ניתוח מחודש של ממצאים על מבני גולגלות של מהגרים, שאסף אחד ממייסדי האנתרופולוגיה, מעורר שוב ויכוח בשאלה אם אפשר לעשות הבחנות בין אנשים על בסיס גזעי
14.10.2002
מאת: ניקולס וייד ניו יורק טיימס
שחזור של האדם מקנוויק. גילוי השלד בן 9,000 השנה העלה שוב את השאלה האם הגזעים הקיימים היום הופיעו כך גם בעבר שני מומחים לאנתרופולוגיה פיסית, שניתחו מחדש ממצאים שאסף אחד ממייסדי האנתרופולוגיה בארה”ב, פראנץ בואס, טוענים כי שגה בטענתו שהסביבה משפיעה על צורת הגולגולת האנושית. בנתונים שאסף בואס, אומרים שני החוקרים, אין עדות כמעט להשפעה כזאת.
הניתוח מחדש קשור לשאלה אם הקרניומטריקה – מדידת הגולגולת – יכולה לזהות במהימנות מוצא אתני. אם כן, הדבר עשוי להביא להערכה מחודשת של הגדרת הגזעים האנושיים ושל גולגולות עתיקות כמו זו של “האדם מקנוויק”.
“השתמשתי במחקר של בואס כדי להיאבק במה שאפשר לכנות גישות גזעיות באנתרופולוגיה”, אמר ד”ר דייוויד תומאס, אוצר מחלקת האנתרופולוגיה במוזיאון הטבע האמריקאי בניו יורק. “עלי לומר שאני נדהם מהממצאים של המחקר החדש”.
אנתרופולוגים המאמינים במהימנות הקרניומטריקה סבורים כי 90 מדידות של גולגולת מאפשרות לשייך את בעל הגולגולת ליבשת המוצא שלו, כלומר לברר את גזעו – אם כי אנתרופולוגים רבים נרתעים ממונח זה – ברמת דיוק של%. 80 מתנגדי השיטה, המצטטים נתונים של בואס, טוענים שהיא חלקית ואינה יעילה, משום שהשפעות הסביבה – כמו תזונה או מידת הקשיות של המזון – עשויות לבטל את ההשפעות הגנטיות.
בואס מדד את ראשיהם של 13 אלף מהגרים מאירופה לארה”ב ואת ילדיהם שנולדו על אדמת ארה”ב, ב-1909 ו-,1910 ודיווח על השפעות משמעותיות על צורת הגולגולת, בהתאם למשך החשיפה לסביבה האמריקאית. אך בבחינה מחדש של נתוניו מצאו ד”ר קורי ספארקס מאוניברסיטת מדינת פנסילווניה, וד”ר ריצ'רד ג'נץ מאוניברסיטת טנסי, שהשפעות הסביבה החדשה “לא משמעותיות”, וכי ההבדלים בין הורים לילדים ובין ילדים שנולדו באירופה לבין אלה שנולדו באמריקה “זניחים לעומת ההבדלים בין קבוצות אתניות”. כך הם דיווחו בשבוע שעבר בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב.
הקבוצות האתניות שחקר בואס היו ילידי בוהמיה, מרכז איטליה, יהודים, הונגרים, פולנים, סיציליאנים וסקוטים. בנוגע לשאלה מדוע הוא הסיק מסקנה שגויה, מציינים ספארקס וג'נץ שבואס היה שקוע עמוקות בניסיון להפריך את האמונה הרווחת באותה תקופה כי אפשר לעשות הבחנות בין אנשים על בסיס גזעי. לדבריהם, ייתכן שיש קשר בין מניעיו של בואס “לבין גישתו כי יש לשים קץ לנטייה הגזעית והטיפולוגית של האנתרופולוגיה המוקדמת. הטענה שלו בדבר שינויים דרמטיים בצורת הגולגולת היתה בבחינת עדות מספקת לבלימת החשיבה הטיפולוגית”.
ג'אנץ אמר שבואס “היה נחוש בדעתו להוכיח שלגזעיות המדעית של ימיו אין כל בסיס, והוא נאלץ להטות מעט את הנתונים שלו כדי שעבודתו תוביל בכיוון זה”. “בוודאי שאיננו טוענים שיש לחזור לגזעיות המדעית”, הוא הוסיף, “אך גם אין זה אומר שחקר צורת הגולגולת הוא עיסוק חסר משמעות”.
