אבחון מוקדם להפרעות קצב לב בעזרת בדיקת EKG

פיזיקאים מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון בשיתוף עם פרופ' גליקסון ממכון הלב ב"שיבא" וקרדיולוגים מדנמרק, פיתחו שיטה שמנתחת את בדיקת ה-EKG על בסיס מודלים מתמטיים ופיזיקאליים ומאפשרת אבחון של חולי לב בעלי סיכון גבוה

צוות החוקרים, הכולל את פרופ' יעקוב לויטן ופרופ' מאיר לבקוביץ' מהמחלקה לפיזיקה במכללה האקדמית יהודה ושומרון, פרופ' מיכאל גליקסון מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר וקרדיולוגים דנים, הצליחו למצוא שיטה מהפכנית שמזהה את החולים הנמצאים בסיכון גבוה להפרעות בקצב הלב שעלולות לגרום למוות פתאומי.
בחולי לב, הנוטים להפרעות קצב מסוכנות, מושתלים לעתים קרובות מכשירים הנקראים ICD (דפיברילטור אוטומטי מושתל), המיועדים לזהות הפרעות קצב מסוכנות ולטפל בהן, לעתים על ידי שוק חשמלי. החוקרים הצליחו לפתח שיטה המנבאת הפרעות קצב  העתידות להתרחש בחולים עם מכשירי  ICD כשעה או יותר לפני התרחשותן. באמצעות שיטה זו ניתן יהיה לתת לחולה סימן אזהרה ולאפשר לו להתכונן לקראת הפרעת הקצב.
החוקרים בודקים  עתה  את האפשרות להשתמש בשיטה זו לחזות סיכון גבוה להפרעות קצב בחולים בהם אין עדיין ICD, על מנת לזהות את אותם חולים שזקוקים להשתלת ICD . תוצאות ראשוניות של המחקר, שנערך בשיתוף עם קבוצת חוקרים מדנמרק הראתה שלשיטה זו יכולת לנבא מוות בחולי לב .
במכשיר שפותח מבוצעת סקירה הנעשית על בסיס אלגוריתם  אשר מנתח את ה-EKG בדיוק מקסימאלי ומוצא האם החולה משתייך לקבוצת בעלי הסיכון הגבוה.  השיטה המסתמכת על מודלים מתמטיים ופיזיקלים  פותחה ע"י פרופ' לבקוביץ' ופרופ' לויטן, פיזיקאים מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל.

פרופ' לויטן:" ההחלטה של הרופאים לגבי הצורך של החולה ב-ICD היא מאוד קריטית, חשוב לא פחות לאבחן את החולים שלא זקוקים לניתוח להשתלת ה-ICD. עד היום מקובל להמליץ על השתלת  ICD מונעת בחולים בהם תפקוד הלב ירוד במידה קשה, המהווים קבוצה גדולה מאוד שהשתלת  CD בכולה מהווה נטל כלכלי משמעותי. אין כיום שיטה טובה לבחור מתוכם את אלה שזקוקים יותר מאחרים להשתלה ולתת ביטחון לאחרים שאינם זקוקים לה.

השיטה רשומה כבר כפטנט עולמי וקיבלה את אישור ה-FDA האמריקאי, בימים אלו מבוצעים ניסויים קליניים בבתי חולים בדנמרק. השיטה שהוצגה בספטמבר בכנס  הקרדיולוגי הגדול ביותר באירופה וכן בוועידה הבינ"ל, The Dead Sea Symposium, שנערכה באוקטובר בישראל זכתה בפרסים ובתמיכה רחבה להמשך שיתוף הפעולה הישראלי-דני.

פרופ' גליקסון, ושותף בצוות החוקרים:" כבר היום השיטה עשויה לסייע לחולים עם ICD בזיהוי הפרעות קצב מתקרבות. אם נצליח ליישמה כשיטה לזיהוי חולים שזקוקים להשתלת דפיברילטור  נוכל לחסוך השתלות מיותרות מחד , ולהציל חיים של חולים הנמצאים בסיכון גבוה מאידך".
המכללה האקדמית יהודה ושומרון היא המכללה הציבורית הגדולה ביותר בישראל, הוקמה בשנת 1982, וכיום לומדים במכללה  למעלה מ- 9,000 סטודנטים. למעלה מ-7,500 לומדים לתואר שני וראשון ב-21 מחלקות לימוד ובמכינה הקדם אקדמית. קמפוס המכללה משתרע על שטח  של כ – 480 דונם .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.