הודו שיגרה לירח את צ’אנדריאן -2 הכוללת מקפת, נחתת ורכב שטח

אם הנחתת ויקראם תצליח לנחות על הירח תהיה הודו המדינה הרביעית שתנחת על הירח

ישראל כבר לא תהיה המדינה הרביעית שתנחת על הירח לאור התרסקות החללית בראשית באפריל השנה. הודו שיגרה היום (22/7/19) על גבי משגר GSLV Mk III את צ’אנדריאן 2 (Chandrayaan-2), מבצע משולב של מקפת, נחתת ורכב שטח שינוע על הירח ויחקור איזורים נרחבים יותר מאשר רק בנקודת הנחיתה.
בין המטרות המדעיות של צ’אנדריאן -2 מיפוי הטופוגרפיה הירחית, המינרולוגיה, שפע היסודת, וחתימות של הידרוקסילים וקרח מים. המקפת תמפה את פני השטח ותסייע להכין מפות תלת ממדיות של קרקע הירח. המכ”ם המשולב יסייע בחקר פני השטח תוך כדי התמקדות במרבצי קרח המים באזור הקוטב הדרומי ובתת הקרקע. זאת על מנת לאפשר איתור של מים שאותם ניתן יהיה לנצל בבסיס הירחי שנאס”א מתכננת לבנות באיזור הקוטב הדרומי של הירח.
מועד השיגור היה אמור להיות באפריל 2018 אך הוא נדחה שוב ושוב. הדחיה האחרונה היתה לפני כשבוע.

המקפת, צ’אנדריאן -2 ללא הנחתת ורכב השטח, תקיף את הירח בגובה של 100 ק”מ, ובה יהיו חמישה מכשירים מדעיים – שלושה מהם חדשים והשניים האחרים קרסאות משופרות על אלו ששימשו במשימת צ’אנדריאן -1. המקפת יוצרה על ידי הינודסטאן אירונאוטיקס ונמסרה לסוכנות ההודית לחקר החלל ביוני 2015.

הנחתת של המשימה נקראת ויקראם על שם ויקראם סראבהאי (1919-1971), שנחשב לאבי תוכנית החלל ההודית, ויקראם (סנסקריט: . [57]

ויקרם תתנתק מהמקפת כשזו תהיה במסלול אליפטי שנע בין 30 למאה ק”מ. לאחר מכן תיערך בדיקה מקיפה של כל המערכות שלה לפני שתנסה לנחות נחיתה רכה, לפרוס את מכשיריה ואת הרובר ולבצע פעילות מדעית במשך כ-15 יום.
https://www.youtube.com/watch?v=GVL4aQ7JKpY

חלק מהטכנולוגיות בהן מצויידת ויקראם כוללות מצלמה ברזולוציה גבוהה, מצלמה לאיתור סיכונים, מערכת לאיתור מקום נחיתה, ועוד.

רכב השטח של המשימה נקרא פראגיאן (“חוכמה” בסנסקריט.) המסה של הרובר היא בערך 27 ק”ג יפעל על אנרגית השמש. הוא ינוע על ששת גלגליו מרחק של 500 מטרים בקצב של סנטימטר בשניה ויבצע ניתוחים כימיים של הקרקע, ישלח את הנתונים לנחתת וזו תעביר אותם לכדור הארץ.

הודו משחקת כאמור במגרש של גדולים עם תוכנית חלל בתקציב של מיליארד דולר בשנה בלבד. שלוש מדינות בלבד נחתו על הירח: ברית המועצות וממשיכתה רוסיה, ארה”ב ואליהן הצטרפה בשנים האחרונות גם סין, שהנחיתה את החללית צ’נג’ה 4 ננחיתה רכה על הצד המרוחק של הירח ב על הצד המרוחק של הירח.