מפנה דומה ביחס העולם לטיסות חלל. "המתחרים שלנו לא מציגים פריצות דרך בפיסיקה או במדעי החומרים", אמר נשיא הקרן פיטר דיאמנדיס בראיון לאתר space.com "מה שעולה למעבורת החלל 750 מיליון דולר להמראה זו עלות התפעול, לא הדלק. ושם אנחנו מחפשים את השיפור העיקרי".
20 דולר – ואתם ברשימת התורמים
מימון הפרס מגיע משלושה גורמים עיקריים: אנושה ואמיר אנסרי, שני יזמי היי-טק ילידי איראן, הבנק First USA, וארגון "The Spirit of St. Louis". עוד ברשימת התורמים המפורסמים מצוי סופר ספרי המתח טום קלאנסי. אבל ברוח הסיסמה "טיסת חלל להמונים", גם התרומות מגיעות בחלקן מהקהל הרחב. 20 דולרים מספיקים כדי להוסיף את שמך לרשימת נותני החסות של קרן הפרס, ובכך להבטיח שהשם שלך יוטס לחלל ברגע האמת. דרך נוספת להשתתף בחגיגה היא קניית כרטיס כניסה לאירוע השיגור עצמו, שיתקיים במדבר מוהבי בקליפורניה ב-29 בספטמבר.
באירוע תיחשף גם החללית השנייה שמתכוונת לנסות את מזלה השנה, ספינה בשם Wild Fire של קבוצה קנדית המכנה את עצמה "פרויקט דה-וינצ'י". למרות שהיא אחת המועמדות הטובות לזכייה בפרס, "דה-וינצ'י" היא גם הקבוצה המוזרה ביותר בתחרות. בעוד ש-SpaceShipOne נבנה באופן מסורתי למדי על ידי חברה שפועלת בתחום התעופה כבר יותר מעשרים שנה, צוות דה-וינצ'י מורכב ממתנדבים בלבד, 500 במספר. בנוסף החליטו המהנדסים לא לשגר את החללית שלהם מהקרקע, אלא מגובה 80 אלף רגל, אליו יגיע הטיל באמצעות בלון הליום.
מתחרה נוסף שזוכה לעניין גדול הוא "צוות ארמדילו" בראשות ג'ון קרמאק. קרמאק עלה לגדולה כמקים חברת id Software, וכממציא המשחקים הקלאסיים Wolfenstein 3D ,Doom ו-Quake. המתכנת הגאון טוען שתמיד התלהב מטיסה מאוישת לחלל, וכשהרגיש שאין התקדמות מספקת בתחום החליט לנסות לקדם את החלום בעצמו. קבוצת ארמדילו לא נמצאת קרוב לניסיון המראה מאויש, אך היא החלה כבר לשגר טילי ניסוי ראשונים בחודש יוני השנה.
ובין כל החברות האמריקאיות יש גם צוות ישראלי. ILAT, קבוצה בראשות דב צ'רטריבסקי, פועלת מזיכרון יעקב ועוד לא הודיעה על כוונות שיגור בשלב זה. עם זאת הקבוצה פירסמה תוכנית עסקית שבוחנת את כדאיות התיירות בחלל.
בסרט קצר שצילם צוות Scaled Composites, נראה אחד הצופים בשיגור של SpaceShipOne אומר ש"הדבר הכי יפה בפרויקט הזה, הוא שהכל נעשה במימון פרטי, ללא התערבות הממשלה. למעשה חברות מסחריות עושות היום את מה שנאס"א עשתה פעם". ובכן, יש מקום לרכך מעט את ההתלהבות המובנת. כי גם אם תצליח החללית במשימתה, בוניה נמצאים עדיין שנים רבות מאחורי חזית המחקר של נאס"א.
אבל מעניין לשים לב הן בדבריו של הצופה הנרגש והן במילותיהם של מארגני התחרות, לביטוי של חלום אמריקאי ישן, מיתוס היוזמה הפרטית. כי למרות שרוב הפיתוחים הטכנולוגיים של ארה"ב מומנו באופן ישיר או עקיף מכספי משלם המסים, מאמינים רבים באומה, שאמריקה מובילה בעולם רק בזכות היזמות הפרטית שלה. במובן מסוים מקווה תחרות פרס X להוסיף קצת אמת למיתוס הזה, אבל ראוי לציין שגם המשתתפים בתחרות זו עומדים על כתפיהם של מיליארדי דולרים ועשרות שנים של מחקר ממשלתי.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~914767564~~~169&SiteName=hayadan
