זו היתה קודם כל מהפכה בעולם המסחר
מאת קית דוולין, גרדיאן
פיבונאצ'י. השיטה הרומית לציון מספרים לא התאימה לפעולות חישוב מסובכות
https://www.hayadan.org.il/Fibonacci.html
ב-2002 מלאו 800 שנה לפרסומו של "ליבר אבאצ'י" (Liber Abaci), הספר שהעניק את המספרים לעולם המערבי. ובכל זאת, למרות מאמציהם של חוקרים רבים, מעט מאוד ידוע על האדם שכתב אותו: ליאונרדו מפיזה, הידוע יותר כפיבונאצ'י.
מספרים הם כה שכיחים בעולם המודרני, עד שקשה לא לראות בהם תופעה מובנת מאליה; קשה להבחין עד כמה הם חיוניים. אך לא תמיד זה היה כך. למעשה, האופן שבו מבטאים מספרים בימינו, באמצעות 10 סמלים בלבד, והשיטות המשמשות לחישוב – הם בני פחות מ-2,000 שנים, ולאורך רוב התקופה הזאת לא היו המספרים כפי שאנחנו מכירים אותם היום ידועים בעולם המערבי.
לפני הופעת השיטה המודרנית לכתיבת מספרים, היתה השיטה הנפוצה ביותר זו שהומצאה על ידי הרומאים. מערכת המספרים הרומית, שעדיין משמשת בנסיבות מסוימות, מתאימה לציון מספרים ולביצוע פעולות חיבור וחיסור פשוטות, אך קשה להשתמש בה לכפל ולחילוק, והיא אינה יכולה להוות בסיס למחקר מדעי או טכני. בימי הביניים השתמשו סוחרים בחשבונייה כדי לבצע חישובים.
ואז, ב-,1202 כתב המלומד הצעיר ליאונרדו את "ליבר אבאצ'י" (ספר החישובים), שבו תיאר שיטה חדשה ויעילה במיוחד לכתיבת מספרים ולביצוע חישובים, שלמד ממלומדים ערבים כשטייל בצפון אפריקה. הם עצמם למדו אותה מההודים, שפיתחו אותה במשך מאות שנים בתחילת האלף הראשון.
כגבר צעיר הצטרף פיבונאצ'י לאביו, ששימש כנציג מכס איטלקי בעיר הנמל הצפון אפריקאית בוג'יה (כיום חלק מאלג'יריה). הוא הבחין כי המלומדים הערבים משתמשים בשיטה יוצאת דופן לכתיבת מספרים ולביצוע חישובים. אף שהסוחרים המקומיים לא השתמשו בשיטה החדשה, הבין ליאונרדו מיד שהיא תוכל לחולל מהפכה בעולם המסחר. הוא כתב את "ליבר אבאצ'י" זמן קצר לאחר ששב לפיזה, ב-1202. הוא לא ייעד את הספר למלומדים כי אם לסוחרים, והקדיש מאמצים להסברת המושגים באופן שיהלום את עולמם המעשי, תוך הצגת דוגמאות רבות מחיי המסחר היומיומיים.
"ליבר אבאצ'י" לא היה הספר הראשון שנכתב באירופה על השיטה המספרית החדשה, אך מכיוון שייעד אותו לסוחרים, הבטיח פיבונאצ'י שייהפך למשפיע ביותר. אפשר להשוות זאת לדרך שבה נהפכה "חלונות" למערכת ההפעלה הנפוצה ביותר בשביל מחשבים ביתיים, אף שהופיעה לאחר מקינטוש של אפל שאותה חיקתה.
ליאונרדו פתח את הספר בתיאור מפורט של המספרים ההודו-ערביים ושל השיטה העשרונית, שבה המיקום של הספרה ביחס לספרות אחרות במספר קובע את הערך שלה. פיבונאצ'י כתב הוראות מפורטות שהסבירו כיצד לבצע חישובים בעזרת השיטה הזאת. הוא המשיך והציג אסופה נרחבת של בעיות שיועדו לתירגול מערכת המספרים החדשה. רבות מהבעיות נשאו אופי מעשי: בעיות הנוגעות למחירי סחורות, חישוב רווחים והמרות בין שערי מטבע שונים. אחרות דמו יותר לבעיות המילוליות המופיעות בספרי אלגברה מודרניים, בהן בעיית הארנב המפורסמת שהובילה לסדרת המספרים הקרויה היום על שמו – טור פיבונאצ'י.
סדרה זו, המתחילה במספרים ,34 ,21 ,13 ,8 ,5 ,3 ,2 ,1 ,1 נוצרת על ידי חיבור של שני המספרים האחרונים ליצירת המספר הבא בסדרה. נראה שפיבונאצ'י כלל לא חקר את המספרים האלה, אך כיום אנו יודעים שסדרת פיבונאצ'י מצויה בכל מקום בטבע: בתבניות הספירליות בבסיסם של האננס והאיצטרובל, בתפרחות רבות כגון זו של החמנייה, במספר עלי הכותרת והעלים של פרחים וצמחים, ועל גבי קונכיות של חלזונות ים. כמה סוחרי מניות אף טוענים כי הם יכולים להשתמש בסדרה לניבוי תנודות שוק המניות.
The life and numbers of Fibonacci באתר maths.org
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~373501413~~~133&SiteName=hayadan