הדו”ח החדש מעלה את השאלה אם ייתכן שמאמציו של דור קודם למזער את תפקיד הגנטיקה בתחומים כמו התנהגות והבדלים שמקורם בגזע היו מוגזמים. ד”ר סטיוון פינקר, שבספרו החדש “הלוח החלק” מייחס לגנטיקה תפקיד מרכזי בעיצוב התנהגות, אומר שלא היה זה בואס אלא תלמידיו – בהם האנתרופולוגים רות בנדיקט, מרגרט מיד ואשלי מונטגיו – ש”סייעו לייסד את תפישת העולם האנטי-ביולוגית של מדעי החברה, הרואה בהשפעת הסביבה את חזות הכל”.
לדברי תומאס, “מרגע שהאנתרופולוגים אמרו שהגזע לא קיים, הם התעלמו ממנו”. בהקשר זה, לדבריו, לניתוח המחודש של ממצאיו של בואס “עשויות להיות השלכות ניכרות”.
אחת מהן היא השאלה אם הגזעים הקיימים היום הופיעו כך גם בעבר – סוגיה שעלתה בעקבות גילויו של “האדם מקנוויק”. השלד בן 9,000 שנה, שכלל גולגולת הדומה לזו של בני הגזע הלבן של ימינו, נמצא ליד גדת נהר קולומביה במדינת ואשינגטון. אינדיאנים תושבי האזור טוענים שהגולגולת שנמצאה שונה מזו של אינדיאנים בני ימינו בגלל שינויים סביבתיים. מדענים, המבקשים לחקור את הגולגולת, אומרים שזו עדות לכך שלצפון אמריקה הגיעו קבוצות אתניות נוספות, מלבד יוצאי מרכז אסיה שלהם דומים האינדיאנים יותר מכל.
בספרו על האדם מקנוויק שיצא באחרונה, “מלחמות הגולגולת”, טען תומאס שיהיה זה פסול מבחינה מדעית להשתמש במונחים גזעיים מודרניים כמו “הגזע הלבן” בהקשר של בני אדם שחיו לפני 9,000 שנה, משום שגורמים סביבתיים שינו כנראה באורח ניכר את צורת הגוף באלפי השנים שחלפו. לדבריו, חוקרים מן הצד השני, בהם ג'נץ, “הותקפו משום שהם דבקים בתקפות הסיווגים הגזעיים גם לעבר”.
מאחר שלא נלקחה מעצמות האדם מקנוויק דגימת ד-נ-א, קרניומטריקה היא הדרך היחידה ללמוד על מוצאו, אמר ספארקס. לפי שיטה זו, הגולגולת דומה יותר מכל לגולגולת של בני האיינו, התושבים המקוריים של יפאן שחיים כעת באיים הצפוניים ביותר של המדינה. הנתונים של בואס על מהגרים, אמר ספארקס, “היו במשך 90 שנה הקוץ באליה לכאלה שניסו ללמוד את תולדות האוכלוסין על פי נתונים על צורת הגולגולת”. “הייתי שמח לגלות שהם טעו”, אמר תומאס בהתייחס לכך. “אבל אני לא רואה חורים כלשהם במחקר”.
תגובה אחת
אין ספק שחקר הגולגלות הינו נושא מרתק,אלא שקשה מאוד לייחסם דווקא לגזעים מסויימים יותר מאשר ל’טיפוסים’ השונים הפזורים בכל רחבי היבשות והטמפרמנט האישי/המזג האישי- הנושא ,שהוא מעבר להשגה של תקופות וזמן .שוב ,עם סייג קל האם אנשים בתרבויות קודמות היו דומים וזהים זה לזה לפי קבוצות ההשתייכות ומזג משותף-נושא מיקום -בהומוגניות רבה יותר ממה שניתן לראות היום אחרי כל נדידות העמים וערבוב הגזעים השונים.
שאלות קשות ,שתמיד שוות מחקרים נוספים ,,בלתי פתורים,,;).